ושבו בנים לגבולם
גאולה מעבירים
ש. קרצמר
יש המוסיף?
Ploni פלוני
הי קובי מה שלומך?
חקרתי קצת עוד על הסמל, אם מעניין אותך אשתף את מה שמצאתי.
כנראה שמדובר על סמל שחולק ל-"מעבירים" של אוניית "גאולה" לאחר שאלו שבו ממחנות המעצר בקפריסין בשנים 1948-1949.
יצא קצת ארוך
אבל לדעתי מאוד מעניין.

-
המונח "מעבירים" במוסד לעלייה ב' (הזרוע של "ההגנה" שאחראית על העלאת יהודים לארץ ישראל בניגוד לחוקי המנדט הבריטי) התייחס לקבוצה ייחודית של שליחים ואנשי פעולה שפעלו בכל שלבי ההעפלה: מתכנון, דרך ליווי המעפילים, ועד לניווט והובלה ממשית של האוניות.
ה"מעבירים" היו:
1. אנשי הפלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) – הלוחמים הימיים של ארגון "ההגנה".
2. שליחים מישראל או מאירופה שאומנו והוכשרו לפעול בשטחי הגולה.
3. מלווים ומתנדבים יהודים מחו"ל (בעיקר מצפון אמריקה או צרפת).
4. ימאים ומפקדים, לעיתים גם רב-חובלים מקצועיים שהוזמנו לצוותים.
תפקידיהם של המעבירים:
1. הכנת האונייה – תיאום קניית הספינה, הכנתה לקליטת מאות מעפילים, וציודה.
2. איסוף וליווי המעפילים – ליווי העולים ממחנות המעפילים באירופה לנקודת ההפלגה.
3. הובלת ההפלגה בפועל – כאנשי צוות, מפקדים, קשרנים, רופאים, טבחים, אחראים על הסדרים הפנימיים.
4. עמידה מול הבריטים – לעיתים התמודדו עם הבריטים כשנתפסו, תוך שמירה על זהותם הסודית.
רשימת המעבירים באוניית "גאולה" ותפקידיהם:
1. רב החובל: רודולף (רודי) פצרט – אמריקאי לא יהודי, פיקד על ההפלגה.
2. מפקד האונייה: מרדכי (מוקה) לימון – איש הפלי"ם, אחראי על ניהול המבצע ולימים אלוף בצה"ל.
3. מנחם קלר – איש הפלי"ם, גדעונים, תפקידו היה להפעיל את מכשירי הקשר ולשמור על תקשורת עם הגורמים הרלוונטיים.
4. בנימין קלברש – איש הפלי"ם, גדעונים, שימש כקשר נוסף.
5. חיים וינשלבוים (רימון) – איש הפלי"ם, סייע למורדכי לימון בניהול, ליווה את המעפילים במהלך ההפלגה והיה אחראי על חלוקה לקבוצות.
6. קצין ראשון: מיגואל בואיזה - ספרדי בעל ניסיון ימי משירות בצי הספרדי. סייע לרודי פצ'רט בניווט ותפעול האונייה.
יתכן כי היו עוד כ2-3 אנשי פלי"ם שכן אוניות מעפילים דומות כללו בדרך כלל כ-4 אנשי פלי"ם לניהול הארגוני והביטחון וכ-3 קשרים (גדעונים) אך שמותיהם לא מוזכרים.
בנוסף לאנשי הפלי"ם, הקפטן והקציו הראשון, היו עוד כ-23 אנשי צוות נוספים - מתנדבים יהודיים - מלחים/ימאים, אנשי צוות, אנשים טכניים לתפעול המנועים, אנשי שירות רפואי ולוגיסטי.
האונייה נעצרה על ידי הבריטים והמעפילים ואנשי הצוות גורשו למחנות מעצר בקפריסין (כמה עשרות נשלחו למחנה המעצר בעתלית).
המקורות עליהם ביססתי את הכתוב למעלה הם בעיקר אתרי הפלמ"ח הפלי"ם ורישומי יומן המבצעים של המוסד לעלייה ב'.
כרטיסי ברכה של ספינות גאולה.
בעליונה אמי, בגיל 17, ובתחתונה הורי.
הראשונה בסביבות 1936/1935,
השניה אחרי המלחמה, 1948,
קצת לפני עלייתם לארץ בפסח 1949.
באדיבות חנן שפיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה