חוברת יפה ומעניינת שיצאה בשנת 1962 לרגל יובל ה-50 של בנק לאומי. כוללת תמונות סיפורים ומאמרים לאורך ההיסטוריה של הבנק שהיא למעשה ההיסטוריה של מדינת ישראל מתקופת התורכים, בנק אנגלו-פלשתינה ועד שנת 1962.
כתב וצילם : ארנון רז
יום ראשון, 22 ביוני 2025
יום חמישי, 19 ביוני 2025
יום הכפתור הבינלאומי
היום ( 9 במאי ) הוא יום הכפתור הבינלאומי ולמדתי זאת מדן הנוסע בזמן וכשבדקתי מתברר שיש גם יום הכפתור בנובמבר ואולי זה דומה ומזכיר את יום השואה הרגיל אצלנו וגם יום השואה הבינלאומי שסילבן שלום המכונה סטיב לקח בעלות ואני סקרן אם אצלו למטה זה עם כפתורים או רוכסן. יש גם כפתור שואה מיוחד.
אצלנו בשכונה יש אספן כפתורים מאד מאד רציני. ככה שמעתי ולא ראיתי. על פי מקורות יודעי דבר, זהו אוסף מאד איכותי, גדול ובקנה מידה עולמי.
ככה גם נזכרתי בסיפורון אותו ראיתי ושמעתי בשוק גבעון ביום שישי, הזמן בו מתכנסים אוהבי הדברים הישנים והמיותרים, קונים ומוכרים. גולן פרץ הראה לי בדוכן של ירון אמיר קופסת סיגריות ישנה של דפנה אחים בז'רנו תל אביב פלשתינה המס שולם. הקופסה קשורה בחוט ושם בחוט יושב לו כפתור ולא זז. זו הדוגמית וכל הקופסה מלאה באותו סוג כפתורים. היו לאותה חנות ירושלמית ותיקה, סטוק שלם של קופסאות כאלה ובכל קופסה הכפתור שלה. מה ניתן ללמוד מסוג כזה של סדר וארגון? לא יודע אבל אנשים מאמצים להם דברים הנמצאים בהישג יד ובמינימום עלויות.
סיגריות.דפנה.
פלשתינה סיגריות מתוצרת
אחים בז'רנו
את הכפתור הכי מיוחד ראיתי עם עוד קבוצה של תלמידים מהתיכון אצל המורה שלנו הרצלינה ע"ה בסלון ביתה, בערב יום השואה לפני כמה שנים. כפתור בקליט צהוב שהיה הטלאי הצהוב של יהודי בולגריה. הרצלינה סיפרה עליו ועל משפחתה ואיך האוכלוסיה המקומית הזדהתה וענדה אף היא את אותו כפתור.
הכפתור הצהוב של יהדות בולגריה
מי זוכר את משה ברלינסקי מרחוב שלמה המלך ליד קינג ג'ורג'? אני לא, אבל את העיתונים והתקשורת שליוותה את סגירת העסק בשנת 2008 זוכר גם זוכר.
יודע שהפוסט הזה טיפונת דרדלה ולא באמת נגענו תכלס בכפתורים עצמם כמו למשל כפתורים של צבאות וכאלה של נפוליאון שהתגלו פה בארץ. לסיום רוצה לציין שרם גופנא ז"ל אמר לי יותר מפעם על משהו יפה שקרא ובכלל "קובי זה ממש כפתור ופרח".
שנים אוחזין בכרזה זה אומר שלי וזה אומר שלך
מימין אוחז פרץ גולן
ט"ו בשבט סימניה
יום שלישי, 10 ביוני 2025
נעליים לשכיבה
חבר שלי היה יצואן/יבואן מצליח מאד. היה מוציא דולרים וקונה סחורות בעולם כולו, סטוקים, מציאות ובכלל. אפשרויות בלתי נגמרות. יום אחד ראה מכולה ענקית של נעליים באיטליה. המחיר כלום ושום דבר. ממש גרושים ואפילו בלירטות. מילה פה מילה שם ויש עיסקה והסחורה בדרכה לארץ ושמו אותה ברחוב הנעליים נווה שאנן ותוך יום הכל עף ויש רווח אחלה. כולם מבסוטים.
עובר יום ועוד יום ואנשים מגיעים ומתלוננים שאחרי יום הנעלים נפתחות וזהו. ככה כולם מתלוננים. מתברר שזה היה ייצור מיוחד לאנשים שמתו לגמרי ואלו נעלים למתים המולבשים יפה יפה להליכה אבל רק בגן עדן.
יום ראשון, 8 ביוני 2025
משפחה מאזור חבאן שבתימן
1946 תל אביב שכונת ידידיה.
משפחה מאזור חבאן שבתימן
חוגגת ליל סדר.
צלם זולטן קרוגר.
יום רביעי, 4 ביוני 2025
נעליים אדומות
במבצע סבנה החיילים לבשו סרבלים לבנים. גם הנעלים היו אמורות להיות שחורות. רק אחד היה מבולבל ועם אדום. ואותו אחד נזכר, שהוא צריך לחרבן כשאהוד נתן שריקה ועשו פוס הפסקה.
רמי המורה שלנו בתיכון טוען שהוא גאון פוליטי.
יום ראשון, 1 ביוני 2025
דוד מונשיין והכפתור הבולגרי הצהוב
לא הכרתי על אמת את דוד מונשיין שהיה ונשאר ירושלמי גם במותו ואפילו ביום ירושלים. ידעתי על ספריו וסיפוריו ותו לא. כשראיתיו בפייסבוק נדלקתי וקראתי את הגיגיו בשקיקה וזו מליצה קלישיאתית אבל אמיתית. מבחינתי ירושלמי אמיתי זה אחד שחווה את המצור וידע מה זה מים לחץ ואוכל מדוד. נדמה לי שמונשיין כזה.
דוד מונשיין נולד וגם מת לגמרי בירושלים
אחרי שגילה אותי בפייסבוק החל להציע לי דברים בתחומי והאמת הכל הכל, היה שטויות במיץ עגבניות ירושלמיות. חשבתי הוא מסתלבט עלי כדרכם של ירושלמים, אבל למדתי עם השנים שיש ירושלמים ממש מהבולים, תמימים ויש את הזן ההפוך. לגבי מונשיין המתווך, לא החלטתי אם ברוב המקרים זו העמדת פנים עם סתלבט או שמאחורי התיחכום עומד ילד טוב ירושלים ואפילו מעט נבוך עם כיפה. אחרי מספר פעמים אמרתי לו שינסה שוב עם דברים שווים או שפשוט לא אגיב לו כי הדברים שהוא מציע ממש ממש מטופשים ועלות המיסרונים גבוהה יותר. לא יודע אם נעלב או שאמר לי "אבל ראיתי שזה שווה ואולי כבר מכרתי כאלה בכסף טוף טוף". עניתי בסדר אז תיקח ממני 250 פרוטה בשקל וחצי ותמכור בירושלים בשבעים ש"ח ואולי תיהיה מיליונר כי יש לי המון המון. באמת ענה לי. כן תנסה אותי אבל תזכור שאתה התחלת. טוב כעת אני צריך כסף אבל אזכור זאת לפעם הבאה. תמיד גם ידע לצאת מהעניין בצורה מתוקה ואני מביט ואומר האם כולם בטוחים שאני טמבלול כזה והרי הדרך הכי פשוטה להוציא ממני כסף זה פשוט לבקש יפה וזה עובד בכל המקרים. לגבי הסכומים, מסתדרים.
כפתור בקליט שימש כטלאי צהוב. הפעם הראשונה שראיתי בשידור חי היה בערב יום השואה לפני כמה שנים בסלון של הרצלינה ע"ה.
פעם דוד מונשיין צילצל ושאל אותי אם כפתור בולגרי מהשואה מעניין אותי. לא ידעתי מה לענות והאמת שנחשפתי לדבר הזה באופן חי היה בסלון של המורה שלנו הרצלינה ולא הרבה לפני שהציע לי. מונשיין אמר יש לי כמות וחששתי שאולי זה זיוף והוא הרגיע אותי ואמר שזה היה של משפחת פיזנטי והיתה שם צנצנת מלאה. קניתי ממנו שלושה ולא הייתי מסוגל לסחור בזה. אז אחד קיבל חלון המזכרות בחנוק והשני אצל אפי והשלישי מחכה ומתחבא. נוח בשלום דוד מונשיין שעלה לשמיים ביום ירושלים.
יום שבת, 31 במאי 2025
עליה וקליטה מרוסיה
בלי העליה מחבר העמים, המדינה שלנו הייתה משתלבת בלבנט ולא כדאי לחשוב בכלל מה היה קורה פה. בתחומי האספנות שלנו יש שליטה כמעט מוחלטת של העולים החדשים, שכולם כבר ישנים.
שני אספנים עולים נפגשים ואז ביניהם הם מדברים רוסית באוטומט. הייתם במפגש אספנים באשדוד בשבת? מי שלא יודע רוסית מקבל מטפלת צמודה וגם בבושקה.
אתמול שאלתי את ברוך איך הוא סופר כסף. התשובה הייתה מורכבת והסכומים גם. אם זה קצת אז בעברית. אם זה הרבה משנים שפה. שאלה נוספת הייתה לגבי החלומות. הדבר בבדיקה וכרגע אין תשובה.
יש גנים לקטנטנים שהשפה הרשמית רוסית ואפשר לשלם בדולרים. ישבתם במסעדות עם תפריט ברוסית בלבד. מי שלא מבין שימשיך למחנה יהודה.
לא חושב שכל ההתנהלות הזו מהווה קוד סודי והסתרת דברים אבל הקטע שגם אל הכלבים והחתולים שלהם הם מדברים ברוסית, זה דבר שיש לחקור עד תום והרבה לפני ועדת החקירה של אוקטובר 23.
יום שישי, 30 במאי 2025
קופסת רסק עגבניות רימון גבעת ברנר / פרץ גולן
"הערכה זהירה משנות ה-40/50".
ע"ג הקופסה נמצא סמליל המציין את יצרן הקופסה,מדוברת בחברת לגין.
לגין אריזות הוקמה בשנת 1939 כפחחייה לייצור אריזות בקיבוץ יגור. כבר באותה שנה החלה הפחחייה לייצר מיכלי פח עבור חברת תנובה. בשנת 1940 נקראה הפחחייה "בית חרושת לקופסאות פח". בשנת 1945 החל המפעל לייצר קופסאות עבור מפעל השימורים אשד. מלחמת העצמאות הביאה לשגשוג המפעל, עקב הביקוש לשימורים עבור הצבא.
ניתן לראות דיסקיות של עובד מס' 20 בביח"ר "לגין"
בשנת 1950 התקיימה תחרות שמות ונבחר השם לגין - כד בלשון חז"ל.
לָגִין
שֵׁם עֶצֶם - זָכָר
1.
כַּד, כְּלִי קִבּוּל לְיַיִן אוֹ לְנוֹזְלִים אֲחֵרִים.
"לָגִין... וּמִלְּאָהוּ מִן הֶחָבִית"
2.
קֻפְסָה, תֵּבָה.
"כְּשֶׁמַּעֲבִירִים לְפָנָיו בַּר-מִנַּן וְהַלְּגִינִין מְקַשְׁקְשִׁין"
אִסְתְּרָא[1] בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" הוא פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי. פירושו המילולי של הפתגם הוא 'מטבע בכד[2] קורא "קיש קיש"', כלומר, מרעיש יותר מכד מלא מטבעות, והוא משל לאדם טיפש המתפאר במעט החוכמה שיש לו. הטיפש משול בכך לכד ריק מתוכן, לעומת הפיקח, המלא בחוכמה.
תודה רבה לחבר היקר שנתן לי קופסה זו במתנה..
תודה לחברים שעזרו בצלילה ולהבנת הפרטים הקטנים.
תודה לחברים שעזרו בצלילה ולהבנת הפרטים הקטנים.יחד ננצח
כתב וצילם: פרץ גולן
יום שבת, 24 במאי 2025
שאלה לכבוד הרב וייס
האם חייבים רשות מבעל המקום לגבי לקיחת דוגמית מהצמח לצורך יחור? בהנחה שהצמח פונה לרחוב ומצוי ברשות הרבים. תודה רבה ושבוע שלום
שאלה מעניינת...
נדמה לי ש;
כל עוד הצמח אינו מזיק לציבור, גם אם זה נמצא ברשות הרבים שלא בצדק, אסור לקחת מהצמח בלי רשות.
שבוע שלום!
עונג שבת - הוואריאנטים במטבעות מנדט / מרק קפוטקין, ברטרם מרק כץ
המשך המחקר של תגליות הוואריאנטים במטבעות מנדט, הפעם 50 מיל עם רושמה גבוה ונמוכה לפי התיאורים והמאפיינים שתוארו בהרצאה ומצגת שפירסמתי,
להלן שני מטבעות 50 מיל 1935, השנה נבחרה לתצוגה כי היא מאוד דרמטית ומפוארת מבחינת התיאור, ניתן לראות בבירור את סוגי הרושמה ואת המרחקים - בולטים המאפיינים הם בספרה 5 בלועזית שקרובה ורחוקה מהעץ, והחמש בערבית שיש בין הסוגים מרחק גדול אחד מהשני
כתבו וצילמו: מרק קפוטקין, ברטרם מרק כץ
לעצור את הדם והמלחמה
לאחרונה אני מקבל כל מיני "ריקושטים" ותגובות לפוסטים שאני כותב או משתף בהקשר למלחמה הנוראה בעזה. גם בבית אני נתקל בשאלות לא פשוטות. אגיד רק את זה וזהו. חייבים לנסות לגמור את הסכסוך הזה. הדם, השכול והנקמות זה לא הפתרון. בסוף זה מגיע לכל בית כמו במקרה הזה.
"קובי שלום...צר לי לראות הפוסטים שלך לאחרונה על תמיכה ודאגה לעזתים המסכנים, שאין להם לאן לברוח כשיש מלחמה...( שאגב הם התחילו)...מעניין אם קרובי משפחה שלך שעברו השואה ...היו דואגים לילדי הנאצים כדי למנוע הפצצות על הגרמנים כדי לסיים המלחמה.
ודרך אגב...יחד עם האלפים שנהרגו על ידי החמאס, גם בני הבכור נהרג בעזה".
עונג שבת 2 - הוואריאנטים במטבעות מנדט / מרק קפוטקין, ברטרם מרק כץ
המשך המחקר של תגליות הוואריאנטים במטבעות מנדט, הפעם 100 מיל עם רושמה גבוה ונמוכה לפי התיאורים והמאפיינים שתוארו בהרצאה ומצגת שפירסמתי,
להלן שני מטבעות 100 מיל 1935, השנה נבחרה לתצוגה כי היא מאוד דרמטית ומפוארת מבחינת התיאור, ניתן לראות בבירור את סוגי הרושמה ואת המרחקים - בולטים המאפיינים הם בספרה 5 בלועזית שקרובה ורחוקה מהעץ, והחמש בערבית שיש בין הסוגים מרחק גדול אחד מהשני, ושוני בספרה 9 בערבית.
כתבו וצילמו: מרק קפוטקין, ברטרם מרק כץ
יום שישי, 9 במאי 2025
סיכת יהדות ווהלין / עידו סבן
היכל יהדות ווהלין בגבעתיים הוקם ב1969 על ידי האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין.
ההיכל נועד להנציח את 142 אלף היהודים מחבל ווהלין שנרצחו במהלך השואה.
חבל ווהלין ממוקם בצפון מערב אוקראינה ואחרי כיבוש האזור על ידי הגרמנים, התבצעו פוגרמים רבים נגד הקהילה היהודית גם על ידי הגרמנים, וגם על ידי התושבים האוקראינים. בניגוד למקומות אחרים, בווהלין לא הוקמו מחנות השמדה או מחנות עבודה, ודרך ההשמדה העיקרית הייתה ירי לתוך קברי אחים באזור היערות.
חלק מסויים מקהילת ווהלין הצליח לברוח מהגטאות שהיו באזור והקים קבוצות פרטיזנים שונות (וגם הצטרף לקבוצות פרטיזנים סובייטיות קיימות) ונלחם בנאצים. חלק מהאנשים שברחו גם הצליחו להצטרף לצבאות בעלות הברית כחיילים.
בנוסף היו עדויות לנסיונות מרד בגטאות, נסיונות שלצערנו כשלו בעיקר בגלל מחסור חמור בנשק וכוח אדם.
בהיכל ווהלין עצמו יש ספרייה, המהווה שלוחה של ספריית "יד ושם" בירושלים, ובהּ מצויים ספרי מחקר וזיכרונות, כתבי עת, ספרות יפה ותוכניות לימודים בנושא השואה, וכן תוכניות לימודים להוראת השואה, עבודות שנכתבו בידי מורים, עבודות גמר של סטודנטים ותלמידי תיכון ואף אוסף סרטים בנושא השואה. נוסף על כך יש גם בהיכל אודיטוריום המארח אירועים שונים.
