ראיתי את הדבר הזה בקבוצת אספנים, ומיד צצו לי כמה דברים בראש. פריט נפלא עם קופסא מקורית והכל חדש דנדש. זה גם עולה לא מעט. כמה? לא יודע בדיוק, וכרגע לא חשוב באמת. יותר ממה שנדמה לכם ופחות ממשכורת של הייטק.
כשהייתי ילדון בבית ספר יסודי, היה לי אוסף של גמדא. אז לא ידעתי דבר, וחצי הארץ לגבי הפירמה הזו.
אני זוכר שהייתי הולך עם אבא, לחנות של מנשה הבולגרי המקסים והעדין, בדיזנגוף פינת יהושע טהון ושם בחרתי לי משהו. בדרך כלל זה היה כשחליתי והלכנו למרפאת גלביץ' בז'בוטינסקי ליד הבית של ציפורת וגם הבית של משפחות לונדון ולפידות בשדרות מוצקין.
אימא של רוני ודורית סימנוביץ', הייתה האחות הנשמה, היפה והמקסימה ואימא של רמי לירה עבדה שם כפקידה. ד"ר ברוכיס הייתה אחת הרופאות ובהמתנה היו מספרים נתלשים על השולחן. בגלביץ' היה גם חדר עם הקרנות לסינוסיתיס וגם בית מרקחת. היום בית מגורים די סתמי. לימים למדתי משהו אודות אותו גלביץ' שבצורה כלשהי ומאוחרת, חבר למשפחתנו. כל ישראל משפחה אחת קטנה.
צעצועי גמדא היו סוג של פיצוי. מה אני זוכר מאותו אוסף? לא הרבה אבל היו כמה וכמה פריטים. לא נותר כלום, אבל הנה תמונה נפלאה לזכרון מפעם.
מכירים את הבדיחה עם מחכים לקו 4? ומה לגבי אוטוביסה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה