סמל דש וגם דרישת שלום מכפר סיטרין

February 15    2017

 מתברר שסמל מתכתי מחובר לסיכה תמימה יכול לעורר רגשות מפעם ואפילו מבלי שהשפיץ פעיל ודוקרני. נועם של יוספה הביא לי במתנה סיכה/סמל דש מתכתי מפעם של כפר צבי סיטרין והוא הגורם לשורות הבאות. סיכה מילה מיוחדת ופעם היו עושים טיפולי שמן וסיכה בנפרד עם ליפט מתרומם.
 אם לא הייתי מכיר את נועם אז גם סיטרין היה מקום לא מזוהה. היום אני מבין שסיפורו של כפר סיטרין מהווה פרק קטן ומעניין בחינוך הארצישראלי. קראתי שההתחלה הייתה "המבנה המרכזי נבנה במקור ע"י המופתי של ירושלים כבית יתומים לילדים ערבים. יש האומרים כמבנה שליטה על כביש 4 בקומה השנייה היו חרכי ירי הפונים לכביש. ניתן לראות בתמונה מיום הנחת אבן הפינה כי המבנה היה באמצע הבניה ". בכל מקרה הזמנים והארועים טרפו את הכוונות עם מלחמת העצמאות והנה עוד דוגמית לסיכסוך שרק החל. אם אתם לא מפוקסים מבחינת מקום תחשבו על כלא 6 הצבאי ליד עתלית. האם הרבה חינוך יכול לחסוך כמה בתי כלא? האם רפול היה זה שאמר שחייל שלא היה בכלא הוא לא באמת חייל? אני מכיר שני חברים שלי מבתים טובים שנכנסו לבית כלא בצבא.
 היינו בסיטרין והרבה עם הילדים וחברים החל משנות התשעים ומשפחת בורשטיין המורחבת על ארבעת הבנים, אירחה את כולם ברוחב לב עם כיופים בטבע, אוכל בשפע ותמיד על הדרך גם דברי תורה של הרב אייבי האח הבכור. מנחם ז"ל היה זה שהסביר לי לראשונה בחיי את המושג היגוי הפוך בהקשר לאופנועים גדולים ומהירים ואין לי בכלל רישיון. אורי היה על המחשוב. נועם בן הזקונים ומשפחתו מחוברים לסיטרין שליד עתלית והכל החל מאביהם אביעזר בורשטיין ז"ל שניהל את הישיבה הטכנולוגית וגם יזם סמל זה אי שם בשנות השישים. 

ברוכים הבאים כפר צבי סיטרין

מתוך יומני כרמל 

בורשטיין אביעזר 1918-1996. נולד בפולין למרדכי וגיננדל בורשטיין. למד בישיבת חכמי לובלין והוסמך לרבנות. בשנת 1947 נישא לרוזה רינגר. אב לאברהם, מנחם, אוריאל ונעם. בשנת 1949 עלה לישראל. היה ממייסדי המוסד לנוער עולה "תלפיות" בירושלים וניהל אותו במשך מספר שנים. לאחר מכן (1986-1956) שימש מנהל ישיבה טכניקום "המכללה הטכנולוגית והישיבה ע"ש צבי סיטרין". יו"ר הנהלת בית חינוך עיוורים בישראל ויו"ר הנהלת זכור לזכר השואה. יקיר ירושלים. הוציא לאור 10 ספרים בנושא החסידות וגדולי ישראל בדורות עברו.

בורשטיין אביעזר 1918-1996 

מנהל כפר הנוער ישיבה טכניקום "המכללה הטכנולוגית והישיבה ע"ש צבי סיטרין"

 בורשטיין עסק בחקר תולדותיהם של גדולי הרבנים באלף השנים האחרונות. פרסם מספר ספרי ביוגרפיה על גדולי הרבנים מתקופות שונות. כמו כן פרסם בקביעות מונוגרפיות ומאמרים בנושאים שונים בעיתונות הדתית והחרדית, בעברית וביידיש. היה מעורכי כתב העת 'זכור', ופרסם בו מאמרים שונים, ביניהם סיפור הצלתו ממוות במחנה הריכוז אושוויץ, בזכות קופסת שימורים.
לאחר שפרש מתפקידו בכפר סיטרין התגורר בשכונת רחביה בירושלים.
מתוך הויקיפדיה והספר מי ומה בירושלים עורך ראשי אליעזר שמואלי עורך משה ניר.

תבליט מתכת לזכרו של 

צבי ב'ר יחיאל ז"ל HOWARD SITRIN 1924 -1949

מתוך ארכיון הארווארד. 1970 "ישראל סאן"

 DEDICATED TO KFAR ZVI SITRIN

 יש אספני סיכות וסמלים ומבחינתי זה פיצול כלשהו השייך לתחום המדליות ואולי משום שגם פה יש משהו מתכתי שנעשה אצל אותם יצרנים והטכניקה די דומה. האם נדע פעם מהי הסיכה או הסמל הראשון שנעשה בארץ-ישראל בעת החדשה?
 הסיכות שלנו מורכבות בדרך כלל ממדליון המחובר לאותה סיכה שיכולה להיות שפיץ או משהו כמו סיכת בטחון. האספנית הכי רצינית שאני מכיר בתחום היא אילנה שמש שם בדוי האוספת סיכות וסמלים ודרכי פעולתה בתחום מאד חשאיים, אבל כרגע היא בכלל לא קשורה לסיפור הסיכה של כפר צבי סיטרין וכנראה שאין לה פריט שכזה באוסף הגדול שצברה במשך השנים. לא תאמינו מה היא עשתה בעבור חלק מהסמלים שלה.

סיכת דש כפר צבי סיטרין ישיבת תורה ומלאכה

נחושת ניקל ופליז ובקוטר של כ-25 מ"מ.

 הפריט נושא את סמל המוסד. ספר תורה פתוח ובמרכזו הכיתוב "ישיבת תורה ומלאכה".

 בחלק התחתון ענפי זית מסוגננים וממרכזם יוצא לפיד, שראשו הבוער נגלה מעל לספר התורה.

 בחלק העליון של הסמל מופיע גלגל שיניים לציון העבודה לצד התורה ועליו בקשת הכיתוב "כפר צבי סיטרין".

 בחלק האחורי של הסמל ניתן לראות את סיכת האחיזה לדש וכן את חותם החברה המנפיקה "קריצמר".

סמל דש - כפר צבי סיטרין כתב אפי שחק
קטגוריית סמלים ועיטורים מכילה מגוון רב של פריטים בתחומים שונים.
 הקטגוריה מתחלקת למספר סוגי פריטים עיקריים: אותות ועיטורים, דרגות, סמלי דש, סמלי כובע ותגי כתף.
 אותות ועיטורים, דרגות, סמלי כובע וסמלי כתף מיועדים בעיקר ללובשי מדים בחברות פרטיות, ביטחוניות ובצבא וכן להענקות רשמיות.
 סמלי דש לעומת זאת מונפקים בהיקף נרחב יותר ומשמשים בחלקם את לובשי המדים (סמלי יחידות צבאיות ושרות בטחוני למשל), אך בעיקר לציון אירועים דוגמת סמלי עצמאות, תחרויות ספורט וכן כסמלי מוסדות.
 סמל הדש המרשים של כפר צבי סיטרין הונפק בחברת קריצמר ההיסטורית, שאינה עוד, על אסימון עבה כפי שהיה נהוג פעם ובשתי מתכות: נחושת ניקל ופליז ובקוטר של כ-25 מ"מ.
הפריט נושא את סמל המוסד. ספר תורה פתוח ובמרכזו הכיתוב "ישיבת תורה ומלאכה".
 בחלק התחתון ענפי זית מסוגננים וממרכזם יוצא לפיד, שראשו הבוער נגלה מעל לספר התורה.
 בחלק העליון של הסמל מופיע גלגל שיניים לציון העבודה לצד התורה ועליו בקשת הכיתוב "כפר צבי סיטרין".
 בחלק האחורי של הסמל ניתן לראות את סיכת האחיזה לדש וכן את חותם החברה המנפיקה "קריצמר".
 תודה רבה לאפי שחק ולאביהו בר.

בגודל טבעי כפר צבי סיטרין ישיבת תורה ומלאכה. יצרן קריצמר

לקראת נעילה

February 10    2017

 אתמול בערב אני כבר עם המפתח ביד ובדרך לסגור עוד יום בחנוק והנה טלפון לנייד ואפילו עם השם של דיוויד רון נהריה. קצת התבלבלתי כי החיבור הזה לא ברור לי ולא ידעתי עם מי אני מדבר. דיוויד אומר לי שהוא מתנצל שלקח לו זמן ורק כעת הוא שלח לי תמונות וכמה שורות הסבר מאלבומו של אביו. זה קרה בעקבות שיחה שניהלנו לפני מספר חודשים בחנות, אחרי שביקר אותי עם מטבעותיו ומשם הגענו למשפחתו מגרמניה, קצת נהריה, משטרת ישראל ובכלל. סיפרתי לו שאני אוסף סיפורים מאנשים המגיעים אלי והוא הבטיח לשתף פעולה במובן הטוב. לא נגעתי.

כמה מילים על הפצצת תחנה מרכזית בתל אביב על ידי מטוס מצרי
הדברים כפי שאבא סיפר: כתב דיוויד רון
"אבא שלי נולד בשנת 1923 בעיר ראטיבור (שלזייה עלית) ועלה לארץ מגרמניה לפני עליית הנאצים לשילטון, וסבא ריכרד התיישב בשדה ורבורג ליד כפר סבא וזאת בשנת 1934. שם המשפחה היה פרייליך. לאבא קראו אורי ישראל ובגרמנית ארווין.

כאשר אבא הגיע לגיל 17.5 הוא ביקש מסבא שיחתום לו בכדי להתגייס לצבא הבריטי.
אבא שירת במדבר המערבי ביחידת הנדסה והגיע לדרגת רב סמל.
 באחת החופשות מהמדבר המערבי, בדרכו הביתה אבא עלה על אוטובוס לכפר סבא. השנה 1948 והתאריך 18 במאי.
 נשמעה אזעקה. אבא ביקש מהנהג לעצור. הנהג ניסה להתווכח, בשביל מה, זה כלום, אבא עמד על שלו והנהג עצר. אבא ירד מהאוטובוס, הספיק לצלם את המטוס המיצרי וירד למקלט. אבא היה היחיד שירד מהאוטובוס ונכנס למקלט, התמונה של האוטובוס לאחר ההפצצה מדברת בעד עצמה, אף אחד לא נישאר חי באוטובוס.

אחרי ההפצצה המצרית 

 אוטובוס דו קומתי ואוטובוס נוסף שנפגעו מההפצצה המצרית 18 למאי 1948 תחנה מרכזית תל אביב. 

מהאלבום של אורי רון שגם צילם

 עם הקמת המדינה אבא התגייס למשטרת ישראל ועיברת את שמו (על פי בקשת בן גוריון) מפרייליך לרון. מספרו האישי 580.
בהמשך עבר למשמר הגבול ובשנת 1975 פרש לגימלאות.
במהלך שירותו היה אחראי מטעם משמר הגבול על אייכמן בלשכה 06 מעבר לכך היה המ.מ. הראשון במשמר הגבול יערה (ליד קיבוץ איילון) סיים את שרותו בדרגת סגן ניצב".

15 במאי 1948 המדינה קמה

דף מהאלבום של אורי ישראל רון (ארווין פרייליך) 
 תחנת האוטובוסים בתל אביב (התחנה המרכזית) אחרי הפצצת מטוסים מצריים 1948

דוד שושני המורה שלי לפיזיקה וכימיה

MARCH 11, 2016

מישהו רוצה לדעת משהו על המטבעות של המשפחה שלו

אתמול היה פה מישהו די צעיר ורצה לדעת על המטבעות של המשפחה שלו מתקופת המנדט. הוא הגיע לפה עם המלצה מעט מוזרה אבל משיחה מקדימה הבנתי שיש מצב לאי הבנה והכי טוב שיבוא לפה וככה נבחן הדברים ושנינו נבין יותר טוב. בסוף הוא הגיע והייתה אכזבה משותפת וכעבור כמה דקות נזכרתי במורה שלנו דוד שושני שהיה משהו בלתי נשכח. את הסיפור עם הבחור נשאיר לסוף ואת הקשר אתם תמצאו ואולי אפילו יהיה בוחן פתע בסוף. גם שושני נהג להפתיע עם בוחן פתע אבל כרגע נחזור לפעם.

דוד שושני מורה לפיזיקה, כימיה וגם לבדיחות

דוד שושני המורה הכי מצחיק

הרבה אני לא יודע על דוד שושני שנפרד מאיתנו לפני מספר שנים. ניתן להשלים מידע חסר. דוד שושני היה מורה מאד מאד ותיק בתיכון עירוני ה' בתל אביב. דוד שושני לימד עוד ברחוב מזא“ה יחד עם דוד גרבלסקי המורה לאנגלית. רק הצרוף הזה של השם שושני דוד גורם לי לפרץ כמעט היסטרי של צחוק ואני רואה ושומע בדימיוני עוד רבים רבים המתחילים עם הפרץ הזה ואולי גם ישראל פרץ בעצמו פורץ בצחוק אבל אולי לא. לא תמיד אנשים שצוחקים באמת צוחקים. תנסו בבקשה להיות רציניים לכמה דקות ודי. מי שלא למד אצל שושני פשוט לא יבין זאת ואני מציע וגם ממליץ לעזוב את הפוסט הממש אישי הזה לאותם שכן הכירו וכן זוכרים. תודה למי שנשאר וגם למי שלא. אגב למה חשוב ללמוד פיזיקה? שמעתי כמה תשובות ודעתי לא התגבשה. כשאני רוצה להבין משהו נפלא מבינתי אני שואל את אפי ומקבל תשובה ובכל זאת התפוח לא נופל. אפי שחק מסביר ”למה פיסיקה? פיסיקה הינה הבסיס המדעי להסברת תופעות הטבע בכדור הארץ ועל פני כל היקום והינה הבסיס לכישורי חשיבה יוצרת מחוץ לקופסה. פיסיקה מהווה נדבך מרכזי בתחומים רבים: חקר היקום, מחשבים והיי-טק, תקשורת והעברת נתונים, חקר המח וביוטכנולוגיה, הנדסה רפואית, תעשיית הכימיה, הנדסת חומרים ועוד. פיסיקה הינה חלק מלימודי התשתית בקבלה למיטב הפקולטות בתחום המדעים המדויקים, הנדסה, רפואה ועוד. תלמידי פיסיקה מאותרים מראש על ידי הצבא ומוצעים להם תפקידים מאתגרים ביחידות העילית של חיל המודיעין, מערך התקשוב והמערך הטכנולוגי בצה"ל וכן מהווים לימודי יסוד בקורסים נבחרים כקורס טייס וצוללנים.“

לדעתי כל מי שלמד בעירוני ה' ולא למד ספציצית אצל דוד שושני, ראוי ואפילו זכאי לפיצויים מלאים על אובדן חדוות נעורים וצחוקים אמיתיים כמו גם עוד סעיפים ואני כרגע לא צוחק בכלל. דוד שושני היה הדבר הכי מצחיק שהיה בעירוני ה' לדורותיו והכל כמובן לטובה ,חדווה ורינה. דוד שושני לימד אותי גם פיזיקה ואפילו כימיה ובכל זאת אין לי מושג מינימיאלי בדברים האלה ואפילו לא קמצוץ מהדברים הקשורים לאותם מקצועות ריאליים ובעיקר לא לנוסחאות ומספרים, כי מספיק שיש איינשטיין אחד וכל האחרים רק בעקבותיו. שושני תמיד נהג גם לתת הסברים תיאורטיים עם חומר רגיל לבני אנוש ובלי נוסחאות בכלל ולכן נשאר לי משהו ממנו. יש לי דוגמאות נהדרות כמו הכלים השלובים ועקרון הנימיות וכן גם מה זה לחץ ומה זה לחץ הידרוסטאטי ואפילו משהו מהפרדוקס ההידרוסטאטי וגם טיפה על פסקל, מנדלייב ואולי גם טיפונת מקולון ועוד דברים ממש בסדר. מי יודע איזה כוס זכוכית עמידה יותר בפני שינויי חום וקור? כוס זכוכית עבה או דקה? לכו על זה ונדבר בהמשך.

דוד שושני לימד דורות של תלמידים בתיכון שלנו ונדמה לי שכולם קיבלו ממנו את אותן הכתבות מסודרות ויש מצב שגם בשני צבעים. לכול כול כולם יש את אותן מחברות עם אותם ניסויים במעבדה ואותם כלים במעבדה ואפילו אותם חומרים במעבדה וכמובן תוצאות במעבדה. יש גם מסקנות. רק רצוי להקפיד בהגייה הנכונה מעבדה שזה מעוודה. כן יש גם תזכורת מאותה מבחנה חסרת המזל שהגיעה למצב של אותו פיצוץ היסטורי במעבדה, שהשאיר חותמו לנצח ובטוח שזו לא אגדה אורבנית תיכונית אבל לך תדע אצל מתבגרים שכל מה שמטריד אותם לעיתים זה ריח ההרומונים ושטח הציצים וההזדקרות העצמונית ולא אותו נתרן כלורי וחומצה סולפידית.

מי יודע לעשות כמו שושני ואולי אפילו ממש זהה?

אני טוען שאני הייתי האיש שידע לחקות הכי טוב את דוד שושני וכל האחרים היו רק חיקוי זול לחיקוי שלי. כל חקיין מתחיל בטוח בעצמו. ידעתי רפרטואר שלם של שושני אבל ממש ברגע זה אני נזכר שאיל כהן היה טיפונת טוב ממני כי ידע גם לעשות את שושני מאבד שליטה ואז היה אצלו משהו בשפתיים ובידיים וגם התנועה בראש מצד לצד, אבל זה ממש בקטנה וזר לא יבין זאת. איל כהן לא סיים את תיכון ה' ולכן אני טוען לכתר של החיקוי הטוב ביותר של שושני למרות שנדמה לי שבתחרות שהייתה אז בקרב השכבה שלנו הגעתי למקום די בסדר אבל לא זוכר שקיבלתי מדליה. אגב האם יש מצב ששחקנים ממוצא מזרחי יודעים לחקות טוב יותר דמות מזרחית? מי לדעתכם החקיין הכי טוב שהיה באזורנו? שייקה אופיר? צדוק סביר? פולי פוליאקוב? אלי יצפאן? טוביה צפיר? מוטי גלעדי? אולי אריק איינשטיין? תצחקו עד מחר אבל יש פה שאלה ממש פשוטה והתשובה מאד מסובכת ומהרבה טעמים. היום חיקויים זה שדה נשכח וחלק מהמחקים עושים רק משהו בקטנה וכאילו כי צחוקים זה נושא אופנתי והדור החדש לא מבין למה ומדוע ההורים שלו צחקו מהגשש החיוור. אוירון דוד בטבריה משלב קטע עם מים וזה כימיה וגם פיזיקה.

איש טוב וביישן גדול וגם חובב כתיבה ובדיחות

דוד שושני היה איש נטול רוע אנושי. אפילו לא משהו מינימאלי וזו דעתי האישית ואני סבור ככה אחרי כמה עשרות שנים. הוא לקח את מקצוע ההוראה מאד ברצינות ולכן תמיד התלבש ממש נהדר ואני מסוגל לצייר את המכנסיים המגוהצים עם הכיווץ המתוכנן והפנסים עם החולצה התואמת והחגורה וגם סוודר תואם. התיק שלו היה ממש קל ואנושי כי ככה הכי קל לצאת מהכיתה כשנשמע תחילתו של צילצול. הלימודים בסורבון הראו לו עוד דברים מהעולם הגדול. אומרים לי שנשא תואר דוקטור אולם לא בתחום המדעים המדויקים. זכרתי שדוד שושני כתב ספר בדיחות הקרוי שמח בבית הספר והבטיחו לי עותק לעיון. אמרו לי שזו הוצאה פרטית והכריכה בצבע כחול. הבטיחו לי שזה ספר עם הרבה בדיחות ומישהו טוען ששום בדיחה אינה מצחיקה באמת. זה כבר נראה לי מדליק ומסקרן ורק תדעו שהכל בעיני המתבונן ובאוזני השומע. אני בכל מקרה מפנטז על ספר מצחיק בהיסטריה. תזכרו רק שהיום צעירים לא צוחקים מהגשש החיוור ופעם הארץ כולה הייתה מתפוצצת מצחוק. מי יקרה עם טל פרידמן בעוד דור?

בוחן פתע והצילצול הגואל

בוחן פתע אצל דוד שושני תמיד הלחיץ את הסביבה כי הוא עצמו כאילו נכנס לאטרף ואין לי מושג למה. מורה בדרך כלל בוחן ולא נבחן אבל הרושם הכללי היה שהוא היה ממש חרדתי ברגעים אלה. שושני עבר לנוהל קרב בשטח בנוי והיה מה זה לחוץ ומנסה בכוח לא ברור שאיש לא יעתיק אבל איפה הוא שושני המורה ואיפה התלמידים שתמיד ימצאו את הדרך הקצרה והטובה לפתרון יעיל וטוב. אם לא היו היו עוזרים לי אז אין מצב שהייתי מקבל את אותם ציונים של עובר ותודה לד"ר חיים לביא וגם לקובי גרשטנקורן איש המחשבים ואפילו לכלכלן ואיש הכספים הרביזיוניסטי איתן סובל שנשאר נאמן וסבל אותי לא מעט. האם תימצא שיטה חדשה לאיבחון והערכת יכולת התלמידים מזו הנוכחית? ברור שכן וכמובן שלדעתי.

דוד שושני נהג לבחון תלמידים ליד הלוח הירוק בכיתה. כשראה משהו שלא היה קשור לשיעור נהג לומר ”תחביא את זה יעקובי“ הוא היה סורק אצלו במחברת והיה מזמין בטקס די מפחיד תלמידים ללוח. פה על הלוח או בעצם ליד הלוח זה אחד על אחד. הוא היה מעביר עפרון באופן עיוור על רשימה ואז איפה שהעפרון נעצר שם הקורבן ואז ניגשים ללוח ועונים על שאלה ואולי אפילו פותרים משהו עם הלוח והגיר. כל תלמיד ידע שיומו יגיע ואם אתה יודע אז יופי לך ואם לא אז הנה יש דוגמא.

שושני קורא לי ”יבוא ללוח“ וכמו תמיד נהג לשבש שמות ובמיוחד שמות אשכנזיים מסובכים. אני זוכר איך היה מסתבך עם השם של הבנה קנצפולסקי הבת של טופסי המציל המיתולוגי. מרוב שהיה מסתבך והיה ממלמל קנצ קפצה חפצה, בחר בסוף בסתם הבנה ממש כמו הוואנה בקובה של קסטרו. לי היה קורא לעיתיים יעקובי שזה שילוב מאד מוצלח של יעקב וקובי. אז הגענו לשלב בו שושני שאל אותי כל מיני דברים ולדעתי לא ידעתי מאומה. גם התרגשות וגם מצב נתון ועובדתי. אז שושני שציפה לתוצאה סבירה אמר לי שהוא מאד מאוכזב. גם הבחור שבא לחנוק היה מאד מאוכזב. שאלתי אותו אם הוא במקרה ממשפחת שושני. הוא היה מאד מופתע אבל התברר שהוא עצמו לא, אבל היה לו מורה בשם הזה. תזכרו שלא כל הנוצץ זהב הוא. זה כימיה.

בדיחה עם זקן ומגדל שלום

January 29  2017

 פעם כשאבא שלי היה נהג מונית הגיעו לארץ שלושה אורחים מרחבי העולם ועשו עם אבא סיור ממונע בעיר. אז תל אביב הייתה עיר "די נמוכה" ביחס למקומות מפורסמים בעולם. הצרפתי מסביר על מגדל אייפל שנבנה מאד מהר ואפילו עוד לפני שהייתה תל אביב. היפני מסביר על מגדל טוקיו שמאד דומה בנתוניו לאייפל ואפילו בצבע מיוחד. האמריקאי משוויץ עם בניין האמפייר סטייט שהיה הכי גבוה בעולם ונבנה צ'יק צ'אק.

 אבא שומע את האורחים ואין לו עם מה להשוויץ ואז הם חולפים ליד מגדל שלום שהיה אז הכי גבוה במזרח התיכון והאורחים שואלים "מה זה המגדל הזה" אז אבא ענה להם "לא יודע. אתמול זה לא היה פה"

ותודה למינה שהזכירה נשכחות

מתוך הספר  "ישראל חי" (הוצאת עם עובד, 1966) בעריכת בנו רותנברג

משה כץ גר באחד העם 98 או חוני מחפש תמונה עם אווירה

January 29 at 6:53pm · 

 פעם חוני ביקש ממני לאתר תמונה עם בית קפה של פעם. חוני רצה משהו מנדטורי ואולי גם קודם ואפילו ביפו והכל בשביל הספר על בתי הקולנוע של תל אביב יפו לדורותיהם. 

חיפשנו וחיפשתי ומה שמצאנו לא היה משביע רצון. פה היה משהו חסר ושם היה משהו לא מתאים וחלק אחר היו "אסון מינכן" כדברי חוני ולמרות שהרחבנו את מעגל החיפושים לסביבה הקרובה של המזרח התיכון לא באה הישועה. גם תמונה מתורכיה יכולה להיות אחלה ועם טיפול נכון להראות ולהידמות למשהו משלנו בעזרתה של שוש וסרמן הגרפיקאית שידעה לשפצר כל דבר וחוני היה שמח. 

ישועת השם כהרף עין ופתאומית צצה לה אצלי גלויה שקניתי פעם ובה רואים בית קפה בקהיר וזה ממש "אליפות עולם". הגלויה נשלחה למשה כץ שגר באחד העם 98 תל אביב palestine והשנה 1935.

לכבוד מר משה כץ רחוב אחד העם 98 תל אביב palestine 1935

מגדל שלום והמדליות כתב ניר אלזנר

January 24    2017 · 

 בעולם כולו יש הרבה מדליות שמנציחות מבנים מפורסמים: החל ממגדל איפל דרך מגדל בבל ועד מגדל פיזה. ואצלנו יש מדליות של מגדל שלום.
 חלק מהמדליות הונפקו בצורה פרטית וחלקן על באמצעות החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ.
 חלק מהמדליות מנציחות את מגדל שלום ספציפית ובחלקן הוא מופיע כחלק מקו הנוף של תל אביב עליו הוא שלט במשך שנים כה רבות.

המדליות הפרטיות :
1. מדליות שהונפקו על ידי משפחת מאיר נושאות על הצד הקדמי את דמותו של מגדל שלום ואת הכיתוב מגדל שלום מאיר בעברית ובאנגלית . הצד האחורי יכול להיות חלק ,עם הקדשה מטעם בנק ליצוא או עם הקדשה מטעם כלבו שלום שהיו בבעלות משפחת מאיר
עשויה ארד או ארד מוכסף . קוטר 60 מ"מ , 120 גרם

מדליה פרטית מוכספת מגדל שלום מאיר SHALOM MAYER TOWER

מדליה בהנפקה פרטית מצופה כסף

מוגש בהוקרה ע"י יו"ר כל-בו שלום הלל דן  9.9.1965

2. מודלית ברונזה גדולה בקוטר 168 מ"מ , משקל 8855 גרם . נוצקה על ידי צחובוי ומראה את מגדל שלום כחלק מהמבנים המאפינים את קו החוף של תל אביב 

מודלית ברונזה גדולה בקוטר 168 מ"מ , משקל 885 גרם . 

נוצקה על ידי צחובוי ומראה את מגדל שלום כחלק מהמבנים המאפינים את קו החוף של תל אביב. 

צילם אפי שחק

3. מדלית פרס להישגים של הבונדס 1972 . מראה את מגדל שלום כחלק מהמראות המאפינים את התחדשות והתפתחות הארץ

מדלית פרס להישגים של הבונדס 1972 . 

מראה את מגדל שלום כחלק מהמראות המאפינים את התחדשות והתפתחות הארץ. 

 צילם ניר אלזנר

המדליות הממלכתיות:

1. תירות כ"ה למדינה. מדליה להענקה רשמית 19733 לא למכירה, החברה הממשלתית למדליות ומטבעות .כסף 935 ,45 מ"מ , 40 גרם, כמות 515.משלבת את מגדל שלום ביצוג ישראל המתחדשת מול ההסטוריה , תל אביב מול ירושלים 

תיירות, כ"ה למדינה מדליה להענקה רשמית, תשל"ג 1973

גב המדליה

 משמאל לעבר ימין – מראות מתל-אביב: המוזיאון העירוני, היכל התרבות, מגדל שלום, מצפה הכוכבים. ברקע חרוטים שמש וגלי הים. כשמסובבים את המדליה רואים את יד-אבשלום, כנסיית הבתולה הקדושה, ומאחור את הרי הנגב המסוגננים. בחלק מהמדליות מוטבע גב המדליה כשהבניינים החדשים בראש המדליה ובחלק הבניינים ההיסטוריים. עיצוב אחים שמיר

החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ‎.‎

2. תל אביב יפו מדליה להענקה רשמית 19733 לא למכירה, החברה הממשלתית למדליות ומטבעות ארד 59\45 מ"מ ,100\40 גרם. כסף 935 59\45 מ"מ , 118\40 גרם. מגדל שלום בולט כחלק מהנוף המיצג את העיר

תל אביב יפו מדליה להענקה רשמית 1973. 

בצד שמאל מגדל שלום בולט כחלק מהנוף המיצג את העיר. 

עיצוב גב המדליה האחים שמיר

גב המדליה

 "בפנורמה מסוגננת של תל אביב-יפו נראים מגדל שלום, מלון הילטון, מוזיאון תל-אביב, האצטדיון לכדורסל, בית הכנסת המרכזי, היכל התרבות, תיאטרון הבימה ואוניברסיטת תל-אביב"

 ‎החברה הישרלית למטבעות ומדליות בע"מ‎.‎

3. בנק פועלים תל אביב מדליה להענקה רשמית 19900 לא למכירה,החברה הממשלתית למדליות ומטבעות ארד 45 מ"מ , 40 גרם. כסף 935 34 מ"מ , 22 גרם.מגוון סמלים המיצגים את העיר ביניהם מגדל שלום

בנק הפועלים - תל אביב מדליה להענקה רשמית, תש"ן 1990
 גב המדליה: נוף ת"א כמטרופולין, בנינים רבי-קומות, מרכזי תרבות וברקע יפו.

בחלק התחתון, לאורך ההיקף, הכיתוב "תל אביב-יפו TEL AVIV-YAFO". 

עיצוב: יגאל גבאי גילוף: קרצ'מר. מתוך אתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ.

4. מדלית תל אביב 100 שנה 2009 החברה הישראלית למדליות ומטבעות. ארד צבוע  50 מ"מ 49 גרם. כסף צבוע 925 50 מ"מ 49 גרם. זהב צבוע 14קרט 30 מ"מ 17 גרם. תצפית מהים מראה את קו החוף של תל אביב כולל את מגדל שלום

גב המדליה מאה שנה לתל אביב 2009. איפה מגדל שלום?

 קו הרקיע של תל אביב "החדשה "מכיוון חוף הים ותיאור מגוון בנייניה של העיר המודרנית וקו החוף עם מפרשיות . 

בתחתית התמונה ההיסטורית המפורסמת של הגרלת המגרשים באחוזת בית". 

עיצב יגאל גבאי

‎החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ‎.‎

 כתב ניר אלזנר

מספרות ברחוב ירמיהו וגם חוכמת מודעת האבל

January 14, 2016 · 

 אריה היה הספר הדומיננטי של ילדותי. הספר הראשון היה קולר ברחוב דיזינגוף שהיה גם הסבא של אביחי וגם האבא של שיש קולר מהסרטים. לקולר הספר, הייתה קרחת וגם שותף שאצלו הייתי מסתפר ואני בטוח שאותו שותף, צבע את השיער שלו, כי לא נראה לי שיש כזה צבע בטבע. מי יודע באיזה צבע משתמש ביבי?
 אריה הספר עבד ברחוב ירמיהו ממש ליד "קסבה" המסעדה המפוארת של אמיל גטלן ואשתו היפה בירמיהו 32. אריה היה ספר של פעם עם בטן ענקית וחולצה לבנה וכיסים. היה שם מאוורר בתקרה הגבוהה ותמיד פחדתי שאריה יחתוך לי האוזן עם המספריים וברור שלא בכוונה וגם מזה שהמאורר יפול לי על הראש כי הרעש העיד שזה כבר לא משהו דנדש.

 אריה הספר היה מתנשף בכבדות ואני בטוח שזה לא רק בגלל הבטן. אריה היה איש טוב עם מבטא כבד ונדמה לי שהיה פולני. תמיד סיפר משהו והאמת שספרים צריכים גם לשמוע וגם להשמיע משהו ללקוחות ובטוח שזו משימה לא פשוטה. מוזר שמעולם לא סופרתי על ידי ספרית ואין לי הסבר לזה שרוב הגברים מסתפרים אצל גברים ורוב הנשים מסופרות על ידי גברים ונעזוב כרגע את הספר הראשי בשם תשובה יצחק. מי יודע למה יש הרבה ספרים בוכרים?
 פטירתה של ז'קלין ליכטנשטיין הייתה מפתיעה. מעולם לא הכרתי אותם ואת המספרה שלהם
כי הם דיירים די חדשים בשכונה. 

ז'קלין ואביגדור ליכטנשטיין קווים בשיער ירמיהו 10 תל אביב

איך יבוא השלום?

January 25   2017 · 

 מזה שנים שאיני סוחר בעתיקות כלומר לא קונה ולא מוכר מטבעות עתיקים המוגדרים כעתיקות לפי החוק ותודה לרשות העתיקות שמתחת לאפה התנהלה רשת של נוכלים מקומית, שהצליחה ליצור מציאות היסטורית דימיונית ללא מפריע ואפילו מכרה עתיקות משופצרות למוזיאונים מכובדים. אגרת רישיון למסחר בעתיקות עולה למעלה מ-2000 ש"ח לשנה אחת (כל חידוש עולה אלפיים פלוס) ואינה מבטיחה דבר ואני גמרתי עם הדבר לפני שנים וזהו זה.
 

אין כמעט יום (לעיתים זה קורה בלילה) שאני לא מקבל הודעות לנייד או למייל עם מטבעות עתיקים שנולדו הרבה אחרי שאני נולדתי. האמת שהמטבעות האלה כבר מזמן לא מצליחים לרגש אותי כי הרוב זה ממש פח זבל, אבל הסיפורים שמגיעים ביחד מצליחים לעורר אותי מחדש, למרות שגם שם יש כבר כמה מסלולים החוזרים על עצמם. חלק מהמסלולים מדובררים בעברית ויש גם בערבית. מעולם לא היה מסלול סיפורי ביידיש ואולי אני לא בהצגה הנכונה. 

הנה כמה דוגמאות אמת שקיבלתי לאחרונה ובטוח שיש עוד והרבה. אולי גם לכם יש משהו משלכם?
 "הפועל שעובד אצלנו כעת בשיפוצים מצא אצלו בכפר את המטבעות האלה והמשפחה שלו צריכה כסף. כמה שווה לי לקנות את זה?" גירסת השיפוצים.

"מטבע מנורה שמצאו בחצר של הפועל שעושה לנו שיפוצים"

 "סבא שלי היה חייל במלחמת העולם הראשונה וזה מה שמצאנו אצלו בתיק. הוא נפטר לצערנו וזו הירושה שלנו" גירסת סבא גיבור.

"מצאנו בתיק של סבא שהיה חייל במלחמת העולם"

"אח שלי היה בשייטת 13 יחד עם שר השיכון הצדיק. הוא מצא את זה באחת הצלילות ליד עתלית. כמה זה שווה לכם?" גירסת מצאו את זה בים.
 "המאהב של אמא שלנו הביא לנו את זה ליום השנה. הוא חייב לנו המון כסף ורוצה לשלם את החוב במטבעות האלה. מה דעתך?" הגירסה המופרכת.

"מיוצר ונמצא בארץ ידידותית"

 "מצאתי את זה ליד קיסריה אחרי סופה בים. הציעו לי כבר הרבה כסף ואני מחפש הצעה נוספת." גירסת מחפש הפראירים.
"מצאו את זה מתחת להר הבית. מה דעתך?" הגירסה הירושלמית.
ואני שואל איך יבוא השלום אם נמשיך לשחק בנדמה לי?
 (כל הצילומים של הזיופים העלובים שפה נשלחו אלי עם סיפור נלווה)

"אהלן קובי. התדע מה זה? נמצא תחת הר הבית"

זכויות יוצרים והמדליה הנורווגית של רבין

January 24    2017 · 

 כמעט לכל מדליה יש סיפור. זה שאנחנו לא מכירים את רוב הסיפורים לא אומר כלום כי בדרך כלל הכל עובר בשלום והמדליות נזנחות להן באלבומי האספנים ובסוף נשכחות לעולמים. מדליה שמגיעה לבית משפט בארץ הקודש ואפילו לשלושה סבבים שלמים עם תהפוכות ודרמה זה כבר משהו חריג ואני לא מכיר סיפור שכזה ובתי משפט זה ממש לא בשבילי. לעולם לא תדע מה יעלה בסופו של יום ואפילו השופט רוזן שלעניות דעתי שווה פי כמה וכמה משופטיו העליונים של אולמרט יצא לא משהו כשהפכו את פסיקתו המחמירה. 

 מישהו בנוורבגיה החליט להנפיק סדרה של מדליות מכסף לכאלה שזכו בפרס נובל לשלום. היו שם וילי ברנט, גורבצ'וב, אלי ויזל, סחרוב, הדלאי למה ה-14, דזמונד טוטו, אלברט שוויצר ועוד אחרים שזרחו מפרחוני. ברור שהסיבה המרכזית היא רווח ממכירת המדליות כי כל העולם שלנו בנוי על מכירות של דברים שברובם לא נחוצים כי עודף כסף כמו גם שיעמום מוביל לתוצרת אינסופית ובכל התחומים. הסדרה הזו ארוזה יפה ואפילו הופצה כאן באמצעות החברה הממשלתית למטבעות ומדליות. 

היום נתרכז רק במדליה של יצחק רבין כי היא הגיעה לבית משפט. אליעזר ויסהוף הוא המעצב ואני מכיר את אליעזר ויסהוף מזה שנים וביקרתי אצלו בסטודיו עוד כשהיה בבן יהודה כמעט על הפינה של נורדאו. היום הוא בסטודיו גדול שפעם היה סניף של בנק דיסקונט ולידו שוכן פלאפל איציק הנהדר. פעם אפילו סיפקתי לו בולים ומעטפות ענתיקות לצורך הנפקה של גליון שעיצב למוזיאון הבולאות. ברור שלא לקחתי כסף כי פולנים לא מדברים על כסף ובמיוחד כשזה כסף קטן. 

יצחק רבין ראש ממשלת ישראל עיצוב אליעזר ויסהוף

 אליעזר ויסהוף עיצב משהו מיצחק רבין עם הדיוקן שלו ואני מכנה זאת רבין המעט זעוף אבל אל תקחו את זה ברצינות כי זו דעה אישית. רבין "זכה" לכמה מדליות ומטבעות ויש דברים שאני אוהב יותר ויש גם כאלה שלא בכלל אבל היום נתרכז רק במדליה שעשה אליעזר ויסהוף לצורך המדליה של חתני פרס נובל לשלום. אגב שמעון פרס לא בסדרה וביקשתי מכם לא לשאול אותי שאלות כי אחרת לא נבין מה קרה בסיפור שלנו. 
 המדליה הזו מהווה דוגמא מבחינתי לנושא זכויות יצרים ויוצרים ואל תשאלו אותי כלום בבקשה, כי כל מה שהבאתי מועתק ואני מקווה שאין פה בעיה של זכויות יוצרים. גם כמה כסף הפסידו פה או הרוויחו אל תשאלו למרות שנדמה לי שאני יודע. מאה אלף ש"ח כולל הוצאות זה נשמע סביר אבל לא סופי. 

