המבחן הכי פשוט להיותך בוגר האזור שלנו בשנות ה- 60-70 זה האם אתה זוכר את קדוש מלך האבטיחים? מי שטיפה מהסס... לא באמת גדל כאן.
משפחת קדוש היתה ותיקה מאד בארץ, שבעה דורות עוד לפני משה קדוש מלך האבטיחים. אבא שלו יעקב קדוש, אהב סוסים מגיל קטן והיה העגלון הראשון בתל אביב. המומחיות שלו היתה הובלה בכרכרות שאותן בנה בעצמו. הבן סיפר שיעקב האב הוליך בכרכרה את הרצל, מונטיפיורי וגם חסן בק.
ככה נדבק גם קדוש הבן בחיידק הסוסים. הוא אמנם החל דרכו כשוטר אבל בסיום העבודה היה הולך לעזור לאביו עם הסוסים. יום אחד החליט לממש את חלום הסוסים שלו, התפטר מהמשטרה והקים על שטח באבו כביר מתחם של המערב הפרוע. כרכרות, בתי עץ ובר שתיה. בשבועיים גרף הרבה כסף אבל אז הגיעו העיריה ופרקו את הכל.
קדוש הספיק לעבוד קצת עם תעשיית הסרטים, הכין להם כרכרות וסוסים לסרטים "שני קולינמל", "טוביה ושבע בנותיו" וגם הכרכרה של מונטיפיורי בסרטו של יהורם גאון "אני ירושלמי" עד שנולד לו הרעיון של האבטיחים.
קדוש קיבל ירושה מאביו, אוהל ענק שזה קיבל מלא אחר מאשר חוסיין האב מלך ירדן בתמורה לסוס שמכר לו. הוא החליט להקים את האוהל בשטח פתוח בתקופה של החופש הגדול, להוסיף מסביב את הכרכרות והאביזרים שנשארו לו מנסיון הקמת המערב הפרוע ולמכור אבטיחים, אוכל ושתיה וגם להשכיר סוסים לרכיבה.
ב- 1969הוא התמקם ברח' ויצמן פינת בארי, היכן שהיום גן הי"א. באוהל התגוררו באופן קבע, גם אשתו ושבעת ילדיו ובהמשך כבר התרחבה המשפחה לעשרה ילדים. אבל העיריה בקשה לפנות אותו משם ודווקא דיירי הרחוב הגישו עצומה שישאר. אבל העיריה לא הסכימה והוא עבר למגרש בויצמן מול בית החייל.
משם נדד לויצמן פינת חכמי לותר (1971).
ושוב העיריה הקשו ושוב נדד הפעם לדרך חיפה פינת איינשטיין ומשם לאיינשטיין פינת ברודצקי, על השטח שהיום נמצא קניון רמת אביב. כאן כבר קיבל פינוי משטרתי "דה לוקס" של החרמת הציוד והעמסה למשאיות, אבל קדוש לא ויתר ועבר למקום בו שהה הכי הרבה זמן בשד' רוקח מערבית למגרש שמשון. אני כילד זוכר את קדוש בעיקר מהמקום הזה. לשם גם הביא אוטובוס ישן ששימש עוד חדר מגורים.
ניתן היה להשכיר סוס לרכיבה תמורת 10 לירות (לא מעט יחסית לתקופה). היתרון שאפשר היה להסתובב היכן שרוצים ללא השגחה. והאבטיח היה עם גרעינים שחורים והמון, תופעה משונה לילדים דהיום.
והיו גם חיות ובעיקר קוף שהיה מטפס על הכתפיים של קדוש והעובדים.
את החשמל היה מקבל מצופי החורש בצד השני של הירקון. לטענתו היה הסכם בע"פ שחניכי הצופים מקבלים הנחה באבטיחים ושתיה. לטענת העיריה הוא פשוט איים עליהם שאם לא יתנו אז ישמעו ממנו...
אחרי כמה שנים שוב העבירו אותו לאזור של מעוז אביב ושם העסק החל לדעוך עד שנעלם מהנוף.
4 חודשים בשנה עמד האוהל ובשאר הזמן היה עובד מחלטורות כמו הסעת זוגות לחופה וסיוע להכנת סוסים לסרטים.
מי שביקר במאהל האבטיחים זוכר את שלטי הסיסמאות שהיו פזורים שם: "עצור וראה - אבטיח קנה", "יגיעו אנשים לירח - גם שם יאכלו אבטיח", "בלכתך אל האישה תביא אבטיח - אחרת מצרות תקריח"
כתב: אביהו בר
צילומים: דן הדני, סוכנות IPPA. עליזה אורבך