על גבי קיר הכניסה להיכל ווהלין חרותים כאלף שמות של פרטיזנים ולוחמים יהודים יוצאי ווהלין - אלו שנפלו בקרבות ואלו שנפטרו לאחר המלחמה.
מחוץ להיכל ישנה אנדרטה לזכר הפרטיזנים יוצאי ווהלין שהוקמה ב1994
הסיכה חולקה בטקס חניכת ההיכל ב1969, ופרט יפה בה זה שניתן לראות את המילה "ווהלין" כתובה בלהבות
כתב וצילם עידו סבן יליד 2001
אספן של יותר מידי תחומים ושריונר
אסימון מרדי גרא / גולן ארביב
היום בחרתי להביא לכם אסימון מרדי גרא, בשת״פ קובי לידרמן, אסימונים אלה לרוב עשויים אלומיניום, בצבעים זרחניים והיו נזרקים בתהלוכות המרדי גרא שמקורן במסורת הנוצרית, ונחוג ביישובים נוצריים רבים בעולם, כחלק מחגיגות הקרנבל החל משנת 1960, עם השנים הן הפכן לפריטי אספנות. האסימון הורדרד משנת 1972 נושא על האוברס שלו את דמות של רוברט אדוארד לי היה קצין צבא אמריקאי, שערק לטובת הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקנית, ונלחם למען המשך מוסד העבדות. במהלך המלחמה זכה לניצחונות מזהירים, אך גם להפסדים צורבים, והעיקרי בהם בקרב גטיסברג, שעצר את פלישת כוחות הדרום למדינות הצפון. בחודשים האחרונים למלחמה מונה למפקד הכללי של צבא הקונפדרציה, וזמן קצר לאחר מכן נכנע לכוחות ארצות הברית ב-9 באפריל 1865, בסיומו של קרב אפומטוקס. לאחר שהניח את נשקו, פעל לפיוס בין הצפון לדרום. ברברס בנין הרדיו ההיסטורי טופ אוף דה מארט
כתב וצלם גולן ארביב
יום חמישי, 8 במאי 2025
ושבו בנים לגבולם, גאולה מעבירים
ושבו בנים לגבולם
גאולה מעבירים
ש. קרצמר
יש המוסיף?
Ploni פלוני
הי קובי מה שלומך?
חקרתי קצת עוד על הסמל, אם מעניין אותך אשתף את מה שמצאתי.
כנראה שמדובר על סמל שחולק ל-"מעבירים" של אוניית "גאולה" לאחר שאלו שבו ממחנות המעצר בקפריסין בשנים 1948-1949.
יצא קצת ארוך 
אבל לדעתי מאוד מעניין.
אבל לדעתי מאוד מעניין.-
המונח "מעבירים" במוסד לעלייה ב' (הזרוע של "ההגנה" שאחראית על העלאת יהודים לארץ ישראל בניגוד לחוקי המנדט הבריטי) התייחס לקבוצה ייחודית של שליחים ואנשי פעולה שפעלו בכל שלבי ההעפלה: מתכנון, דרך ליווי המעפילים, ועד לניווט והובלה ממשית של האוניות.
ה"מעבירים" היו:
1. אנשי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) – הלוחמים הימיים של ארגון "ההגנה".
2. שליחים מישראל או מאירופה שאומנו והוכשרו לפעול בשטחי הגולה.
3. מלווים ומתנדבים יהודים מחו"ל (בעיקר מצפון אמריקה או צרפת).
4. ימאים ומפקדים, לעיתים גם רב-חובלים מקצועיים שהוזמנו לצוותים.
תפקידיהם של המעבירים:
1. הכנת האונייה – תיאום קניית הספינה, הכנתה לקליטת מאות מעפילים, וציודה.
2. איסוף וליווי המעפילים – ליווי העולים ממחנות המעפילים באירופה לנקודת ההפלגה.
3. הובלת ההפלגה בפועל – כאנשי צוות, מפקדים, קשרנים, רופאים, טבחים, אחראים על הסדרים הפנימיים.
4. עמידה מול הבריטים – לעיתים התמודדו עם הבריטים כשנתפסו, תוך שמירה על זהותם הסודית.
רשימת המעבירים באוניית "גאולה" ותפקידיהם:
1. רב החובל: רודולף (רודי) פצרט – אמריקאי לא יהודי, פיקד על ההפלגה.
2. מפקד האונייה: מרדכי (מוקה) לימון – איש הפלי"ם, אחראי על ניהול המבצע ולימים אלוף בצה"ל.
3. מנחם קלר – איש הפלי"ם, גדעונים, תפקידו היה להפעיל את מכשירי הקשר ולשמור על תקשורת עם הגורמים הרלוונטיים.
4. בנימין קלברש – איש הפלי"ם, גדעונים, שימש כקשר נוסף.
5. חיים וינשלבוים (רימון) – איש הפלי"ם, סייע למורדכי לימון בניהול, ליווה את המעפילים במהלך ההפלגה והיה אחראי על חלוקה לקבוצות.
6. קצין ראשון: מיגואל בואיזה - ספרדי בעל ניסיון ימי משירות בצי הספרדי. סייע לרודי פצ'רט בניווט ותפעול האונייה.
יתכן כי היו עוד כ2-3 אנשי פלי"ם שכן אוניות מעפילים דומות כללו בדרך כלל כ-4 אנשי פלי"ם לניהול הארגוני והביטחון וכ-3 קשרים (גדעונים) אך שמותיהם לא מוזכרים.
בנוסף לאנשי הפלי"ם, הקפטן והקציו הראשון, היו עוד כ-23 אנשי צוות נוספים - מתנדבים יהודיים - מלחים/ימאים, אנשי צוות, אנשים טכניים לתפעול המנועים, אנשי שירות רפואי ולוגיסטי.
האונייה נעצרה על ידי הבריטים והמעפילים ואנשי הצוות גורשו למחנות מעצר בקפריסין (כמה עשרות נשלחו למחנה המעצר בעתלית).
המקורות עליהם ביססתי את הכתוב למעלה הם בעיקר אתרי הפלמ"ח הפלי"ם ורישומי יומן המבצעים של המוסד לעלייה ב'.
כרטיסי ברכה של ספינות גאולה.
בעליונה אמי, בגיל 17, ובתחתונה הורי.
הראשונה בסביבות 1936/1935,
השניה אחרי המלחמה, 1948,
קצת לפני עלייתם לארץ בפסח 1949.
באדיבות חנן שפיר
יום שלישי, 6 במאי 2025
מדליה שנפלה סיפור קצר ואמיתי
יעקב אגם ביקר בתערוכה בירושלים בה היה לי דוכן (יעני בסטה), עם פריטים שונים. הראתי לו את המדליה שלו עם חלום שלום מכסף. לא זוכר מה בדיוק קרה אבל המדליה נפלה וכדרכן של נפילות ומדליות נהיה קווץ' יעני מעיכונת וזה בקרב אספנים פגם.
יעקב אגם לא נבהל, לקח המדליה והוציא מכיסו טוש ונתן נגיעה אישית ופסק "כעת זה יפה יותר, עם הקדשה ואפילו שווה יותר". כל מילה אמת. בקלפי. והיום המדליה הזו אצל אבנר ואני מאד מאד שמח ומאמין שהשלום אינו רק חלום. הוא פה וגם יגיע בהמשך.
חלום שלום של יעקב אגם 30 שנה לעצמאות ישראל 1978 מדליה כסף
יום שבת, 3 במאי 2025
מאוריצי גוטליב בתל אביב
בכל פעם שהשם גוטליב עולה, אני נזכר בסיפור שסיפר לי מישהו בשם יבנאי שגר במגדלי אורי והיה בזמנו מנהל בנק יעסור. פעם זה היה כשהייתי עובר ליד רחוב גוטליב הפוגש את גורדון קצת לפני הבית של הסורי. היום זה קורה עם אחת בשם טלי גוטליב, המצליחה לתת זמן איכות בכנסת ותודו שאלו מראות שטרם נראו.
אדון יבנאי היה איש מכובד עם אוספים מגוונים, ציורים, מטבעות עתיקים וגם קשרים נחמדים. אני זוכר שנסע עם רכב צנוע שעליו היה צמוד קונסול כבוד של משהו. אני זוכר אותו מגיע לחנות עם מישהו ממשפחת סוראסקי הידועה שחיו בדרום אמריקה. כן זה אותו אחד מבית החולים, הספריה באוניברסיטת תל אביב ואפילו גן יעקב צמוד להבימה. הסיבה להגעתם לחנות, מספר מתנות שאדון סורסקי אמור לתת בביקורו בארץ וזה היה בשנת 1988 והמטבע היפה מזהב ל40 שנות המדינה היה באמת בסדר, עם בן גוריון והכרזת המדינה.
