יום רביעי, 26 בפברואר 2014

על נותני עצות ונטילת ידיים

February 22, 2014 at 5:08am


כל אחד יכול לתת עצות. אפילו אני. את העצות שלי איש לא צריך ומעולם גם לא שילמו לי . כמעט לכולנו יש מה להגיד וכמעט על כל דבר. בעצם לכולנו יש מה לומר על הכל. במיוחד בזמנים מתוחים של אש ותימרות עשן. עזה היום ולבנון אתמול. ומה מחר? הסיפור האיראני נגמר? מה דעתכם על עניין עמוד ענן?

האם יועצים ופרשנים יכולים להוביל מהלך בניגוד לעמדת הקברניטים?
האם סקסולוג אכן יודע לזיין טוב יותר? מענין מה אומרות הנשים שלהם!
נטילת ידיים חשובה ביותר. לעולם אל תרימו ידיים רטובות למעלה מחשש נזילה לתוך השרוולים!

המרקע והרדיו מלאים מנותני העצות והפרשנים למיניהם והם מדברים ומדברים ואומרים ומסבירים ואומרים אמרתי ש.. ואמרתי בעבר , והתרעתי ואמרתי ככה וככה ועוד מיני דיבורים ועצות . בקיצור זה לא נגמר לעולם וכנראה גם לא יעלם.

לשעבר מנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים
ישראל מלאה באנשים שפעם היו משהו. כולנו היינו פעם משהו. יש כאלה שאפילו משהו משהו ואפילו עוד משהו. זה גם לעולם לא יסתיים, כי המשהו הזה הולך איתך לכל מקום אפילו לבית החיים בו אין מה לעשות עם מה שהיית פעם. ממש לאחרונה עברתי בקריית שאול וראיתי מצבה של איש נחמד ועגלגל שליד שמו המלא היה גם איזכור תפקידו כמנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים של חברה בהחלט גדולה שכולכם מכירים אותה. האיש לא אשם אלא אם ביקש זאת בחייו. תאשימו את המשפחה אם אתם רוצים. פה נותני העצה קצת פישלו לטעמי. מה דעתכם?

כן להיכנס לעזה או לא? כן להכניס להם או לא להכניס? להכניס חצי או שלם?
הטלוויזיה והרדיו בימים האלה היו על on ובכל הערוצים. כמעט כמו באמריקה. בכל מקום ובכל שעה תמצאו שם מישהו שהיה מפקד עוצבה, אוגדה , סיירת ,פיקוד או הסגן של משהו. פעם הם היו משהו ומישהו. ביידיש אומרים אויס קאפלוש מאכער ובתרגום חופשי זה 'פעם הוא היה עושה כובעים' או אפילו פעם הוא היה כובען. הדגש הוא על פעם. היום כבר לא. אז מה שנשאר זה לספר על הפעם אבל בהקשר של היום. לעיתים ניתן אפילו להתפרנס מזה אבל לרוב עושים זאת למען גאוות היחידה והחזה הזקוף. גם להיות פרשן זו פרנסה. האם יש מצב שהפרשנים והיועצים יובילו את מקבלי ההחלטות האמיתיים בניגוד לדעתם? אישית אני סומך על מי שהוציא אותנו מלבנון שלא יכניס אותנו לעזה ובטח לא להרבה זמן. מכסימום למשהו בקטנה ובזריזות. סופ"ש בעזה זה בהחלט דבר אפשרי כולל הכל.

מי המציא את הספין?
נותני העצות יודעים כמעט כל דבר. הם גם יכולים לפרשן. אפשר אפילו להתפרנס מזה ורצוי שתיהיה יועץ למישהו בפוליטיקה כי שם משלמים גם משלמים. מכירים את איל ארד האסטרטג? למדנו באותו תיכון עירוני ה' של ד"ר לנדא. האם יש סיכוי שהוא ישלב אותי בצוות שלו? כמה מרוויח יועץ מתחיל? איך מתחילים ספין? מה הסיפור עם ביבי?  האם בהתחלה זה בחינם ואז נראה מה קורה? איך מתחילים לעוץ עצה שלא תופר?
רמי הסמן שהיה בנוער לנוער מסביר על ספינים ובכלל.

החתול המעוקר ולמה אסור לקיים יחסי מין ברחובות תלאביב
בנושאי מין יש המון יועצי רחוב ורובם אפילו לא בתשלום. מכירים את ד"ר עידן מיליצ'ר? לדעתי אחלה יועץ וגם בחור עשר ולמדנו יחד באותו תיכון ואולי הגיע הזמן להתייעץ איתו בתחום הבנתו. פעם זה היה מהר מדי, היום לאט מדי ואיפה נקודת האל חזור? שנים אני מחפש את נקודת הג'י .

בתל אביב יפו יש חוק האוסר קיום יחסי מין ברחוב ומהטעם הפשוט של התקהלות ואז כל אחד יגיד "תעשה ככה" והשני אומר "לא!!! דווקא תעשה אחרת". יש המון יועצי סקס בתל אביב יפו ואפילו בחינם. אתם בטוח מכירים את הבדיחה על החתול המעוקר שהפך ליועץ מיני. האם גם היום סריסי הפוליטיקאים מסורסים על אמת או שהם סתם אימפוטנטים?

אחיתופל בע"מ מול היפכא מסתברא ושות'
להתפרנס ממתן עצות ולאורך זמן זה ממש לא קל. אפילו אם אתה יועץ אסטרטגי. אישית הייתי מתחיל עם עוזר טקטי ואז רואה כיצד הדברים מתפתחים. יש גם יועץ לבחירת יועצים שזה בהחלט תפקיד חשוב. יש גם יועצי ההפך המשתייכים לאחיתופל ושות' ומתחרים רציניים של היפכא מסתברא. הרבה פעמיים פונים אלי ליעוץ בנושאי מטבעות והשקעה. העצה הכי טובה שנתתי הייתה לעשות הפוך ממה שאמרתי. אישית אני אוהב להתיעץ עם אנשים אבל הגעתי לתובנה שכל תוצאה היא חצי מזל וחצי חוסר מזל. הענין של שכל זה גם מזל.

אברהם קלוגמן הזגג והאספן מרחוב העבודה
אברהם קלוגמן ז"ל היה זגג וגם אספן מאד רציני. הייתה לנו הכרות רבת שנים ואפילו התפלל עם אבא שלנו ז"ל באותו בית הכנסת בדיזינגוף 312. כולם ידעו שהמפטיר יונה ביום כיפור זה של קלוגמן ולא שווה להתחרות בו כי כסף יש לו אפילו יותר מזכוכיות.

אברהם קלוגמן נהג לרכב על אופנים כי זה מאד בריא וככה גם חוסכים כסף שזו תמיד עצה טובה. קלוגמן כשמו כן הוא איש חכם ומלא חוש הומור. לא תמיד ידעת אם הוא מביט בך או לזה שלצידך. תמיד כשבא לחנות אולץ על ידי לספר משהו עם טעם של עוד. הכרתי חלק ענק מהרפרטואר שלו. הייתה לו חוכמת חיים מדהימה שלוותה בהתנהלות מבוקרת למופת. ממנו למדתי שלכוס תה לא מסרבים וגם כמה חשובה אשה חכמה ותומכת. תמיד אמר שכל מה שיש לו זה מהחוכמה של אישתו, שתמכה ודחפה למרות חששותיו וספקותיו המולדים. תמיד גם התגאה בבנו המוצלח שיודע להשיא עצות כמומחה בינלאומי בתחום המיסוי והכלכלה.

עייצס גייבער ונטילת ידים
תמיד כשאני שומע את משיאי העצות בכל המקומות אני נזכר בסיפור של אברהם קלוגמן ז"ל הזגג מרחוב העבודה שגר ברחוב אוסישקין, בשכונה שלנו ,על העייצס גייבער ונטילת ידים. אם כבר הזכרנו נטילת ידים אז תדעו שזו העצה הכי בריאה שיש. ככה אתם מקטינים את הסיכוי שלכם להידבק בכל מיני דברים רעים. לא מהכל אבל תזכרו ליטול ידים תמיד. "נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות שטיפה, על פי המקובל בהלכה היהודית" יש אפילו כלים מיוחדים לכך ואפילו אפשר למצוא כאלה מיוחדים ועתיקים במכירות פומביות.

קדם מכירות פומביות. "כלי לנטילת ידים - מקבר רחל, ראשית המאה ה-20 קדם מכירות פומביות כלי לנטילת ידים. [ארץ ישראל?]. ברונזה יצוקה וחקוקה. כלי בעל שתי ידיות. כתובות חקוקות בעברית בדפנות הכלי: "מים ראשונים רשות", "מים אחרונים חובה", ו"רחל מבכה על בניה". כפי הנראה שימש בראשית המאה במבנה קבר רחל שבבית לחם. גובה: 16 ס"מ. קוטר: 13 ס"מ. מקור: הכלי נקנה מסוחר ערבי בבית-לחם מיד לאחר הכיבוש בשנת 1967. לפי הכיתוב "רחל מבכה על בניה" מסתבר שמקורו של הספל הוא בקבר רחל."


שולחן ליד בית המשפט של פעם
אברהם סיפר על אחד שרצה להתפרנס בתחום היעוץ הכללי בחיים של פעם. הוא פתח שולחן ברחוב יהודה הלוי 14 בצמוד לבית משפט השלום של אז. השולחן שלו היה כמו אלה שהיו פעם מתרגמים וכותבי בקשות לשלטונות ואפילו מכתבי אהבה בו במקום במכונת כתיבה. על השולחן של היועץ שלנו היה שלט ובו כתוב "נותן עצות - עייצס גייבער" ואפילו ביידיש למתקשים בעברית.

ברחוב עם שולחן ונותן עצות
הרבה עוברי אורח רואים, עוברים, פותחים עיניים וממשיכים. הם לא ראו מעולם נותן עצות ברחוב ועוד בתשלום. חלקם התענין שאל פרטים, כמה ולמה ואיש לא ממש התיישב ליעוץ. היום מתקדם והעסק החדש עדיין לא עשה אפילו סיפתח. עסק חדש זה לא פשוט. הקלינטים לא ממהרים לפתוח את הארנק. אברהם קלוגמן הזדמן למקום וממש רצה לדעת איזה עצות הוא יכול לקבל. אז הוא נעמד מול נותן העצות וביקש עצה. נותן העצות אמר בבקשה אבל קודם כסף בבקשה. אברהם הכניס יד לכיס ובקושי גרד מטבע של חצי לירה. זה ממש לא היה הרבה אבל זה מה שהיה לו. גם אם יפשיטו אותו לא ימצאו אצלו גרוש נוסף. "חצי לירה זה כל מה שיש לי. תן לי עצה בחצי לירה בבקשה!".

פעם בית משפט רחוב יהודה הלוי 14 - מבט מסמטה 3817 15 אתר VTLV

עצה בחצי לירה?
"חצי לירה? זה ממש כלום. תוסיף משהו בבקשה" , אומר משיא העצות. "מצטער אין לי יותר. גם אם אני רוצה פשוט אין לי. אולי אני מביא לך את המזל עם החצי לירה שלי?" אומר ככה אברהם קלוגמן הזגג. נותן העצות רואה שאין ברירה וגם רוצה סוף סוף לעשות משהו והוא מבין שזה או חצי לירה או לא כלום. חצי לירה עדיפה אבל איזה עצה נותנים בעבור סכום כל כך נמוך? חשב חשב וחשב ובסוף מצא. "בסדר, תן לי בבקשה את הכסף, יש לי משהו בשבילך ככה בדיוק מתאים. אברהם קלוגמן שמח כי גם יקבל עצה וגם עשה סיפתח לבעל המקצוע החדש. וכך הלכה לה העצה הטובה של אותו עייצסגייבער מרחוב יהודה לוי ליד בית המשפט של פעם שעשה סיפתח עם אברהם קלוגמן הזגג מרחוב העבודה בתל אביב.

חצי לירה ישראלית עיצוב האחים שמיר ורוטשילד ליפמן. צילום קטלוג מקוון שקל http://sheqel.info

לעולם לא להרים ידיים!
"חשוב מאד ליטול ידיים ותמיד חייבים לזכור ולא לשכוח שאחרי שהידיים והאצבעות נרטבו, לעולם לא להרים את הידיים למעלה. לעולם לא! אחרת כל המים יזלו לך לתוך השרוולים וכשזה רטוב זה לא נעים". אכן עצה נהדרת וממש לא ביוקר.

פנצ'רים, צמיגים , משוגעים ושטחים

פעם היו המון פנצ'רים. היום הרבה פחות. כנראה שהגלגלים יותר טובים וככה גם הכבישים, אבל אולי אני לא מספיק מעודכן. ממש לאחרונה שמתי לב שיש רכבים חדשים בלי גלגל חמישי, כלומר אין רזרבי. המכונית החשמלית לא יחידה בענין.

סתם פנצ'ר בכפר קאסם  ולא קשור לכלום

תקר או נקר או פנצ'ר הוא נקב בגלגל. בהשאלה, משמש המושג גם לכל תקלה בלתי צפויה
מקור המילה פנצ'ר באנגלית puncture (ניקוב). האם תקר בעברית זה שילוב של דקר פלוס תקלה?
האם סיפור השטחים הוא פנצ'ר או שכולנו כבר על הג'נטים?

הדבר הכי בטיחותי בכל רכב הם הצמיגים. ככה אני זוכר את ג'ו קריידן המנוח מכפר בלום (שאפילו ביקר בחנות) , מדבר אצל גדעון הוד בתוכנית הבוקר ברדיו "אור ירוק לנהג ולנוסע" וככה למדתי שצריך לקנות צמיגים משובחים ואפילו את הטובים ביותר. מבחינתי רצוי מישלין ואני לא עושה פירסומת ואפילו לא למדריך המסעדות. 

איך בודקים את שחיקת הצמיג עם מטבע?
היה אפילו קטע חצי נומיסמטי , בו המליצו לשים מטבע בחריצי הצמיג ולבדוק את גובה שחיקת חריצי ניקוז המים. אני ממליץ שכל שלוש שנים תחליפו צמיגים אלא אם האוטו שלכם מיועד לתצוגה בלבד כמו זה של אליעזר. הכרתי כמה צמיגאים בחיי או אם תרצו פנצ'ר מאכערים. האמת שחוץ מידים שחורות, לחץ אויר, קולות של אויר בלחץ ואמבטיה ישנה אין לי משהו מיוחד לספר חוץ כמובן מסיפור התקר עם השומרוני הטוב ישראל צדקה ז"ל.

סוכות בהר ברכה אצל השומרונים
הכי מוזר היה לי פעם כשחזרנו מחג סוכות בהר ברכה עם ישראל צדקה השומרוני יחד עם אפי שחק. בזמן שנסענו קרו לנו שני פנצ'רים וג'אנט מתעקם בו זמנית. התיקון היה מענין, מקורי, והכי זול בעולם, ואולי גם למדנו משהו על החיים בסביבות שכם היא נאבלוס. האם מחיר של 20 ש"ח בעבור הכל נובע מפחד הכיבוש או שזו זילות החיים המקומיים של צאצאי שכם בן חמור?

הכהן הגדול השומרוני עמרם עם ספר תורה עתיק שכם.
גלויה של פלפוט 8610 כל הזכויות שמורות

לאיפה לעשות recall?
אם כבר הגענו להר ברכה ואזור בלאטה אז אולי כל סיפור השטחים הוא פ'נצר? אולי בעצם תקלה רצינית המצדיקה Recall? חזרה לתיקון היא שיבה לגבולות 67? כמה אלוני מורה עוד יהיו? כמה כסף כבר יכול לעלות פנצ'ר השטחים המשוחררים/הכבושים? האם אנחנו כבר על הג'אנטים? איפה מתקנים פנצ'רים באריאל? ראש העין וכפר קאסם זה גם בשטחים? למה ערבים מתקנים פנצ'רים בזול? מכירים את צומת כדורי בהרצליה?

בבזל נוסדו צמיגי משולם
בדרך כלל את נושאי הצמיגים היינו מסדירים אצל משולם בצמיגי בזל ברחוב אלקלעי ליד מגן דוד אדום. היום המתחם כולו מורכב מבתי קפה וחנויות קטנות וחמודות כשבאמצע מגדל לא לוהט במקום מכבי האש והשוק הקטן. משולם סגר אחרי הרבה שנים ואני מטופל בנאמנות בבית הצמיג שברחוב הרכבת 4 בתוך סימטה פרטית ליד המשטרה הישנה. מקום ותיק - רק משנת 1956, ודור שני לצמיגאים הגונים ובעלי מקצוע טובים. תגידו שקובי מהמטבעות שלח אתכם. אולי יזכרו אותי.

צמיג משוחרר לא יוחזר
האם ראיתם פעם צמיג של משאית טס בכביש בלי המשאית עצמה? אני ראיתי וזה היה מפחיד לאללה וככה הבנתי מאיפה מגיעים כל שרידי הגומיות והגלגלים בכבישי ישראל. התופעה של צמיגים עצמאיים המשתחררים מרכבים גדולים היא לא נדירה. בכביש 6 אמורים לעזור לכם במקרה של תקר. האם החלפת גלגל לאשה מהווה את מבחן הגבריות הישראלי?

הפרופסור המפוזר והגוז'ונים
את הסיפור הבא שמעתי מצ'ארלי ז"ל שכנראה שמע אותו מיאיר נחמני יבדל"א ואולי ממישהו אחר. לא בטוח שיש לו קשר לפוסט הזה ,אבל נראה לי שיש. מה דעתכם?
הגיבור של הסיפור שלנו פרופסור חינני מכפר אז"ר. קראו לו דודו והוא היה קצת מבולבל שנתקע עם הרכב שלו ממש מול בית משוגעים ולא סתם כי אם ליד הגדר כשכל המטופלים בחוץ בהפסקת צהריים. המטופלים במקום רואים ועדים לכל הסיפור. היה לפרופסור דודו פנצ'ר שחייב אותו להחליף גלגל ובמיידי. אז הוא פרק את הגלגל ושם את הברגים-גוז'ונים בצד בתוך הצלחת (הטסה) שלא יתפזרו להם בסביבה. בהמשך הוציא את הגלגל הרזרבי מאחור. כל הזמן עומדים המשוגעים מאחורי הגדר, מביטים, צוחקים ובכלל בית משוגעים. מה לעשות אף אחד לא בוחר היכן להיתקע ובטח לא עם מי , וזה נכון לא רק לגבי תקרים עם גלגלים.

4 גוז'ונים בטסה של דודו
אז הפרופסור שלנו מתגבר על הפרצופים ,הצחוקים והסביבה הקצת משונה וממשיך בעבודתו. הגלגל הנוסף מוכן כשהגלגל המפונצ'ר עם 4 הברגים בצד בתוך הטסה , ממש לפי הספר. לפתע בלי הכנה מיוחדת חולף לו אופנוען משתולל מהצד, עולה ומעיף את הטסה עם הברגים ולמזלנו לא פוגע בו. הפרופסור שלנו בריא ושלם , אבל אין כרגע ברגים לגלגל כי הם עפו ונעלמו מהמכה של המופרע עם האופנוע החולף. מה עושים? את זה לא מלמדים בשום אוניברסיטה מוכרת אפילו לא במכללת אריאל. דודו הפרופסור שלנו אובד עצות.

משוגע זה לא טמבל!"
כשנראה היה שהמצב נואש , שומע הפרופסור קריאה מבעד לגדר ככה די בשקט. זה היה אחד המטופלים עם הכותונת שקורא לו. "אני רואה שאתה קצת אבוד בגלל הגלגל והברגים שעפו. אז תראה שזה ממש לא מסובך. קח מכל גלגל בורג אחד ויש לך שלושה בשביל הגלגל הרזרבי וזה יספיק לך עד שתגיע לתיקון. נכון שזה מאד פשוט." הפרופסור היה נפעם. כל כך פשוט וקל. איך הוא לא חשב על זה לבד. כנראה מהלחץ מפסיקים לתפקד.  "ואתה נמצא פה בבית המשוגעים?" שאל הפרופסור. "כן אני כאן בטיפול. אני אולי קצת משוגע אבל בטח לא טמבל!" השיב המטופל.

תגידו לי, אז מה אנחנו, משוגעים או טמבלים? יכול להיות שכל הסיפור שלנו בשטחים זה שלושה גוז'ונים?

תרבות ואדי רבה

תרבות ואדי רבה
לכל עיר רצינית יש ואדי. בעברית נחל. יש מקרים שזה נהר. ניו יורק - הדסון. לונדון - תמזה. וינה - בודפשט, ברטיסלבה  ובלגרד - דנובה. ברלין - שפרה. פריז - סן. רומא - טיבר. קהיר - נילוס. מוסקבה - מוסקבה. ורשה - ויסלה. סקרז'יסקו - קאמיננה. תל אביב - הירקון. ראש העין - ואדי רבה.

ואדי רבה הקטן מבין יובלי הירקון. בשילוט הרחוב יופיע רבה וגם רבא. מינה מעדיפה את השם רבק.
ד"ר יעקב קפלן זיהה את התרבות הכאלקוליתית הקדומה וכינה אותה בשם "תרבות ואדי רבה".
קפלן נולד בביאליסטוק גדל ביפו, הוכר כמהנדס מהטכניון, וזכה לתואר, הארכיאולוג של תל אביב-יפו.

אנחנו גרים בראש העין. לא בהכרח מדברים בחית ועין, אבל בהחלט גאים בעירנו, שכונתנו, חברינו, בקיצור   מבסוטין לאללה. יש גם  השפעה של כפר קאסם. הדבר הכי חשוב בכל מקום מלבד הבריאות כמובן, זה התרבות. בראש העין יש כבר תרבות למעלה מ-6000 שנה. לתרבות הזו קוראים תרבות ואדי רבה.                     

1952 יעקב קפלן חופר בראש העין ואפילו בואדי רבה   
את המונח המקסים "תרבות ואדי רבה" טבע הארכאולוג יעקב קפלן בשנת  1952 בעקבות חפירה במקום, מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל  ועתיקותיה. הממצאים החדשים שמצא בגדות ואדי רבה, היוו חידוש מרענן  למחקר הארכיאולוגי וגרמו ליעקב להמציא שם זיהוי לתרבות החדשה.  הכלים האופינים לתקופה עשויים חרס. קנקנים עם שפה קשותה, קעריות מזוות  ועוד כלים שכל שנותר מהם הוא שבר כלי  וחרסים לרוב. הכלים  ממורקים ובעלי עיטורים בחריטה. מסתבר שגם תרבות חומרית היא תרבות.                                                                                                         
יעקב קפלן גם מזהה את המחבצה הכאלקוליתית ככלי להכנת חמאה. המחבצה הגדולה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. המחבצה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. המחבצה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. 
אני מציין זאת שוב ושוב,  כי לקח לי זמן להפנים זאת, ואני מקווה שגם אתם תזכרו שהמחבצה לא קשורה לתרבות ואדי רבה. ותודה לרם גופנא שחזר והסביר לי ובסוף אפילו אני הבנתי. 

יעקב קפלן הוא הארכיאולוג של תל אביב-יפו. כילד אני זוכר אותו בשנות  השישים בגבעת בית המטבחיים, ליד גבעת היל והכל בתחומי השכונה הצפונית שלנו. אז לא ידעתי את שמו ופועלו. את הבור ואת החופרים של אז  אני זוכר. לימים נתקלתי בשמו במכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת תל-אביב, בשנות השמונים. אז כבר היה בדמדומי הקרירה הארכיאולוגית שלו, כשעבד עם רעיתו חיה במוזיאון הארץ. היה גם אקורד סיום צורם, עם השריף של המקום דאז , רחבעם זאבי, שלימים הפך לנושא דגל הטרנספר. גם את הזוג קפלן, ידע לטרנספר מחוץ למוזיאון, ששמו שונה למוזיאון ארץ - ישראל. הזוג קפלן היו יהודים  כשרים ולא סתם, אפילו מזרע כוהנים. כל קפלן הוא כהן. ליעקב קפלן זכויות רבות  בחקר הארכיאולוגיה בישראל, ובמיוחד בתל אביב-יפו. ועוד על יעקב קפלן

טיפולי פנים בואדי רבא בראש העין



ואדי רבה והגשר הבריטי

ספר בצבע אדום
את החיבור הזה החלטתי לכתוב, בעקבות ספר שנכתב על שכונה בתל אביב, הסמוכה לחנותי. שכונת תל נורדאו זכתה לספר נהדר בצבע אדום. המחבר רם  גופנא. מי שהביא לידיעתי את הדבר, היה אלון מליס שהצליח לשכנע את  המחבר ,שאכן הוא ראוי לקבל את הספר הן כתל אביבי והן כגיאולוג. הספר לא נמכר בכסף, אלא ניתן לראויים. רם גופנא הינו פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה. שנים לימד ושימש כראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת  תל אביב. הכרתי אותו מהמכון וגם מהחפירה הלימודית בתל אפק   אנטיפטריס באמצע שנות השמונים. מלבד סיור לתל ברקת לא  זכיתי ללמוד אצלו. ועוד על רם גופנא וזכרונות ארכאולוג עברי אצלנו באתר 

הספר "מכרם מטרי לרחוב בן יהודה שטראסה", מביא פרטים מוכמנים  מהעשור הראשון של שכונת תל נורדוי. ואם תרצו לדעת איפה גרו מאיר אריסון, אביו של תד ונילי  פריאל של אהוד, חפשו בשכונה.
מההקדמה לספר למדתי שיעקב קפלן ז"ל, היה דודו של רם גופנא מצד אביו. אכן עולם קטן. שיחת הטלפון שקיימתי עם רם הייתה חמה ולבבית וככה החלה תחילתה של ידידות תל אביבית בין רם לביני. כדאי לזכור שהכל התחיל בגלל ספר בצבע אדום וגיאולוג האוהד מספר אחת של האדומים מהפועל תל אביב וגם של חודורוב.

ואדי רבה היום עם מים זורמים הלוך חזור וכבר לא
חזרנו לואדי רבה ולתרבות שלו היום. עיריית ראש העין מפתחת טיילת לאורכו, עם המוטו של מוסיקה בלב. הואדי עם הצמחיה בחורף והגשר המקסים ,בהחלט עושים טוב לצועדים לאורכו. ראש העיר הקודם משה סיני הקים פרויקט מורכב ולטעמי דבר נהדר מהרבה בחינות. כרגע אחרי שינוי בניהול העיר כל הפרויקט בסימן שאלה והנה הצצה מלפני שנה

שטפון ואדי רבה
בעונת גשמים טובה הנחל עולה על גדותיו בשצף קצף, והיה גם מקרה, לפני שפרצה המדינה, שבו רועה עם עדרו נסחפו לבלי שוב. יש גם מושג הקרוי שטפון ואדי רבה, ואנו זכינו לראותו בשיא הדרו בשנים 1991/2. ואדי רבה חובר לירקון כמו גם האיילון.                    
ראש העין מוקפת אתרים מעניינים ואמנה אחדים מהם בקלילות של צעד תימני.  אפק אנטיפטריס ,אתר מרכזי וחשוב, שיש לי אליו קשר רגשי המצריך חיבור נפרד. 

המוזוליאום שבמזור, אתר לסוף הדרך מכל הבחינות. 

מגדל צדק בעל הרבה שמות, המצוי בפיתוח איטי ומתיש הרבה שנים. עזבת צ'רטה המזוהה אולי עם אבן העזר, ממש 150 מטר מביתי שברחוב הדרור בגבעת הסלעים. אתר עם אוסטרקון חשוב, המעיד כי בזמן  שבמקומות שונים על הגלובוס , אנשים בירברו, אצלנו כבר ידעו לכתוב אלפבית. בהחלט יכולות מרשימות בכל קנה מידה.

מערת קסם, שאפשר שהיא מעידה שהיו פה חברים שלנו, אולי כבר לפני 400  אלף שנה. אנחנו כנראה עוד נשמע על המערה הזו ואולי אפילו כתגלית בינלאומית עם משמעויות רבות.

ראש העין כיום  2014, החלה בפיתוח מקומות חדשים ובניה חדשה לכיוון מזרח ודרום. הסביבה מלאה באתרים ודרכים מקדמת דנא. רשות העתיקות בפיקוח הדוק אבל לא חונק. שילוב העתיקות מתבקש עם חיים חדשים וזוהי משימה לא פשוטה. נקווה שבעתיד אתרים ישולבו בסביבת החיים החדשה כמו גם חלק מהמרחב הכללי.

פה בסביבה הקרובה חפר יעקב קפלן וזיהה לראשונה תרבות חומרית אותה כינה תרבות ואדי רבה




איפה בדיוק חפר קפלן בואדי רבה?
רציתי לדעת היכן בדיוק אבל ממש בדיוק של מטרים היכן קפלן חפר בשעתו בואדי רבה שבראש העין. נדמה לי שמן הראוי לציין חפירה  היסטורית זאת בואדי עצמו באמצעות שילוט צנוע שיאיר את הנושא למבקרים במקום. את המיקום המדויק לא ידעתי וביקשתי מפרופסור רם גופנא שיעזור לי. בהמשך ביקשתי שיתמצת את נושא תרבות ואדי רבה מבחינה אקדמית ראויה ותודה לרם. אז רם סיפר לי שלפני מספר שנים ספורות הוא ביקר במקום  כי נעשתה שם חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות. לעיתים חוק העתיקות צץ באופן מפתיע.
מישהו בנה בית ואז רשות העתיקות חייבה אותו לצורך פינוי השטח מהצו שלהם אחרי שיבדקו את המקום ויראו שאין שם משהו משרידי התרבות ההיא שקפלן זיהה. הסיפור הזה שווה פוסט נפרד אבל היום אני יודע כמעט בדיוק מהו השטח בו חפר קפלן אז ,ואיפה יש סיכוי שאולי ניתקל שוב בחברה שלנו מאז. רק שתדעו שאם אתם גרים בסביבה ארכיאולוגית יש מצב שתצטרכו לשלם כסף על חפירת הצלה. מסתבר שלשכן שלנו מראש העין זה עלה חמישים אלף ש"ח. אם אתם ספקנים אז תשאלו את שגיב מחפוד מרחוב חזון אי"ש 54 שזה ממש ליד החפירה של קפלן מפעם. בגדול האזור הוא בנחל ליד השוק של ראש העין ממש ליד רחוב הגר"א  פינת הרב דוד חג'בי  והגשרון בכניסה האחורית של השוק.
בפעם הבאה שאתם בראש העין, כדאי לזכור שיש לנו אחלה של תרבות והכל התחיל בואדי רבה.


משמאל שגיב מחפוד מרחוב חזון אי"ש 54 בראש העין מארח את רם גופנא ומדברים על תרבות בואדי רבה

תרבות ואדי רבה  פרופסור רם גופנא
הישות התרבותית משלהי התקופה הפריהיסטורית בארץ-ישראל המכונה "תרבות ואדי רבה", זוהתה לראשונה בידי  הארכיאולוג יעקב קפלן בעת חפירתו בתל אביב בשנת 1950. לאחר כשנה היא זוהתה ונחפרה שוב על ידו באתר על גדת ואדי (נחל) רבה, מיובלי הירקון, בתחום מעברת ראש העין. באתר זה קבע קפלן לראשונה את זמנה היחסי של תרבות זו ברצף התרבויות משלהי התקופה הפריהיסטורית בארץ ובחר לכנותה "תרבות ואדי רבה". מאז ועד היום משמש כנוי זה בספרות הארכיאולוגית לציון ישות תרבותית שהתקיימה בארץ במחצית הראשונה של האלף הששי לפני הספירה . יש המגדירים אותה עדיין כסופה של התקופה הניאוליתית בעוד שקפלן ואחרים רואים בה כבר את מבשרת התקופה הכלקוליתית. השימוש במונח "תרבות" בזיקה לפרק זמן זה הוא במשמעות הנובעת מן הממצאים הארכיאולוגים: הוא בא לציין הופעה חוזרת ונשנית של מכלולי תרבות חומרית (כלים,יישובים ועוד) בזמן ובאזור נתונים.



יישובי תרבות "ואדי רבה" מתגלים בעיקר בחבל הים-תיכוני של הארץ. כמה מן המאפיינים הבולטים של תרבות זו שונים לחלוטין מאלו של ה"תרבויות" הניאוליתיות שקדמו לה. שרידי היישובים של "תרבות ואדי רבה" מעידים על כפרים חקלאיים גדולים שפעמים השתרעו על פני עשרות דונמים.
היו בהם בתים מרובעים בנויים מלבני בוץ על יסודות אבן. כלי החרס שעוצבו ביד נעשו בטכניקה מתקדמת מזו שרווחה בתקופה הניאוליתית . חלק מן הכלים היו בעלי צורות מזוות . הם חופו ומורקו בשחור, באדום או בחום ועוטרו בחריתות, בטביעות או בצבע. לעתים עוטרו כלים מסוימים בדמויות אדם או חיה, רמז לטכסי פולחן שהיו נוהגים בתקופה זו. בין כלי הצור בולטים בעיקר כלים לחטיבת עצים ולעידור(גרזינים, איזמילים וכילפות). ולהבים לחיתוך ולקציר (להבי מגל). 

הודיני והבעיה היהודית

February 20, 2014 at 9:19pm


לכותרת הזו אין שום משמעות. בעצם אולי כן. סתם חיפשתי  שוב משהו בגוגל ושוב האחים האלה עם הכותרות המיוחדות, מראים שהיום יום הולדתו ה137 של הקוסם היהודי. ככה נולדים חיבורים לא מתוכננים. הכי טוב לא לתכנן. מרוב תיכנונים יוצאים תיחמונים. האם ביבי הוא קוסם על?


הארי הודיני-אנריק וייס, יהודי יליד בודפשט 1926-1874 היה ספקן באשר לאל- טבעי
אורי גלר פרויד בדרן ישראלי-בריטי הטוען כי הוא מדיום בעל כוחות על-טבעיים
זהירות מהתערבות שבה למטבע יש שני צדדים זהים. מטבע של קוסמים...
אין ילד שלא רוצה לראות קוסם. כולנו ילדים. מטבעות וקסמים הולך נהדר ביחד. היום בקטנה ניזכר ביחד בכמה דברים הקשורים לקסמים, קוסמים וסתם מעלימים. הרבה חברה שמתאמנים בתחום,עושים קסמים עם מטבעות. יש כבר  מטבעות שהוכנו לקסם. מטבעות חצויים היודעים להחליף זהויות חיש מהר. יש קוסמים הקונים חצאי דולר של קנדי  והמיועדים לקסם שאותו יש לתרגל מספר רב של פעמים.  

http://shop.dananddave.com/modern-coin-magic.html

אמא ובן מהונגריה במופע אמיתי בבן יהודה 18 א בתל אביב
יש לי זיכרונות די מעורבים מזוג תיירים שביקר בחנותנו לפני מספר שנים לא קטן. הזוג הזה היה אמא ובן ממוצא הונגרי שכנראה היגרו לעולם הגדול ושם פעלו כצמד זריז ומתוחכם. הם נראו יופי, נקיים ובהחלט לא מעוררי חשד. אני לא אמתח  אתכם הרבה, אבל התוצאה הייתה שהם הצליחו לקנות מטבעות עתיקים יפים בכמה מאות דולרים וממש באותו הזמן והמקום הצליחו לסחוב באלגנטיות קסומה, מטבעות נוספים בסכום זהה. את הסחיבה זיהה אבי בעזרתי האדיבה רק כעבור מספר ימים. הזוג החמוד והנקי ,היה כבר הרחק  ביעד הבא. בהחלט עבודה יפה ושאפו לאמא ולבן  יוצאי בודפשט. קסנם הונגרים זריזים.          

http://www.topicals-on-stamps.com/

הודיני קסם של קוסם
הודיני זכה בארצות הברית לבול חמוד. נדמה לי שראיתי גם מדליה שהוקדשה לו. היותו יהודי עם זיקה רפורמית לא עודדה בעבר את האפשרות שיעשו משהו דומה פה בישראל. אולי זה רק נידמה לי. ועוד על אספן שאסף כל מיני ממורביליה הקשורה להודיני בקישור הבא  

צבי זורע מחיפה, הקרוב של זרו והשעון שלי
צבי זורע העורך את קטלוג הבולים הישראלי "כרמל" , כמו גם הרבה דברים אחרים בתחום הבולאות, סיפר לי בשעתו קצת על תחום הפעלולים. צבי זורע פולני מקורי במוצאו, היה עוזר לקוסם בארץ הולדתו. שם למד את רזי המקצוע. ביקשתי שידגים לי משהו בקטנה. צבי איש מקסים, חרוץ  ומוכשר ניסה להראות לי את כוחו בהיפנוט וקריאת מחשבות בצורה זריזה ופשוטה. התוצאה באותו רגע היתה די עלובה. הקסם לא הצליח למרות  שהוא מאד ניסה. כמה פעמים ניסינו את הטריק ולא עבד. זורע מאד מיהר ואולי בגלל זה הקסם פג. כששאל אותי בפעם השלישית מה השעה כי פחד לאחר לפגישה, הבחנתי שאין לי שעון. אחד אפס לצבי זורע שיודע קסמים רבים ואפילו איך מפעילים מנואלה עם קפיץ.


מופע אמיתי של החלפת דולרים זריזה וכואבת 
הסיפור על החלפת חבילת דולרים בחבילה זהה ושווה פחות, מוכר במיליון גירסאות במקומות שונים. מסתבר שיש גם קוסמים גרוזינים לא רעים. הגרוזינים הזריזים לא מוכרים כרטיסים להופעה. אצלם זה מופע חי ואמיתי שבדרך כלל יש רק משתתף יחיד או עוד ביזו' אחד שעוזר לקוסם הראשי. אני מכיר שלושה סיפורים שניגמרו לא טוב מבחינת הצופה הסביל.

אורי גלר עושה קונצים עם בנות 
אורי גלר שלנו מגדיר עצמו כבעל כוחות על טבעיים. הוא באמת שיחק אותה בגדול ופרץ לעולם עם הקונצים שלו. אלון מליס מכיר אותו משחק כדורסל ב-1968 בעירוני א' בתל אביב , בימי שישי עם הווספה ,מרכיב עלמות חן ומרביץ רייסים בפול גז. אורי היה בחור חביב וחברותי ללא שום גינוני שחצנות. כבר אז ידע לעשות "קונצים".

שכן שלנו בבן יהודה טען שאורי גלר הוא סוג של קוסם. יעקובי השען השכן, שימש כראש איגוד הקוסמים. אורי הסכים להיבדק על ידי כל גוף. לבדיקת הקוסמים לא הסכים. מענין למה? 
מריו ליביו המורה שלנו בעירוני ה' לימד אותנו קצת טלקינזיס וטלפתיה. אז גם אנחנו קצת אורי גלר. גם צ'יקו ודיקו היו קצת שכנים שלנו. הכרתי פעם גם קוסם צעיר שידע קסמים מדליקים עם שטרות ומטבעות. לימים הפך לקוסם בצבא ההגנה לישראל. נראה אותו מעלים טיל סקאד. דיויד קופרפילד וקלאודיה שיפר הצמד הקסום, גם הציג מופע זוגי בלתי פתיר. מה היה שם? ממש קסם לא פתור.

הקסם היחידי שאני יודע לעשות זה לגמור פוסט ללא הודעה מוקדמת.

הגזים שלי ואפילו ביידיש

February 22, 2014 at 6:45pm


אתמול היו לי גזים. גם שלשום. בעצם תמיד יש לי גזים אבל אתמול יותר מתמיד. חשבתי כבר לגשת לרופא כלשהו אבל היה מאוחר ותמיד אני אוהב לדחות דברים.
עם גזים בשוטף, אני לא דוחה כלום ותמיד דואג לניכוי במקור. חשבתי שאם אלך לרופא תורן הוא יצחק, כי מה פתאום בחור בן 55 מטריד אותו עם זוטות. אז גם נזכרתי בסיפור שראיתי ברשת ממש לא מזמן והחלטתי לאמץ מבלי לגעת ואיני יודע למי להודות וחבל. זה תמיד מזכיר לי שני דברים שונים. הראשון זה חוות דעת שניה שאני ממש נגד והשני זה יידיש שנשמעת נפלא עם דברים איך לומר קצת שונים. אני מקווה שרובכם יקבל זאת באופן טבעי ממש כמו שהגזים הם חלק מהחיים של כולנו.
אומרים לי שיידיש היא שפה מיוחדת ואני בהחלט נוטה להסכים עם הקביעה הזו. לצערי היידיש שלי ממש לא משהו אבל ידוע לכל שיש גרועים ממני, אז כמו תמיד זו נחמתי. יש גם תרגום הולם וקולח.
צייר אחי לוינשטיין

פַארְשְטִינְקֶענֶע מעשייה (סיפור עם ריח)...
שלושה רופאים צעירים, שלומדים יידיש להנאתם, הולכים ברחוב ורואים איש זקן שהולך כפוף גב וברגליים מפוסקות. ההליכה המוזרה הזאת מאתגרת אותם לתת דיאגנוזה, ממה סובל הזקן שהולך בצורה כזאת? תתחיל אתה, אומרים השניים לאורי, ותגיד את זה ביידיש.
אומר הראשון: "דֶער יִיד האָט אַ קִילֶע" (ליהודי יש קילה/שבר).
אומר השני: "נַיין, דאָס אִיז נִישְט אַ קִילֶע, דאָס אִיז מָרִידְן" (לא, זה לא קילה, זה טחורים).
אומר השלישי: "נָיין, דאָס אִיז נִישְט אַ קִילֶע, אוּן נִישְט מַרִידְן. דאָס אִיז לוּמְבָּגוֹ" (לא, זה לא קילה ולא טחורים, זה לומבגו).

מאחר ששלושתם נתנו אבחנות שונות, היה חשוב לכל אחד מהם להוכיח שהוא צודק. האיצו את צעדיהם, השיגו את הזקן ואמרו לו: "רֶעבּ יִיד, מִיר זֶענֶען יוּנְגֶע דוֹקְטוֹיְרִים (יהודי יקר אנחנו רופאים צעירים), אָיְינֶער זאָגְט אַז אִיר האָט אַ קִילֶע, צְבַיְיטֶע זאָגְט – מַרִידְן; דֶה דְרִיטֶע זאָגְט - לוּמְבַּגוֹ. (אחד אומר שיש לך קילה השני טחורים והשלישי לומברגו). מִיר דַארְפְן וִיסֶען וֶער אֶס האָט גֶרֶעכְט? (אנחנו מבקשים לדעת מי מאיתנו צודק?).

עונה הזקן: "קִינְדֶערְלֶךְ טָיֶירֶע, אַלֶע האָבֶּען אַ טוֹייֶעס גֶעהאָט (ילדים יקרים, לכולכם הייתה טעות גדולה), ופונה אל כל אחד מהם: דוּ האָסְט אַ טוֹיֶיעס גֶעהאָט, דאָס אִיז נִישְט אַ קִילֶע (אתה טעית אין לי קילה), דוּ האָסְט אַ טוֹיֶיעס, דאָס אִיז נִישְט מַרידן (אתה טעית אין לי טחורים), דוּ האָסְט אַ טוֹיֶיעס, דאָס אִיז נִישְט לוּמְבַּגוֹ (אתה טעית, אין לי לומברגו). אוּן, דֶער עִיקֶר, אִיךְ אַלֶעייְן האָבּ אוֹיְךְ אַ טוֹייֶעס גֶעהאָט - (והעיקר, גם אני טעיתי טעות מרה). אִיךְ האָבּ גֶעמֶעייְנְט דאָס אִיז אַ קְלֶיינֶע פאָרְץ (חשבתי שזה רק נוד קטן), אוּן צוּם סוֹף, האָבּ אִיךְ זִיך בַּאקַאקְט (ובסוף חרבנתי במכנסים).

מה אגיד לכם אנשים צעירים: פוּן אַן אַלְטֶען תוּחֶעס קֶען נִישְט אַרוֹייְס גֶעייְן אַ פְרֶעייְלַאכְן פאָרְץ (על תחת של זקן כבר אי אפשר לסמוך שיפיק נוד עליז).

טיל פרוג מכיכר סינטגמה

February 20, 2014 at 6:31am
דוקטור אירה ריזק איש מיוחד. אם אתם רוצים ממני תיאור קצר לגביו אז אירה ריזק הוא המומחה מספר אחת למדליות יהודיות. אם אתם רוצים תיאור מפורט יותר אז צריך להתארגן ולנסח מספר שורות אבל בהמשך בבקשה.
קרה לי ארוע די מביך עם אירה ורציתי לשתף אתכם בסיפור, שלא על מנת לקבל פרס. גם לא כדי להזהיר אתכם למרות שמשנה זהירות לא הזיק לאיש, אבל לעיתים התנהגות מחושבת מדי הובילה לטרגדיות. יש מצבים שאתה נקלע אליהם והכל דחוק ואתה חייב להגיב מיידית או שיקרה משהו לא נעים וזה בדיוק מה שקרה לי.


תות שדה ברמת השרון אצל דוד תגר
זה היה ביום ראשון והייתי אמור להגיע לדוד תגר ברמת השרון בשעה 6 בערב. כן קבענו פגישה לקניית מטבעות ויותר נכון מדליות מכסף. כבר דחיתי את הפגישה עם דוד משעה שלוש ואני לא עומד לשנות זאת שוב ,כי בכל זאת גם לסוחר מטבעות יש בושה מסוימת ואני כבר מביט בשעון והנה כבר חמש ורצוי לצאת כי לוקח זמן לרמה"ש במיוחד בשעות הלחץ ואז זה הגיע. פתאום אני רואה דואר אלקטרוני מפתיע וחדש מאירה ריזק ואני קורא ויש פה מצוקה אמיתית. פתאום גם נכנסה משפחה שלמה (3) שפעם גרה בבן יהודה פינת רחוב הגליל (מאפו) והם רוצים לדעת מה אני מציע להם לגבי מטבעות ומדליות שיש להם מזה 50 שנה. אני מרגיש שיש לחץ בגיזרה ואני לפני סגירה ולא בטוח שאני יודע מה אני עושה. התגובות שלי ממש קצרות והראש לא מרוכז אבל בכל זאת מתפקד סביר.

תגיד כן לאיש במצוקה
אני לא נפוליאון ואפילו לא אהוד ברוג אבל מסוגל לעשות ארבעה דברים במקביל שכולם בסוף יוצאים על הפנים. אני זוכר שאירה שהיה פה בביקור בישראל, ממש לפני ימים אחדים, תקוע כעת באתונה כשהוא בלי כלום כי כייסו אותו. הכל כתוב באנגלית ואני ממש לחוץ אני רוצה לצאת אבל חייבים לענות . אז עניתי Yes  כי אדם במצוקה מצריך התיחסות במיוחד אם  הוא מכר, רופא, יהודי טוב מאמריקה והמומחה מספר אחת בנומיסמטיקה יהודית.

אמרתי למשפחה מבן יהודה לשעבר שהמצב כעת הוא ככה וככה ורצוי בפעם אחרת, אבל הם קיבלו הצעה מדויקת למה ששאלו ואני בלחץ להגיע לרמת השרון אבל מה עושים עם אירה והנה עוד מייל נוסף ממנו עם הסבר ובקשה ואני כבר ממש מאד לחוץ  ואיפה אלוהים כשצריך אותו ,ואז אני מבין שהכי טוב במצבי מצוקה זה לשלוח לאפי שחק העתק כי אפי מכיר את אירה וגם מתקתק אנגלית בזריזות ולא כמוני שעד שאני מוצא אות במקלדת יוצאת הנשמה. כולם חושבים שאני מתחזה בזמן שאני מתקתק רק עם אצבע אחת אבל מצידי שכולם יקפצו  על שתי רגלים וגבוה אבל באופן מסודר. דבר דבור על אופניו בבקשה ותודה.


אז שלחתי את המייל וגם סימסתי לאפי וגם הרמתי טלפון ואפי לא עונה בדיוק כמו אלוהים. לשניהם יש את הטכנולוגיות הכי מתקדמות עם עידכונים הי הכי, אבל כשצריכים אותם במיידי יש עיכובים בלתי הגיוניים. אני ממש בקריזה. מצד אחד חייב לצאת מצד שני אירה לחוץ ואם רוצים להעביר כסף בדואר אז עוד ארבעים דקות סוגרים והכל ממש דחוק. החלטתי שאני גם חונק את אפי אבל הוא לא פה וגם שואל את אירה שאלה על מנת שאדע שזה הוא כי אולי מישהו לוחץ עליו ואולי זה מתחזה למרות שהכל מתאים ונראה יופי.
שאלה מתחכמת
אז שאלתי את אירה שאלה שרק שנינו יודעים לגבי המיקום של המדליה שהביא לי לאחרונה ולא סתם מדליה כי אם כזו עם הדיוקן שלו עצמו והיא שוכנת בארון התצוגה ממש בצד כי היא כבדה מאד. ירקתי דם עד שהקלדתי את השורה הזו באנגלית ואפי עוד לא עונה בכל האמצעים לרשותו. למה האמריקאים לא הפציצו את אושוויץ?

המייל המתחזה של אירה ריזק מכיכר סינטגמה

פתאום אני חש שהתשובה של אירה איך לומר לא משהו. הוא נשמע במייל התגובה ממש עצבני ואיך אני מעז לשאול אותו כעת כזה פרט, כאשר הוא בכיכר סינטגמה שבאתונה ללא מסמכים, ואנשי המלון לא מאפשרים לו לצאת ללא תשלום כלשהו, וברור שהוא יחזיר לי הכל כשיחזור לניו יורק ואיך הוא יזכור איפה המדליה שהוא הביא לי בשעה קשה שכזו. ככה להביך רופא יהודי אמריקאי ומומחה מספר אחת בעולם לנומיסמטיקה יהודית מודרנית ובכלל?  shame!

יש אלוקים וטיל פרוג שעה 9
האמת חשתי בושה להביך את אירה אבל הרגשתי משהו משונה ואז אלוהים התעורר. אפי מצלצל ומדבר איתי ומגלה לי שאשאל את אירה שאלה כזו בנאלית, על הכלב שלו ובכלל משהו קצת מכשיל, ובהמשך החל צוחק ושואל אותי אם אני נורמאלי ומפוקס ואם  אני לא מבין שברגע זה נשלח אליך טיל פרוג מכיכר סינטגמה שעה 9 שזו הונאת דואר אלקטרוני כי רואים שככה לא מתנהג אדם כמו אירה ריזק.
כעת הייתי יותר נינוח וסתלבטן והמשכתי את המשחק והודעתי לאירה שביצעתי את ההעברה וזה מיספרה ועוד ברכות ובכלל. החברה המניוקים מאתונה הבינו שהבנתי וצחקו אבל לא היה חסר הרבה והייתי מעביר לאירה 2350 דולרים ירוקים. האמת שאם היו מבקשים 500 ירוק או פחות ,אני לא צריך את אפי שחק ואפילו אלוקים היה יכול לחכות.

איירה ריזק  -  Ira Rezak, MD
נולד בניו יורק ב- 1938. עם סיום לימודי רפואה בשנת 1963 שירת כרופא בצי האמריקאי כמספר שנים.
בין השנים 1970 – 2010  כיהן כפרופסור מן המנין ומרצה ב -  Stony Brook University.
במקביל לקריירה המקצועית טיפח במשך עשרות שנים אוסף מרשים של אלפי מטבעות ומדליות כאשר הדגש הוא פריטים יהודיים, רוסיים ופריטים הקשורים ברפואה. לבד מהאיסוף הצטבר ברשותו מאגר ידע נדיר בהיקפו ואיכותו. הוא הוזמן לשאת הרצאות בתחום הנומיסמטי ברחבי ארה"ב אירופה וכמובן ישראל. מאמרים פרי עטו הופיעו תדיר במגזינים המקצועיים.

ד"ר אירה ריזק משמאל בביקור אצל בעז קרצ'מר בקיבוץ צאלים

יום שלישי, 25 בפברואר 2014

ביאליק הסוחר


מי מכיר את ביאליק הסוחר? נדמה לי שהמכתב הזה מאיר פן נוסף של חיים נחמן ביאליק שכל כך הרבה נכתב עליו. קניתי את המכתב הזה אצל ד"ר יוסי ואלך מרחובות בזמן שעשה מכירות פומביות. נדלקתי עליו הרמתי יד, ומזה הרב שנים יש לי אותו ואני ממש מאוהב בנייר הזה ומשפטים אחדים נחרטו בראשי לנצח.

נישיקיניו לחיים נחמן ביאליק

את הביקור הראשון בבית ביאליק עשינו במסגרת בית הספר היסודי. דמותו של איש זקן ומפחיד נחרטה בראשי מאז ולתמיד. זה לא היה ביאליק עצמו כי אם מישהו שממש ליווה אותו הרבה זמן. לימים הבנתי שהיה זה אדון אונגרפלד שהותיר את חותמו אצל רבים רבים שביקרו שם. בהמשך ביקרתי שם הרבה פעמים ובנסיבות שונות ואפילו נחרט לי בראש אחד השיפוצים המזעזעים שעבר בית ביאליק. היו שם ויטרינות לתצוגה שהיו בסגנון לא מזוהה והיו כמו ארונות מטבח עם פורמייקה מודרנית. נדמה לי שאני יודע מי אחראי לזה אבל בואו נשכח מזה. היום זה ממש אחרת ונהדר. 
בית ביאליק מציג את ביאליק בהרבה אופנים. יש גם פינה עם מדליונים, שטר אמיתי ואפילו בול. יש שם קיר הקרוי דיוקן של שאר רוח עם כמה מסמכים השופכים אור על ביאליק מזויות שונות. אין להם דבר כזה הקרוי ביאליק הסוחר. לפחות לא ראיתי בפעם האחרונה שהייתי שם לא מזמן.  את הכותרת ביאליק הסוחר שאבתי ואימצתי מד"ר ואלך שכך הוא קרא למכתב הזה ואני רק חוזר ומעתיק את שאמר. לא תמיד חייבים להיות מקוריים והבאת דברים בשם אומרם מביאה גאולה לעולם ובכלל.
במכתב המצורף שאותו סרק במקצועיות ראויה לשבח אליעזר מורב יש מענה מסחרי לעניני ספרים. ביאליק בעת ההיא משמש מנהל מסחרי בהוצאת מוריה 1913. סתם מסקרן אותי לדעת אם יש כיום מישהו מגולשי הפייסבוק שקוראים שורות אלו ונולד כבר לפני התאריך הזה.  אחרי המכתב הזה של חיים נחמן נראה לי שאני הולך לאמץ כמה משפטים מחוזיים ברמה בינלאומית. סימנתי אותם בהדגשה. ביאליק תותח על לפחות בכתיבה. אבא שלנו תמיד היה גאה בביאליק מהטעם הפשוט שבא בערך מאותו חבל ארץ. וככה כתוב פחות או יותר כמעט מילה במילה. אשמח לתיקונים, שיפורים והערות כמו גם הארות. 

מכתבים של ביאליק - דיוקן של שאר רוח

הוצאת מוריה 31 מאי 1913 אודיסה לידידי הר פ. מרגולין
אדון נכבד שלום וברכה
בסעיף ב' מתנאיך אתה כותב כדברים התמוהים והמשונים הללו: "מדמי הפדיון הנני
(כלומר מהסכום ארבע(?) רובל לקומפלט, (אחרי שינוכו ממנו דמי המשלוח) מפריש הדמין"? לעצמו שלשים פט כלומר שבכלומר , מן הספרים שמחירם ביחד, כל שמונת הכרכים, הם עתה בשוק (לקומם כרכים בודדים) 8.55 ולחותמיך יהיו נתונים בחצי המחיר (בעד....) רוצה אתה חוץ מהנחה הנ"ל לנכות עוד מלתא זוטרתא: ראשית דמי המשלוח והשנית עוד שלשים פ"ט לטובתך ואם כן אדוני בעל החשבון? אם כן על מוריה למכור אפוא את כתבי שטייב לחותמך בנכיון של 85 פט בקירוב הינו מוריה תקבל כששים קאפ בעד כל קומפליקט! אכן חכם אדוני כמלאך אלוהים. הצעתנו בקצרה היא כך! אנו נותנים כל כתבי שטייב לחותמי עתונך בחצי מחירם הקצוב בשער הספרים, היינו תחת 8.55 ישלמו רק 4.25. את כל הכסף הנה עליהם על החותמים או עליך שליחם לשלם למוריה במלואו בלי נכיון כל שהוא, לא לטובתך  ולא לטובת בנין בית המקדש. דמי המשלוח על חשבון הקונים וחסל! 
בתנאים האחרים הנוגעים לפורמליות היינו בנוגע לזמן החשבון וכדומה אפשר עוד לדבר, אבל בנוגע 
למחיר-אין להוסיף ואין לגרוע. הן הן לאו לאו.
ולתשובתך התכופה אחכה
בשלום וברכה ח.נ. ביאליק 

"ביאליק הסוחר" מכתב בכתב ידו של חיים נחמן ביאליק 1913  סריקה אליעזר מורב

פינת עם מדליה, שטר ובול

בית ח.נ. ביאליק אריחי בצלאל