זוכה פרס נובל 1994 מארז

מארז עם כיתוב וחתימה

 ויינברג נ' וייסהוף - בית המשפט העליון משיב את כבודו האבוד של הצילום התיעודי (ספטמבר 2012) מתוך האתר של נעמי אסיא ושות', משרד עורכי דין עורכי פטנטים ונוטריונים. לא התאפקתי ותיקנתי כמה שגיעים בעברית.
 "אמיר ויינברג הינו צלם מקצועי, אשר זכה לצלם את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל באחד מטקסי יום הזכרון. אליעזר ויסהוף הינו, בין השאר, מעצב מדליות, אשר בשנת 1998 עיצב עבור המטבעה המלכותית הנורווגית מדליה הנושאת את דיוקנו של רבין, וזאת בהתבסס (או, כטענתו, בהשראת) הצילום שצילם ויינברג. האחרון הגיש תביעה לבית משפט השלום כנגד ויסהוף, בטענה שבעיצוב המדליה הפר את זכות היוצרים ואת הזכות המוסרית של ויינברג. בית משפט השלום קיבל את התביעה, וויסהוף ערער לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור ודחה את התביעה.
 בית המשפט המחוזי ערך אבחנה בין הצילום עצמו לתוכן הצילום, אשר אינו מוגן בזכות יוצרים שעה שמדובר בדמות מוכרת באירוע פומבי. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי גם אם הצילום זכאי להגנה, הרי שהגנה זו מופחתת לאור העובדה שהצילום הועתק למדיה אחרת (מדליה). פסיקת בית המשפט המחוזי יצרה קושי רב בקרב צלמי העיתונות והצלמים התיעודיים, כמו גם בקרב בתי המשפט, אשר, כפי שכבר הצבענו בעבר, עשו מאמצים לעקוף את פסיקת בית המשפט המחוזי בענין (לפסק הדין במחוזי ופסקי הדין שבאו בעקבותיו ראה את מאמרנו "אי ודאות בהיקף הגנת זכות היוצרים - הצילום בפסיקת בתי המשפט".
 וייברג בחר לערער על פסיקת בית המשפט המחוזי ולערעורו הצטרפו אף שורה ארוכה של צלמי עיתונות אשר לא היו צד לתיק המקורי (רעא 7774/09). ביום 28.8.2012 החליט פה אחד שלושת השופטים אשר ישבו בהרכב בית המשפט העליון בערעור לקבל את הערעור. שלושת השופטים מצאו לנכון להבהיר באופן חד משמעי אשר אינו משתמע לשתי פנים כי הצילום התיעודי הינו צילום ככל צילום וככזה חלה עליו הגנת חוק זכות יוצרים.
 החלטת בית המשפט העליון רצופה באמירות חדות וחד משמעיות בדבר היותו של הצילום התיעודי יצירה לכל דבר וענין. נקבע כי עצם העובדה שהצלם התיעודי אינו מביים את הצילום אינה שוללת את המקוריות והיצירתיות שבצילום התיעודי. נקבע כי "המקוריות יכולה להתבצע בהיבטים רבים ושונים כמו בחירת התזמון הנכון; בחירת זווית הצילום והתאורה, המרחק מהנושא, מיקוד התמונה, בחירת הרקע לתמונה וטכניקת הצילום; עיצוב הצילום, משחקי האור והצל, ההדגשים המגוונים ועצם בחירת הנושא וסידורו."
 בית המשפט העליון מבסס את החלטתו גם על שיקולי מדיניות - "ערכם ההיסטורי, התרבותי והחברתי של צילומי העיתונות ושל הצילומים התיעודיים לא יסולא בפז, והוא מצדיק מתן תמריץ ליוצריהם".
 החלטת בית המשפט העליון כוללת אף לא מעט ביקורת על החלטת בית המשפט המחוזי. כך, למשל, קובע בית המשפט העליון כי ההבחנה שעשה בית המשפט המחוזי בין צילום תיעודי לצילום מבויים יוצאת מנקודת הנחה כי בצילום מבויים קיים ערך אומנותי רב יותר, והבחנה זו אינה משפטית. בית המשפט מבהיר כי בתי המשפט חייבים לנקוט זהירות רבה שלא להעניק היקף שונה של הגנה ליצירות שונות לפי "ערכן האמנותי". אמירה זו רלוונטית במידה מסויימת גם לקביעותיו של בית המשפט המחוזי בענין הפרימייר ליג (החלטה שאף היא נהפכה על ידי בית המשפט העליון).
 בית המשפט העליון מוסיף וקובע כי העתקה מפירה יכולה להתקיים גם אגב שינוי במימד או במדיה אך עם זאת הוא מבהיר כי ככל שהשימוש ביצירה הינו טרנספורמטיבי יותר, יהיה קל יותר להכיר בשימוש כשימוש הוגן.
 עם זאת, בית המשפט העליון מבהיר כי זכות היוצרים של הצלם התיעודי אינה על הדמות המצולמת אלא על הביטוי הקונקרטי של הדמות כפי שהיא מופיעה בתמונה. הודגש כי אין מניעה שאמן המעוניין לעשות שימוש ביצירותו בתווי פניו של איש ציבור יביט בתמונות או בפסלים ויקבל מהם השראה.
 בשולי הדברים יצויין כי בית המשפט העליון קבע שזכותו המוסרית של ויינברג לא הופרה, בעיקר לאור העובדה שלא הייתה פגיעה בכבוד היוצר או בשמו הטוב."

פרישת המארז