אלנבי, לבונטין ואפילו סקרז'יסקו

January 13, 2016 · 

 היום עברתי באלנבי פינת ליבונטין. בנק לאומי סניף כיכר המושבות נסגר ובמקומו סניף של סופר קופיקס ואפילו מאד גדול. החפירות של הרכבת לדעתי עושות כרגע רק טוב. 

אלנבי 119 פינת ליבונטין 1

נדמה לי שעברתי שם מאות פעמים ויש מצב שגם אלף ויותר ומי בכלל סופר, ובכל זאת היום שמתי לב בפעם הראשונה לשלט רחוב ישן מפעם ובשלוש שפות. שלט פח לבן עם אמאייל וכיתוב כחול. לדעתי בכל תל אביב יפו נותרו שלטים בודדים מסוג זה. כמה זה בודדים בעברית? 

אחים ביטר בע"מ סחורות ברזל אלנבי 119 פינת ליבונטין 1

 השלט הזה יושב על החנות הפינתית של האחים ביטר סחורות ברזל שזה עסק ותיק ואיכותי לפירזול. אני זוכר שאמא שלנו סיפרה שהאחים ביטר הגיעו לפלשתינה-א"י מפולניה ואפילו מסקרז'יסקו. היה להם את המזל ואולי גם השכל לעזוב את פולין לפני המלחמה. אמא שלנו נולדה שם ומעטים מבני המשפחה והקהילה, שרדו את השואה
השלט הזה מחובר לקיר אפילו עם תוספות טיח שמילכדו אותו לבניין עצמו, מה שמקשה על כל אותם מלעונים הסוחבים שלטי פח. לדעתי רצוי שהאחים ביטר יאמצו את השלט לבפנוכו של החנות וככה ישאר לנו שלט מקורי מפעם והיחידי שנותר ברחוב כולו. 

 ככה גם נזכרתי בפנקס הסרסרים שהביאה לי אילנה שמש השופך אור על עיסקאות נדל"ן בפלשתינה ובתל אביב 1935 

הפוך מלהפך או למה לדבר לא לעניין

January 13, 2015 · 

 היום יום מאד יבש ולא בגלל האין גשם. אבל זה כבר הטלפון השני שהכל עובד הפוך. הרגע צילצל מישהו מאזור 04 והוא אומר ככה "הבת שלי נכנס לה ג'וק לראש והיא רוצה לקנות מטבע יום עצמאות משנת 1975. כמה זה יעלה בבקשה?" אז עניתי ככה "אם בת שלך רוצה אז בסדר ותגיד לבת שלך שלא צריך כזה מטבע בכלל אבל אם היא רוצה לקנות בכל זאת אז מחיר של זה יוצא פחות מ 3000 שקל כי זה זהב ושוקל 20 גרם" אז ההוא מאזור 04 אומר "3000 שקל זה לא הרבה בכלל, למה כל כך זול?" אז אמרתי ככה "טוב בשבילך ובשביל בת שלך חמודה, אני עושה מחיר יותר גבוה אבל הכי טוב אתה נותן בת שלך מתנה את המטבע הזה ונכון שיש לך המטבע בתוך קופסא אדומה?" אז ההוא אומר "נכון מאד ואיך אתה יודע צבע של קופסא?" אז עניתי ככה "כי ככה זה מתי מדברים הפוך מלהפך ויאיר נחמני אומר אנשים מצלצלים לשאול בשביל למכור אבל אומרים/שואלים כאילו לקנות!"
 אתם הבנתם את זה? אני כן. תודה

הילד עם הטרנזיסטור

‎January 9    2017 · 

 הוא היה יותר מבוגר ממני ובכל זאת מאד ילדותי. לעניות דעתי רוב האספנים ילדותיים. תמיד גם הלך עם טרנזיסטור צמוד לאוזן ולמכנסיים שלו היו מנג'טים מאד גדולים. הוא גר פה בשכונה ממש קרוב ואני מעריך שזה ברדיוס של 200 מטר גג ולכיוון של אלנבי פינסקר. בדרך כלל הוא היה לבוש בסדר וכמעט תמיד עם סוודר, אבל הקטע עם הטרנזיסטור היה שוס אמיתי וככה הוא נחרט לנצח. המון שנים לא ראיתי אותו ומסקרן אותי מה קורה איתו היום, כי בשלב כלשהו עבר למוסד והיה מגיע בסופי שבוע וחגים. תמיד כשראה אותי קרא לעברי קריאת התלהבות ואפילו עם הידיים ומינה יודעת לחקות את זה בול.
 מי זוכר את בארי האדום (ברוך לוי ז"ל) שהיה אוהד שרוף של הפועל תל אביב ורכב על אופניים וידע לחקות נהדר עם קולות מיוחדים ותמיד עם טרנזיסטור אבל ממש גדול? גם לי יש קטע עם טרנזיסטורים ושמתי לב שאני לא לבד ותודה לדוד שלנו מאמריקה רובין ברי שתמיד הביא איתו טרנזיסטורים של ג'נרל אלקטריק וגם פנסוניק וסוני וגם ליהודה פרדיס שהסביר איך לבנות לבד ואני לא הצלחתי.
 הפעם הראשונה שהגיע אלי הבחור עם הטרנזיסטור הייתה ממש מזמן וכנראה סביב שנת 1980 שהייתה בעצם השנה שבה התחלתי לעבוד בחנות. בהמשך תהפך לחנוק וכל הזכויות שמורות. אני לא זוכר מה קרה אז בדיוק, אבל הוא קנה משהו (כנראה מטבע או מדליה) ואפילו שילם ותזכרו שאז עברו מלירות לשקלים ובהמשך לשקל חדש ומחר מי יודע. זה היה ארוע משמים ורגיל שהיה נשכח לגמרי אילמלא הגיעה מישהי למחרת לחנות. היא הציגה בפני פריט ושאלה אותי מה זה, כי אתמול קנו את זה ואפילו אצלי. הסברתי לה מה זה ותבינו שהמחיר היה משהו מאד זניח של שקלים בודדים. רק כשהתחילה לדבר שהיא שכנה והבן שלה קנה את זה פה, חיברתי הפרטים. שאלתי אותה מי זה הבן שלה ואז היא הסבירה לגביו כמה דברים בקצרה וביקשה משהו אישי וכמובן שזה קשור לבן הזקונים שלה. בשביל להיות בטוח שאלתי אותה אם הילד שלה הוא זה עם הטרנזיסטור. היא עשתה כן עם הראש.

טרנזיסטור בחנוק

מפלגת העבודה

January 13, 2015

היום יש בחירות מקדימות במפלגת העבודה. נאחל לכולם הצלחה בדרכם ואני מקווה שהטובים יהיו בפנים ומי שלא אז בפעם הבאה כי העסק הזה עולה לא מעט. 

זכרון הילדות שלי ממפלגת העבודה הוא הבניין הזה שתמיד עמד שם ואפילו עבר סוג של שימור ואני לא יודע עליו כמעט דבר. אני זוכר שאבא של אורית צבי חבר דן ופעיל מפלגה הביא אותנו ועזרנו שם עם פתקים כאלה שגדולים מצביעים בבחירות. זה היה מאד נחמד לילדים בבית ספר יסודי לגלות משהו על בחירות ופוליטיקה. 

חוצמזה ממש ליד הייתה תחנת המוניות של אבא וגם חנות מכשירי השמיעה של אדון סמואלוב שהיה עם אבא במשטרה. כן ומעולם לא הצבעתי למפלגת העבודה לדורותיה וההורים שלנו תמיד כן. 

בילינסון 7 פינת בן עמי 12 ותודה לאמנון יצחקי ולאתר  VTLV

— ‎.‎

בן יהודה ודפני ליף נולדו באותו תאריך

January 7, 2016 

פוסט משנת 2013

מזל טוב באיחור לבן יהודה וגם לדפני ליף. אתמול השביעי לינואר לפני 155 שנה נולד אליעזר בן יהודה. מזל טוב!

אם אליעזר בן יהודה ודפני ליף נולדו באותו היום, מה זה אומר?

המטבע של אליעזר בן יהודה, תחיית הלשון העברית, הונפק בכמויות אדירות ולכן לא שווה!

האם דפני ליף היא פורצת דרך? האם יש משהו המאפיין פורצי דרך? אולי התמדה?

מזל שיש גוגל כי אתמול בחיפוש שלהם זה מה שראו, ואפילו יש קישור לויקיפדיה. תודה לאחים גוגל כי ככה לא שוכחים דברים חשובים. חוץ מזה גם לדפני ליף יש היום (אתמול) יום הולדת ואפילו עשו לה משפט אבל לא בגלל זה. בשל תקלה טכנית אתם רואים היום את מה שהייתם צריכים לראות אתמול. ממש לא אסון חברים יקרים. רוצים מרק טרי מהיום? אז תבואו מחר.

אין לי כוונה להלאות אתכם עם הדברים המוכרים והפחות מוכרים של אליעזר בן יהודה, שרבות נכתב אודותיו ותמיד נדמה לי שיש עוד המון. היום אכתוב במעט על שני דברים שאולי לא הכרתם והאמת שזה ממש לא נורא. זה לא יהיה על רחוב בן יהודה אבל קצת קשור. בעצם על דבר אחד בלבד, כי השני לא בהישג יד כרגע. אז נמתין עם נושא המניין של בן יהודה להזדמנות אחרת ורק על המטבע. לדפני הבאתי תמונה שצילמתי מקפה דיזי מימים שלפני האוהלים. אז לא ידעתי מיהי ובטח לא שתפרוץ המחאה הצודקת. דפני בגיל של הילדים שלי וככה אני מתיחס אליה. אתם גם מוזמנים לדפני ליף וחוכמת הכיכרות 

תחיית הלשון העברית אליעזר בן יהודה. 

עיצוב רולי. צילום: החברה הישראלית למטבעות

בן יהודה המטבע ממש לא משהו מיוחד

מטבע יום העצמאות תשל"ד, כ"ו למדינה, 1974 תחיית הלשון העברית ומה שאנחנו מכנים בן יהודה מכסף, הוא אחד המטבעות הישראלים הכי פשוטים ונפוצים. לדעתי מטבע מפוקשש, ולוקח זמן להבין את הקשר, וכל הסבר רק מעצים את עליבות המטבע לטעמי.

בפני המטבע אין מה לתאר ואתם תראו לבד את הקישור. גב המטבע עם מגילה עתיקה, סמל להישרדותה של השפה העברית במרוצת הדורות. באמצע -כתובת אנכית "תחיית הלשון העברית" , משמאל - מילים מאוצר החידושים שחידש בן - יהודה ולמטה חתימת ידו.

עתון, מברק, תאורה, שעון, תרגיל, אוירון, משקפת, מען, אהדה, אמנות, רכבת, תגלית, אדיבות, ארד

עיצוב רוטשילד את ליפמן (רולי). הוטבע במיטבעה הממשלתית בירושלים.

176,930 עותקים הוטבעו ממנו. כמות פשוט מדהימה, בטח ביחס למה שקורה היום בשוק המטבעות והמדליות. כמות של מאות מטבעות זה כמות סבירה או כמה אלפים בודדים. אז זה היה אחרת. ולדעתי היום המצב הרבה יותר בריא לעניני האספנות. אז כל העולם ואחותו וגם אנחנו קנינו מטבעות ומכל הסוגים, כי פחדנו שזה יגמר ולא יהיה יותר. תמיד טמבלים חושבים ככה ולפעמים הטמבלים האלה נהפכים לחכמים ואפילו בלילה.

מתיכים או ממחזרים את בן יהודה אליעזר המטבע

לימים, המטבעות האלה של בן יהודה, הפכו למטבעות השקעה במתכת הכסף, או פשוט מוחזרו והותכו חזרה למתכת הכסף. כמה לדעתכם הותכו? אני לא יודע. אבל אני מכיר כאלה הטוענים שהרבה מאד אפילו יותר מהכמות שהוטבעה, כי כבר אמרתי לכם שיש המון חכמים בין סוחרי ואספני המטבעות.

אגב איך יודעים שסוחר מטבעות לא אומר אמת?

תשובה: ברגע שהוא פותח את הפה. את זה למדתי מ J.J. VAN GROVER מאמריקה שידע והכיר סוחרים מכל העולם. אותו דבר שמעתי לגבי הרבה דברים אחרים אז אל תקפצו בבקשה.

דפני ליף ממלצרת בדיזי בכיכר כמה חודשים לפני המחאה החברתית 

צילום: קובי לידרמן מאי 2011

דפני ליף פורצת דרך או סתם משהו בר חלוף?

עוד מעט בחירות. האם לדפני יש חלק בזה? למה היא לא המשיכה במשהו יעיל שהוביל וסחב עוד אנשים? האם היא יכולה להנהיג אנשים או שבדרכה היא הראתה את הכיוון לאחרים? האם יש דימיון בין החזון שלה לזה של בן יהודה?

חוכמת החוקר או האח של זיגל

January 1    2017

 הכותרות עוסקות גם בחוקרי רוה"מ בימים הקרובים. האם הם מנוסים? איך פונים לראש הממשלה במהלך החקירה? מה לגבי החוקר הטוב והרע? האם החוקרים ידברו עם רוה"מ דרך מטפחת משי או שישלפו הפתעות? 

באופן אוטומטי זה לוקח אותי לאיש שמעולם לא ראיתי פיזית, אבל שמעתי עליו מאנשים שהיו בסביבתו ויש לנו את ספרו המעולה לטעמי של ברוך לשם, הסוקר את חקירות השחיתות בזמנו וגם את סיפור חייו. בנימין זיגל האיום, שנולד בפולין והיה שוטר במשטרת ישראל ואבא שלנו הכירו מתקופת שירותו ושניהם נולדו באותה שנה. אבא שלנו אמר על זיגל שהיה ישר יותר מסרגל מתכת.

צילום של מייקל מאיירס 19855 תת ניצב בנימין זיגל בתחנה בפתח-תקוה

 בנימין זיגל מעולם לא הגיע אלינו לחנוק, אבל שמעתי את אבא מספר אודותיו חוויות כשדיבר עם חבריו למשטרה שבאו לבקרו מדי פעם. זיגל היה קצין פולני (פולקובניק) מעוטר בהרבה אותות הצטיינות משדה הקרב במלחמת העולם. "המדליה (עיטור השירות) שקיבל ממשטרת ישראל הייתה בעיניו מכובדת לא פחות מהמדליות הזהובות והכסופות שהשיג בשדה הקרב".
 תמיד נהגו לצטט את המשפט שהיו שואלים את בנימין זיגל כאפשרות תיאורטית ואולי מעשית. "מה היית עושה לו אחיך היה עושה משהו לא בסדר?" אז זיגל האיום ככה בלי לחשוב היה חוזר ועונה "מה השאלה בכלל? אני מכניס אותו!"
 מעניין אם לזיגל היה אח? (בספר תמצאו את התשובה) ומי זוכר את הפאב בדיזינגוף הצמוד לתחנת המשטרה בשם הזה? 

זיגל הסיפור המלא של חקירות השחיתות כתב ברוך לשם
 סיפורו של ניצב בנימין זיגל, אשר עמד בראש היחידה, 

ותוך שימוש בכל אמצעי ותחבולה הוביל אותה ליעדים שהנציב לעצמו. 

שיטות החקירה בהן נקט זכו לכל דברי הגינוי והשבח האפשריים. 

בכלי התקשורת הוא זכה לכינויים:'זיגל האיום', 'הצייד', 'רובספייר'.

תמונות מספרות מחייו של בנימין זיגל מתוך הספר של ברוך לשם ספריית מעריב

המנהלת רחל

June 22, 2015  · 

רחל אלפר הייתה מנהלת בית הספר לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד בתל-אביב. 

רחל גרה במעונות עובדים ח ואני זוכר אותה רזה מאד צועדת בהליכה איטית וכפופה לביתה. יתכן וכבר הייתה חולה ובהמשך נפטרה (1971) והוחלפה על ידי סגניתה לאה פיישמן. 

המבט של רחל אלפר עם המשקפיים והמספר החזק, היה מעט משתק ויותר מזה. ככה זה היה בעיני כתלמיד בכיתות הנמוכות פלוס. 

החתימה שלה מאד מיוחדת ואני זוכר כמה הוקסמתי מחתימתה הידנית על התעודות ובהמשך הייתה כבר חותמת מוכנה. היו לה כמה אחיות וכולן נולדו בפינסק ובית הספר אימץ את קהילת פינסק ביום השואה וככה למדנו על גימנסיה "תרבות" וגם על משה קול שר התיירות שנולד שם והיה מגיע לימי הזכרון. 

 רחל אלפר ז"ל הייתה המנהלת הראשונה שהכרתי.

התנהגות התלמיד "מניח את הדעת"

תעודה מכיתה א' עם החתימות של רחל אלפר המנהלת 

וגם של אהובה יערי המורה האהובה והמחנכת הראשונה. 

החתימה שגרמה לי התפעלות

רופא בשכונה

28 December  2016 

 לפני מספר שנים בודדות הגיע דוקטור ב. דורפמן לשכונה שלנו. "ד"ר דורפמן רופא ומומחה למחלות עור ומין למבוטחי קופ"ח מכבי בלבד" וככה היה כתוב בשלט שכבר איננו. הוא התמקם בבניין הצמוד אלינו בבן יהודה 20 ואפילו בחזית שבקומת הקרקע שבעבר שימשה שתי חנויות. פעם הבניין הזה היה שייך למשפחת בלוך שבסוף מכרה אותו, כי זה מה שקורה כמעט לכל בניין עם כמה יורשים ולא רק בתל אביב. 

ד"ר ב. דורפמן 
מומחה למחלות עור ומין למבוטחי קופ"ח מכבי בלבד
(כבר לא ..) בן יהודה  20

 עשו שם שיפוץ מקדים וממש טוב שלא הותיר זכר למה שהיה פעם. הקליניקה כללה חדר המתנה עם מזכירה וחדר לרופא עצמו. קליניקה מבריקה ללא שום אביזר מיותר ונוסטלגי. זה היה מפתיע אבל ממש מקורי כי אני לא מכיר רופא שמקבל פציינטים בחזית רחוב המיועדת בדרך כלל למסחר ואוכל. ברור שהחלונות של המקום היו אטומים ולא ניתן היה לראות מה קורה פנימה והיו גם סורגים. הסידור של רופא צמוד לחנוק היה מקורי ומיוחד לדעתי, למרות שהיו מספר פעמים שאנשים טעו ונכנסו לחנות שלנו וההפתעה הייתה הדדית. אל תדאגו כי אף אחת לא התפשטה אצלנו. 

 ד"ר דורפמן עבד משעות הבוקר המוקדמות ועד לצהריים ולא יותר. הרבה פעמים הגעתי בשעה שבע בבוקר והוא כבר היה שם. לא זוכר שראיתי אותו אחרי שעה שתיים בצהריים ותמיד הלך ברגל וכנראה שגר לא רחוק. אני משער שהיה עולה ממדינות חבר העמים והאות ב. זה אולי בוריס אבל מתברר שזה בנימין. אני כמעט בטוח שיש לו אח תאום ואפילו זהה. תמיד היו אצלו חולים ברצף בלתי גמיר, עם המתנה קצרה ויעילה. כשרציתי להיכנס אליו זה היה במיידי עם המתנה של פציינט או שניים. תמיד היה אדיב, מקצועי וישר לעניין ומאד הופתעתי שיום אחד פשוט לא ראיתי את השלט שלו והשכנים אמרו שזהו ודי. הוא החליט שמספיק לעבוד ופרש ואולי ככה הכי טוב כשמגיעים לפנסיה. תמיד כשמדברים על רופא עור ומין אני נזכר בסיפור חצי אמיתי שלא הספקתי לספרו לד"ר דורפמן וככה זה בערך.
 פעם הלכתי לרופאה חיננית בנושא עור ומין. פניתי אליה בזו הלשון והכל היה אמת לאמיתה כי הייתי רק שליח. "דוקטור שלום אני רוצה לשאול אותך שאלה בשביל חבר שלי שקצת מתבייש לשאול.." אז הדוקטור ענתה לי "תוציא בבקשה חבר שלך ונראה.."

בוגרי אקסודוס

January 28, 2015 ·

בנצי קוטלר אוסף דברים מיוחדים. 

זה מתחיל מסיכות משולבות עם מטבעות חרוטים מהמחנות בקפריסין, עובר במטבעות משונים ומיוחדים ללא הסבר, וכעת הוא קנה תעודה של אחד שהיה על האקסודוס-יציאת אירופה. 

האמת שזה רק פעם שניה שאני רואה דבר כזה והראשונה הייתה עם איז'ו יצחק בירן שהיה אז ילד קטן. 

אז הנה התמונות של כולם ולי יש רק תעודה לא משהו מיוחד מבית הספר וזהו.

מעפיל מספר 206 והשנה 1947

יציאת אירופה תש"ז 1947 EXODUS

התעודה של איז'ו יצחק בירן ופעם בירנבוים

בנצי קוטלר אוהב דברים מיוחדים ועם נשמה

או"ם שמום בולים ומדליות

December 25   2016

 מועצת הביטחון של האו"ם החליטה לאמץ את ההצעה כנגד ההתנחלויות בשטחים שהעלו להצבעה ניו זילנד, מלזיה, ונצואלה וסנגל וכולנו באטרף. ביבי מאשים את האי וטו של אובמה ועל הדרך מוסיף את קרטר מפעם, אבל לתקוותו עד לפורים, טראמפ יעשה ונהפוך הוא. השמאל מאשים ואומר "אמרנו לכם" ואולי לחץ חיצוני יוביל להתקדמות. אין לי עמדה לגבי החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם למרות שהשטחים מבחינתי מהווים אסון, אז קצת על בולים ומדליה אחת של האומות המאוחדות. 

אספני בולים מכירים את בולי האו"ם המגוונים וגם מעטפות צבעוניות עם דגלים ויש אפילו כמה מעצבים גרפים משלנו בסיפור הוותיק הזה. יש להם גם מדליות משונות עם סמל האו"ם והמילה שלום בהרבה שפות. PAX מילה נהדרת, קלה לכתיבה וקשה להשגה. בולי או"ם פרק די עלום מבחינתי והפריט היחידי שנחקק בראשי הוא גליון בצבע כחול עם ויטראז' של שאגאל בניו יורק. פעם שוכנעתי לקנות כמה חבילות של הדבר הזה משני מניעים. הראשון זה השם של שאגאל והסיבה השניה זה שכן רחוק ברחוב סוקולוב שהגיע מאמריקה ואכל לי הראש ובסוף זה הצליח לו. ולמי שרוצה להרחיב בנושא בולי האומות המאוחדות

חלון שאגאל 1967 האומות המאוחדות ניו יורק

 CHAGALL WINDOW 1967

 אליק רינק סוחר בולים ותיק וגבוה מתל אביב, מוסיף אחרי שלחצתי עליו קלות. "בולי האו"ם מופצים משלושה מקומות והם: ארצות הברית, אוסטריה ושוויץ ואולי גם מודפסים שם. היום השוק שלהם רווי ומוצף והמחירים ירודים מאד. הפריט הכי יקר נע סביב 30 דולר ומדובר על הגיליון הראשון. יש גם פריטים יקרים והכוונה לשגיאות וחריגים. היו הרבה ספקולציות בנושא וניתן להשתמש בבולים אלה למשלוח דואר אמיתי, בתנאי שהם משוגרים מהאו"ם בניו יורק ובשעות הפתיחה. בשוטף הם נסחרים הרבה פחות מערכם הנומינאלי ואל תרימו גבה כי זו תופעה נפוצה בעולם בבולאות בכלל.

לזיכרון נצח יום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה 27.1.2008 

הבול עוצב בידי מר מאתיאס דלפינו Matias Delfino עבור ארגון האומות המאוחדות.

ישראל עשתה ב-2008 בול משותף עם האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי ופעם הסוכנת שלהם בישראל הייתה עדנה טשרניחובסקי ז"ל לבית קוזמה שהייתה סוחרת בולים ברחוב פינסקר וככה גם אביה." יורם גלעדי דור שני בתחום המסחר בבולים מוסיף "עד לפני מספר שנים בולי או"ם היו מאד פופולריים בארץ. כאן בישראל זו המדינה היחידה שהיה לה סוכן רשמי, וזו הייתה התאחדות בולאי ישראל שמכרה את בולי האו"ם בערכם הנקוב ללא תוספת. היו כמאה מנויים.
 בגלל צמצום האספנות אין כיום סוכן לבולי או"ם מחוסר כדאיות כלכלית. אני סירבתי מסיבה דומה.
 כמו כן הונפקו בולים עם דגל ישראל במסגרת הנפקת בולי דגלים מכל אומות העולם החברות. לגבי שווי של בולי או"ם, עד שנת 2006 הייתה ספקולציה על בולי או"ם. כיום ערכם של בולי או"ם נמוך מאוד וקשה למוכרם." ותודה לאליק רינק ויורם גלעדי, סוחרי בולים ומטבעות מאזור אלנבי עם רקע פולני וגאווה מקומית.

כח האו''ם-הגדוד הקולומביאני מדליה להענקה רשמית, תשמ"ח 1988

 בחצי האי סיני, מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים, פועל כח או"ם רב לאומי המונה כ-2,000 חיילים. הכח מורכב מגדודי חיילים מ-12 מדינות. הכח הגדול ביותר הוא של הגדוד הקולומביאני המונה כ-600 חיילים. כח האו"ם מתוחזק ברובו ע"י ארצות הברית ומשתתפות באחזקתו גם ישראל ומצרים. המדליה הונפקה בלעדית עבור הגדוד הקולומביאני בהתאם להזמנת מפקדת הגדוד, ומוענקת לחיילי הגדוד עם סיום תפקידם.

