הסנדלים של צ'יץ' על פי אליעזר מורב
מה זה סנדלים למכונית?
מי שלא הכיר את תקופת הסנדלים של צ'יץ' בתל אביב לא יבין את השורות הבאות ואולי חבל אבל בעצם אולי טוב שכך, וכמו שאומרת לימור "יותר עדיף". פעם כששלמה להט צ'יץ' היה ראש העיר תל אביב-יפו, היו מתקינים סנדלים לרכבים חוטאים בניגוד לחוק ולתקנות הקדושות. כן סנדלים לרכב ולא לבעליו שחטא ותמיד עצמים דוממים זוכים לעונשים בידי בני תמותה. כן אלו היו צמד ברזלים שחוברו לגלגל עם נעילה, והפטנט הזה לא איפשר לרכב הסורר לזוז. ככה הונצח המיפגע מצד אחד, וככה לימדו נהגים חוטאים שיש אגרה לכל מיפגע ואם לא תשלם אז משאירים אותך נעול וכבול. מעניין אם יש קשר כלשהו לחגורת צניעות מפעם?
היום גוררים וזהו או שסתם קונסים, ופעם כדאי להקדיש דיון על נושא שיקול הדעת של הפקח בשטח, אבל לא היום בבקשה.
לא כדאי להתווכח על נושא הענישה אבל אין יותר סנדלים, כי דבר מטופש נשאר כזה גם אם חכם הגה אותו.
מי המציא את הסנדל לרכב?
נדמה לי שזה מישהו בשם סנדלר והכרתי את אח שלו שהיה בכלל חייט ותפר חליפות שוטים לנידונים למוות באמריקה הרחוקה. אמא שלהם היתה כנראה קדשה, אבל רק למאד עשירים וזה הלך כשסגרה את רגליה בסוג של סינדול וככה זה עבר בירושה וגם בתורשה. נדמה לי שהם גרו בדנוור ופעם אפילו מכרו אוסף אצל ביל רוזנבלום שחי ופועל בקולורדו. אגב ביל בכלל לא דביל וכנראה האיש המסחרי הכי הכי בתחום שלנו ואני אפילו הכרתי מישהו שהכיר את אבא שלו ואפילו את אחיו. ברור שהוא יהודי.
כל המידע הזה שווה בדיקה נוספת ואפילו מעמיקה, ואני ממש מסופק לגביו.
אם רוצים להראות ולהדגים את מטופשות השלטון בדרגיו השונים, אזי הסנדלים מפעם שהנציחו את המיפגע, מהווים דוגמא מעולה המראה שבני האדם הם יצורים רדודים עם מוח מוגבל והרבה רצון לעשות רע ואפילו דווקא. ענישה וחינוך באמצעות השלטון הם דבר מורכב ואפילו לעיתים דבר והיפוכו. איך מחנכים אזרחים לשמור על דברים סבירים במרחב העירוני? סליחה אבל אין לי מושג, אבל סנדלים בטוח שלא. דרך הכיס זה תמיד מרתיע, אבל רק את אלה שאין להם הרבה.
לגנוב תמרור בקטנה ולפנות שמאלה ולא ימינה
פעם כששלמה להט היה ראש העיר (1974 - 1993) והסנדלים היו שולטים במרחב התנועתי עירוני, קרה הסיפור הבא שכול כולו אמת לאמיתה. מי זוכר מתי התחילו לסנדל בתל אביב יפו ומתי הפסיקו?
יום אחד וזה היה בשעות אחר הצהריים והערב, אני מסתובב לי לתומי בשכונה של מקום עבודתי. חובבי ציון פינת טרומפלדור, זה ממש קרוב ואולי הלכתי לי למכולת של מיכאל ג'נאשווילי השמן, שפעם הייתה בבניין של האכסניה של סמיר. אם אתם לא ממוקדים אז אנחנו בקצה של בית העלמין טרומפלדור ושם רחוב חובבי ציון וטרומפלדור, נפגשים באופן טיפונת מוזר. אם אתה הולך רגל אזי הכל פתוח בפנייך, אבל אם אתה ברכב אז הנסיעה טיפונת מסתבכת, אבל לא ממש. מי שנוסע ברכב ואפילו כחוק, חייב לנסוע כשהוא מציית לחוקי התנועה. לעיתים יש קטע ממש קטן, שלא מאפשר לך להגיע אליו בדרך הקצרה ,למרות שזה ממש קל וזריז ואפילו פה בקטנה. זהו בדיוק הקטע כשנוסעים ברחוב חובבי ציון ומגיעים לטרומפלדור. שם אתה חייב לפנות ימינה לטרומפלדור, כי ככה זה ויש שילוט המורה לפנות ימינה, למרות שההמשך של חובבי ציון הוא ממש צמוד וטיפונת שמאלה, אבל אז אתה חייב לעשות עבירה ולנוע שלושה מטרים שלמים באין כניסה ושמאלה, והנה אתה בהמשך הרחוב, אבל אמרנו שזו עבירה החוסכת נסיעה של סיבוב הלוקח לפחות 7 דקות על מנת להגיע לאותם מספרים נמוכים בחובבי ציון. קוראים לזה לגנוב תמרור ובעצם לעבור על החוק, בשביל חיסכון בזמן ובדלק. אם תבטיחו לא לספר, אומר לכם שאפילו אני בשעות הבוקר לעיתים חוטא ועושה שם קיצור דרך, אבל רק לאחר שאני יודע שאין רכב מולי בטרומפלדור, ושחס וחלילה לא מסתתר שוטר המחפש כאלה גונבי תמרורים ומקצרי דרכים.
