הורי עברו לגור ברחוב סוקולוב 93 בשנת 1962. בשנת 2005 עברו לתחנה נוספת לפני הסופית לגמרי והיא בית אבות וגם דיור מוגן זה בסדר. בכל השנים שהורי גרו בדירת ה 54 קוודראטמטר קומה ב' על עמודים, אני זוכר רק צביעה של הבית ותמיד זה היה על ידי יוסק בריקס וחבורתו. פעם אחת ויחידה החליפו את החרסינות במטבח, אמבטיה ובשרותים ואז גם את הצנרת. היו טפטים בסלון ובחדר השינה וצבע שמן מסרק במסדרון. דוד החשמל הוחלף בדוד שמש.
התריסים החיצוניים עברו שינוי מאותם אסבסטים לאלומיניום. כשהציעו להם מעלית, אימי אמרה שככה עם מעלית יהיה לגנבים יותר קל, אז עשו מעלית בצד השני ועד היום מחכים להם. הדלת שונתה לרב בריח. המטבח עבר שדרוגון בתחילת הדרך עם פס אדמדם לכבוד בארי ליבוביץ וזהו. כל הדלתות בבית נשארו ויש מזוזות. מעולם לא שברנו קירות, לא החלפנו ריצוף ולא עשינו שום שינויים בתיכנון המקורי בסיסי. אפשר לחשוב מה כבר ניתן לעשות בדירונת שכזו? אבל עובדה, שאחרים עשו גם עשו ולא פעם ולא פעמיים. אני חושב שזה מודל סביר ואני מתכנן לאמצו. מישהו אמר לי ששינויים דרמטיים עלולים לזעזע את היסודות ולא רק של הבניין עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה