·
כתב יוסי שחם
אני מאמין שכולנו נמלאים עצב, כאשר אנחנו נתקלים בעתון או באמצעי תקשורת אחר, בסיפור של משפחה שכולה או שם של חלל צה"ל שנפל באחת המלחמות הרבות המלוות את המדינה, מיום הקמתה ואולי גם שנים רבות קודם לכך.
אני מציע, דבר שאני נוהג לפיו, מזה שנים הרבה, להיות קצת יותר אקטיביים במקרה כזה, לאתר את פרטי הנופל ולקרוא מעט על מהלך חייו, שרותו הצבאי ופרטי נפילתו, באופן הזה אנו משתתפים באופן אקטיבי בהנצחת זיכרו ופועלו של חלל צה"ל.
מדי שנה, בהתקרב יום הזכרון, מופיעות בעתון, תמונות של אמהות שכולות על קבר הבן, ידוע לי על אמהות רבות הפוקדות מדי שבוע את הקבר, מנקות, מטפחות, משקות את הפרחים ובדרך זו, שומרות על זכרון הבן שנפל.
אני מציע לאתר את השם המופיע על המצבה לחפש אותו באתר משרד הבטחון ולקרוא מעט על מהלך חייו של החייל.
בספרייתי עומדים בכבוד 10 ספרי יזכור, אלה ספרים שהוציא בזמנו משרד הבטחון, לאחר כל מלחמה או מבצע צבאי ובהם סקירות של כל חללי צה"ל, ספרים אלה שימשו אותי הרבה שנים למטרה זו, היום אין קל מאשר להכנס לאתר של משרד הבטחון ולקרוא על החלל, מהלך חייו ופרטי נפילתו.
אני רוצה לספר על מספר נסיונות שהיו לי בנושא זה ועל התרומה החשובה שאפשר להעניק למשפחה שכולה, שלעתים חרב עליה עולמה עקב אסון נפילת הבן.
אמא של רובי
במשך הרבה שנים היתה מופיעה בעתונים, מדי שנה, מודעה קורעת לב ומיוחדת בצורתה, עם תמונה ושיר קצר, המזמינה את כל מי שחפץ בכך לפקוד את קברו של רובי (רוברט) בן יחיד שנפל בצהל, המזמינה היתה האם השכולה.
הסתקרנתי, כי התמדה כזו ונחישות להנצחה, הם נדירים במקומותינו, המודעה הופיעה בקביעות למעלה מ-10 שנים!
נסעתי ביום המיועד לבית העלמין הצבאי בקרית שאול, סביב הקבר היו כמה עשרות אנשים, האם השכולה, מורה למלאכה מגבעתיים, אספה במשך השנים, קהילה קטנה של אנשים שהתקרבו אליה והשתתפו באבלה, הקבר היה מטופח להפליא עם צמחיה וספסל ישיבה, ממש אחוזת אבל קטנה המוקדשת לרובי, בן יחיד לאמו שנפל.
האם שמחה על בואי ועל השתתפותי בטקס, במאמץ קטן, עשיתי גם אני צעד קטן לנצירת זכרו של רובי.
כעבור כמה שנים, חדלו המודעות להופיע, כנראה הצטרפה האם אל בנה לעולם שכולו טוב.
מלגה שכולה זכרון
בתי הבכורה למדה באוניברסיטת תל אביב, באחד מתאריה, עקב הצטיינות, או סתם שיגרה, הוענקה לה מלגה כספית, שאלתי אותה מטעם מי המלגה? והיא ביררה ואמרה לי שזו מילגה שמעניקה משפחה לזכר בנה שנפל בצה"ל. שלחתי את בתי למה שנקרא בצה"ל "מקצה שיפורים" , ביקשתי שתביא לי את שם החלל שעל שמו המלגה, אמרתי לה שראוי שתדע קצת יותר על האיש שבשמו היא מקבלת מילגה, כשקיבלתי את השם, איתרתי אותו באחד מספרי יזכור הנמצאים ברשותי, צילמתי את הקטע והתמונה ומסרתי לבתי.
כעבור שבוע חולקו המלגות, אחר כך סיפרה לי בתי שנגשו אליה זוג אנשים מבוגרים, היו אלה הוריו של החלל שהתרגשו לראות שבידה תמונתו ותאור קצר של מהלך חייו. קצת מאמץ מביא הרבה אחווה למשפחה שכולה שהקריבה הכל.
הזר בשולי הכביש
במשך כמה שנים משך את תשומת לבי זר אבל גדול שהונח מדי שנה ליד שולי הכביש המוביל לפלמחים. התופעה חזרה שנה אחרי שנה. עצרתי לברר, הזר היבש כבר הושלך לתעלה על ידי פועלי מע"צ החרוצים, הורדתי ממנו את סרט ההקדשה השחור ובו נאמר
לזכרו של זהאי.... לעולם לא נשכח........
