יום שני, 8 בספטמבר 2014

המורים שלי למתמטיקה


בעקבות המשעול של אגי - אווזים
אגי משעול כותבת נהדר. אולצתי בחדווה לקרוא את שירה 'אווזים'. זה היה יותר ממקסים. השיר הזה פשוט לקח אותי לתקופה ומקומות אהובים.
לא ידעתי מתמטיקה בתיכון וגם היום. הילדים שלי ורעייתי דווקא כן. חשבון לומדים בבית ספר יסודי ולכן אני מתחשבן ביסודיות. תיכון בשבילי זה ים.  תמיד רציתי להיות אלברט איינשטיין ובלי הפצצה.
ותודה להרצלינה המחנכת שלי הכי הכי.




בעקבות המשעול של אגי


היו לי כמה מורים למתמטיקה
כולם הבינו במספרים האין סופיים
חלקם אפילו הבינו בבני אדם 
אני לא ירדתי לסוף דעתם.

 למה חשוב לדעת מתמטיקה?
מתמטיקה מאד נחשבת! 
מחשבים מאד נחשבים.
אני לא נחשב בחשבון המתמטי.

המורה הראשון שלי חי 
המורה האחרון שלי מת.
 מה קורה לאלה שבאמצע?
האם ממוצע זה אמצע?


לראשון קראו מרגליות נחום
 היה לו אופנוע שחור, 
מצוחצח נקי וגם ישן.
ממנו למדתי שהמדידה קשה
אין שתי מדידות שוות בעולם!



מרגליות הבין בצירים מרכזיים   
לדבריו איתן סובל היה צריך להיות ציר.       
ציר מרכזי בכדורסל זה חשוב 
תנחום כהן מינץ היה ציר מרכזי.


לשני קראו אספיס אהרון.
 הייתה לו וולבו לבנה וחדשה. 
נכי צה"ל קיבלו שוודיות וחדשות
 אז היו נכים עם מספר לבן.



מאספיס למדתי שהוראה מכניסה. 
הכי רצוי לעשות ניסוי חי על תלמידים בכיתה. 
תירגול בבית מאד חשוב בשוטף 
עזרה בכיתה במבחן מחבר, יותר!

לשלישי קראו סימצס לוציאן שזה 
 כבר מצחיק ובלי מכות בבקשה. 
מסימצס למדתי שלכל דבר יש הגיון 
אם אין שכל אז אפילו ניקיון נהפך לביזיון



תמיד מנקים אבק מלמעלה למטה 
אפילו משהו קל , תמיד יורד ולא עולה. 
הציון שלי תמיד היה קליל ויורד 
פרבולה, סינוס וטנגנס זה בשבילי מחלה.


מריו ליביו לא לימד אותי מתמטיקה מעולם
 גם לא פיזיקה ואפילו לא אסטרופיזיקה.
 כשדיבר על גלקסיות ופיצוצי סופרנובה 
הרגשתי בדיוק כיצד מרגישים מלאכים.



קראתי את כל ספריו של ליביו 
בשבילי הוא אכן סופר מריו. 
אני בטוח שלא הבנתי דבר וגם חצי. 
איינשטיין בשבילי זה קודם אריק.

מתמטיקה לא ידעתי מעולם חשבון דווקא כן. 
שלושה מורים לעולם לא מתחלקים שווה בשווה.  
שושני דוד לא לימד מתמטיקה! פיזיקה וכימיה דווקא כן.
היה לו חוש הומור מיוחד במינו ולכן צחקנו הרבה.

פנחס חכמו מורה למתמטיקה בגימלאות. 
הכרנו כשהוא הקונה ואני המוכר 
לימים החלפנו תבניות.
פנחס לימד תלמידים הרבה.
פנחס אוסף פריטים שונים 
אני אוסף אספנים משונים.
פנחס מוכן אותי ללמד 
אני עדין לא בשל ללמוד.

מתמטיקה לא ידעתי מעולם.
מינה, ניר, גילי ומיכל דווקא כן. 
אפי, נועם, אלון, יהודה, אליעזר גם.
מה עם מנהיגי העולם?
צ'רצ'יל אמר שישמח ללמוד 
אולם לא לזה שילמדו אותו. 
אני לא צ'רצ'יל! ונראה שאפילו לא במשעול של אגי.

ותודה רבה לאלברט דישי על התמונות

אווזים של אגי משעול
אפשטיין, המורה שלי למתמטיקה, 
אהב להוציא אותי ללוח.
אמר שהראש שלי מתאים רק לכובע. 
אמר שצפור עם שכל כמו שלי היתה עפה אחורה. 
שלח אותי לרעות אוזים.




2 תגובות:

  1. סיפור יפה אהבתי.
    לא הבנתי למה?
    השורות קצרות
    האם שורות קצרות
    הופכות הגירסה לשיר?
    .
    נכון שדוד אבידן
    קבע שהכותב קובע
    אם הכתוב הוא שיר.
    אז כן. אולי זה שיר

    השבמחק
  2. הספד יפה מאד. אני בכל אופן עם צ'רצ'יל זצ"ל.

    השבמחק