פני המדליה

 מפת סיני, מקום פריסתו של הגדוד, בתוך מסגרת עגולה. בחלק

העליון, לאורך ההיקף, הכיתוב ""BATTALON COLOMBIA No. 3". בחלק התחתון, לאורך ההיקף, הכיתוב "MULTINATIONAL FORCE & OBSERVERS"

 יש מדליה ישראלית הקשורה לאו"ם ויש לי קשר מאד זניח להפקתה וזה הסיפור. בבן יהודה 4 ת"א, הייתה פעם חנות צילום שפיתחה מהיום להיום. קראו למקום אס. או. אס. - S.O.S והייתי לקוח שלהם ואפילו ממש טוב כי אמא שלנו לא הפסיקה לצלם ולפתח תמונות משפחתיות ביותר מארבעה עותקים לכל תמונה. העסק הזה עבד ממש טוב והיו להם הרבה לקוחות במשך תקופה די ארוכה. עולם הצילום לא מפסיק להתפתח ופעם בנוזלי הפיתוח היו חומרי גלם העשויים ממתכת הכסף. אני זוכר משם את אחד האחים אדרי מהסרטים (לימים חבר ושכן של ביבי בקיסריה) מגיע לשם ועומד על המקח ולא פעם אחת. משרדם של האחים מדימונה היה בסביבה, כי כל תעשיית הסרטים הייתה שם. גם מפקדות האו"ם היו לקוחות שלו עם בוחטות של פיתוחים ואולי עוד דברים על הדרך. כרגע אני מדבר על שנת 1988 כי יש מדליה ואפילו בהנפקת החברה הממשלתית בע"מ ז"ל. 

מעבדה דיגיטלית S.O.S מעבדה דיגיטלית נוסדה 1982 מסורת של איכות פיתוח תוך 30 דקות 

רחוב בן יהודה 4 תל-אביב טל/פקס 03-5288807 שם הלקוח לידרמן

 יום אחד מנהל העסק של הצילום שאל אותי איפה אפשר להזמין מדליות לכוח האו"ם שעבד איתו. הכוונה הייתה למדליה פרטית המיועדת למזמין בלבד ולא לקהל האספנים הרגיל, שאגב אוהב ומחפש מדליות שלא נמכרות בקלות מאחורי הדלפק. המלצתי לו על החברה הממשלתית למטבעות ומדליות, למרות שניתן היה להשיג מחיר נוח יותר אצל מטביעים פרטיים, אבל אז אין איזכור של הפריט בקטלוג ממלכתי ורשמי. נתתי לו את מספר הטלפון של ישראל צדקה הסמנכ"ל ומי שאחראי על הייצור ושכחתי מזה. עברו כמה שנים ויום אחד הבחנתי שם, במדליה חומה ובלתי מזוהה ככה סתם, מוזנחת ועזובה. עיון מוקפד הראה לי את המדליה הקולומביאנית בפעם הראשונה.

סלון מרכזי או סוף מפתיע

December 23   2016

מכשירי החשמל הראשונים שלנו נקנו בשנת 1984 בסלון מרכזי שהשתרע על מקום גדול בבניין אל על, ברחוב בן יהודה 32. הכניסה לחנות מרחוב שלום עליכם ופעם הייתה שם גם משכית של רות דיין .
 סלון מרכזי גם שכנים וגם מקום מכובד עם תצוגה מרשימה. המותג אמנה היה שלהם ומקררי Amana היו שם דבר אפילו אם קנית משהו פשוט ורגיל. כשקניתי שם הייתי בטוח שהמוכר דוד עם השפם הוא בעל הבית כי הוא היה גבוה וסמכותי ומוכר טוב נותן לך את הרושם שעל פיו ישק המחיר "ותגיד שדוד אמר" מסדר הכל.
 רק אחרי זמן הבנתי שטוביה נדב הוא בעל הבית שתמיד היה מתרוצץ בחוסר מנוחה בין הבנקים והסידורים עם משקפים על המצח וחולצה לבנה. נדמה לי שההתחלה שלו עם סלון מרכזי הייתה בבן יהודה 14 במלון קסם. לימים הסיפור הכלכלי של סלון מרכזי הסתבך והסתיים ברצח השותף. טוביה נדב הורשע ונכנס לכלא. יום אחד ואחרי זמן רב, ראיתי את דוד המוכר הגבוה עם השפם בדיזינגוף סנטר. היה לו כובע ומכשיר מגנומטר בעמדת השומר בכניסה לחניון.

מאפרה מחרס מהאוסף של הדי אור. צילם הדי אור
סלון מרכזי אל-על בן-יהודה 32 Miele Amana

מכונות כביסה מקררים מדיחי כלים מקפיאים מדיחי כלים 

מקפיאים מייבשי כביסה תנורי מקרוגל תנורי בישול מזגנים 290647

חוכמת החוני

December 20   2016

 יום אחד לפני פחות משנתיים הופיע בחנוק חוני. הכרתי אותו בכללי מהשכונה אבל לא הרבה מעבר לזה. ידעתי במעורפל שהוא אמן שונה המצלם ומתעד את יפו ותל אביב של פעם ואפילו זכרתי אופנים והרבה ים, בנות וגם משהו עם נווה צדק ולא הרבה מעבר לזה. אולי אני לא מדייק במאה אחוז אבל מי כן?
 חוני הגיע ואני לא זוכר את הפגישה הראשונה במדוייק אבל הבנתי שהוא מבקש שיתוף פעולה לגבי משהו בנושא בתי הקולנוע של תל-אביב יפו. חוני שקד על ספר בנושא והשם THE END. לא ברור לי מי הפנה אותו אלי ומבחינתי זה היה בקטע המחמיא ומאד שמחתי. הספר של חוני מספר את סיפורם של בתי הקולנוע של יפו ותל אביב לדורותיהם. במיוחד רצה להדגיש ולהביא את סיפורם של בתי הקולנוע ביפו הערבית שאיש כמעט ולא נגע בהם.

חוני מחייך

 התלהבתי כי ילדים מתלהבים מהרבה דברים וחוני תמיד משדר משהו ילדותי עם שמחה ותוספות. ככה התחיל המסע שלי עם חוני שהיה נהדר, ממלא ומרתק אבל ממש קצר ומפתיע כי אין בחיים שליטה על לוח זמנים. ברור שלא היו פה סיפורי כסף כי חוני עשה דברים לשם שמים והתיעוד ההיסטורי ושכרו היה בתוצאה עצמה כמו גם באהבת הצופים, הקוראים ובכלל. זו דעתי וקביעתי הנחרצת. הדרך בה ידע לגייס אנשים ואמצעים להגשמת חלומותיו מהווים חלק מחוכמת החוני.

 חוני מסביר לי שאני (כמו עוד רבים וטובים) אמור לעזור לו בנושא עם מציאת חומר ברשת ובחיים בכלל ואז יחדיו נמלא עוד אבן בתצריף שיצר, אגר וצילם אודות בתי הקולנוע והאנשים שמסביב ביפו ותל אביב.
 הייתי מופתע שיש אנשים הסבורים שאני שולט במרשתת ובטכנולוגיה מתקדמת. בהמשך הבנתי את הפרוצדורה הכללית בשיטת העבודה של חוני. נדמה לי שחוכמת הרבים היא דרכו וככה חבר לעוד ועוד אנשים שביחד כולם מביאים תוצאה נהדרת. לכל אחד מאיתנו יש חברים היודעים משהו שאנחנו לא וחיבור המידע של כולנו עושה נפלאות. מידע הנראה לי זניח הופך למשהו עם חיים אצל חוני שאהב דאדאיזם והפך אותנו לחלק מהתנועה ואפילו מבלי לבקש רשות. ככה חברנו לורד נבון, אביהו בר, אליעזר מורב, אלון מליס, אילנה שמש שם בדוי, בעז סתר, אפי שחק, ד"ר איליה ליסננסקי, יוסי שחם, דני רוגובסקי, יהודה מאי, דני רכט ובטוח שהיו עוד ששכחתי וכל אחד העלה משהו שחובר לעוד משהו והתוצאה הסופית ממש סבבה. בספר של חוני מוזכרים רבים רבים ואני מביא את האוהדים והעוזרים שלנו בחנות המטבעות של בן יהודה 18א'.
 נפגשנו בחנות עשרות פעמים ולמשך הרבה שעות אבל מי סופר. בסופו של יום אני זה שלמד מאותן פגישות משום שחוני יודע המון וההתלהבות שלו סוחפת. 

חוני כחול איליה אדום ואני ירוק בחנוק

 עם הזמן למדתי שהפיטר פן הזה בלתי נלאה ומצוי באטרף של עשיה אינסופית בדברים שעסק בהם והם לא נגמרים והוא לא ינוח לרגע. כעת הוא נח וטרם זמנו.
 חוני היה מצלצל והיה לנו כבר ריטואל קבוע של דיבור והנייר לא יודע לתת צלילים. "קובי זה חוני", "נו אז תבוא אני פה" וחוני היה מגיע בבוקר אחרי הטבילה בים או לקראת ערב אבל הבוקר יותר יעיל. תמיד חוני מגיע עם משהו מתוק שיהיה ליד השתיה ולעיתים גם משהו מודפס מפעם שעשה באירועים שונים והיינו מתחילים כאשר הוא קובע מה לחפש ובמה להתמקד. אחרי שמצאנו משהו ברשת שריגש את חוני, אז אני שולח זאת כמייל לשוש וסרמן הגרפיקאית הבלתי נלאית שמעולם לא פגשתי. מייל שני לדואר של חוני ומישהו כבר יפתח זאת עבורו כי חוני לא מבין בטכנולוגיה מתקדמת, שנדמה כאילו לא בשבילו אבל יש תמיד אנשים טובים בסביבה שיעשו זאת בשמחה ויש תמורה בעד האגרה.
 המידע שעלה הלך והצטבר ולחוני היה חומר נוסף משלו והזכרון של חוני זה סרט בפני עצמו כי החוני הזה זוכר הכל וככה גם אופן הניסוח המדויק והנהדר והברור וגם עם עוד רבים כי חוני בסיפור הזה הרבה שנים. ככה למדתי משהו על ילדותו בנווה שלום עם הוריו ומשפחת איצקוביץ עם 9 ילדים וכשראיתי את הסרט שלו עם הוריו בכיתי מהתרגשות. "למה קראת לי חוני?" הוא שואל את אימו החכמה שדומה לו או הוא לה. "כי חוני זה שם של צדיק" עונה האם.

 ככה למדתי על בית הכנסת של המשפחה ועוד קטעים שהרטיטו אותי. היו רגעים בחנות שחשבתי שאני בסרט בעצמי כשחוני מספר על הבחור שצריך לשמור על בית הכנסת של המשפחה ויש לו אקדח ומי שינסה לקבוע עובדות אז אין אחריות לתוצאות. קצב הדיבור שלו כשנכנס לקטע היה נהדר וחבל שאין מצלמות המתעדות זאת. גם כשהגענו לפרשת הרצח בקולנוע צפון חשתי שחוני נכנס לסרט והמתח עשה סרט בתוך סרט. "אליפות עולם" היה ביטוי לאקסטזה מתפרצת וכשאמר "אסון מינכן" הבנת שצריך לשכוח מזה ומהר. אהבתי את תיאוריו לגבי הוריו תקוה ואריה שחיו בתקופת הברונזה והתחממו עם הרבה בגדים ושמיכות. היו עוד מינוחים שנדבקו לי לעד. 

חוני המעגל מציג The End

 בשעות שהייתי עם חוני וכולן בחנות צברתי אחלה מידע ולמדתי דרכי פעולה תיאורטיות שאינן שוות הרבה בלי חוני עצמו. ככה נחשפתי לספריו שעשה על תל אביב-יפו וכמעט תמיד עם שיתופי פעולה. דני וילנסקי, שולה וידריך, ד"ר חיים פיירברג, היו רק חלק קטן מעוד אנשים איתם הגשים חלומות. היה לו רצון בלתי נתפס לתעד ולהביא את הדברים שלו לפני שימוגו ולא ישאר כלום. חוני כאילו תיכנן הכל כולל מצבה עם כיתוב אבל המוות המהיר והלא צפוי עשה מהפך בעלילה וחוני לא הספיק לראות את המוצר הסופי. במבט לאחור חוני עשה רבות ויש הרבה תוצרת ובכמה כיוונים. בתחושה שלי יהיו המשכים לדברים שהגשים גם ממשפחתו וחבריו כי חוכמת החוני היא דבר מדבק. הסוף הוא גם ההתחלה.

וגם אלבום תמונות עם חוני 

חוכמת ה-DATUM או יום הולדת לתאומות

  2016   19 Decmber   · 

אמא שלנו גניה גולדה, נהגה להשתמש במינוח הלאטיני דאטום DATUMM. רצוי שבכל מיסמך יהיה תאריך. ככה אפשר לדעת איפה אנחנו נמצאים ויש גם למה לשאוף לעתיד הבא עלינו לטובה. יש הרבה אנשים בעולם שאינם יודעים את תאריך הולדתם. 

אימי גניה ואחותה התאומה רניה לבית הלפרן נולדו בפולין. התאריך 19.12.1925. אימי הקדימה את אחותה ב-48 דקות שלמות. בהחלט פרט חשוב בביוגרפיה המשפחתית. השנים חולפות להן והתאומות היפות נשארות כאלו גם כשעוברות חמישים שנה ויותר. מדי שנה יש יום הולדת עם ברכות, חיבוקים והרבה נישיקיניו. הגיל לעולם לא נעצר. כל שנה זה עוד אחד בכללי. התוספת של השנה הבודדת ידועה בכל העולם, גם אם סופרים את זה בשפה אחרת. יום אחד זה השתנה. זה קרה באופן ממש לא צפוי ודי מהמם.

 התאומות לבית הלפרן מבקשות לקבל את תעודת הלידה שלהן לצורך הוצאת פספורט פולני חדש. התהליך אינו מהיר אולם לבסוף כמו כל דבר בחיים הן מקבלות מיסמך מסודר הכתוב בפולנית רהוטה, עם השם שלהן וחותמת הנשר הפולני האדום, המוכיח את היותן פולניות יהודיות אמיתיות אמיתיות.

 הכל היה נכון ומדויק חוץ מדבר אחד שהשאיר אותן המומות. הדאטום היה שונה. השנה שכתוב אצל הפולנים בפולניה הוא 1924 ולא 1925 כפי שכולנו ידענו. מבחינת התאומות זה פשוט עוד התעללות "ושלא יבלבלו לנו את המוח. ככה מוסיפים לזוג תאומות ניצולות שואה עוד שנה? שיתביישו להם הפולנים בעצמם. אנחנו יודעות טוב מאד מתי נולדנו. הרי אנחנו היינו שם ושלא יוסיפו לנו שום שנה."

 לא עזר לפולנים בפולניה כלום. זוג התאומות סרבו לקבל את הקביעה שהן זקנות בשנה. שהפולנים יתפוצצו. על המצבה של אימי כתוב:

גניה גולדה לידרמן בת יחיאל ודבורה הלפרן מסקרז'יסקו-קמייננה פולין 2008 - 1925, ת.נ.צ.ב.ה.

מתוך הפוסט על חוכמת התאריך

תאומות גניה ורניה נולדו ב-19 לדצמבר 1925 ואולי אפילו 1924.

ההורים של התאומות יחיאל הלפרן ודבורה ברקוביץ

באים בברית האירושין

עיתון הצפירה 24.1.1918