אבא, אמא, אחים ואחיות
הבנתי מיד שמדובר בחייל, חלל צהל, הסתקרנתי מיהו אותו זהאי ששרת בבסיס חיל האויר בפלמחים ונפל, גלשתי מיד לאתר יזכור ואיתרתי את האיש מסתבר שהוא היה דרוזי בן הכפר סאג'ור הסמוך לכרמיאל , שרת כאיש טכני בחיל האויר ונפל ב2013.
אני מבין שהחיל קבור בבית עלמין צבאי, בו מתקיימים טקסים ביום הזכרון, המשפחה ודאי עולה על הקבר ביום השנה לנופלו ובכל זאת טרחו להניח זר מדי שנה במקום נפילתו, הדבר הרשים אותי, איתרתי את הפרטים ושלחתי להם מכתב השתתפות בצער והערכה על מסירותם, קיבלתי מכתב תשובה ותודה, אני חש שבמאמץ קטנטן תרמתי משהו למשפחה שכולה ודי לי בכך.
מקרים מעין זה ודאי מזדמנים לכל אחד מאתנו, אני מבקש, אנא "קחו ללב" הקדישו מעט זמן, היו נא אקטיביים בהנצחת חללי צה"ל, הם הקריבו את חייהם למעננו, מגיע להם.
כתב יוסי שחם
כתב יוסי שחם
אני מאמין שכולנו נמלאים עצב, כאשר אנחנו נתקלים בעתון או באמצעי תקשורת אחר, בסיפור של משפחה שכולה או שם של חלל צה"ל שנפל באחת המלחמות הרבות המלוות את המדינה, מיום הקמתה ואולי גם שנים רבות קודם לכך.
אני מציע, דבר שאני נוהג לפיו, מזה שנים הרבה, להיות קצת יותר אקטיביים במקרה כזה, לאתר את פרטי הנופל ולקרוא מעט על מהלך חייו, שרותו הצבאי ופרטי נפילתו, באופן הזה אנו משתתפים באופן אקטיבי בהנצחת זיכרו ופועלו של חלל צה"ל.
מדי שנה, בהתקרב יום הזכרון, מופיעות בעתון, תמונות של אמהות שכולות על קבר הבן, ידוע לי על אמהות רבות הפוקדות מדי שבוע את הקבר, מנקות, מטפחות, משקות את הפרחים ובדרך זו, שומרות על זכרון הבן שנפל.
אני מציע לאתר את השם המופיע על המצבה לחפש אותו באתר משרד הבטחון ולקרוא מעט על מהלך חייו של החייל.
בספרייתי עומדים בכבוד 10 ספרי יזכור, אלה ספרים שהוציא בזמנו משרד הבטחון, לאחר כל מלחמה או מבצע צבאי ובהם סקירות של כל חללי צה"ל, ספרים אלה שימשו אותי הרבה שנים למטרה זו, היום אין קל מאשר להכנס לאתר של משרד הבטחון ולקרוא על החלל, מהלך חייו ופרטי נפילתו.
אני רוצה לספר על מספר נסיונות שהיו לי בנושא זה ועל התרומה החשובה שאפשר להעניק למשפחה שכולה, שלעתים חרב עליה עולמה עקב אסון נפילת הבן.
אמא של רובי
במשך הרבה שנים היתה מופיעה בעתונים, מדי שנה, מודעה קורעת לב ומיוחדת בצורתה, עם תמונה ושיר קצר, המזמינה את כל מי שחפץ בכך לפקוד את קברו של רובי (רוברט) בן יחיד שנפל בצהל, המזמינה היתה האם השכולה.
הסתקרנתי, כי התמדה כזו ונחישות להנצחה, הם נדירים במקומותינו, המודעה הופיעה בקביעות למעלה מ-10 שנים!
נסעתי ביום המיועד לבית העלמין הצבאי בקרית שאול, סביב הקבר היו כמה עשרות אנשים, האם השכולה, מורה למלאכה מגבעתיים, אספה במשך השנים, קהילה קטנה של אנשים שהתקרבו אליה והשתתפו באבלה, הקבר היה מטופח להפליא עם צמחיה וספסל ישיבה, ממש אחוזת אבל קטנה המוקדשת לרובי, בן יחיד לאמו שנפל.
האם שמחה על בואי ועל השתתפותי בטקס, במאמץ קטן, עשיתי גם אני צעד קטן לנצירת זכרו של רובי.
כעבור כמה שנים, חדלו המודעות להופיע, כנראה הצטרפה האם אל בנה לעולם שכולו טוב.
מלגה שכולה זכרון
בתי הבכורה למדה באוניברסיטת תל אביב, באחד מתאריה, עקב הצטיינות, או סתם שיגרה, הוענקה לה מלגה כספית, שאלתי אותה מטעם מי המלגה? והיא ביררה ואמרה לי שזו מילגה שמעניקה משפחה לזכר בנה שנפל בצה"ל. שלחתי את בתי למה שנקרא בצה"ל "מקצה שיפורים" , ביקשתי שתביא לי את שם החלל שעל שמו המלגה, אמרתי לה שראוי שתדע קצת יותר על האיש שבשמו היא מקבלת מילגה, כשקיבלתי את השם, איתרתי אותו באחד מספרי יזכור הנמצאים ברשותי, צילמתי את הקטע והתמונה ומסרתי לבתי.