חובבי ציון פינת טרומפלדור וחייבים לפנות ימינה כי ככה זה כתוב ויש תמרור הכוונה
על הפינה של חובבי ציון וטרומפלדור ופעם הייתה פה מסעדת בוננזה
בסנדלים ולא בגשר הירקון כי אם על חובבי ציון פינת טרומפלדור
אז חזרנו לזה שאני בזירת המקום כלומר חובבי ציון פינת טרומפלדור, וזה ממש צמוד לכניסה עם הפשפש הקטן לבית העלמין ואז אפילו היה שם בית שמוש מסריח ומגעיל והיום כבר לא. היום יש שם מבנה עם מפות מפעם על זכוכית של בית העלמין מימים עברו, ועיצוב מודרני של משהו בלתי מזוהה שאין לי מושג מה קורה בתוכו ואשמח לסיוע מיודעי דבר וסוד.
מבנה לא ברור ליד בית העלמין
אני הולך לי למכולת של מיכאל השמן ואז אני רואה רכב של העירייה, ואני כבר יודע שאלו אותם מלעונים השמים סנדלים מתוך רכב, כמו פורד טרנזיט עם הרבה ברזלים רועשים בתוכו. המלעונים בדרך לעוד לקוח שאינו יודע שינעלו אותו, כי חנה על הפינה או סתם בכחול לבן אדום, ללא כרטיס חניה ואז היו הרבה סיבות ששמו לך סנדל, והכל בשם העיקרון המקודש והטיפשי ללמד האזרחים שחוק וסדר יש לקיים ויהי מה, אפילו במחיר חרותך כלומר הגלגלים שלך. נועלים את העבריינים ובהמשך אחרי ששילמת, יבואו ויחלצו אותך אותם מלעונים. היום זה נשמע נורא, אבל אז הכל היה סביר עד שנפל האסימון שמשהו פה הוא אבסורד. לכל אבסורדום ניתן להתרגל וגם אם השלטון יחרבן לך על הראש, אזי יש מצב שחלק ואפילו הרוב יסכים לכך, כי חוק זה חוק וסדר זה סדר ואל תגיד מילה, כי תמיד יכול להיות יותר גרוע.
תקופתו של להט בתל אביב-יפו, מעולם לא גרמה לי להתפעם מהדרך בה נוהלה העיר, והכוונה לראש עצמו. לא יצאתי מגידרי כלפי האיש, כי חשבתי שיש דרכים שונות להתמודד עם ניקיון העיר, מאשר העמדת בעלי העסקים לפני העסק עם מטאטא ואפילו הענשתם בכסף. לא השתגעתי מאמירותיו בנושא העריקים, כמו גם הטיפול בכפר שלם ובנושא הבניה בכלל. אני מאלה שהתרחקו מתל אביב, כי לא יכלו לקנות בה בית וזה אכן לא אסון, אבל לצ'יץ' יש בזה חלק כלשהו. בקיצור תקופתו של צ'יץ' טעונה ביקורת לא מעטה, ובכל זאת אהבתי את שלמה להט ולו רק מהדרך בה טיפל בחסידי אומות העולם שגרו בה ולא רק בהם כי אם בכאלה בכל הארץ. דבר זה נעשה בשקט וללא שום פירסום. צ'יץ' היה איש רגיש ביותר, המזיל דמעה בשניה וראיתי זאת לפחות פעם אחת יחד עם הלבן הדומע בעיניים. ועוד על צ'יץ' וחסידי אומות העולם
פקחים שלא מפוקחים ועושים בעצמם עבירה
חזרנו לזירת הארוע ואני רואה את המלעונים של הסנדלים, נוסעים ונכנסים באותה אין כניסה קטנה, והם כבר מסנדלים את הרכב המסכן שבכלל לא מתנגד כי הרכב בודד ודומם. משהו שם הרגיז אותי. אותם פקחים עוברים עבירה תחבורתית בשם הסנדל הקדוש? הם האמורים לשמור על החוק ואפילו לשמש דוגמא הם העברינים, ורק בשל הרצון לנקנק אזרחים אהבלים. תפסתי גננה וניגשתי אל המלעונים, שתמיד באים בזוגות וגם שלישיה, כי אחד נוהג השני רושם והשלישי מרכיב את הסנדלים ומבחינתי שיחנקו היום, ואל תגידו שהם רק ממלאים את תפקידם.
ניגשתי אליהם ואמרתי להם שאני מציע להם להם בטובות לפרק הסנדל ולבטל הדו"ח, כי ראיתי אותם מבצעים עבירה בעצמם והם מסתבכים והולכים ואפילו הולכים ומסתבכים. הם חשבו שזה הרכב שלי ואמרו לי להתחיל לקפוץ עם נעלי ההתעמלות שלי, והם לא מבטלים שום דו"ח, והסנדל סונדל ואולי עוד משהו שכבר שכחתי, ואל תשכחו שאנחנו לפני הרבה זמן והלהט של צ'יץ' שלמה חי ונושם, בקומה ה12 ויש משם תצפית נהדרת ותמיד אני סקרן לדעת כמה הלשכה הזו עולה לנו, וכמה מחושבת שם הארנונה והאם העירייה משלמת ארנונה לעצמה, כמו שחברת החשמל עושה עם חשבון החשמל.
בקיצור חבורת המסנדלים לא מבטלת ולא כלום ואני נשאר בלי יכולת לעשות כלום, ובאותו יום לא בא לי לתת מכות לאיש, אבל הבטחתי להם שאני אטפל בהם ואפילו עוד באותו היום כלומר, לפני השעה 12 בלילה ואין קשר לסינדרלה.
באותו הרגע ניגשתי לחנות ונדמה לי שכבר אז היא הייתה חנוק ושיגרתי פקס ללשכת ראש העיר והנמען הוא לא פחות כבוד ראש העיר תל אביב יפו והדגש תמיד על המילה יפו כי ככה אמר וחזר ואמר הראש שלנו מר שלמה להט. הפקס שלי שעבד אז, היה עם נייר כימי והגלילים היו יקרים, אבל עשה את העבודה נהדר והנה הוא כבר בלשכה ויש לי אישור לשליחתו. הפקס הכיל את השתלשלות הארוע ואת מה שקרה שם, כשאני אפילו חותם עליו עם חתימתי המיוחדת בצרוף השם המלא ואפילו תעודת הזהות.
אני לא יודע מה אתם חושבים שקרה בסופו של דבר ואולי זה רעיון לתת לכם לנחש, אבל ידוע לי שרובכם נחשים לא הכי מוצלחים, ולכן אסכם את הארוע במהירות ובקצרה.
על הבוקר למחרת, קיבלתי כמדומני פקס שהודעתי התקבלה והועברה לטיפול הגוף המטפל. הדו"ח בוטל ואנשי השטח שהיו במקום הועברו מתפקידם ואולי אפילו משהו לגבי המפקד שלהם, כלומר המנהל של סנדלי דנוור בתל אביב.
שלמה להט מובא למנוחות אוקטובר 2014
שלמה להט צ'יץ' ז"ל קבור היום בטרומפלדור במקום שתמיד ידעתי שיהיה שם לצידו של נחום גוטמן, ובשורה הכי נחשבת היום בבית החיים הזה. מנקודת משכבו הוא יכול תיאורטית לראות דרך אותו שער קטן את מקום הארוע שאני מספר לכם, כלומר טרומפלדור פינת חובבי ציון. אני עובר שם המון וכל פעם נזכר באותו ארוע ובתגובה המהירה ובשליפה המהירה והנכונה של צ'יץ' ושות'.
מאה פעמים ויותר כתבתי לרון החולדאי והטייס הקרבי, מכתבים שונים ומשונים הכוללים בכי ודמעות לא תנין. מעולם לא קיבלתי ממנו אות חיים אישי. הלשכה שלו מקיפה אותו בגדר מאד גבוהה. מישהו חייב לסנדל אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה