ידוע לכל שהאויבת הכי גדולה של אספני הבולים והמטבעות היא האישה שאיתם. אנחנו לא מדברים על מקרים ללא אישה. ברור שיש גם יוצאות מן הכלל, ואותם זוגות זכו ובגדול.
אלנבי 76 ושימו לב לשנה 1956. יובל ה-20 של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
לאחרונה מישהו נפצע ולא קל ע"י דורבן. קראתי בפוסט של זיו החבלן המשטרתי שמי שרודף אחרי דורבן ולא בקטע המיני, לא מכיר דורבנים. הם נמלטים וזריזים אבל יש להם קטע של עצירה בלי איתות ובלי שום התרעה ואולי אפילו כזה הנדברקס חרום ואז קורה הלא רצוי והקוצים ננעצים ברודף הלא מחושב. אומרים שזה מה שקרה לנמר האחרון בארץ ישראל ולא בטוח שאני יודע למקם. הציבור מתבקש להיזהר מחיות הבר ולא להאכיל ולא לחבק ולא בכלל. מותר לנשק באוויר ולעשות מרחוק פוצי מוצי.
לא מתבייש לומר שהאיש היה יוצר שרבים רבים ראו בו משהו חשוב ומשמעותי ואפילו זכה בפרס ישראל. קראתי שכתבו שהיה הגדול מכולם וגם מלך המלכים. מכיר את עבודותיו לאורך השנים ואני סבור שהיה כמעט כלום ושום דבר. חלק גדול מהכיבודים שזכה להם מגיעים מהברנז'ה. בנוסף יודע שהיה חמדן של כסף וניצל אנשים תמימים. אם הייתי צריך לבחור מילה אחת, הייתי אומר טינופת.
אתמול דיבר איתי קולגה לעבודה. פעם שמעתי אותו מעיד על עצמו שהוא ערס. לא בטוח שאני מסכים איתו ומצד שני קשה להתעלם ממי שמעיד על עצמו. הוא אמר לי כבר כמה פעמים שאני מטומטם בגלל שאני כותב בפייסבוק כל מיני דברים שגם מסכנים אותי ממש וגם מרחיקים ממני קונים ומוכרים כלומר פגיעה בפרנסה.
אודה לכל מי שיכול להרחיב בנושא לפי המסמכים שפה. תודה
פלג פנחס לוי ביקר אותי בחנוק. פעם גם נפגשנו בסיור חינם שעשה בשכונה שלו ברמת גן והמילה מרתק קטנה בשביל לתאר את הרגשתי. את נתניה וסביבתה נשאיר להזדמנות שעוד תגיד בקרוב אמן סלה.
מזהים? איך יודעים שזה מקורי? לא יודעים!
בקושי זוכר משהו. אולי אתם?
זכרתי משהו אבל לא הייתי בטוח. הייתי בתערוכה ואני זוכר את הורי דוחפים את העגלה וראיתי שמיים. הייתי כמעט בן שנה. איזה זכרון מדהים
איזו הפתעה נעימה: זו המעטפה שאני עיצבתי בשנת 1959 ובזכותה התקבלתי לתפקיד הגרפיקאית של פיקוד הגד’’נע. Amikam P. Salant. Ami Segal
הנה הסקיצה בשחור–לבן. כשבקרתי בתל אביב לפגישת מחזור של תיכון עירוני ה’ למלאות 50 שנה לסיום – בקרתי במוזיאון ארץ ישראל, בתל–קסילה, סמוך למחנה הגדנ’’ע בו שרתתי, וגיליתי את המעטפה בספר על ההיסטוריה של הנושא. (בהגדלה ניתן לראות את החתימה שלי על המעטפה: עדנה גדיאל. כיום – שוחט.
חבר שלי ביקש מחבר משותף שלו ושלי, טובה יבשה, משהו כמו מכתב המאשר שהוא מכיר אותו ועוד כמה דברים שכולם אמת לאמיתה. בהחלט טובה יבשה וזה צמד מילים מאמא שלי ואני משער שזה מגיע משפה אחרת אולי פולנית. אני מניח שאם יש טובה יבשה אז יש טובה רטובה בה צריכים להיכנס למים וצריך להרטיב את הטוסיק.
