יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

אבא של בני

לפני כמה ימים הייתי במופע חינמי עם המון אנשים ובתל אביב. מוזר היה שאני לא מזהה איש וככה גם הם לא מכירים אותי. בסוף הוא הגיע וישר ידעתי שזה אבא של בני ואני לא זוכר את שמו אבל אבא של בני זה מספיק מבחינתי.
50 שנה לתיאטרון הקאמרי מדליה להענקה רשמית, תשנ"ד 1994 
עיצוב: שמעון זנדהאוז. הטבעה: קרצ'מר.

עיר קטנה ואנשים בה מעט?
מבחינתי המשפט של קהלת והספר של נחום גוטמן הצייר והסופר על תל אביב "עיר קטנה ואנשים בה מעט" הוא ממש נכון ואפילו חי וקיים. האנשים בה מבחינתי נחלקים לשתי קבוצות עיקריות וראשיות. הקבוצה הראשונה והקטנה היא כאלה שהכרתי והשניה היא כאלה שלא הכרתי. יש גם תמיד קבוצה שלישית אבל היא לא קשורה ולכן נרפה ממנה ודי. אבא של בני שייך לקבוצת האנשים שהכרתי, למרות שאני כמעט ולא יודע לגביו שום דבר אבל יש מצב שזה ישתנה יום אחד. כן יש לו כזה שפם וגם הליכה יחודית.

אבא של בני דמות תל אביבית ידועה ומוכרת, לפחות מבחינתי. הרבה זמן לא ראיתיו למרות שאנחנו מסתובבים באותה טריטוריה שכונתית מורחבת בערך. אפילו את בית הכנסת שבו הם מתפללים אני מכיר. אפילו את אחיו הבנקאי לשעבר אני מכיר. לפני כמה ימים ראיתי אותו ממש בקטנה בטלביזיה. זה היה לפרק זמן קצר בתוכנית על הזמרת חנה אהרוני, שחיה באמריקה ושורשיה פה ואפילו בכרם התימנים. פעם הייתי רואה את אבא של בני הרבה יותר, וככה גם את בני ומשפחתו אבל החיים זורמים ולא כל דבר בשליטה ותמיד יש עוד גורמים משפיעים ומשתנים בסיפור הזה. לא בטוח שאבא של בני יזהה אותי ככה סתם ברחוב אבל אני לא חותם על הקביעה האחרונה.

אבא של בני היה סדרן בתאטרון הקאמרי הישן שפעם היה בפסז' של קולנוע הוד תל אביב. כשהקאמרי עברו למשכן החדש נדמה לי שאבא של בני בחר להישאר עם התיאטרון החדש של בית לסין שעשו שידרוג והגיעו לפסאז'. פעם גם החנות של חודורוב ומרימוביץ' הייתה שם, ואני לא קניתי בה מעולם ואין לי שום תרוץ טוב, אבל אולי זה היה מקום טיפונת יקר בשבילי ובשדרות ירושלים ביפו הכל היה יותר זול. את חודורוב השוער אני בכלל לא זוכר שם בפסז' ורק כשהייתי בא לשדה התעופה לוד, הייתי רואה אותו עם משקפיים גדולים ושיער מלא ומשוך לאחור. חודורוב היה מדריך תיירים עם רכב תיירות שאסף למונית המיוחדת אורחים חשובים של קרן היסוד ואולי עוד גופים. נעלי חביב של ההורים של אורלי מצויים שם ואפילו עד היום. היום בפסז' הוד יש כל מיני דברים אחרים ואפילו פרוון אחד בשם חיים אלסקה שפעם היה בבן יהודה. פעם נעשה שם סיבוב מצולם. מי מכיר את הסיפור של המדליות של הקאמרי שנמצאו בפח זבל או נכון יותר במכולה? תודה לעוזרים. 
לוגו של בית"ר תל אביב ויקיפדיה אדם אדום

בית"ר תל אביב בכדורסל על גדות הירקון ולפני שבגין עלה לשלטון טון טון
בני שיחק כדורסל בקבוצת הנוער או משהו דומה של בית"ר תל אביב במגרש הישן על גדות הירקון ולמאמן שלו קראו פיני גרשון ואפילו היה שם אחד מנהל קבוצה כזה עצבני ומתוח בשם נאג'י שתמיד היה איתו בלאגנים צעקות וכנראה גם מכות ותדעו שבית"ר תל אביב זה ממש לא בית"ר ירושלים שתמיד אבל תמיד היו חריגים ומעולם לא טופלו בכלים הנכונים כי פשוט אין כאלה עבורם. מי אמר על יהודים דברים כאלה הקושרים אותם לאותם גרמנים מפעם ואפילו מהשואה?
גם רוני שלמד בתל נורדוי שיחק שם ובהמשך אפילו התחתן עם איה מהתיכון. היום רוני בבאר שבע ואפילו פרופסור לרפואה. היו שם עוד שחקנים ממש בסדר ונדמה לי שבקישור הבא תפגשו את רובם 

המגרש של בית"ר תל אביב על גדות הירקון הסרט עיניים גדולות עם אריק איינשטיין
 ובתמונה רואים גם את צביקה גרינבוים שלמד בתיכון ה'.
מתוך אתר אידיבי מאגר הידע לקולנוע edb.co.il

אם אתם לא יודעים איפה היה ממוקם מגרש הבלטות הישן של בית"ר תל אביב שעל גדות נחל הירקון, אז תסתכלו בסרט של אורי זוהר "עיניים גדולות" עם בני פורמן ואולי תדעו. היום אין מגרש כזה ואני זוכר משם גם את זה שהיה מחליף מספרים בשילוט הידני של התוצאה לקהל ותמיד היה שם בלגאן, כי זה היה די פרימיטיבי וכאמור ידני, ומסתבר שלא כל אחד יודע לעשות טוב ביד ושגם יהיה מסודר.
כשפיני גרשון רצה להקניט מישהו מעט עצלן ומסורבל הוא קרא לו סדרן. לא הבנתי למה הכוונה בדיוק אבל בערך כן. מי מכיר את אחותו של פיני? 

בני שיחק כדורסל די בסדר. הוא לא היה כוכב כמו גידי לקס אבל בסדר שזה אומר לעיתים שחקן בחמישיה וגם לא תמיד. לדעתי רוני מתל נורדוי היה יותר בסדר ואני לא זוכר מי היה שם הכי כוכב, אבל יש מצב שזה היה אחד בשם ישי מור שגם למד בעירוני ה' וגם בהמשך היה באנטבה ואפילו באותו מחזור של אחד בשם צחי הבן של גאולה שלא היה באנטבה אבל היה בימית על האנדרטה ומבחינתי חבל שלא נשאר שם ויש מצב שבקרוב יהיה משהו מאד מאד חשוב בבוליטיקה. אם אולמרט נבחר והיה ראש ממשלה בישראל אזי הכל אפשרי ודבר לא בטוח ועובדה שכבר אין עיתון דבר ולאיש זה לא מזיז. גם לא לי. 

לבני יש שני אחים לפחות. הגדול יותר היה מורה בתיכון ה' אבל לא בזמן שלנו. לגבי אחיו הצעיר אני לא בדיוק יודע אבל ראיתי אותו באיזה תוכנית טלוויזיה כיועץ כלשהו וזה בכלל לא קשור לכדורסל. יש מצב שהם באותו תחום. מה התחום שהכי מגלגל כסף בישראל?

לבני הייתה חברה שקוראים לה דלית והיא אפילו למדה איתי באותה כיתה בתיכון בחלק מהזמן, כי כשמחלקים למגמות אז מתפצלים. בני לא למד איתנו וכרגע אני גם לא זוכר איפה וכנראה שמעולם לא ידעתי. דלית גרה ברחוב הירדן שזה ממש ליד החנות ואבא שלה היה מציל מאד בכיר בים של תל אביב ואפילו יותר מזה. היה לו זקן וכובע די גדול להגנה מפני השמש ואפילו משקפיים גדולים וכהים ונדמה לי שגם סיגריות היו שם. להיות מציל ולגור ליד החוף פחות ממאה וחמישים מטר זה הדבר הכי קל"ב שיש. גם דלית המשיכה הלאה בתפקידי חינוך וניהול והגיעה למעלה למעלה . 

דלית ובני היו חברים מאד צמודים וזה נראה ממש בטוח שהם בסוף גם יתחתנו, כי ככה זה היה נראה ובסוף זה לא קרה כי בני התחתן עם מישהי אחרת וגם דלית התחתנה עם מישהו אחר וזהו. את הבעל של דלית אני לא מכיר למרות שפעם אחת וחצי ראיתי אותו. את אשתו של בני אני מכיר ממש מזמן והרבה לפני בני. הם אפילו הזמינו אותי ולא רק אותי לחתונה שלהם ולעוד כמה דברים בהמשך וזהו זה. איך אומרים בפולנית מתורגמת ועממית, בת דודה שלי?



יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

ירום הגאון והמדליות המיוחדות

ירום הגאון הוא באמת אחד בשם ירום ואת התוספת גאון הוא העניק לעצמו. כמו כן יש לו עוד תארים מכובדים אחרים. כל התארים של ירום הינם תארי אמת. מי יודע בכמה ניתן לרכוש תואר מסודר באוקראינה? וכמה ברומניה? שמעתי שבאלפיים דולר זה אפילו עם כל התוספות. אני לא מאמין. איך יודעים שמישהו באמת גאון? כמה גאוני אמת הכרתם? נדמה לי שצ'רלי אמר שירון ביקש ממנו לקרוא לו ככה ואולי אפילו סתם "הגאון". מי גאון של אמא? 
מי גאון של אמא? 
מי נתן לגאון מוילנה את התואר הזה? אצלנו במשפחה אין לצערי גאונים, חוץ מאלי גורן הקרוי על שם הסבא רבא שלי אליעזר ברקוביץ. 
מה דעתכם על משפחת גאון הירושלמית שעברה למרכז? העבר הירושלמי תמיד ברקע למרות ששם לא נותר כנראה איש למשמרת על החומות. לדעתי אין להם שום קשר למשפחה של רן גאון מהכדורעף, שלמד איתי בתיכון עירוני ה', אבל יש מצב שאני טועה.
אם חשבתם שירון הגאון הוא דמות פיקטיבית, אז תדעו שלא ולא. ירום הגאון חי וקיים ואפילו בתל אביב למרות שלא ראיתיו מזה זמן רב והאמת שאני בכלל לא מתגעגע. יש לי תחושה שגם הוא לא ממש מגעגע אלי. יש מצב שלא ראיתיו למעלה מעשור. אולי פחות ואולי יותר.

בתי השוקולד הצמודים לכיכר התזמורת ולהיכל התרבות והבימה. ומה זה המשולש הצהוב הזה שם בצד?

לגדול עם כפית של זהב וגם בבתי השוקולד
ירום הגאון גדל עם כפית של זהב. בעצם יותר מזה ואולי זהב עם יהלומים, כי נראה לי שאני גדלתי עם כפית של זהב. לכאורה להורים של ירון יש המון כסף ובעצם המון נדל"ן ואפילו בתל אביב. יש מצב שיש להם אפילו עוד נדל"ן ולא רק בתל אביב. לכאורה מישהו אמר לי שיש להם המון דירות ואולי אפילו הרבה בנינים ולא רק פה בתל אביב. אני לא בדקתי ולא חייבים להאמין ואפילו לא הייתי בדירה שלו בבתי השוקולד שליד הבימה ובצמוד להוברמן וטוסקניני. אם המושג "בתי השוקולד" לא נהיר לכם אז תזכרו שאבא פרומצ'נקו גר שם וזהו ידע אישי שאני לא גובה עליו היום כסף ועוד כאלה אח"מים והנה ערך מתל אביב 100 של דני רכט המסביר היטב את הנושא 
למרות כל אלה ועוד, טען בפני ירום הגאון שהחלום הנדל"ני שלו הוא לקנות את כל הבניין של בן יהודה 18א'. כן זה הבניין של החנות שלנו. ככה גם יוכל לגבות מאיתנו שכר דירה ובזרוע נטויה. לכאורה אם זה היה תלוי בו, אזי גם היה נהנה לראות אותנו נאנקים תחת עולו אבל תמיד ניתן יהיה לשלם לו במדליות. חלומות לחוד ומציאות עכשווית שונה לגמרי. מה בדיוק נגמר עם כבשת הרש? ירום הגאון מסוגל לצטט הכל הכל ואפילו בעל פה. ירום הגאון נשמה טהורה וזכה ואני בטוח שאחותו בלונדון יודעת זאת. אגב גם מעולם לא נסעתי איתו ברכב שלו, שעשה אחרי 10 שנים פחות מחמשת אלפים קילומטר.


בן טולילה וחידות של עגלונים
אם אתם עדיין סבורים שהמצאתי דמות לפוסט הזוי ולא מציאותי, אתם יכולים לשאול את ארז בן טולילה שאפילו למד עם ירום הגאון וככה למדתי משהו על כאלה שהחלו כשדרנים ברדיו והפכו לטאלנטים מובילים. יש עוד כאלה במרחב שלנו. יש מצב שירום הגאון הרבה יותר עשיר מארז טל הבדרן, אבל אני ממש לא סגור על זה כי מזומן ונדל"ן זה דברים מאד משתנים. האם ארז טל אוסף משהו? לא התכוונתי לדולרים ירוקים בשוויץ! מתי ארז טל ואברי גלעד החליפו כמה משפטים בקטנה? 
ירום הגאון אמר לי שהוא מעולם לא עבד אצל מישהו, למרות שהוא רואה חשבון מוסמך ואולי אפילו עוד משהו בכלכלה וחשבונאות ואולי עוד משהו מאוניברסיטת תל אביב האורגינאלית. למה שהוא ילך לעבוד אם יש לו הכנסות של מיליונים? אמא של סימה שאלתיאל נוהגת להגיד שעבודה זה בשביל חמורים. ירום הגאון ממש לא חמור, ופעם אפילו חד לי חידה על חמורים ,עגלונים ופרדות ואני לא ידעתי לענות. אז מה? האם אתם יודעים איך קוראים לצאצא של הפרדה? כן זו בעיה ואולי ככה תפנימו מה שכל עגלון מצוי יודע לגבי פרד ופרדה ועניני עקרות מהויקיפדיה 

ירום מה?
ירום הגאון תמיד הסתיר את שם משפחתו ממני כמו גם מאחרים ואני בכלל לא רציתי לדעת מיהו באמת, ובכל זאת תמיד הגאון רצה להגיד ששם משפחתו הוא כזה שלא נוכל באמת לדעת. תמיד רמז לשם משפחה עם אחת האותיות שאחרי ח ומבחינתי זה גם יכול להיות עם גימל ואפילו עין ואם תרצו אז גם זין זה נפלא. תל אביב עיר קטנה ואנשים בה מעט ובסופו של דבר אין כמעט סודות אמיתיים וזה ממש ברור כשמש כי בתיכון עירוני א' אין מיליון תלמידים ותמונת מחזור אחת והכל פתור ומי שיודע שישאיר את ירון הגאון באלמוניותו. כן וגם הטלפון שלו היה חסוי ואפילו מסוג הטלפונים שאינם מצויים במדריך הטלפונים מנייר ובכלל. ואל תשכחו שגם זה עולה כסף בנפרד ואולי עוד סוג של שושו כהמשך לדרכו המפוארת בצבא הגנה לישראל ובחיל המודיעין המפואר תחת מחלקת בטחון שדה הסודית מאד ובהחלט. מה הסיווג הכי גבוה שיש היום? האם לירום הגאון יש פייסבוק? סיכוי לא ממש גבוה, אבל אין לי מושג. 

כרמלי האספן וירום הגאון והבדרן והחזק 
לרוב האספנים יש "חלום" שיום אחד הם יציגו את האוסף שלהם במסגרת כלשהי, ואולי אפילו יפתחו חנות לנושא ויפצחו בקרירה חדשה. אולי זה משהו מהילדות בו ילדים פותחים שולחן ומוכרים כל מיני דברים על תקן זבנים עם קונים. לא זוכר שמעולם שיחקתי בזה. יש שיעדיפו את הרופא והאחות ולעיתים זה אחות וחולה ואולי אפילו שלישיה עם שוטרת וביריות. שמעתי שיש משהו גם עם כבאי ואת נושא השרברב נדמה לי שאני ממציא ברגע זה למרות שהוא כנראה הכי אמיתי ומהחיים.
פעם כרמלי וירום דיברו ככה חצי בצחוק ואפילו שליש באמת על עסק משותף ביניהם, ואפילו מקום שבו ימכרו מטבעות ומדליות ואולי גם שטרות, בולים , מסמכים, קטלוגים ודברי אספנות מגוונים. זה היה נשמע ממש בסדר, כי הגאון יכול היה להביא לשותפות נכס עם דלת לרחוב ההומה ואולי גם משהו נוסף. כרמלי די שמח והתרגש וכששאל את הגאון את השאלה הכי בנאלית והיא "ומה נמכור שם בחנות החדשה?" ענה לו הגאון בקצרה ממצה ואמיתית "מה זאת אומרת? ברור שנמכור את האוסף שלך..."  

ירום הגאון תמיד הגיע אלי ואני לא אליו ואם היה חוסך ממני את התענוג הזה, אזי יש מצב שלא היינו מגיעים לזה שינסה בכל דרך להוכיח שהוא גאון וכל האחרים כולל אותי סתם אנשים רגילים. פוליטית היינו בשני קצוות אם אני בכלל זוכר את משנתו המדינית שכנראה חיבבה את אנשי הימין כמדומני אבל שוב אני לא מתחייב. לכאורה ראה בשולה ויוסי אנשים ממש לא ציונים כמוהו. פעם אחר פעם הגיע לעימותים עם אורחים נוספים בחנוק, והכל בשל רצונו להראות שהוא גאון והאחרים הרבה פחות. ציטוטים שלמים מהתנ"ך היו לחם חוקו. ככה לגבי עוד הרבה דברים. מישהו אמר לי שבפסיכולוגיה יש לזה שם ותת סעיפים.  בכל פעם שנגענו במדליה נהג לעשות בוחן פתע עם שאלות מפה ועד אינסוף לגבי כמויות ההנפקה, כמו גם שינויים בדופן ועוד מבחנים הזויים שמעולם לא הצלחתי בהם, כי מעולם גם לא רציתי להתמודד.
ירום הגאון הוא גם בעל חגורה כלשהי בקרב מגע כלשהו והיה בזה רמז שהוא לא לפלף למרות שהוא ממש נראה כזה עם משקפיים ושיער בלוריתי. תמיד רצה לעשות הורדות ידיים וגם להראות שהוא כוח אמיתי בשתיית בירה ואלכוהול. בקיצור הוא חזק גם ברוח וגם בכוח ואפילו בכיס. את נושא הזיונים נשאיר כי לא חושב שנגענו בזה אי פעם אבל יש לי מקורות משלי ואני נמנע מלחשוף אותם אפילו כשהם בעולם האמת. 
ירום הגאון אהב בנות ותמיד רצה להראות שהוא לא נקשר כמו כאלה שהתחתנו צעירים בגיל 25 וחצי, ועובדים בחנות מטבעות בבן יהודה 18א'. ירום הגאון נהג לבלות ולעשות חיים בפאבים ובמקומות בילוי כשתמיד היו איתו נספחים ונלווים. צ'רלי הכיר ככה הרבה מקומות וככה גם נפרד מהמון כסף שלא היה לו, אבל באמצעות החברים והחיים הדברים הסתדרו אבל לא תמיד.

האוסף של ירום הגאון והקולקציה שלי
את האוסף של ירום הגאון מעולם לא ראיתי ואני בכלל לא בטוח שיש לו דבר כזה שאני מכנה אוסף. מעולם לא הציע לי לראותו כי אולי ידע שלא ניתן לרגש אותי בתחום הזה או מפני שידע שלי עצמי אין אוסף בכלל. מינה טוענת שהאספנים וכל הטיפוסים המגיעים לחנוק הם בעצם הקולקציה שלי. לעיתים היא מעירה ככה עם עקיצה בקטנה "מי עכשיו הצטרף לקולקציה?" יש גם גירסאות נוספות. מעניין אם אם מינה עצמה מהווה חלק מהקולקציה או סתם אחת שמתבוננת מבחוץ.
אני משוכנע שיש לירום הגאון כמה פריטים מיוחדים ביותר, אבל לא בטוח שזה אוסף במובן הטהור של המילה. כל אחד אוסף מה שבא לו, אבל לא תמיד זה אוסף עם רעיון, התחלה, אמצע ואולי גם סוף. יש מצב שלירום הגאון היו דברים מיוחדים, כי זה מה שהיה באותה נקודת זמן. את סיפור המטבע הגרמני של 10 מרקים מזהב אותם קנה מצ'רלי נשאיר לפעם אחרת. המטבע הזה היה שלי בתחילתו, ואם רוצים ללמד בבית ספר סיפור בו לומדים על טיפשותם של סוחרי מטבעות, אזי יש פה דוגמא נהדרת ואני הכוכב הראשי והכי טמבלול. דמי הלימוד והסיפור שנשאר, הם אולי הדבר הטוב שיש בכל הפסד כספי או בעצם אובדן רווח.

30 שנה לתזמורת הפילהרמונית 1966 ברוניסלב הוברמן ארטורו טוסקניני 1966
עיצוב אחים שמיר חריטה ידנית לצבי הפטל בהוקרה זהב 59 מ"מ


מדליות נדירות שיש רק לירום הגאון
ירום הגאון תמיד אסף פריטים שאספנים אחרים לא יכלו להשיג כמו מדליות נדירות שנעשו במספר מאד קטן והוענקו לאותם VIP בנסיבות שונות. לעיתים זה אולי רק פריט אחד ושכל האחרים יתפוצצו. המדליה הפרטית של 30 שנה לתזמורת הפילהרמונית שנת 1966 בעיצוב האחים שמיר היא דוגמא נהדרת לפריט שהיה יכול מאד לעניין את הגאון, כי לא בטוח שיש ממנו שני פריטים. צבי הפטל ז"ל היה המנהל והכנר הראשי בעשוריה הראשונים של הפילהרמונית והמשפחה מחזיקה במדליה המיוחדת הזו העשויה זהב יחד עם שתי אחיותיה מכסף וארד. יש עוד דוגמאות לפריטים העשויים להיות באותו אוסף וירטואלי של ירום הגאון. המדליה של הקרן הקיימת היא נדירה אך ורק בשל גודלה ובמתכת הכסף.  פריטים רגילים ומקובלים נהג בסופו של יום לגלגל חזרה לשוק כי נגמר לו העניין בהם. ככה גם נהג לעשות עם דברים נוספים כמו קטלוגים, חולצות ועוד פריטים שנשאו את ראשי התיבות של שמו ובלי התואר "הגאון".


למה נזכרתי ולמה בכלל?
הזרז לפוסט ההזוי הזה היא מדליה נדירה ובודדה ואפילו מזהב שנעשתה על ידי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ. המדליה הזו הוענקה לחתן חידון התנ"ך. כאן מתחיל הבילבול בגירסאות ובבדיקת האמת הפשוטה. נדמה לי שירום הגאון אמר לי שעמוס חכם מחובר לדבר הזה ואפילו עם המשך העשוי להוות דרמה לסרט עצוב. כן הוא גם רצה לקנות את הדבר הזה ואולי חשב שאוכל לסייע לו. בסופו של יום הסיפור כנראה אחר ואולי כל התבשיל נולד בראשי אבל היו לו שותפים כמאמר המשפט של גרבלסקי Too many cooks spoil the cake. המדליה היחידאית הזו שהוטבעה עבור חידון התנ"ך הבינלאומי השני תשכ"ב 1962 עשויה זהב במשקל 140 גרם בקוטר 59 מ"מ והוענקה לחתן התנ"ך בחידון. קראו לו יחיא אלשיך ז"ל ויש מצב שדמותו היוותה השראה לחבורת לול ולחידון התנ"ך. 
בשנים האחרונות ירון הגאון לא נמצא בחבורה של כאלה האוספים ומסתובבים בכל מיני מקומות. מה קרה לירום הגאון? אומרים שמישהי תפסה אותו חזק וזהו זה, ומעכשיו ירום הגאון ממש לא פרפר ויש מישהי צמודה צמודה ואפילו גאון אחד קטן יותר. 
אם מישהו סבור שהפוסט הזה הוא אנטי ירום הגאון, אז אני מתנצל מעומק הלב. כל מטרתו להראות שיש כל מיני אספנים ולכל אחד יש סיפור.

העץ והכיכר בלילה ואפילו המשולש הצהוב ובתי השוקולד ברקע

הקרן הקימת לישראל מגישה מדליה זו שי למר אריה ל. פינקוס 59 מ"מ כסף

יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

מטריה אדומה ברומא

רומא כיכר ספרד עם המדרגות הספרדיות וגם מטריה אדומה בפינה

מי רואה את המטריה האדומה?
חיים חבר שלנו ממושב סגולה נסע לרומא כי כל הדרכים מובילות לרומא. הסתובב לו חיים ברומא ולפתע החל יורד גשם. אז חיים קנה מטריה אדומה כי זה מה שנתנו לו. המטריה הייתה בסדר וגם הגשם פסק וחיים וזוגתו התיישבו לקפה בפיאצה נאבונה וברור שהם סגרו את המטריה האדומה. כן הם גם הגיעו למדרגות הספרדיות כי כולם מגיעים לשם ויושבים ונהנים כמו כולם כולם.
הקפה ברומא נהדר וככה גם הגלידות. תוך כדי, הם שמו לב שלידם ומסביבם התקבצו די הרבה יפנים. כן הם היו יפנים ולא סינים כי הייתה להם מצלמה וגם כובע עם המילה ניפון nippon. ברומא יש הרבה תיירים ובכל זאת זה היה מוזר כי היפנים המשיכו ללכת אחריהם עד המלון. כן הם גם המשיכו ללוות אותם עד לשדה התעופה לטיסה בחזרה לישראל ותמיד עם קידה ומאד מאופקים ומנומסים. אולי הם שייכים לכת המקויה?

כשהם נצמדו לתור הבידוק זה ממש היה מוזר. חיים לא יודע יפנית אבל איש הבטחון הנחוש של אל על עשה ברור מעמיק מה קו פורה פה ואפילו ברומא. התברר שזה הכל בגלל המטריה האדומה. למדריך הקבוצה של היפנים היה גם מטריה אדומה.
מי יודע למה טייסי קמיקזה חובשים קסדות? מי יודע למה המטבעות היפנים יקרים? אני לא!

כנס נומיסמטי ביפן 1990 מדליה ישראלית מפלדיום 

כנס נומיסמטי ראשון בטוקיו 1990 עיצוב נתן קרפ צילם אליעזר מורב

כנס נומיסמטי ביפן מדליה להענקה רשמית, תש"ן 1990 (המדליה עשויה מפלדיום ולא הוצעה למכירה לציבור הרחב) מתוך הקטלוג המקוון של החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ 

בסוף חודש יוני 1990 התקיים בטוקיו כנס נומיסמטי בינלאומי ראשון. הכנס אורגן על-ידי מר אוקה, שהינו גם הסוכן הבלעדי של החברה הממשלתית ביפן ובמזרח הרחוק. בכנס השתתפו, בנוסף לנציגי החברה הממשלתית, נציגי המיטבעות הממלכתיות של ארה"ב, בריטניה, קנדה, צרפת, אוסטריה, סין ועוד.
המדליה שהונפקה לרגל הכנס, הוזמנה בארץ ועליה אף כיתוב בעברית וסמל "מגן-דוד".
פני המדליה: דמות סוס בתנוחת זינוק, על גופו הכיתוב "כנס נומיסמטי ראשון בטוקיו התש"ן" ומתחתיו השנה "1990". בחלק העליון, לאורך ההיקף, הכיתוב "1st. TOKYO INTERNATIONAL COIN CONVENTION".
גב המדליה: שני אילים על רקע הררי בתוך מסגרת עגולה. בחלקה התחתון של המסגרת ר"ת "TICC" לציון שם הכנס, משמאל סמל יפן- השמש העולה ומימין סמל ישראל- מגן דוד.
היקף המדליה: ר"ת שם החברה הממשלתית – "ח.מ.מ.מ." ו"I.G.C.M.C.", ומספר המדליה. מיספור כל המדליות ממוספרות. עיצוב נתן קרפ. גלף תדהר דגן. מיטבעה קרדיט גולד.

יום שבת, 8 באוגוסט 2015

תוציא לבחוץ או מנפלאות העברית העממית

שלמה אוחיון אחי הבכור אצלי בחנות

להוציא לבחוץ עם שלמה
שלמה אוחיון הוא אחי הבכור בנסיבות שיפורטו בפעם אחרת. שלמה אוחיון מדבר בשפה אותה רכש בחיים עצמם ויש מצב שאני הולך לאמץ חלק מהדברים שלו כי את השאר אימצתי זה מכבר. "להוציא לבחוץ" זה אוריגנאל של שלמה ולא זכור לי שכל הזכויות שמורות רק לו כי שמתי לב שיש כאלה המאמצים מילים ומשפטים מאחרים וככה עולה ופורחת העברית כולה. יאיר נחמני גם אומר "תוציא לבחוץ" אבל ברור שהוא מצטט צרוף נהדר שהגיע משלמה.
שלמה אוחיון נוהג לקנות דברים בתחום שלנו, כי אספנות זה משהו שלא תמיד ניתן לכיבוש. לעיתים הוא גם מוכר, כי ביזנס עם אספנות הולך נהדר ביחד, ואם רק נקנה ונקנה אז בסוף ייגמר הכסף וכשאין כסף אז נגמר כמעט הכל. כן כסף מניע כמעט את כולנו. יש כאלה  שכסף כבר לא מעניין אותם כי יש להם מספיק כסף כבר מקודם. מי שלא אוהב כסף שיקום בבקשה. אף אחד לא קם!
פעם ישבתי עם שלמה ודנו במצב השוק הנוכחי וגילינו שהשוק שלנו פה בארץ הקודש הולך ומצטמצם. מספר האספנים או כאלה הנחזים להיות כאלה הולך ויורד ואחריתו מי ישורנו. למה ירדה ההתענינות בתחום שלנו בדיוק? לא כעת הזמן להסביר ולא בטוח שאני גם יודע, אבל פעם אחרת ננסה. תודה. 

תוציא לבחוץ חבר שלך

אני חשבתי שהפתרון הוא בהפיכת התחום ליותר פופולארי, עם רעיונות מוזרים שבינם לבין המציאות הנוכחית אין ולא כלום. שלמה הסביר לי אחרת וטען שיש הרבה אנשים הרוצים ומתענינים, אבל אנחנו לא מגיעים אליהם. הוא חזר ואמר ואמר וחזר "תוציא לבחוץ" ושוב "תוציא לבחוץ". אז בסוף הבנתי שהוא התכוון שצריך לעשות יצוא כי שם בעולם הגדול יש הרבה אספנים הכמהים כל הזמן לדברים משלנו ואנחנו לא יודעים ולא רואים ואפילו לא שומעים את מי שבחוץ. רעיון נפלא להוציא לבחוץ ותזכרו שאז לא היה בכלל אינטרנט והאיבי Ebay לא נולד אפילו כרעיון. מי מכיר את סדרת בולי היצוא של ישראל מפעם?

תל אביב אחד העם ליד בית הכנסת הגדול

להוציא לבחוץ עם ד"ר איטה ח. 
פעם רציתי לקבל ייעוץ רפואי בנושא די דיסקרטי. לא ידעתי כיצד להציג את השאלה למרות שד"ר איטה חרמנובסקי הייתה רופאה ממש טובה. שיער בלונד חצי אמיתי וברור שהיא הגיעה מחבר העמים עם המלצות ממש חמות וטובות. אמרו שהחלה במוסקבה כאחות ובהמשך הצטיינה והפכה לרופאה מנתחת. פה בארצנו הפכה לרופאת כללית עם התמחות בעור ומין לקהילה הרגילה. עור ומין צרוף מוזר לטעמי.
אז חזרנו לזה שאני מגיע לד"ר איטה הרופאה לנושא עור ומין ואני מנסה לשאול כדרך ישראלי ממוצע במרפאה קהילתית רגילה. "שלום דוקטור אני באתי לשאול שאלה עבור חבר שלי שהוא קצת ביישן ולא יודע איך לשאול וגם אין לו רופא טוב כמוך..." ד"ר איטה ישבה בנינוחות והסתכלה עלי עם שיערה הקצר בצבע בלונד ועיניים ירוקות חודרות ושפתון אדום נהדר ואמרה בקצרה ובנחרצות "נו טוף אז תוציא כבר חבר שלך לבחוץ..."
מעניין אותי אם איטה ושלמה מכירים או שזה סתם צרוף מקרים של להוציא לבחוץ.

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

איך הציל פיט סיגר את קלקיליה מהרס

פיט סיגר מבקר בישראל 1964 מופיע לפני חיילי צה"ל
Motke Avivi (Israel National Photo Collection)
 - D592-04

איך הציל פיט סיגר את קלקליה מהרס כתב יוסי שחם
באביב שנת 1967 ביקרה בארץ להקת ה"אורגים", כוכב הלהקה פיט סיגר נשאר תקופה קצרה בארץ למטרות סיור והתרשמות, הוא היה אדם בעל מחויבות חברתית עמוקה.
נינה די נוראשה פעלתנית ומחויבת ליחסי יהודים ערבים, בישראל של ערב מלחמת ששת הימים, גייסה את הזמר הגדול והמפורסם הזה, ששירו הידוע אנו נתגבר  "We shell overcome" התנגן, אז, בכל העולם. הוא הסכים לתרום הופעה אחת למטרת קירוב לבבות בין יהודים וערבים.
מלון שרתון הישן, תרם את האולם, ומשרדנו, משרד צופר, אירגן את האירוע בהתנדבות.
האולם היה מפוצץ בכ- 1000 צופים, יהודים טובים והרבה ערבים מיפו המשולש והגליל, המופע של פיט סיגר היה מרשים ומרגש עם דגש על אחווה בין עמים ובמיוחד קריאה לאחווה בין היהודים בישראל לערבים אזרחי המדינה, הכניסה היתה חופשית, אך נאספו  תרומות  בשיטה האמריקאית , מתנדבים עברו בקהל עם שקיות וכלאחד שם תרומה בשקית כאשר יחפוץ.
הכסף שנאסף כ3000 לירות, נשאר למשמרת בחשבון שלנו לפעילות בעתיד.