אדון סורסקי דיבר יידיש עם אבא ואיתי אנגלית ואני מקווה שאני לא מדמיין לגבי היידיש. הוא אמר שבישראל כולם אוהבים מתנות. בהמשך השנים סיפרה לי אישה אחת בשם אסתר יפה, שהיא זו שהסבירה למשפחת סורסקי שבישראל כולם אוהבים מתנות ואם הוא רוצה שישאר משהו מהמתנות שלו לפרק זמן מכובד אז שיתן בית חולים, ספריה, גן אבל בשום אופן לא כסף כי אז הכל הולך פיפן.
לאדון יבנאי היה אח שעבד בדרום תל אביב ברחוב וולפסון כמדומני ועשה מסגרות לתמונות והיה איש נפלא ועדין, עם בן נהדר שגם הלך בדרכו ופעם אפילו הזמין אותי לטיש אצל שמוליק כהן ביום שישי בבוקר והיו שם דמויות נחמדות כמו חיים בסוק ומוישלה ברנשטיין.
עד היום תלויות תמונות שמסגרתי אצל האבא והבן בדרום העיר. הייתה גם אחות בראשון לציון וכולם היו בערך בגילו של אבא.
פעם אדון יבנאי הזמין אותי לביתו על מנת שאנסה להעריך את האוספים שלו והיה מדובר במטבעות.
הוא סיפר מתי ואיפה, רכש כל דבר וגם כמה זה עלה והקטע שעם השנים דברים השתנו כלומר שקלים עתיקים התייקרו ודינרים ירדו וזה היה מעניין מאד אבל שכחתי כמעט הכל. לימים האוסף הזה ימכר אצל ד"ר רוברט דויטש מכירות פומביות. הבית של יבנאי היה בית מידות מכובד וזו הייתה הפעם השניה שביקרתי במגדלי אורי ויש טענה שאלו היו הבתים המפונפנים הראשונים בתל אביב הגבוהה. נדמה לי שראיתי שם תמונות מיוחדות ואפילו יקרות מאד מאד. אולי שאגאל, רובין ואז הגענו לסיפור עם תמונה של גוטליב, בה היה מעורב הסוחר שטיגליץ מרחוב אלנבי ששם ביקרתי פעם אחת ויחידה עם אבי שמואל.
ציור של גוטליב 1878 יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים.
שמן על בד. רוחב 191.8 ס״מ גובה 245.1 ס״מ
הציור נמכר לאספן מוורשה במחיר של 10,000 רובל.
החל משנת 1939 מוצג הציור במוזיאון תל אביב לאמנות,
לאחר שנקנה בידי סידני למון, אספן אמנות אמריקאי, אשר השאיל אותו למוזיאון.
בשנת 1975 הוציא השירות הבולאי הישראלי בול ועליו הופיע ציורו של גוטליב,
כחלק מסדרת בולים בנושא חגי ישראל. ויקיפדיה
יבנאי סיפר שקנה אצל שטיגליץ תמונה נהדרת של גוטליב ואז כשבא אליו אורח מברזיל, האיש היה בשוק והסיבה שהייתה לו תמונה מאד דומה ואולי אפילו זהה. כולם היו מופתעים. יבנאי הלך לשטיגליץ שהיה גדול סוחרי העתיקות והאמנות בשנים הראשונות של המדינה ובהמשך וסיפר לו את הסיפור עם הקרוב מברזיל. שטיגליץ לא התבלבל ולא גימגם ומיד אמר ליבנאי אין בעיה בכלל, אם החשש שלך שהציור הזה מזוייף, אתה יכול לקבל את מלוא כספך. הוא הוסיף ואמר ליבנאי שכבנקאי יצרף לזה ריבית. יבנאי עשה ככה והכסף חזר אליו והתמונה חזרה לשטיגליץ. יבנאי אמר לי שמאד הצטער על זה ובהמשך הבין שהציור היה אמיתי.
מאוריצי גוטליב 1856-1879.
דרשה של ישוע בבית הכנסת בכפר נחום.
צילם במוזיאון הלאומי הפולני בוורשה אבי הלפרט
הירשם ל-
רשומות (Atom)