יום ראשון, 4 בפברואר 2018

המשקפת של בועז או דברים שרואים מאלנבי, לא רואים בברזיל

January 31, 2017
הסיפור הזה קרה די מזמן ואני לא מתועד כרונולוגית. כנראה לפני רצח רבין ואולי אפילו הרבה לפניו. זה גם היה כשבגרמניה שילמו במרקים גרמנים גדולים והיה גם מזרח וגם מערב גרמניה ואנחנו בקטע המערבי.
המשקפת של בעז הייתה מאד מיוחדת. די גדולה ומאד איכותית. ככה לפחות חשבתי אז. אופטיקה גרמנית תמיד הייתה מעולה ובכל התחומים. היה לה גם כיסוי עור מאד טוב ובצבע חום. גם רצועה שנוכל לשים על הצוואר. תיאור נוסף מיותר כי המשקפת עוד אצלי ואפילו באותו המצב. לא חושב שהשתמשתי בה יותר מתריסר פעמים. מי יודע מה עשו הסינים לאופטיקה ובכל העולם? אפשר לכתוב על גילגולה של זכוכית מגדלת ונקבל זווית מענינת על התעשיה הזו ומשקפות זה חלק מזה. ככה גם משקפיים.

המשקפת של בועז 

בועז היה הבעלים של המשקפת הזו. הוא מכר לי אותה אז בזמנו ובתל אביב והתשלום היה במרקים גרמנים ובמזומן. בעז היה טיפוס מיוחד. אני לא זוכר את שם משפחתו אבל זוכר אותו נהדר. בחור שהיה גדול ממני לפחות בעשור פלוס. בחור מאד חזק ושרירי עם שער שטני בהיר וארוך מאד. הוא לא עשה קוקו אבל בהחלט יכול היה ובקלות. סוג של שרירן ואפילו כאילו זמר רוק. תמיד עם משקפיים כהים של טייסים ובטוח שבועז לא היה טייס. מה היה עיסוקו של בעז? אני לא יודע, אבל בזמן שהכרתי אותו הוא היה הולך בטל וגם יושב בבתי קפה זו הגדרה סבירה ומטבעות מסתדר עם זה יופי. לא חושב שהתחתן מעולם ואולי ככה הכי עדיף. אגב השם בועז אמיתי לגמרי. יש מישהו אחד בתל אביב של היום שיודע על בועז פרטים נוספים וחבל שהוא לא מגיע יותר לחנוק כי הוא יודע שאשאל אותו הרבה שאלות לא נוחות וזה בכלל לא קשור לבועז. זה קשור לכל מיני רישומים שכאילו נעשו על ידי אוטו וליש אבל רק כאילו. אי אפשר להכריח אנשים בכוח להגיע לחנות מטבעות.
בועז נהג לשבת בבית הקפה של לושי מול בית הכנסת הגדול באלנבי והיום זה פורט סעיד. זו הייתה נקודת מיפגש לכל אנשי תחום המטבעות מדליות, בולים ובכלל. אם תרצו זו הבורסה בה נעשו עיסקאות קטנות וגדולות. בעז נהג לעשן ואפילו המון והנעליים שלו היו מעור שחור וגם עם שפיצים. תמיד היו לו אולרים וסכין עם קפיץ ואולי גם אגרופנים לקישוט. סוג של ערס אשכנזי וגם דיבור לא כזה אקדמאי. אני בטוח שידע ללכלך את הפה והמבטים שלו לעבר נשים לא הותירו ספק באשר לכוונותיו הטהורות והכי בולט היה הפתיל הקצר שלו. מילה לא מדויקת ופתיח לא מעודן דיו והבועז הזה היה כמו קפיץ ולך תדע לאן דברים יכולים להתפתח. מעולם לא ראיתי אותו בריב אמיתי, אבל הייתה לי תחושה שזה יכול להיגמר ממש רע.
יום אחד בועז הודיע לכולם שמספיק לו מכולם. גם מהמדינה ומאנשיה גם. זהו זה. ההורים שלו נפטרו לגמרי ובכסף של הדירה שלהם הוא מתכוון לעוף מפה לנצח. נמאס לו מהכל ובברזיל בטוח שיהיה לו יותר טוב. עם סכום הכסף של הדירה ימצא לו חיים טובים בברזיל וכדורגל ונשים זה בונוס. אני זוכר שלא היה מדובר על המון כסף ובכל זאת זה הספיק לו בשביל להגר מישראל. אז גם מכר לי את המשקפת שלו למרות שבאמזונס יש הרבה יותר מה לראות מאשר בירקון.
ידענו שבועז בברזיל והאמת שלאיש הוא לא היה חסר במיוחד בסביבה שאני מכיר. שכחנו לגמרי מבועז עד שיום אחד הגיע אלי מישהו יהודי מהאמזונס. מפה לשם דיברנו על ברזיל ואנשיה. האיש הכיר את הקהילה היהודית ממש טוב. גם את המכובדים וגם את אלה שפחות. עשירים ודלפונים. האיש רואה חשבון ורבים נהגו לתת לו לטפל להם בעניני עסקים ובכלל. אלינו הוא הגיע בשל אהבתו לישראל ואוספיה, מטבעות, שטרות ובכלל. סיפרנו לו על המשפחה שלנו בברזיל שפעם היינו בקשר אבל דברים משתנים והמרחק גם משפיע. אחרי דיבורי מטבעות, קרנבל, כדורגל ועוד הזכרתי את השם של בועז. מי יודע אולי הוא שמע עליו? ראיתי על פניו הבעה מיוחדת. בהמשך סיפר לי את שארע לאותו בועז שעזב את ישראל למען ברזיל. בועז גר באחת השכונות הלא מדהימות של סאו פאולו. ההשתלבות שלו בסביבה הייתה קשה. אין עבודה והיו לא מעט סיכסוכי שכנים וטיפוסים לא מזוהים. באחת הפעמים יצא בועז לעימות סכינים וחרבות מול אנשים שלא עשו חשבון. לא היה לו סיכוי כי היו מולו כמה מקומיים. השמועה אומרת שהם חתכו אותו לחתיכות קטנות קטנות ובהמשך זרקו את זה לדגי פיראניה ומבועז לא נשאר דבר. בעצם רק המשקפת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה