חמישה מי יודע?

תמונה תמימה לכאורה אבל תדעו שפה גם קבור סוד כמוס ולא לפרה ולסוס. למה למשטרת ישראל יש סוסים? צער בעלי חיים כבר הזכירו וכלום לא קרה.

ארוע משמח אליו הוזמנו והמארח שכח מה הנסיבות. אני רואה את התמונה לראשונה ולא מבין למה אנשים צריכים לעשן ועוד ליד אנשים אחרים. יום אחד אולי יכתבו ספרון או יעשו סרט על הענף שלנו. אחד האנשים שפה יהיה המסמר. איש נוסף שאינו בתמונה יהיה המסמר השני ואולי טעיתי במיקום. אם אתם לא מבינים על מה אני מדבר, זה סימן שאתם אנשים הגונים וישרים. ושאר הדברים יסופרו בדברי הימים.

ביפר מציל חיים

הכרתי רק איש אחד שהיה לו ביפר שעבד ללא הפסק. פרופסור אריה רוט זכור לטוב. אריה למד בבולוניה עם אילן וזכר את אבא שלנו כשעבר את הארוע הראשון עוד מבית החולים הדסה של מזא"ה ובלפור.

רק לאחרונה קישרתי בין אריה לבתו

קרדיולוג מעולה, איש רעים לשוחח שידע לפרגן לקולגות, אוהב מוזיקה וגם מנגן, פוליטיקה והעם עם הגולן והביקורים שלי עם הורי במרכז שח"ל, היו חוויה בלתי נשכחת ומופע סטנדאפ ללא תשלום. אריה היה הצופה ואימא שלנו כיכבה. ממנו שמעתי כמה דברים על פוליטיקה ופוליטיקאים, מטבעות גם, רפואה מצילת חיים באמבולנס כולל החייאה ועוד הרבה דברים מענינים. הדבר שלקחתי ממנו זה שאם יש משהו חשוב ומציל חיים זה קודם כל חדר מיון ולכן כל מי שפונה אלי ואנחנו מגיעים לזה שהדבר חשוב ודחוף אני שואל היכן גר אדוני או גברתי? תל אביב. אז גש מיד למיון באיכילוב ותגיד שקובי אמר. בת ים וחולון אז גם איכילוב ואם אין ברירה אז וולפסון.

קרדיו פוקט שח"ל

התקפי לב פרופ' אריה רוט

משה אורבך סיפור חייו

בן שלמה ומינדל. נולד ביום כ"ט במרחשון תרס"ה (7.11.1904) בעיר לודז' שבפולין. נוסף לאוירה המסורתית שבבית-הוריו קנה ערכי ציונות וחלוציות בתנועת "השומר-הצעיר". משך תקופה קצרה שירת בצבא הפולני ובשנת 1921 עלה לארץ - ועשה את ביתו בירושלים. החל לפעול ב"הגנה" מייד עם בואו לארץ ופעל בה ללא ליאות והפוגה, מתוך אהבה ומסירות. מראשית בואו עבד כפועל-בניין; לאחר-מכן, במשך שנתיים (1923-1925), היה איש-משטרה. משנת 1926 (ועד מלחמת-הקוממיות) היה סוחר עצמאי ויחד עם זה שימש כמנהל "כופר-הישוב". במאורעות 1929 שירת בתפקיד של מפקד-פלוגה, היה פעיל מאד ועשה רבות להגנת-העיר בכלל. מילא תפקידי הדרכה ופיקוד במחוז. אחרי מאורעות 1929 הקדיש הרבה מזמנו לארגונם של חברים נוספים ב"הגנה" בתוך קבוצות אזוריות. כשהמחוזות חולקו לחבלים היה לאחד ממפקדי-החבלים הראשונים במחוז. היה דמות פופולרית בקרב חברי ה"הגנה" בירושלים ודירתו היתה בית-ועד לאנשי-המגן בכל פעולתם.

מתוך אתר יזכור

בעת מלחמת-הקוממיות ותקופת-המצור על הבירה היה קצין-המנהלה של מטה מחוז-ירושלים, תפקיד שחייב אותו להתמסר לו יומם ולילה. גם לאחר קום-המדינה המשיך בשירותו להגנת-העם והגיע בצה"ל לדרגת אלוף-משנה (רשמית גויס לצה"ל ביוני 1948). היה ראש אג"א כשירושלים נמצאה תחת ממשל צבאי. לאחר-מכן עבר לשירות חיל-האויר כמפקד-כנף. את שנותיו האחרונות, החל ממארס 1955, הקדיש להנהלת המחלקה להנצחת-החייל במשרד-הבטחון. בעמידתו בראש מחלקה זו ראה עבודת-קודש והתמסר לה בכל נפשו מתוך גילוי תכונותיו התרומיות, שהיו תנחומים ועידוד למשפחות השכולות. נשיא-המדינה, מר יצחק בן-צבי ז"ל, ביקשו למלא את מקום שלישו הצבאי, בהיעדרו של הלז מן הארץ, והוא עשה גם עבודה זו בנאמנות ובאהבה. יחד עם כל עבודותיו הציבוריות מצא זמן להקדיש לביתו ולמשפחתו - לאשתו, לבנו ולבתו ולנכדיו. נפטר במחלה קשה אור ליום כ"ג במרחשון תשכ"ג (20.11.1962) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. זמן-מה לאחר פטירתו הופיע ספר הנושא את שמו והכולל בין השאר עלי-זכרון - מדברי סגן שר-הבטחון דאז, מר שמעון פרס, הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף צבי צור, רחל ינאית-בן-צבי, ועוד.

איך אומרים רמונט בעברית?

הורי עברו לגור ברחוב סוקולוב 93 בשנת 1962. בשנת 2005 עברו לתחנה נוספת לפני הסופית לגמרי והיא בית אבות וגם דיור מוגן זה בסדר. בכל השנים שהורי גרו בדירת ה 54 קוודראטמטר קומה ב' על עמודים, אני זוכר רק צביעה של הבית ותמיד זה היה על ידי יוסק בריקס וחבורתו. פעם אחת ויחידה החליפו את החרסינות במטבח, אמבטיה ובשרותים ואז גם את הצנרת. היו טפטים בסלון ובחדר השינה וצבע שמן מסרק במסדרון. דוד החשמל הוחלף בדוד שמש.

התריסים החיצוניים עברו שינוי מאותם אסבסטים לאלומיניום. כשהציעו להם מעלית, אימי אמרה שככה עם מעלית יהיה לגנבים יותר קל, אז עשו מעלית בצד השני ועד היום מחכים להם. הדלת שונתה לרב בריח. המטבח עבר שדרוגון בתחילת הדרך עם פס אדמדם לכבוד בארי ליבוביץ וזהו. כל הדלתות בבית נשארו ויש מזוזות. מעולם לא שברנו קירות, לא החלפנו ריצוף ולא עשינו שום שינויים בתיכנון המקורי בסיסי. אפשר לחשוב מה כבר ניתן לעשות בדירונת שכזו? אבל עובדה, שאחרים עשו גם עשו ולא פעם ולא פעמיים. אני חושב שזה מודל סביר ואני מתכנן לאמצו. מישהו אמר לי ששינויים דרמטיים עלולים לזעזע את היסודות ולא רק של הבניין עצמו.

מטמון קושיצה

מי שלא ראה את מטמון קושיצה בסלובקיה לא ראה מטמון זהב מימיו.

והדבר הכי מיוחד מבחינתי זה שלמרות השנים והידיים שהמקום והמטמון עברו, לא חסר בו כלום. המוזיאון והמקום שנבנה עבור המטמון מחייבים ביקור.

אם

 לו הייתי היום שר החינוך או מנכ"לו, הייתי מנסה ללמד את הפרק הבא בשיעורי היסטוריה או מורשת, או איך שתרצו לקרוא לזה.

האיש שאתם מביטים בו והמופיע על מטבע מצרי מכסף, ניסה להתחיל פרק חדש ביחסים שבאזור שלנו. למי ששכח או לא יודע, כי נולד אחרי הארועים הללו, אנחנו חוזרים כחמישים שנה לאחור ומדינת ישראל ענקית עם מה שיש היום וגם מדבר סיני או חצי האי, שהיה פעם שטח מצרי, עוד מזמן משה רבינו ובני ישראל התברברו בו המון עד שנכנסו לארץ המובטחת ולא לשכוח את מעמד הר סיני ולגבי המיקום המדוייק נעשה סמינר נפרד.

סאדאת מתחנן בדרכים מגוונות ומבקש חזרה את השטח ואפילו מאיים שמצרים מוכנה להקריב מיליון חיילים והשטח יוחזר, אבל ישראל מסרבת ולא סופרת את הגדולה שבאויבותיה. ואז הגענו למלחמה מפתיעה 1973 וגם באוקטובר, עם תוצאות נוראות ואין בישראל מישהו שלא חווה אובדן חיים, או כאלה שלא מכירים נופל או פצוע והיינו בניגוד להיום בסכנה קיומית.

מאי 1977 ויש מהפך ובשלטון עכשיו בגין הראשון האיש שנחשב סמן ימני וגם אחד שעלול להביא אסון. ואז סאדאת שוב, כן אותו אחד שפעם איים פונה וקורא לפיוס והתחלה של משהו אחר. פה בכנסת הוא מכריז שמצרים היא הראשונה בכל. גם במלחמה וגם בשלום ומזכיר את קרב עין חרוד ותודה ליוסי דרורי שלימדני פרק זה (והתברר שהוא עצמו עשה את אותה עבודה כמו ג'ורג' כהן ורמי האן אבל לפניהם).

גם אז רבים רבים, לא מאמינים (אפילו היום נשארו כאלה) ומפחדים מניסיון לחסל את ישראל (אפילו מוטה גור הרמטכ"ל הגאון). בסוף יש שלום של אמיצים. סאדאת מכריז שלא תיהיה עוד מלחמה ואם זה היה תלוי בו, ככה היה קורה, אבל רצחו אותו הרבה לפני שרצחו את רבין בהמשך ומאותה סיבה בדיוק. שני מנהיגים שהבינו משהו אחר ורצו טוב לעמם ולסביבה כולה.

" יש יותר מטבעות כאלה מאשר שערות על ראשי אנשים"

ציטוט מהזכרון של לידרמן שמואל שנולד בווהלין 1922 ונפטר בישראל 2008

אבא וסבא לידרמן שמואל בחנות צילם רז רוגובסקי

יש משיחין

התיישבתי ושמרתי מקום לנכדי ובני שהזמינו כמה דברים בריאים לאכול בסנטר.

כל השולחנות ברחבה היו מלאים בסועדות וסועדים רעבים. אסור להפריע לאנשים אוכלים.

דוד של מינה מאיר ע"ה, שאפילו היה קצת שוטר עם אבא שלנו אמר "עכשיו אני אוכל ואין מפריעין בשעת הסעודה אפילו לא בשואה" וכל הזכויות שמורות למאיר ויסנר אחיו של שוני ויסנר אבא של רוביקה, מינושקה, נוגושקה ושלומילה עם המשקפיים.

אני ככה מסתדר לי בשולחן וניר ודויד בהמתנה בקופה של מק וגברת ליד מביטה בי ואומרת קובי?!

הסתכלתי ליד בצד ואפילו מאחור ולא היה שום קובי נוסף ואז הוסיפה קובי לידרמן. מודה באשמה ומה קרה עכשיו...אתה לא מזהה..איך תזכור ועברו כמעט 50 שנה... אבל זה אתה למרות שקצת קיבלת במשקל ואנחנו גם חברים בפייסבוק. אני יפה גיגי מעכו. וואוו יפה אני מה זה מתנצל אני בלי משקפיים ובקושי שומע אותך. ואז באו ניר ודויד וסיפרתי להם שזו יפה והיינו ביחד בצבא הכי מוסרי בעולם וראינו ביום טוב את החרמון המושלג ואורי מורמי נכנס להיסטוריה הבלשנית יחד עם יפה והביטוי המנצח "ויפה שעה אחת קודם" והכל קרה אי שם סביב 1978.

הסברים בקישור הזה.

אסימון חופה

 מדליה מהסוג שיוצרו במאה ה־19 על ידי יהודים בגרמניה ואוסטריה, לרגל בריתות נישואין בין משפחות חשובות או כאות ל"משתה החופה".

נפוץ מאוד בקרב אספני נומיסמטיקה יהודית, במיוחד במדליות שתכנן האמן לאופולד צונץ או מהחוגים של "החברה להנפקת מדליות יהודיות" במרכז אירופה. לא שימשה כמטבע חוקי, אלא מתנה או מזכרת טקסית (כמעין "אסימון חופה"). הופקו בגרסאות שונות מזהב, כסף, ברונזה ומתכת פשוטה. המדליה נושאת מוטיב מרכזי של חופה (המשמשת כסמל לטקס נישואין יהודי), כולל סמלי רימונים, שערי ירושלים וידיים לוחצות – והיא נוצרה כמזכרת או מתנה לטקסי חתונה או בר מצווה יהודיים.

למה קשה מאד לסמוך על סוחרי מטבעות בעניני סודות?

פעם ואפילו מזמן ממש, היה אצלי VIP בחנות וראה שאני קונה מאנשים מטבעות אנגלים מזהב.

הוא שאל אותי איך אני יודע שזה באמת זהב? וגם מטבע אמיתי, כי יש הרבה מאד זיופים ומכל הכיוונים. אמרתי שזה ברובו עניין של ניסיון וחוש חש וזהו זה.

האח"מ אמר לי "אספר לך סוד מוחלט בהחלט ואני מבקש שלא תעביר זאת לאיש. סוד אמיתי ביני ובינך!" (האם זה אמיתי הסיפור? אולי חלום? תחשבו מה שאתם רוצים. כרגע אנחנו במדינה דמוקרטית ואין איסור על פנטזיות)

אמרתי "בסדר אני מבטיח" ונשבעתי בספר רינגו לא סולח, והנה פה לראשונה אני מפר את ההבטחה הראשונה שלי, ואני מספר לכם את מה שסיפר לי אותו אדם שהיה בכיר מאד במערכת הבטחון ובשרות הציבורי בהמשך. בסוף הוא מת כמו כולם ואת הסוד אני מספר ומקווה שיש התיישנות למה שקרה לפני קצת פחות משמונים שנה, ממש כשפרצה המדינה היקרה שלנו.

הוא סיפר לי בכנות מלאה שבראשית המדינה, המצב הכלכלי היה רע ואפילו רע מאד ויותר מזה. למדינה לא היה מטבע חוץ והכל היה קשה מנשוא והיום לא יבינו זאת. יש המון דברים שהמדינה קונה ואין מספיק דולרים. המושכים בחוטים החליטו שחייבים להכניס למדינה ירוקים אמיתיים ולכן היא כלומר המדינה יזמה משהו ממש לא יפה בשום קנה מידה. על מנת שלא להשאיר עקבות, לקחו איש שהיה עבריין עם תעודות ומאכער עוד בתקופת המנדט וביקשו ממנו סיוע בהפצה בחו"ל וזייפו מטבעות זהב אנגלים והמטרה לקבל דולרים בשביל נשק. העסק יצא על הפנים, בדיוק כמו הפרצוף של אותו מאכער והאיש נתפס וישב בכלא ובסוף יצא החוצה כשהמדינה סופגת את כל העלויות. הוא גם דרש וקיבל, פנסיה עבור שתיקתו עד שהפסיק לעשן לגמרי.

כל מילה אמת. בקלפי

תמונות שעברו צנזורה צבאית

 שת"פ סודי בין מטוסי חמקן לצוללות בגבול הצפון

האם לטובת השרדות ?

 שמעתי במו אוזניי את איז'ו מספר שהוא היה חתום באפסנאות של חיל האויר הישראלי על כמה מטבעות אנגלים מזהב לפני טיסות מסוימות. מעניין למה?

סבא אתה ממזר

באמת? כן

למה? ומה זה ממזר דויד?

אנשים מבוגרים שלא מקשיבים לילדים.

דן מרגלית ואני

כשגרנו בהרצליה אה, ראיתי את אחיו של דן אוכל בפלאפל דגניה של הג'ינג'י.

ידעתי כמה אהבה הייתה בין האחים וכמה קשה היה לו ולמשפחה כשנפטר צעיר ובפתאומיות.

לא מזמן הופתעתי לקרוא את דן כותב מאד יפה, אודות מורתו רחל אלפר שגרה במעונות עובדים ח' בשכונה שלנו.

הוא עלה לקברה לפני מספר שנים והופתעתי, כי הייתה גם המנהלת שלי שנים לאחר מכן, בבית ספר לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד.

פעם עניתי לו על משהו שכתב בפייסבוק והוא חסם אותי. חשבתי שהוא לא באמת מכיר את הפלטפורמה הזו, וכי הצלחתי אולי להביכו וזה היה סביב אולמרט שהיה מחבריו הכי קרובים.

דן מרגלית נפל בקסמי הנוכל הכי לבבי, שהכירה מדינת ישראל ועובדה שיש לא מעטים הבטוחים שהיה ראש ממשלה טוב בשל מלחמת לבנון והכור הסורי. כתבתי לו שהוא כנראה לא כזה חכם בהבנת אנשים, משום שאולמרט, מרגע היכנסו לפוליטיקה היה טינופת עם ריח מתקתק. המדריך של אהוד מבנימינה גם היה כזה (שמואל תמיר ולא נפתח עכשיו את פרשת קסטנר שדן מרגלית היה נגדו עד השנים האחרונות ומעניין מה עשה אותו כזה מבין בשואה ובבני אדם. (כלום ולא כלום גמורים).

אולמרט צמח, טיפס ועלה על רבו ובגדול.

מספר פרשיות התחברו אליו ובהן זוכה, ואתה האמנת כמו טיפש שהאיש הזה נקי? רק תמים במובן השלילי, לא קולט שאולמרט הערים על כולם כולל שופטים והמערכת כולה ועוד המונים, כולל אותך.

אפילו אני קובי לידרמן המושתן, ידעתי כמעט מיומו הראשון, שהאיש דרעק וסיפורי כישוריו לא יחפו כלום.

מלחמת לבנון השניה הייתה טעות גדולה וכואבת, כאשר הצליחו לגרור אותנו לסיפור הזה ואולמרט נגרר וסחב את כולנו למלחמה מיותרת ובגדול.

יש עוד דבר שלא אשכח ואלו תוכניות הטלוויזיה של דן ובמיוחד תוכנית אחת, בה ראיין מישהו שאיני חפץ להזכירו בשמו, ושם האיש הסביר ופירשן משהו בתחום העתיקות. למחרת הייתי המום לראות בעיתון מי הנאשמים באותה פרשה.

הגילוי שלו בפרשת הדולרים של רבין, היה חכם ומעולה ואנשים עד היום אינם מבינים כמה קשה הייתה הפרשה הזו ולא כפי שמנסים לגמדה.

דן היה צבר תמים ומעניין. נוח בשלום בקריית שאול ומעניין אם אולמרט יגיע בשעה 10.