כעבור כמה שבועות פרצה המלחמה אני ושותפי אוהד קריב,טולטלנו במרחבי סיני, כל העניין נשכח בסערת הנצחון.
משה דיין החליט לסגור כמה חשבונות שנותרו פתוחים עוד ממלחמת השחרור, דבר ראשון, הורה להרוס את כפרי איזור לטרון וכך נהרסו לחלוטין יאלו, אמאוס ועוד כפרים, היום במקומם פארק קנדה.
לאור ה"הצלחה"גבר התיאבון, דיין החליט להרוס את העיירה קלקיליה, גויסו טרקטורים מישובי הסביבה לפעולת הרס הבתים והתחילו לגרש את התושבים, העניין דלף לעיתונות ושוחרי הדו קיום נזעקו, נינה די נור חברה לעמוס קינן וביחד עם אנשים טובים נוספים, הרימו קול זעקה נגד המעשה, לאנשים הטובים האלה לא היה תקציב לפרסום מודעות, נזכרה נינה בקרן פיט סיגר אלא שבעלי החשבון נעלמו במרחבי סיני, בעזרת קצינים תומכי המהלך אותרנו וחתמנו על שיחרור הכסף, המודעות פורסמו, ההריסה נבלמה, אלפי תושבים שהיו כבר בדרך לגירוש בגשרי הירדן נעצרו והוחזרו לבתיהם.
איך שר פיט סיגר? We shell overcome
עם רצון טוב, מסירות של אנשים  וכמה פונטים, אפשר לעצור רעיונות הזויים של גנרלים שיכורי נצחון.

יוסף שחם



מלון שרתוi הישן ליד גן העצמאות מתוך אתר תפוז


יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

תערוכת מבצע יונתן במרכז רבין


תמיד מומלץ לסייר בתערוכה עם הסבר ומדריך. לא תמיד זה יוצא ואפשרי, אבל זה מה שקרה לנו עם התערוכה המוצגת במרכז רבין על מבצע אנטבה. אבי אבנר אוצר התערוכה הציע לנו לבוא, לראות ואפילו לשמוע אותו מסביר ומפרשן על התערוכה וגם טיפונת על מה שמסביב. זכינו וקיבלנו מכשיר קולי תלוי על הצוואר, העושה עבודה נאמנה וטובה. כרטיסים בקופות ועל המחיר נדבר בפעם אחרת למרות שיש הנחות אבל סיכמנו שכסף בפעם אחרת.  



קטנה וצנועה
תערוכת מבצע יונתן היא תערוכה קטנה וצנועה, המציגה את מה שקרה שם באנטבה וגם כאן לפני כמעט 40 שנה ותמיד זה מעניין לראות משהו שגם אתה זוכר אותו כנער מתבגר. 1976, החופש הגדול ואני תלמיד בתיכון ואת הידיעה על חילוץ בני הערובה אני שומע בבית של יעל אלכסנדרוני שחקנית הכדורסל של נבחרת ישראל והוריה. אם תרצו לקרוא על תסמונת יונתן שאני הכרתי וגם על המדליה הממלכתית אז בבקשה 
יעל הכדורסלנית לא זוכרת את הדבר הזה והנה יש לנו עוד הוכחה לתעתועי הזכרון האנושי המפנה ומוחק אירועים, ומצד שני מפקס ומקבע דברים אחרים. ולא אמרנו מילה וחצי מילה על מה שמוקי בצר זוכר ואומר וככה גם לגבי משפחת נתניהו. פרס בטוח זוכר נהדר אבל מי ייצג את רבין שנדם? האם הכל מצוי במסמכים? בטוח שלא. מי מסוגל להציג רגשות ומעורבות אישית בתערוכה? מה אתם זוכרים ממבצע אנטבה? 
מעולם לא אצרתי תערוכה, אבל ברגע הראשון ששמעתי עליה ישר קפצו לי הרבה דברים לראש והאמת שרובם כאלה הרואים קשיים ומהמורות. איך אוצרים תערוכה המצליחה להתגבר על רגשות, נקודות מבט, חילוקי דעות ואולי עוד הרבה דברים הקשורים למבצע הזה ולדמויות ששם. חייבים ממש ללכת בין הטיפות ולא רק בדיוק ההיסטורי והעובדתי, אם יש בכלל דבר כזה. הרי במבצע הזה היו מאות קודקודים ושותפים ואולי גם אלפים ובעצם כל עם ישראל ואחותו. זה מתחיל מהמנהיגים והמובילים בהיבט המדיני, צבאי, תקשורת וכמעט לכל אחד היה מישהו שעשה או שמע וראה או רק כמעט ואולי. תערוכה במרכז רבין מטבעה תביא את הקטע של רבין, שבסופו של דבר היה הראש של הכל מכל. 

הסיפור של מבצע יונתן היה מורכב, והרבה צבא ואנשי משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, עשו, ראו ושמעו והנה צריך למצוא את שביל הזהב ולהביא גירסה מסודרת וראויה וגם מכובדת מבחינה ויזואלית. אני חושב שהתערוכה מצליחה לספר את הסיפור לפחות לקבוצה שלנו והיו לנו שאלות ותהיות ואבנר שולט בחומר ומביא לנו עוד פכים קטנים שכנראה לא נגמרים. אבנר מספר לנו על מידע וסיפורים שכל הזמן זורמים אליו מחטופים, מעורבים חיצונים ובכלל ממקורות בלתי צפויים. יש לי הרגשה שמה שקורה בתערוכה מהסוג הזה הוא מידע חדש ההולך ומתגלה ואני בטוח שאבנר יודע לקבלו וגם לטפח את הקשר האנושי אישי עם אותם אנשים, כי זה בדיוק מה שקרה לנו בתערוכה על לכידת אייכמן, ששם גם נפגשנו לראשונה וכל השאר כתוב בפוסט על אותו מבצע פינאלה
סרט האנימציה בשם "כהן על הגשר" של אנדרו ויינריב על המבצע פשוט מעולה ואפילו הזכיר לנו במקצת את ואלס עם באשיר. 

מבצע וגם מחיר
מבצע אנטבה כמו דברים אחרים מסוגו מצליח לעורר את השאלה המהותית על המחיר. במילים אחרות האם מבצעים שכאלה הכרוכים בסיכון אזרחים וסתם בלתי מעורבים הם מבצעים ראויים? האם לא יותר פשוט לשלם את המחיר הנדרש? האם האגו הפיקודי והזיקפה הצה"לית יורידו ראש מול שיקולי סבתות ונכדים מפונקים? גם בנושא הזה יש שינוי בדפוסי החשיבה. האם מחיר של 5 נספים שווה? אז חשבו אחרת ואולי היום היו חושבים אחרת, וסיכון המבצע היה תלוי על חוט השערה עם הרבה הרבה נפגעים. שיפוט לאחור הוא מלאכה מאד קלה ובמיוחד מאחורי המקלדת ומתוך חדר ממוזג.  
אני מניח שלא הכל מותר לספר ולהציג, אפילו לגבי היסטוריה של 40 שנה. יש דברים שמוטב וישארו עלומים. פינת ההנצחה לחמשת ההרוגים במבצע, יוני נתניהו, ג'אן ז'אק מיימוני, פסקו כהן, אידה בורוכוביץ ודורה בלוך ז"ל, היא עדות כואבת שכמעט תמיד תצליח לעורר ספק לגבי מחיר ההצלחה.  התמונה של בנימין נתניהו ראש הממשלה ליד פינת ההנצחה, היא מארוע הפתיחה. 


תערוכת מבצע יונתן במרכז רבין
"התערוכה מתארת את מבצע יונתן להצלת בני הערובה הישראלים באנטבה, אוגנדה. ביולי 1976 נחטף מטוס "אייר פראנס" בדרכו מתל אביב לפריז. החוטפים, ערבים וגרמנים, הפנו את המטוס לאנטבה, שם נחת. כעבור מספר ימים ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין הורתה על פעולת שיחרור במסגרתה כוח מיוחד של צה"ל, שהורכב מחיל האוויר, צנחנים, גולני וסיירת מטכ"ל נחת בשדה התעופה באנטבה ובמבצע הרואי שיחררו את בני הערובה והטיסו אותם בחזרה לישראל. התערוכה מציגה את החטיפה, ימי השבי ואת פעולות הממשלה, המוסד וצה"ל במהלך ימי החטיפה עד לשיחרור." עיצוב התערוכה אורי אברמסון וחברת מבטים. 
אבי אבנר אוצר התערוכה במבט מורכב


קולאז' של הרבה אח"מים הקשורים למבצע אנטבה

פתק מארוע החטיפה וישיבת ממשלה עם רבין ואלון רוה"מ אבד הקשר עם מטוס אייר פראנס

יום שני, 3 באוגוסט 2015

אדון דוקס מרחוב אלנבי 84



אלנבי 84 בחצר ליד הספריה ההונגרית ופעם בצמוד המקום של דוקס ופרידלנדר

דוקס את פרידלנדר צורפים באלנבי
קראו לו דוקס והוא אכן היא סוג של דוכס למרות שכל חייו עבד ועבד. נדמה שכולם רחשו לו כבוד השמור לאנשים מיוחדים, שמעולם לא דרשו ולא רדפו כבוד וכיבודים. תמיד גם דיבר בשקט ואולי זה היה בשל גילו המתקדם כשאני הכרתיו. פנים טובות המצליחות לתת לך סוג של תעודת ביטוח באופן עצמאי. כולם ידעו שאדון דוקס הוא איש מיוחד והגון. בעל מקצוע מעולה וישר מאד, ממש כמו סרגל מתכת אוסטרי.
דוקס (פרידריך) אפרים ז"ל היה צורף באלנבי 84 בחצר, שעשה תיקוני תכשיטים מכל הסוגים. היה לו בית מלאכה קטנטן וצדדי יחד עם שותף צעיר ממנו בשם פרידלנדר. אני לא יודע אם היו שותפים או בסידור אחר. אדון דוקס הבין וסחר בזהב ותכשיטים. דוקס היה מומחה לאבני חן ויהלומים ובמיוחד בכל מיני ענתיקות של תכשיטים מיוחדים. היה משבץ מומחה ומיומן וסוחר אמין ומקצוען. איש מקצוע מהמעלה הכי הכי. דוקס מיעט לדבר וכאשר הכרתי אותו היה כבר ממש לא צעיר. אפילו הייתי בדרכו האחרונה בקריית שאול כי ככה אמר לי אבא.
קוראים לזה חסד של אמת ובאמת שהייתי שם מרצוני החופשי יחד עם אבא שלי. נדמה לי שאני מסוגל ללכת למקום שלו בבית החיים בעיניים עצומות , כי זה מקום ממש קל ולא ניתן להתבלבל בכלל. גוש 3 אזור 2 מקום 29 ותודה לחברה קדישא מרחוב מוהליבר 33 תל אביב יפו. 

אלנבי 84 צילם אמנון יצחקי אתר VTLV




כניסה עם משקוף נמוך והתכופפות 
גם בית המלאכה שלהם היה כזה שלא ניתן להתבלבל בו ותמיד גם הייתה שם בצמוד הספריה ההונגרית והשלט עוד שם ולא נראה לי שמישהו עוד משתמש במקום הזה להחלפת ספרים אבל שווה לבדוק. שלט מתכתי חמוד ונדמה לי שבעירייה הוא מקוטלג כשלט דגל. שילוט ענף מכניס בעירייה הסובלת מעודף כספים גדול ומשווע ופעם הגרעון של תל אביב היה הכי גדול כי שיטת צ'יץ' או אם תרצו חוק צ'יץ' ואפילו תרגיל צ'יץ' כבר תועד ונכתב אצל נחמיה שטרסלר. מדינת תל אביב זה לא סתם באויר ואומרים שהמצב הזה רק יעלה למעלה למעלה. 
בית המלאכה של דוקס היה ממש קטנטן ואני מסוגל לשרטטו בלי צורך להזדקק לתרשימי הבניין שהוקם כנראה אי שם בשנת 1927 ואולי קצת קודם. גם הכניסה אליו הייתה עם הורדת הראש ולא חשוב מה הגובה שלך, כי המשקוף נמוך והרצפה מבחוץ במפלס גבוה וברור שמשהו חריג ולא מוקפד קרה שם פעם מבחינה הנדסית. אני לא משוכנע שאתם מבינים למה אני מתכוון, אבל כשבאת לדוקס הצורף אז בכניסה חייבים להתכופף בדיוק כמו שאצלנו בשירותים של בן יהודה 18א' ולצערי יש לי ניסיון בזה. אצלנו ואולי ככה גם אצל דוקס באלנבי עשו כנראה הגבהה בשטח החיצוני מבלי להתחשב במה שכבר קיים. אם לא תשגיח והפיקוח ההנדסי לא בהקפדה צמודה, אזי יש מצב שיום אחד תקום ותראה שהסביבה השתנתה ואתה לא אבל עם בעיה הנדסית ולהרבה זמן. לפעמים זה לכל החיים. מעניין מה קורה שם היום?  
      

שולחן עבודה של צורפים עם מקום בצורת חצי סהר
דוקס ישב ליד שולחן עבודה של צורפים מפעם וככה גם פרידלנדר. מיקומו של דוקס בצד המערבי עם הגב לקיר ולידו ישב פרידלנדר שהיה גם צורף אבל צעיר יותר ובעל מלאכה מקצועי ואיש אמין שעבדנו איתנו גם כשדוקס עבר לעולם האמת. הם עבדו די צמודים לשולחן עץ כבד שיש לו חיתוך של חצי סהר ושם מצוי הצורף ובמקום של החצי עיגול יש כיסוי עור מתחת, המלקט את השאריות והשבבים של העבודה. תמונה אחת שווה הרבה הסברים. השאריות והאבק הנופלים מתכשיטים בעבודות שיוף ותיקונים נאספות כי זה שווה כסף בסופו של יום. על ניקוי ושאיבת אבק וליכלוך בבתי מלאכה של צורפים בפעם אחרת ומתברר שיש בליכלוך הזה כסף ולא כסף קטן.
אני נזכר באדון דוקס מדי פעם ואין לי על זה שליטה. זה קורה בדרך כלל כשאני מתקשה להחליט לגבי מדליה בלתי מזוהה אם היא עשויה מזהב או שאולי רק "עמדה ליד זהב" כפי שנהג לומר אבא שלנו. הארוע עם המדליה של מרכז הפועל, היה בלתי נשכח מבחינתי וככה גם לגבי אבא שלי שסיפר לי את הסיפור שבהמשך אמכור לכם. יש לי תחושה שהארוע הזה אמור להיות זכור לכל המעורבים כלומר גם לגבי אדון דוקס ואפילו לגבי אדון פרידלנדר שאגב לבן שלו קוראים איתן והיה אלוף עולם בשייט מפרשיות ואם יש לכם ספק אז בבקשה . הצמד ברוקמן ופרידלנדר זכור לרבים משנות השמונים פלוס.

50 שנה להתאחדות הפועל ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל אלפים ואלופים בישראל
 צילם אליעזר מורב


מדליה גדולה בצבע זהב - אלפים ואלופים בהפועל עם בחורה רצה
פעם מישהו הביא לנו מדליה פרטית ואפילו די גדולה. קוטר של 6 ס"מ נחשב בהחלט לגדול ויש שיגידו ש 59 מ"מ עושה יותר רושם ואני רק משתף אתכם בגדלים ואתם תחליטו איך כדאי לכם להציג דברים. אז לא רק שהמדליה הייתה פרטית ולא מוכרת, היא גם נראתה עשויה מזהב. כן ממש מזהב אבל בדופן המדליה לא היה שום סימן ומדליה מצופה בזהב או מדליה העשויה מזהב אמיתי, זה הבדל של שמיים וארץ ואנחנו מדברים רק על נושא השווי הכספי כרגע, כי זה מה שבדרך כלל מעניין את האנשים. העולם סובב סביב הכסף והחלק השני סביב עגל הזהב. 
לא הכרנו את המדליה וגם לא מה שמסביב. זוהי מדליה פרטית שהונפקה כנראה על ידי מרכז הפועל בהסתדרות לרגל היובל שלו. היום אני יודע שיש כאלה מדליות מכסף ונחושת וגם בנוסף עם ציפוי. נדמה לי שמי שעיצב אותה הוא אליעזר ויסהוף אבל לא סגור על זה למרות שיש סימנים מעידים.
המדליה אצלנו אבל אנחנו כלומר אבא שלי לא בדיוק יודע במה הוא אוחז. ניסיון זה עניין של ניסיון וזה לוקח זמן. לא רצינו לפצוע את המדליה בבדיקה פולשנית ולכן אבא שלי החליט שהוא הולך לדוקס לקבל ייעוץ. מי שיודע להתייעץ יעשה כנראה פחות טעויות. הדגש הוא על המילה כנראה. אבא שלי מגיע לאלנבי 84 ומוריד את הראש בכניסה בשביל לא לקבל מכה מהמשקוף הנמוך ומראה את המדליה. אגב אני לא הייתי שם והעדות שלי היא עדות שמיעה בלבד. פרידלנדר לוקח את המדליה והמילים הראשונות שלו היו משהו בסגנון "למה אתה מביא את זה בכלל. אתה לא רואה שזה לא זהב בכלל!" ככה בשליפה שהשאירה את אבא שלי חסר מילים. קביעה פסקנית וברורה ואולי נמהרת. מי אמר שהחיפזון מן השטן? 

הסיטואציה בחדר של דוקס ופרידלנדר הייתה איך לומר קצת מלחיצה, אבל לא לאורך זמן. אדון דוקס קם ממקומו והמבט שלו לעבר שותפו פרידלנדר היה מבט לא אוהד. הוא חש שזו תשובה נמהרת ואולי ממרום ניסיונו הבחין במשהו אחר. אני בטוח שהוא לא הכיר את המדליה אבל משהו גרם לו להתערב. אבא שלי טען, שהוא אמר משהו די ברור לעבר פרידלנדר ואפילו בגרמנית. משהו כנראה קצת חינוכי ולקח המדליה ליד ומיד לפי התחושה פסק ואמר "אתם לא מרגישים שזה זהב?!" כן ניתן לחוש זהב ובכל זאת לטעות. אדון דוקס לקח המדליה והחל מחמם אותה עם ברנר באופן מקצועי. מי שיודע לעבוד נכון יודע גם לא להזיק. הוא חימם את המדליה והרגיע את אבא שלי, שלא יקרה לה כלום במידה וזה זהב ובהמשך אפילו יוכל להגיד לו את איכות הזהב בערך. והדגש הוא על המילה בערך. בהמשך כשחלק מהמדליה האדים, הפסיק את הברנר וראה את תהליך ההתקררות ושינוי גוון הצבע ופסק שזה זהב ואפילו זהב טוב מאד ואפילו יותר מ 18 קראט ואולי אפילו משהו הקרוב ל 22 קראט. ניסיון כבר אמרנו. הקביעה של דוקס הייתה נכונה ומדויקת. אין כנראה תחליף לניסיון וגישה מקצועית. דוקס היה בדיוק כזה. 
היום יש אקדח לייזר או משהו דומה הנותן תוצאות של איכות זהב ברמה סבירה. עדיין אין תחליף מלא לבדיקת מעבדה פולשנית ואגרסיבית עם דיוק של אלפיות. 



אדון דוקס אפרים פרידריך ב"ר אליעזר ז"ל נולד בשנת 1903 ונפטר בשנת 1988. נדמה לי שהיה אוסטרי אבל אם תרצו עוד מידע אז חברה קדישא גחש"א מספקת אותו בעבור 50 ש"ח והאתר שלהם לאיתור נפטרים עובד רק על אקספלורר ואני כרגע עם כרום אז הנה עוד סיבה למה דברים לא תמיד מגיבים בנושא המתים. תמיד כשאני רואה בעל מקצוע טוב ואמין אני נזכר באדון דוקס ואפילו באדון פרידלנדר שגם היה בסדר אבל דוקס היה אחד במינו.