כעבור שבוע חולקו המלגות, אחר כך סיפרה לי בתי שנגשו אליה זוג אנשים מבוגרים, היו אלה הוריו של החלל שהתרגשו לראות שבידה תמונתו ותאור קצר של מהלך חייו. קצת מאמץ מביא הרבה אחווה למשפחה שכולה שהקריבה הכל.
הזר בשולי הכביש
במשך כמה שנים משך את תשומת לבי זר אבל גדול שהונח מדי שנה ליד שולי הכביש המוביל לפלמחים. התופעה חזרה שנה אחרי שנה. עצרתי לברר, הזר היבש כבר הושלך לתעלה על ידי פועלי מע"צ החרוצים, הורדתי ממנו את סרט ההקדשה השחור ובו נאמר
לזכרו של זהאי.... לעולם לא נשכח........
אבא, אמא, אחים ואחיות
הבנתי מיד שמדובר בחייל, חלל צהל, הסתקרנתי מיהו אותו זהאי ששרת בבסיס חיל האויר בפלמחים ונפל, גלשתי מיד לאתר יזכור ואיתרתי את האיש מסתבר שהוא היה דרוזי בן הכפר סאג'ור הסמוך לכרמיאל , שרת כאיש טכני בחיל האויר ונפל ב2013.
אני מבין שהחיל קבור בבית עלמין צבאי, בו מתקיימים טקסים ביום הזכרון, המשפחה ודאי עולה על הקבר ביום השנה לנופלו ובכל זאת טרחו להניח זר מדי שנה במקום נפילתו, הדבר הרשים אותי, איתרתי את הפרטים ושלחתי להם מכתב השתתפות בצער והערכה על מסירותם, קיבלתי מכתב תשובה ותודה, אני חש שבמאמץ קטנטן תרמתי משהו למשפחה שכולה ודי לי בכך.
מקרים מעין זה ודאי מזדמנים לכל אחד מאתנו, אני מבקש, אנא "קחו ללב" הקדישו מעט זמן, היו נא אקטיביים בהנצחת חללי צה"ל, הם הקריבו את חייהם למעננו, מגיע להם.
כתב יוסי שחם
לזכר חללי רמת-הטייסים
עוזי אנגל (עזרא) , מאיר ברזני, איציק בר הדס, סער דוידי
יואב דניאלי, אהרון מולקנדוף, אברהם מזרחי, דוד נחום,
עוזי אנגל (עזרא) , מאיר ברזני, איציק בר הדס, סער דוידי
יואב דניאלי, אהרון מולקנדוף, אברהם מזרחי, דוד נחום,
שמאי שייביץ, מאיר שטיין, חיים שחם (שטיינברג)
יהי זכרם ברוך
נאבק להיות לוחם. אמא כשאמות, איך תבכי?
יותם שאולי 1.8.1975 - 17.2.1995
יצא לאור השמש קורן וקסום רגיש וסוער, כולו אהבה ונשמה נאהב ללא מאמץ וכונה על ידי חבריו בון בון נולד בראשון לציון אך שורשיו ממש כאן בשכונת שפירא רובאי 12 לוחם גולני נפל במשימה בלבנון. 17 שנה לנפילתו ב-שכונת שפירא תל אביב.
יותם שאולי 1.8.1975 - 17.2.1995
יצא לאור השמש קורן וקסום רגיש וסוער, כולו אהבה ונשמה נאהב ללא מאמץ וכונה על ידי חבריו בון בון נולד בראשון לציון אך שורשיו ממש כאן בשכונת שפירא רובאי 12 לוחם גולני נפל במשימה בלבנון. 17 שנה לנפילתו ב-שכונת שפירא תל אביב.
לזכר
בננו הנפלא באדם, אח יקר וחבר נאמן, חייח חיל השריון סמל אלי קפון ז"ל
שנפל בעת מילוי תפקידו, ביום ו' תשרי תש"ם 27.9.1979 בן 20 שנה יהי זכרו
ברוך
שכן בשכונה שלנו ברחוב סוקולוב על הפינה של ירמיהו מול קולנוע פאר.
שכן בשכונה שלנו ברחוב סוקולוב על הפינה של ירמיהו מול קולנוע פאר.
לוח הנצחה בבית ספר אוסישקין שבו למד.
לזכר יעקב מרדכי
שנפל במלחמת של"ג י"ז בסיון תשמ"ב 8.6.1982
מחבריו ליחידה
שנפל במלחמת של"ג י"ז בסיון תשמ"ב 8.6.1982
מחבריו ליחידה
גינת הנצחה בראש העין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה