מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה צ'רלי. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה צ'רלי. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום חמישי, 9 באפריל 2015

חוכמת ניגוב הטוסיק


טוסיק ולא תחת
יש אנשים שרק שומעים את המילה תחת וישר נרתעים לאחור כאילו יש שם שד או גז רעיל. בשביל הנרתעים האלה נשתמש במילה העדינה טוסיק. טוסיק זה תמיד נפלא למרות שאני יודע באמת מהו טוסיק ומהו תחת. מי שראה את הטוסיק של לימור יודע מהו תחת ועוד איזה תחת. אלוהים ישמור את עמו ישראל בשלום מתחתים גדולים וענקים. התחת של לימור זה תופעה ואני ראיתי אותו עם בגדים ואפילו בתערוכת בולים בינלאומית ואל תמשיכו כי לעולם לא אגלה לכם למרות שכולכם מכירים אותה. את התחת שלה כנראה שלא. 
חוכמת ניגוב התחת היא ממש עתיקת ימים וכולנו בסרט הזה. יש שיאמרו שיש הקבלה לשיטת ניגוב החומוס והכיוון הנכון והטוב. יש שידברו על היד המנגבת והמנקה כמו בהודו ויש שיסבירו שיש כאלה העושים זאת עם חלוק נחל. במקרה שלנו מדובר על היד עצמה עם שטיפה ואולי אפילו עם מגבון אבל ללא עטיפה.
  

מערכת שטיפה - דולפין פלוס כרום אתר http://www.homebuzz.co.il/


דימה סקוריק קונה בשביל טוסיק שלי מתז פסס פסס
הסיבה לפוסט התחת הזה היא בעקבות זה שביקשתי מדימה סקוריק השרברב המעולה, מתז לברז כלומר לצינור בו אני מרפרש את הישבן שלי המתוק. דימה תמיד מביא לי המוצר הטוב לדעתו "מה מחזיק הכי טוב וגם מה לא עושה בעיות בכלל" וגם בחצי ממה שאני הגאון הייתי מצליח להשיגו עם מאמצים לא פשוטים.
כן אני משתמש בצינור כזה עם אקדחון המתיז מים בזרם מבוקר ידנית, וככה מנקה את אזור הרקטור המרכזי שהוא אחיו הבכור של הרקטום ואם תרצו אוכל להמשיך בזה. אני מציע לכם לא לפרוש כעת כי חוכמת ניגוב הטוסיק יכולה להועיל לכם ואפילו כספית. את החוכמה הזו רכשתי ללא תמורה מראובן אלון, שהיה במקור ראובן דומברובסקי המוכר כצ'רלי. כן הוא גם הסביר לי אותה על רגל אחת ואומר לכם שיש מצב שאם תאמצו אותה תוכלו לזכות בדירה ממש כמו צ'רלי שלנו שלצערי הרב נפרד מאיתנו.

צ'רלי היה גאון לדעתי, ולא איכפת לי שאחרים סוברים אחרת ואולי גם הפוך. צ'רלי היה סוג של גאון והמוח שלו עבד באופן מיוחד במינו והזכרון שלו היה מדהים. סוג של איש הגשם אם לא למעלה מזה. הוא גם היה מאד ילדותי ואפילו אינפנטילי לדעתי. אם תרצו אפרט אבל אולי זה יהיה בפעם אחרת כי חוכמת ניגוב התחת מחכה. אגב את צ'רלי הכירו רבים וטובים והכל בגלל המטבעות השטרות, והאוספים ואנחנו מכירים משנת 1980 וקצת. 
צ'רלי סיפר לי שאביו עזריאל דומברובסקי הסביר לו מדוע דווקא לו עצמו מגיעה הדירה בה הם גרים וזה כמובן אחרי 120. צ'רלי היה טיפונת גדול ממני ולא נישא מעולם וגם לא חשב על זה בכלל. יש מצבים שככה הכי טוב בעולם.

צ'רלי גר יחד עם אביו בבת ים באותה דירת שיכון. זה היה ברחוב קרן קיימת בעיר של אבי לחיאני הצדיק, ראש העיר הכי אהוד והנה עוד סיבה למה תושבי בת ים זקוקים למלווה קבוע ולכל החיים ואין פטורים. אבא של צ'רלי היה איש חזק מאד שעבר את אושוויץ בירקנאו כטכנאי/מכונאי של מכונות תפירה והיה לו מספר על היד. מעולם לא ראיתיו פנים אל פנים אבל ראיתי תמונה שלו מבקר במחנה אושוויץ על אותן מיטות והוא הצטלם שם למזכרת ומתברר שזה היה משהו מקובל ואני מדבר על שנות החמישים כשעוד גרו בפולין. עזריאל  לא הכיר את הדוד שלנו רובין ברי שעשה בדיוק עבודה דומה באותו מקום גם עם מספר ביד ושניהם לא זכרו איש את רעהו. היו שם בבירקנאו מסתבר הרבה אנשי מכונות תפירה. גם בארץ עבד אבא של צ'רלי במרדיקס ברחוב העליה. ראובן נהג לבקרו שם ואני זוכר חלק מהסיפורים שלו על הסביבה וכללי ההתנהגות שלמד שם. האמת שזה סרט בפני עצמו כי ראובן נהג לעיתים לספר לי הכל ומצאתי עצמי מופתע מחדש כל פעם כי יש דברים שנדמה לך מתרחשים במקומות אחרים. החיים של ראובן היו באמת סרט מסוג מיוחד במינו. אני לא מאחל את זה לאיש למרות שלא בטוח שחיים אחרים הם ערובה למשהו טוב יותר. 

צ'רלי על פי יאיר פרידמן

נולד בפולין, חי בבת ים ועבד ברחובות תל אביב 
צ'רלי נולד בלודז' שבפולין ואפילו דיבר פולנית כי ככה דיברו בבית שלהם אפילו פה בישראל אחרי שעלו ארצה בעליית גומולקה כמדומני. הם החלו עם זוג הורים ושלושה ילדים בנים וראובן היה הילד הקטן. כולם אגב נולדו בפולין. צ'רלי הוא מאגר סיפורים וחוכמה בלתי נדלים מבחינתי, וצר לי שלא הקלטתי אותו כפי שהבטחתי למרות שיש לי ממנו עשרות תמונות דיגיטליות ומיליון שעות בראש. סרט אחד היה סוגר את דמותו אבל אין לי סרט ולכן כל המלל המטופש הזה.
נהגתי לדבר איתו שעות בטלפון וגם בחיים, כי ככה רצה וטען שאני חלק מהטיפול הפסיכולוגי שלו. לדעתי זה היה טיפול דו קוטבי ואני לא יודע מי יותר חייב בחשבון הכולל. היו עוד כאלה מטפלים ומטופלים, אבל אני יודע שלרובם לא היה כלפיו כוח כי ברובם הם לא הבינו כמה צ'רלי גאון. גם מינה המיוחדת במינה נפלה בפח הזה ולא קלטה ששנותיו ספורות וביום שנפטר כאילו נפלו לה השמיים, כי חצי חודש לפני כן ישבנו איתו בבית החולים המוזר של מכבי שבבת ים.
צ'רלי אחראי מבחינתי למחמאות הכי גדולות שקיבלתי בחיי וככה גם לגבי העלבונות והחבטות. את כולם הרווחתי ביושר. לדעתי כל שאמר היה אמת גם אם הכדורים לעיתים טישטשו אותו. צ'רלי היה גאון וכדאי שתפנימו זאת. הראש שלו היה גדול וככה גם המשקל וסוכרת זו מחלה נוראית.
אני יודע שאתם כבר מתים לדעת כיצד צ'רלי קיבל מאביו עזריאל את הדירה בה גר עד שאושפז. צ'רלי הסביר שאביו אמר לו שבשל ניגוב התחת שלו עם מים וסבון וללא שימוש בכפפות הראה כי לא נגעל מהנושא הזה ולא טמן ידו בכיסוי לטקס או ניילון והמגע האנושי שלו בתחת של אבא שלו הביאו לו את הדירה. תצחקו עד מחר אבל בכל דבר יש משהו. ניגוב נעים חברים טובים. 


צ'ארלי ראובן אלון צמוד לדני ליטאי

יום שלישי, 6 בינואר 2015

איפה זה "בחנות זה עולה"?

יאיר מימין וצ'רלי משמאל ובאמצע בקבוק זירו בקפה מיראז' אלנבי 108

צ'רלי ויאיר הם אנשים אמיתיים וזו גם התמונה שלהם מפעם, כי צ'רלי נפטר ומה שנשאר לי זה הזכרונות והתמונות. אני מאד אוהב תמונות של אנשים שאני מכיר וזה יכול להיות שחור לבן, צבעוני ואפילו סתם איור של משהו לא מוגדר. תמיד תמצא משהו חדש בתמונה ישנה.
מתברר שיש עוד אנשים כמוני ואני ממש לא לבד. אפילו הילדים שלי ככה, ויש מצב שכולנו כאלה ואפילו אתם הקוראים פוסט זה, בתנאי שאנחנו בני אדם, כי בעלי חיים אחרים אולי לא נהנים מתמונות ונוסטלגיה, ועובדה שהם גם לא מצטלמים מרצונם החופשי וגם לא מצלמים בעצמם, ולא ראיתי שום אלבום של כלב שהוא בעצמו עשה לעצמו או לסביבתו. האם אני טועה?

החלפות והחלפות ואין כסף מזומן לפלאפל
צרלי ז"ל ויאיר יבדל"א, היו נוהגים לעשות המון עסקים אחד עם השני. לראות אותם עושים עסק זה היה משהו. חבל שלא עשו מופעים בתשלום כי שם לדעתי היו רואים מזומנים ולא רק החלפות אינסופיות. המופע שלהם לטעמי הוא חוויה צרופה, למרות שלא תמיד חידשו, אבל מי אמור לחדש כשיש לך כמה תסריטים מוצלחים ונהדרים. אחד מהם היה החנות שיאיר חיפש למעלה מ30 שנה וצ'רלי כמעט ולא עזר לו בכלל למצוא. וזה היה הולך ככה בערך ואל תתחילו להתפלפל איתי בדקויות, כי אני הייתי שם לפחות בפעמים שצילמתי אותם. חבל שלא צילמתי יותר ושום תמונה אינה מבוימת.

צ'רלי ויאיר והחנות הוירטואלית
רוב העסקים של צ"רלי ויאיר היו עסקאות ענק ובדרך כלל עיסקאות ברטר בו נותנים למשל מטבע ומקבלים כמה שטרות או הפוך. היה גם מצב שצ"רלי היה מוכר ליאיר שמפו, או סתם סבון ואפילו סט מגבות וגם סכינים עם לכה צ'יניזי והכל חדש מהאריזה בקרטון, ואל תגידו לי "קרטון שנפל ממשאית" שזה באמריקאית סחורה גנובה, כי צ'רלי ויאיר הם אנשים הגונים ולא מתעסקים בדברים כאלה ומי שמטיל ספק בזה אז "אמא שלו בת זונה ועובדת בעמידה בשוק הסיטונאי בשביל 10 שקל" כמו שאמר צ'רלי ז"ל שנפטר כבר יותר מלפני שנה.
אין איש בתחום שלנו שלא הכיר את יאיר וצ'רלי. ובכל זאת איש גם לא יכול היה לעזור ליאיר נחמני למצוא את אותה חנות מסוימת או אותן חנויות שצ'רלי כל הזמן הזכיר. האם צ'רלי בעצם היה הוגה החנות הוירטואלית הראשונה? 
יאיר וצ'רלי עשו המון עסקים והיו גם כאלה שלא נעשו. ככה זה בהרבה עסקים ואפילו עיסקאות ענק, לא תמיד מתממשות. מה לדעתכם הולך לקרות במתחם השוק הסיטונאי עם משפחות גינדי ובכלל? מישהו אמר לי לצפות להפתעות ואחרי שצדק לגבי בטר פלייס אני לוקח אותו מאד ברצינות.
היו להם הרבה מקומות לעשות את אותן עיסקאות. בבתי קפה, על סתם ספסל באלנבי, במועדון האספנים ברחוב הס 16, אפילו בטלפון וגם אצלי בחנוק ובלי קומיסיון ואני תמיד הייתי מרוצה, כי בכל עיסקה יש סיפור והרבה ערך מוסף שזה בכלל לא קשור למס המוסף וזה הלך ככה.

צ'רלי המשכנע עם המשקפיים בקפה באלנבי

"שואב אבק ננסי עולה בחנות 140 שקל"
צ'רלי "אני מוכר לך את השואב אבק הננסי הזה המיועד לרכב משפחתי בינוני עם כל האביזרים אורגינאל סגור בקרטון עם פרוספקט באחריות והכל ב85 שקל והמחיר בחנות זה 140 שח והנה אפילו המדבקה. הכל אורגינאל. כן אתה יכול לתת לי חצי מזומן וחצי החלפות. כן גם החלפות בלי מזומן בכלל, אבל תזמין אותי לשתיה ZERO פלוס שני בורקס קטנים וזהו. כן אני רעב"

יאיר "85 שקל זה הרבה אבל אני נותן לך 20 שקל מזומן ועשר שטרות זמביה ואחד גדול מקונגו. אין קפה, בעצם בסדר ובלי בורקס."

צרלי "מה אתה חושב אני שיכור. תן 50 שקל וגם שטרות ולפחות בורקס אחד קטן. תזכור בחנות זה עולה 140 שקל חדש ויש מדבקה עם מחיר."

יאיר "בסדר אני נותן לך מה שאתה רוצה וכמה שאתה מבקש, אבל רק בתנאי שתראה לי איפה החנות הזו. יותר משלושים שנה אני מחפש את החנות הזו ששם זה עולה. איפה המקום הזה ששם זה עולה, אני חייב כבר להכיר את המקום הזה ששם כתוב בחנות זה עולה?"

יום רביעי, 21 באוקטובר 2026

קוף אשכנזי בשם צ'רלי

ינון מגל אמר והסביר שאייזנקוט הוא קוף מרוקאי ומאחוריו המפעילים האשכנזים. אני חושב שאני יודע למה הוא התכוון בדיוק, אבל כל אחד מכיר רק את המשפחה שלו.



בשורות הבאות אספר לכם סיפור אמיתי לחלוטין, אודות קוף אשכנזי בשם צ'רלי שהופעל על ידי משפחה מאזור מסופוטמיה, שעלו ארצה לפני הקמת המדינה והיו פושעים כבדים מאד. צ'רלי נפטר לפני י"ג שנים ונקבר בבית העלמין ירקון, ליד דני ליטאי והיינו שם כמה חברים ואחיו ובקושי סגרנו מניין, אבל סגרנו בעזרת השם וחברה קדישא.
ברחוב אלנבי בתל אביב, מול רחוב לבונטין, היה פעם קיוסק/פיצוציה שהיה חלק מבניין שלם. כל הדבר הזה היה חלק ממפעל משפחתי של פושעים כבדים כבדים עם רצף של שני דורות לפחות. האבא ישב בכלא על רצח מנדטורי וכנראה יותר ממקרה בודד והבנים שלו היו ברמה של רוזנשטיין וצ'רלי אמר שהוא רוזנשטיין עצמו מפחד מהם.
היה שם מכון עיסוי שזה כיסוי לבית זונות וגם מועדון קלפים וגם רולטה ובטוח עוד דברים וכל הנאמר פה מפי השמועה. אם תרצו לאמת זאת, דברו בבקשה עם ארליך השוטר שנהפך לנהג מונית ויש הקוראים לו קרמשניט. הוא הכיר מצויין את המשפחה וגם את צ'רלי שלטענתי היה גאון וגם אינפנטילי שזה תינוקי.

ראובן אלון צ'רלי

צ'רלי היה כינוי שנדבק לראובן אלון שהיה קודם דומברובסקי. ראובן נולד בשנת 1956 בפולין ובעזרת גומולקה הגיע ארצה והיה ילד מוצלח ותלמיד בסדר. בהמשך למד בבית ספר אורט, חשמל ועבד במכון התקנים ושם קרה משהו משנה חיים, שאחריו צ'רלי עבר לעבוד ברחוב בכל מיני דברים כמו מטבעות וחפצים יד שניה, חלפנות ובכלל צורך להתפרנס כדי לחיות. ככה גם הכיר ליד השוק הפולני והדואר את המשפחה הנפלאה שרוזנשטיין פחד מהם כי היו בלתי צפויים אפילו לעצמם.
המשפחה ביקשה מצ'רלי לעבוד בפיצוציה שלהם. הוא יהיה הבוס במקום וגם יקבל משכורת סבירה וגם יעבוד ויאכל שם והכי חשוב מבחינת כולם הוא הבעלים של המקום. קוראים לזה קוף. הוא זה שאמור לשלם המיסים ואם יש בעיות הוא האיש והוא זה שנענש וסופג הכל. לקוף אין כלום או כמעט לא כלום. מה כבר יכולים לעשות לאדם/קוף חסר כל? הם גם הציעו לצ'רלי לקבל מהם אחוזים אם יפקיד בידם הכסף שלו ואפילו כפול ממה שהוא מקבל בבנק לאומי. זה עבד מצויין לפחות חודש אחד ואולי שלושה חודשים ואז צ'רלי הבין שאין יותר ריבית ואין גם כסף. ככה עפו להם החסכונות כולם של צ'רלי וגם של הוריו המנוחים שגרו בנפרד ואביו היה טכנאי מכונות תפירה במרדיקס כמו גם באושוויץ בדיוק כמו הדוד שלנו באמריקה ראובן ברי, שלא זכר את עזריאל דומברובסקי ואני לא בטוח שאתם יודעים כמה מכונאים של מכונות תפירה היו אז באוושוויץ בירקנאו.
לא יודע איך לסיים שורות אלו אבל שמעתי שהמשפחה של הפושטקים לא נהנתה הרבה זמן מהדברים שעשתה ועם הזמן קרו שם דברים לא משהו. מישהו סיפר שאחד מהם נהרג בטיול ספארי כאשר קוף תקף אותו והאיש נפל וואז מכה באדמה עם אבן הביאה אותו ישירות להטסה לישראל עם קבורה מסודרת. נקמת הקופים אם תרצו לסיום הסיפור.

יום רביעי, 24 ביוני 2015

הסורי

ריהוט דמשקאי אצל דוד בן עמי אנדרס מכירות פומביות

צ'רלי קרא לו הסורי. כן ככה הסורי עם ה' כי אין לנו עוד סורי אחר בסביבה וגם כי ההורים שלו נולדו בסוריה ואפילו בדמשק ולא בחאלב. אם חשבתם שזה הסורי מהחומוס בכרם התימנים אז תשכחו מזה. הסורי שלנו זה גם לא הבן של הסורי. 
רק כשהגעתי לצבא ההגנה לישראל נתקלתי באנשים ממוצא סורי ואז גם הבנתי שלבנון וסוריה זה מאד דומה אבל לא בדיוק. נדמה לי שהקהילה של יוצאי סוריה בישראל היא קהילה די קטנה. האם משפחת ספרא לדורותיה הם הסורים הכי עשירים בעולם? איפה ממוקמת משפחת גינדי? האם אמנון שמוש ומישל עזרא ספרא ובניו הם הדבר הכי סורי יהודי שאנחנו מכירים? תיקי דיין ואחותי דבורה היו ביחד בטירונות.
יש לי חלום אישי להגיע יום אחד לסוריה ואני מקווה שזה יקרה ושגם השלום יגיע ואז נסע ברכבת לדמשק וחאלב, עם הדרכה נהדרת של אורלי כהן מורמי וגם לכל מיני מקומות שרק שמעתי עליהם בחדשות כמו תדמור המיוחדת (היא פלמירה עירם של סתומי העין והמקום ממנו אמורים לצאת מפציצים סורים בגובה נמוך ולהגיע לישראל), דיר א-זור, קמישלי ואפילו לאוגרית ולקרדאחה.

צ'רלי בחנוק וכאילו רדום אבל בעצם קולט הכל 


הסורי ואני וגם צ'רלי בבן יהודה 18 א'
פעם ישבנו בחנות המטבעות והנוכחים היו הסורי, צ'רלי המנוח וכותב שורות אלו. הייתה עיסקה ביני ובין הסורי. משהו לא מאד מסובך אבל כמו בהרבה מקרים היו שם כל מיני פעולות שאני בטוח לא זוכר, אבל בואו נגיד משהו כמו חמש ואולי עשר פעולות, של מינוס פלוס כפול וחילוק. מכרנו שם מטבעות וקיבלנו דולרים אותם החלפנו בשקלים וגם את השקלים שילמנו חלק באירו וחלק אחר במטבעות כסף, ואולי היה שם עוד משהו. במסחר כנראה אין חוקיות של מתמטיקה והסדר כן חשוב. בסוף נשארה יתרה של 200 ש"ח. לא היה ברור למי מגיע השטר האדום של ה-200 ש"ח, אבל בואו נגיד שזה גם לא מאד משנה ואני בטוח שזה לא היה הדבר הכי דרמטי בעולם, אבל בכל זאת רצינו לדעת ורק בשביל הפרינציפ.
הסורי ניסה לשחזר את הפעולות ואני ישבתי לי בשקט מחכה שהאחרים יעשו את מלאכתם עבור הצדיק אם יש כזה בכלל בחנוק. ישבתי בשקט כי מבחינתי מה זה משנה מה יקרה, כי מאתיים ש"ח לא יהפכו לפתע להרבה יותר. הסורי ניסה לשחזר ושוב ניסה ועשה שמיניות וראינו שאין תכלס. אז צ'רלי שישב בצד כאילו רדום ולא עירני לפתע הגיב והחל מדבר. צ'רלי שיחזר ככה בנינוחות את כל סדר הפעולות ואם ראיתם את איש הגשם ואת דסטין הופמן אז ככה ראיתי את צ'רלי שלדעתי היה סוג של גאון. אני הבנתי שצ'רלי קלט את כל מה שהתרחש וכאילו הקליט הכל בראש והנה יש לנו סרט מפורט וחי. הסורי אולי התפעל אבל לא בטוח ששמתי לב לזה אבל אני הייתי נפעם. מאז ידעתי שצ'רלי ז"ל הוא משהו מאד מיוחד והסורי הרבה פחות כלומר איש ממש רגיל כמוני וכמו רבים אחרים.
הפריט האספני הכי נפוץ שמתחבר מבחינתי לסוריה הוא אותו מטבע חנוכה עשוי כסף 500 שאין כמעט שבוע שאני לא נתקל בו בשוטף. 

חנוכיה מדמשק מטבע חנוכה תשל"ה, 1974 החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

התשיעי במטבעות חנוכה מציג מנורה דמשקאית מהמאה השמונה עשרה. סוריה שזכתה לעצמאות בשנת 1946, הפכה את חייו של המיעוט היהודי שם לבלתי נסבלים. מבין שלושים אלף היהודים עלו אז במשך שנתיים קרוב לעשרים אלף לארץ ישראל, ובשנות החמישים הצליחו עוד כ- 5,000 לעלות. החנוכיה מסוריה באה להזכיר כי השארית בדמשק, חלב וקמישלי נמקה עדיין בשביה, מסוגרת בגטאות, חשופה להשפלות, משוללת זכויות, נטולת מקורות פרנסה ומצפה ליציאה מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה. פני המטבע: בתוך שקע דמוי שער בעל שלוש קשתות – הערך הנקוב "10 לירות" ומעליו השנה "תשל"ה 1974". אגד עלים מעיטורי החנוכייה, והמילה "ישראל" בעברית, בערבית ובאותיות לטיניות. גב המטבע: במרכז – מראה חזיתי של החנוכיה מדמשק, מובלטת בתוך שקע דמוי שער בעל שלוש קשתות. משני צדי השער שני עמודים שעיטורם לולייני. מנורת שמונת הקנים מוקפת ענפים ועלים. בין הענפים בחלק העליון של השער מוצבות שתי ציפורים וביניהן שושנית. מתחת למנורה, בחצי קשת, הכתובת: "חנוכיה מדמשק, המאה הי"ח". עיצוב האחים שמיר. המטבעה הממשלתית בירושלים.
איור של הגמנסיה הרצליה מפעם שהפך לסמליל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל


הסורי שנולד בתל אביב ולמד בגעה 
הסורי הזה שאנחנו מדברים אודותיו נולד וגדל בתל אביב ושם גם חי עד היום, למעלה מחמישים שנה. נדמה לי שהוריו הגיעו לפלשתינה א"י אי שם בשנות השלושים של המאה שעברה. לגבי הסבים והסבתות אני לא יודע דבר. הסורי גדול ממני בקצת ולא בגלל זה התחלתי לחשוב להאמין לו. הסורי גבוה ממני וגם יותר רזה וחטוב, ותמיד ויש לו עיניים כחולות או משהו בין כחול לירוק אפור ותמיד גם נהג להזכיר את זה שהיה בגולני ואפילו היה מאגיסט ולא סתם ג'ובניק כמו אלו שהיו בחיל מודיעין ולמדו ערבית של אשכנזים. קודם הסורי למד בתיכון געה שזה הגימנסיה העברית "הרצליה" ולמנהל הגימנסיה בזמנו קראו ד"ר כרמי יוגב. תמיד גם הזכיר את המורה לתלמוד שקראו לו "שמלקה" שזה הכינוי של יצחק איינהורן שבמקרה הוא אחד מגדולי אספני היודאיקה בעולם וראיתיו מספר פעמים גם במכירות פומביות וגם בחיפושים בלתי נלאים אחרי עוד ועוד אוצרות. הסיפור עם אשתו של שמלקה והאולטימטום שהציבה, הפך מזמן לדבר ידוע ומוכר בשוק האספנות. הסורי נהג מדי פעם לשתף אותנו בקטעי הומור שרובם היו ממש בסדר. הבדיחה עם הצייד המפספס הסידרתי  והעונש המקורי היו בסדר, אבל כל בדיחה שחוזרים עליה מספר פעמים נהפכת למשהו קצת מצ'עמם. יש לי ניסיון אישי עצמי. אבל לא בגלל זה התחלתי לחשוב להאמין לסורי.


בית הכנסת היכל יהודה ליאון רקנאטי בתל אביב

קונכיה של בית כנסת, נשיקה במזוזה וחומוס סורי
הסורי נהג להתפלל בחגים בבית הכנסת של הסלוניקאים שנראה כמו קונכיה או צדפה אבל היה מי שחשב שאלו הם בעצם 7 שופרות שיצאו קצת מהרעיון המקורי למרות שבחופי סלוניקי יש מספיק צדפות. למי שלא ממוקם אזי מדובר בבית הכנסת היפה והמיוחד של רקנאטי מאחורי השק"ם של פעם וקרוב לגימנסיה וה ברחוב בן סרוק. פעם היה שם כפר ערבי בשם סומייל וראיתי תמונה שראש הכפר של סומייל נוהג ברולס רויס והיה נדמה לי שזה בלוף אבל בכל זאת זו אמת לאמיתה.
כשהסורי נכנס לחנות הוא תמיד נוהג לתת נשיקה למזוזה בימין ובמקביל לשים יד שמאל על הראש כי כיפה צמודה לראש אין לו בשוטף. אני כמעט בטוח שהוא גם צם בכיפור ויש מצב שלעולם לא יאכל בשר לבן אבל מאכלי ים כנראה שכן. אני לא חותם על המשפט האחרון.
הסורי הוא ליכודניק מושבע. אפשר גם להגיד שרוף על הליכוד וביידיש זה נשמע נהדר וככה גם בסורית.
אהבת הליכוד כנראה התחילה ממש מזמן ואפילו לפני שהיה ליכוד עם אריק שרון ובגין הראשון הוא בסדר גמור. את המערך וכל השמאל הוא תמיד לא אהב בלשון המעטה. יש כאלה שיראו בכולם  סוג של שונאי ישראל וגם עוכרי ישראל זה בסדר. ככה לפחות הבנתי למרות שהיה קשה להתווכח עם הסורי וגם לא רצוי כי זה לא יוביל לשום מקום טוב, וכל אחד ימשיך לחיות באמונתו ובדרכו.
הסורי גדל ליד הכיכר הזו בתל אביב שפעם רצחו שם אחד שהיה ראש ממשלה אבל יש כאלה שמבחינתם המקום הזה ישאר לנצח בשם הקדוש של כיכר מלכי ישראל ומכבי תל אביב בכדורסל זה בסדר גמור.
פעם הסורי הראה לי שעון ממש ישן וגדול. זה היה משהו מעץ ועגול וראו שזה מאד ישן אבל לא הבנתי למה כזה שעון ענק ומי משתמש בדבר כזה. לא הייתה לי כוונה בכלל לקנות את זה אבל הסקרנות יכולה להרוג כל אחד. אז שאלתי את הנרי הרשקוביץ השען השכן והקלע האולימפי והוא הסביר לי מבלי לראות שזה שעון שכנראה עמד בתחנת רכבת. מי מאמין שיום אחד נסע לדמשק ברכבת?
נדמה לי שעל דבר אחד הסכמנו ואני מודה שהסכמתי על זה מבלי שבדקתי זאת ממש לעומק. החומוס הסורי הוא הטוב ביותר. ככה חושב הסורי וככה גם אני למרות שמעולם לא אכלתי חומוס בסוריה וגם לא בלבנון. אבל גם זו לא הסיבה שהתחלתי לחשוב להאמין לסורי.
הסורי עוסק במסחר. אני לא בטוח שיש משהו מוגדר ותחום אבל מסחר כללי זה תאור הולם. אפשר גם להגיד קונה מוכר וגם מתווך. זה יכול להיות טקסטיל במגוון צורות כמו בדים, חולצות מוגמרות בתוך שקיות צלופן וצווארון זקוף ובטוח שעוד דברים. גם מטבעות בתוך הסיפור וככה גם הכרנו. אפילו אבא שלו ז"ל עסק בזה. גם נדל"ן הולך ויש מצב שעוד דברים ולא הכל אני יודע, למרות שיש כאלה החושבים ככה.
Arian Zwegers - Ruins of Palmyra עתיקות תדמור היא פלמירה הרומית

גבוה, רזה וגם חתיך, עדין וגם מהוסס 
הסורי תמיד נהג בהגינות מלווה בנגיעות של עדינות. ככה ראיתיו וזוהי עדותי כלפי מה שראיתי ושמעתי בעצמי. מעולם לא ראיתי אותו בסיטואציות מביכות גם כשהיו פה ושם תקלות. אני לא זוכר אותו מקלל או מאבד את העשתונות. תמיד מנומס ואדיב וגם מהוסס במידה די ברורה. ההססנות שלו הייתה מאד נחושה. הסורי הוא מהאנשים שאינם חותכים חד וחלק, כי אם תמיד בהילוך איטי כאילו אומר יש זמן ואולי מחר יהיה ככה ואולי אחרת. מבחינתו הכל בסוף מסתדר אפילו אם זה לא נראה ככה כרגע, וזה לא תיאור שלילי כי אם תמונת מצב כפי שאני ראיתי אותה. תמיד נדמה לי שלמדתי ממנו משהו המזכיר לי במקצת את פורטנוי מהספר ואת מה שמעיק עליו. אומנם זה היה בצחוק אבל אני זוכר משם תיאורים ממש יעילים, ובכל זאת לא בגלל זה התחלתי לחשוב להאמין לסורי. מי מכיר את סיפורי אסד האבא ושיחותיו עם אנשים מחו"ל כשהם ישובים על הריהוט הדמשקאי ומדיניות האין פיפי?
הסורי מכיר הרבה אנשים ורבים מכירים אותו. בתל אביב יש הרבה תנועה ולכן יש סיכוי לפגוש כל מיני אנשים בהמון הזדמנויות. יש אנשים שאולי הכירו אותו ממקומות אחרים ואולי אפילו מעבר לים, כי הסורי נהג גם לצאת למקומות מעבר לארץ ישראל הקדושה. פעם הראה לי שטר כסף מצפון קוריאה והסביר שיש הרבה שטרות כאלה ויש פה סיפור מעניין. זה היה נשמע לי מאד מוכר כי כבר שמעתי כל מיני סיפורים דומים עם כסף מצפון קוריאה ותמיד היה נדמה שאולי יש בשטרות האלה נשורת של פלוטוניום. בסופו של יום לא קרה כלום מבחינתי עם השטרות האלה אבל נחשפתי לסיפור מקורי ומעניין ותאמינו לי שהיה שם אחלה קטע ואפילו סוריה הייתה מחוברת לזה והפעם בלי אלי כהן האיש שלנו בדמשק.
הסורי כאמור הכיר הרבה אנשים ולעיתים נתן בהם סימנים. כנראה שזה היה מניסיון אישי ולעיתים מפי השמועה. חלק מהדברים נהג לשתף אחרים בעיקר כאלה עם משמעות ציבורית ובכלל. לדעתי זה היה בבחינת משהו בסגנון של  "אני יודע משהו שאתם לא יודעים!"

האיש שלא משאיר אנשים רעבים בסביבתו וגם נותן צ'פחות Yotam Navin

"החברים שלך"
כשרצה לתת לי בקטנה עקיצה ודחלה לצלעות, נהג להשמיץ כל מיני אנשים אותם כינה "החברים שלך". אותם כביכול "חברים שלי" היו כל מיני אנשים בפוליטיקה הישראלית, ואני מעולם לא הכרתי אותם אישית ובטח לא כחברים. מפעם לפעם נהג להזכיר ולא לחיוב את רבין, פרס, אלוני ושריד, ברק ועוד כל מיני אחרים.  פעם וזה היה די מזמן אני זוכר אותו מזכיר את אותו פואד מהצ'פחות שרצה להיות נשיא מדינת ישראל אבל הרבה הרבה זמן לפני זה. הסורי אמר שאין לנו מושג ירוק על האיש הזה. אז לא קישרתי בכלל את הצבע הזה לפואד. הוא חילק לו "מחמאות" וחיבר אותו לכאורה לדברים ממש לא משהו. הוא הזכיר את הבן שלו ובקיצור הבנתי שהסורי לא ממש מאוהב באותו פואד. שמעתי את הסורי ועובדה שאני זוכר זאת היטב אבל ראיתי בזה עוד השמצה כללית של אותם כביכול "החברים שלי". פואד מעולם לא היה חבר שלי במובן האידיאולוגי אבל חשתי כלפיו סימפטיה ואהבתי את הביטויים שלו כמו "אצלי לא נשאר איש רעב!" אהבתי את הדרך בה בחר להתנסח וגם הגימגום שלו היה בסדר ובמיוחד הניסוחים הלא רישמיים. פעם אני אפילו זוכר אותו נכנס לחנות ושואל לגבי כתובת מסוימת וזה היה מלווה עם צחוק וחינניות.
מעולם לא שכחתי את תחילת דרכו של פואד בפוליטיקה הישראלית הנפתלת ותמיד רצוי להפנים ימי בראשית, כי יש מצב ששם קבורים כמה דברים. האמת שמי שהתחיל דרכו בפוליטיקה הישראלית עם אותו אהרן אבוחצירא מתמ"י שהורשע בשוחד ובהמשך חבר לתנועת "יחד" ולעזר ויצמן הנהנתן עם סרוסי התומך, למד לכאורה כמה פרקים מכוננים שאולי הביאו אותו עד הלום. נדמה לי שרק בגלל זה אני מתחיל לחשוב להאמין לסורי.

יום שלישי, 20 באוגוסט 2019

מסוגלות נפשית , אהוד ברק וגם צ'רלי

אוכלים צהריים בקוקיצה בן יהודה על המדרכה
דני הגיע לחנות ואמר שכדאי ללכת לאכול כי כבר צהריים וכל הדרך מבית שמש הוא חושב על האוכל ואם נדחה את זה אז זה לא טוב ואני מסכים איתו אבל עופר אמר שעוד 20 דקות הוא מגיע ונלך ביחד אז בסדר וגם סמיר אמר שבסדר אז יאללה בסדר וחיכינו והנה כבר אנחנו 4 סועדים ושולחן לארבעה זה אידיאלי כי כל אחד והרגל שלו.
נעים על המדרכה בבן יהודה 20 ואפילו בקוקיצה שמנהלים המקום בתיקתוק זריז כי מירית גם חמודה וגם יעילה ואדיבה וצחקנית וכל אחד קיבל את מה שקיבל וגם מים רגילים וגם בירה שחורה דיאט אבל בקוקיצה אין בירה שחורה דיאט, אז בירה שחורה רגילה וכשאוכלים אז המתח יורד ואחרי רבע שעה יש התחלה של שקט הנובע מסיפוק צורך קיומי. הדוד שלי ולדק תמיד אמר לי לאכול, כי כשאוכלים לא מדברים. אנשים שבעים לא חושבים על מלחמה עד לרעב הבא. עולם רגוע זה עולם שבע ומרוקן מינית ומי שחושב אחרת זה בסדר, ואז התחילה הפוליטיקה.

בוליטיקה וכבוד למיגזר וגם לחרדים
דני אמר בקול שקט אבל כולם שמעו שאין לנו מושג איזה שחיתות וליכלוך הולך אצלנו במדינה, ועופר אמר שנכון מאד וכמו תמיד זה רק קצה הקרחון ואולמרט לא יעיד כי ככה רק יסתבך, אבל בעצם הכל פה מלוכלך ובכל מקום יש שוחד, ואני שומע הכל אבל הקציצות בשר עוף ממש בסדר ויחד עם הזייתים שבפנים והתוספות של הירקות המאודים, הכל נראה בסדר וסמיר אומר שכולם דופקים את הערבים ואני תמיד אומר שנכון ושהמיגזר הכי דפוק זה המיגזר עם הכבוד אבל גם החרדים מסכנים וזה שהפוליטיקאים שלהם מטריפים, ואפילו שמנים מנחת זה סרט אחר. כן הערבים והחרדים באותו מקום כמעט, למרות שכפר ערה לא מפריעים לאיש בבני ברק עם המואזין בשבת בכלל. ואז זה הגיע.
דני אמר משהו עם ברק וכספים ולונדון ודורון כהן וערפאת ומזוודות ועופר שלח עם העין ובכלל כזה סלט שהסלט שנתנו לי בקוקיצה נתקע לי בגרון והחסה לא חסה ובטוח שנדבקה לי ככה בשן ואני תיכף בקריזה ואז עופר מוסיף שאיך זה ייתכן שברק שהיה שנים הרבה סוג של משרת ציבור יושב על מיליונים ולא בשקלים ורק עניני שוחד ושלמונים יסבירו זאת ויום אחד זה יתגלה כי הכל מתגלה, רק תלוי למי ומתי. ועובדה שפואד שמן ולא סתם.


מסוגלות נפשית לשוחד או לירות בראש ולראות את הלבן בעיניים
זהו האוכל נתקע לי למרות שנתנו לי בדיוק מה שרציתי ודני אומר שהאוכל בקוקיצה ממש בסדר וארבעה אנשים בקצת יותר מ 200 ש"ח זה בסדר גמור והוא לא נוגע בבשר אבל לדקור את ברק בבשר החי זה בסדר ואז הבאתי להם משפט שאפילו אני הייתי מופתע מעצמי אבל זה רק שלי ואולי שמעתי את זה בחלום בלילה וככה טענתי "לאהוד ברק אין מסוגלות נפשית לקחת שוחד לעצמו. הוא ירצח מישהו עם אקדח ואפילו יראה לו את הלבן של העיניים אבל שוחד תשכחו מזה. זו המחלקה של אחד אחר עם שם כזה שהמסוגלות הנפשית היחידה שלו היא לתת ולקבל שוחד כי ככה זה אצלו וכעת זה נחשף קבל עם ושולה בחצר. האהוד ההוא עשה זאת כל השנים ומטומטמים פה בחרו בו ואפילו יש דבילים החוזרים ואומרים שהיה ראש ממשלה טוב ועוד זיוני שכל לגבי יכולותיו. אנשים בישראל פשוט מפגרים והשופטים לכאורה פחדנים ובלי חוט שידרה וחסרי אומץ חוץ מהרוזן ההוא שלא עשה חשבון. כל ההיסטוריה של אהוד הגבוה רצופה משפטים ושלמונים לכאורה ובכולם יצא קב ונקי וכל האחרים נכנסו וישבו ואתם תגידו שברק לוקח שוחד? איפה כל אותם שנתנו לו את השוחד. שוחד זה חבל עם שני קצוות לפחות ויש לעיתים פיצול במארג החבלים. ברק לא מסוגל לקחת שוחד תפנימו זאת וזו דעתי וזהו." כל הפה התיבש לי כאילו אני חייב משהו למישהו ולהרגיז אותי זה לא קשה.

דופקים את הערבים והחרדים ויש גם כוסית קטנה
סמיר אמר שנכון וגם שכולם דופקים את הערבים והאוכל בסדר הפעם, ואיפה הכוסית וודקה שלו שתמיד הוא מקבל. אז עופר שאל אותי מאיפה לי ההערכה שברק כזה טהור והאם אני מכיר אותו אישית. אמרתי שאני לא מכיר את ברק ולא את הוריו ולא את אחיו ובכלל מעולם לא ניפגשנו באופן אישי למרות שגם לנו יש משפחה במשמר השרון וגם הם אנשים טובים ואפילו חיילים טובים לפחות כמו ברק וככה אני חושב ומעריך ואם אני טועה אז חבל. הבעיה של ברק היא אחרת ותמיד נוכל לבקש ממנו להיות בתפקיד מסוים או על תקן יועץ ממש כמו הנרי קיסינג'ר.
אז האוכל כבר מתעכל ואיש כבר לא רעב וכל אחד נשאר בעמדותיו ודני נשאר שמאל חזק ועופר ימין וכנראה גם חזק למרות שהצבעתו לא מובטחת לאיש ואפילו לא לאמסלם מהפעם הקודמת ואני עם מרצ ולא יצליחו להזיז אותי גם עם מפלגה חדשה של ברק ורק סמיר אומר שדופקים את הערבים אבל מה זה הקטע עם המסוגלות הנפשית ואז הסברתי מאיפה כל הדבר הזה התחיל ולא קשור בכלל לפוליטיקה.

"מעגל הקוביות" צילם (מהמסך בסלון)... שאול דישי .(C). לא רחוק מנתב"ג 2014.

צ'רלי שעבד במכון התקנים
צרלי ז"ל ששמו המקורי היה ראובן אלון ומקודם דומברובסקי החל דרכו אחרי צבא בשוק העבודה. הוא מצא עבודה במכון התקנים. היה לו לו ידע בחשמל ולכן מצא עבודה כבודק זוטר באחת המחלקות הנותנות אישורים. העבודה הייתה בסדר לדבריו עד שיום אחד הבין שמבקשים ממנו משהו מוזר אבל מאד ברור. ביקשו ממנו לאשר משהו ובתמורה יקבל תמורה בעד האגרה. לכאורה משהו פשוט אבל תפנימו שזו הייתה נקודת השבר בחייו. הוא לא עשה זאת וכל הסיפור הזה התפתח ללחץ אחד גדול שגרם לו לקריסה נפשית ולפני כן התפטר מהעבודה. ככה גם אמר לו הרופא המטפל אחרי ששמע וטיפל בו. צ'רלי הפך לבחור שעבד וחי ברחוב (היה לו בית שהשאירו לו הוריו) וידע להסתדר עם המון טיפוסים. הוא יצא לבחוץ וגם חילפן במטבע חוץ בשוק הפולני ובכיכר אתרים כשהדבר היה מחוץ לחוק וגם סחר במטבעות ודברי אספנות ובעצם בכל דבר על מנת לחיות ולהתקיים. לדעתי צ'רלי היה גאון ואלה שלא חושבים ככה גם בחרו פעם באולמרט אז דעתם לא ממש חשובה ונחשבת. צ'רלי היה סוציאל דמוקראט ותמיד הצביע למפלגת העבודה. כשחלה בסוכרת מצבו הוחמר ותמיד הסביר לי איך הוא לא היה מסוגל לקחת שוחד ואיך הדבר הזה בעצם שבר אותו והוציא אותו מחיים נורמטיבים.

ראובן אלון דומברובסקי -צ'רלי ברחוב אלנבי וגם אורות הכרך


יום שישי, 2 במאי 2014

אחד במאי של ראובן אלון דומברובסקי

May 1, 2014 at 6:03am



ראובן אלון  ז"ל השנה כבר לא יחגוג את האחד במאי כפי שנהג תיאורטית מדי שנה.  כולנו קראנו לו צ'רלי ואין לזה קשר לצ'רלי צ'פלין. אולי לצ'רלי וחצי אבל גם בזה אני לא בטוח. ראובן היה משהו מיוחד ואין לי את היכולת לתאר אותו למי שלא הכיר אותו בחיים האמיתיים כי ראובן היה המון דברים. בחרתי להביא את מה שהכתיב לי במיוחד לפני כמה שנים לכבוד חג הפועלים. 

אחד במאי!!!
ראובן אלון דומברובסקי מגדיר עצמו סוציאל דמוקראט ולכן הוא חבר אמת של שלי יחימוביץ' וגם של וילי ברנדט. ראובן שכולם קוראים לו צ'רלי מאושפז מזה למעלה משנה בבית חולים וולפסון ועבר למעלה מ 10 ניתוחים שונים. מצבו מורכב וזה בלשון המעטה. צ'רלי נוהג להתקשר אלי שלוש פעמים ביום לפחות ולא רק אלי.

קורס תפירה לכל קונה אתר נוסטלגיה אונליין

ראובן אלון דומברובסקי נולד בפולין, חי בבת ים ואוהב את החיים בתל אביב
אחד במאי נולד במקום בו הקפטליזם חי ובועט בכל הכוח
ראובן אלון דומברובסקי - צ'ארלי , חונך לסוציאליזם מילדות. ראובן ואחיו נולדו בפולין. אביו עזריאל ז"ל ניצול שואה, פועל מתכת שהיה ציוני וסוציאליסט ועלה עם משפחתו מפולין בעליית גומולקה. באושוויץ בירקנאו התמחה כטכנאי מכונות תפירה ובארץ עבד במרדיקס בייצור מכונות תפירה ברחוב פרץ בתל אביב. היום רוב הפועלים שגרים שם הגיעו לישראל מעבר לים כמחפשי עבודה ממקומות רבים וגם כפליטים מאפריקה.

היום לכבוד האחד במאי צילצל והכתיב לי את השורות הבאות וביקש לפרסמן. לא נגעתי

אחד במאי !!! ראובן אלון דומברובסקי

אחד במאי חג הפועלים  חג בינלאומי לכל המדינות
נולד בקנדה הרחוקה ואיפשר מנוחה לאדם העובד
שבוע עבודה מקוצר שישה ימים ויום מנוחה שביעי
ומעבר לשמונה שעות עבודה ביום
אם לפני עבד הפועל הפשוט מצאת החמה עד שקיעתה
כלומר עד צאת הנשמה עכשיו הוא עובד פחות
גם נוספו זכויות סוציאליות לעובדים
ומגבלות להעסקת ילדים שעבדו לצורך מחייה ופרנסה למשפחתם
הדגל האדום מסמל את החג בכל העולם ובכל המדינות

ראובן אלון על פי יאיר פרידמן

תעודת אחריות למכונת תפירה צילום:MOKA18
Like ·  · 

יום ראשון, 16 בפברואר 2014

תיקון

ראובן אלון דומברובסקי צ'רלי ז"ל

אני מאד אוהב את המילה תיקון ואפילו תיקונים. בעלי מקצוע היודעים לתקן דברים תמד ריתקו אותי וזה ממש לא משנה אם זה משהו כמו תיקון בגד, כלי מכני או חשמלי, ואפילו תיקונים במחשבים וחלליות ובכלל. שתמיד נוכל לתקן דברים ונקווה שלא נזדקק לתיקוני בריאות ורופאים מומחים.  בשנים האחרונות נחשפתי כמה פעמים לתיקונים מסוג שונה ועל זה אני רוצה לספר לכם היום.

"אני התיקון שלך בעולם הזה!"
מזה זמן אני שומע את המושג תיקון בהקשר קצת שונה. יש תיקונים המתחברים לחיים בעולם הזה וגם לעולמות אחרים וחבר שלי טוען שאשתו טוענת באמצעות הטוען הרבני שהיא עצמה התיקון שלו על דברים שקרו בסיבוב אחר ובעולמות אחרים,  ואני לא בטוח שהבנתי מי התיקון של מי ומי גם משלם על זה.

צלם חתן כלה
לא מזמן סיפר לי הצלם זהר ברנט על מקרה מוזר ומיוחד שקרה לו. זהר היה הצלם שצילם לנו הרבה אירועים משפחתיים במה שקרוי צלם חתן כלה ותעמוד יפה בבקשה ועוד הנחיות של צלמי סטילס מפעם. אז זהר מספר שהוא מקבל טלפון ממישהי שאומרת לו שהוא חייב לסלוח לה על עוול שהמשפחה שלה גרמה לו לפני שנים. זהר ברנט איש חד וחריף לא הבין מה הגברת הזו רוצה ממנו וחשב שאולי זו טעות. האשה מספרת לו שהרב אמר שחייבים לעשות תיקון על עוול שעשו למישהו והיא סבורה שזה הוא והיא מתארת לו איך פעם הוא צילם חתונה ובסוף לא שילמו לו כי החתן ברח או משהו כזה, והיתה פדיחה ובסוף הם לא לקחו שום תמונה וגם לא שילמו לו. זהר נזכר שאכן היה דבר כזה אבל מה לעזאזל היא רוצה כעת אחרי המון שנים.

זהר ברנט קשור לזרח ברנט?
הגברת אומרת שמאז הכל נהיה רע והמזל לא האיר במשפחה והרב ביקש מהם לחפש למי הם אולי גרמו עוול וכעת הוא חייב לסלוח להם אחרי שיקבל משהו עבור מה שהיה אז ויש תיקון והכל יבוא על מקומו בשלום.
אני לא זוכר מה היה בסוף אבל ניתן לשער שזהר הצלם קיבל משהו כתמורה כספית ואמר כמה מילים שהרב אמר שצריכים להגיד כמו מחול לכם ואולי עוד משהו ושויין איז געענדקט  מיט די מעשה. נגמר הסיפור ביידיש ונקסט כמו שאומר סמיר סמירוביץ מכפר קרע. ונכון שלזהר ברנט שלנו יש קשר רחוק לזרח ברנט מהשיר של אריק איינשטיין על הבוקר הלח בשנת תרל"ח.

התיקון של ראובן אלון ולא התיקון הכללי
תמיד כשעולה עניין התיקון ובכלל סיפורי עבירות ומחילות אני נזכר בסיפור של צ'רלי ז"ל עם התפוח. גם כשאני אוכל תפוח עץ זה קורה לי ודי הרבה כי צרלי תמיד ידע לספר סיפור ובהקשר מתאים וככה זה הלך.
צ'רלי מספר על יהודי שומר תורה שאכל תפוח עץ ושכח לברך את הברכה הדרושה בורא פרי העץ. התפוח כבר כולו בבטן ואז הוא נזכר שלא הייתה ברכה בכלל ואפילו שזה לא הפעם הראשונה רחמנא ליצלן. חייבים לשאול את הרב איך מתקנים את הטעון תיקון שהיה כבר ואולי נלמד משהו גם להבא.
היהודי שלנו הצדיק והישר כפי שצ'רלי (שנולד בפולין כראובן דומברובסקי-אלון) מספר, כבר בדרך לרב שלו והנה הוא אפילו יושב מולו ומספר לו את עניין התפוח, הברכה ובכלל אין מכפרים על הדבר הזה. הרב מבין ללב חסידיו ופוסק בפסקנות שהדבר פתיר בדרך הבאה והקלה.

חמישים ש"ח בצבע סגול
הרב פוסק בשפתו הברורה "החסיד והצדיק יוצא מפתח המקום, והאדם הראשון המזדמן לו בדרך, הוא נותן לו חמישים ש"ח במזומן וממשיך מיד וללא הסברים כלל וכלל לדרכו וככה כל עניין התפוח והברכה מחול לו לעולם". אכן פתרון נפלא ואפילו קל ומה זה שטר של עגנון בצבע סגול בשביל להסיר את סיפור הברכה ותפוח העץ.
וככה אכן קרה, החסיד שלנו יוצא מפתח המקום, כשהוא אוחז את השטר המקופל ועיניו מחפשות את האיש הראשון שיחלוף על פניו והנה עלמה נאה פוסעת לקראתו והוא בקושי מביט בה ונותן לה להפתעתה את החמישים ש"ח והוא כבר אץ לדרכו ממלמל משהו, שמח וטוב לב בלי שום הסברים והוא כבר במרחק מה ממנה ואז הוא שומע.
"מה זה החמישים ש"ח האלה אדוני?", החסיד נעצר וסב לאחור ואומר ככה בקול חלש "הרב אמר לתת חמישים ש"ח ולהמשיך וזה כבר בסדר ומחול לי". אז הנערה החסודה אומרת לו "אז רק שתדע שהמחיר הרגיל זה מאה ש"ח אבל הרב לקוח קבוע ויש לו הנחה..."

יום שבת, 10 במאי 2014

סבאל'ה סע קדימה בבקשה

May 8, 2014 at 10:46am


רשף לוי במופע או: "סבאל'ה סע קדימה בבקשה"
נדמה לי שכל אחד יכול לעשות סטנד אפ . יש כאלה שזה ממש קבוע ובלי כסף. הם אפילו לא חושבים לגבות כסף בשביל המופע שלהם. מקסימום קפה, בורקס או קולה. צ'רלי היה רק אחד מהם. גם יאיר אבל אצלו זה ממש חינם. רשף לוי לוקח כסף ואפילו מראש. יש לו גם אמרגן ובכלל זו אופרציה שלמה. חוץ מזה רשף לוי עושה עוד הרבה דברים. גם יאיר. גם השוטרת ויקי .

 צ'רלי ז"ל במופע רחוב

רשף - שם של אל כנעני וגם של מגביהי עוף. לוי זה כמו כהן, תמיד הולך חזק בבית כנסת
להסתלבט על עדות זה הכי אוכל. ולמה פולנים לא נעלבים לעולם וגרוזינים תמיד....
שוטרים זה תמיד תחפושת למשהו הפוך. מופע סטרפטיז או סאדו עם אזיקים

אז נסענו לתל אביב כי ידענו שצריך לעמוד בזמנים ולא לאחר כמו שתי הבנות היפות שנתנו כניסה מאוחרת להופעה של רשף. הן היו בלבוש מענין וכל הצופים ראו את האיחור, כי צוותא זה מקום אינטימי וזה מה שנתן לרשף עוד חומר להסתלבט ואחרי שהיפה מהשתיים הסבירה שהיא ממש לא אשמה באיחור הזה!
אז נהיה מעניין ורשף חקר ובסוף, מי שאשם זו הלישכה. אם לא הבנתם אז הלישכה היא לשכת עורכי הדין שעשו בלאגן בקופה עם הכרטיסים. זהו, הבנתם? המאחרת היא עורכת דין וגם יפה וגם מתלבשת מענין. החברה שלה לא. רק היפה היא עורכת דין! החברה שלה רק מלווה ואפילו לא סטאז'רית.

רשף לוי "משחק באש" בצוותא תל אביב
רשף לוי עושה סטנד אפ בצוותא תל אביב אולם 1. יום שישי, 17 באוגוסט, שעה 22:30. ככה קבענו שבועיים וחצי מראש עם אורלי ואורי. סוף סוף יוצאים לראות משהו שונה. מאה שנה לא ראיתי מופע סטנדאפ על אמת. נדמה לי שפעם ראינו את וילוז'ני בבית לסין וזה היה כשרבין עוד היה חי על אמת. סטנד אפ בטלוויזיה זה לא חוכמה וגם מופע שלא שילמת עליו זה לא נחשב. פה שילמנו והתכוננו מראש - 85 ש"ח כולל מע"מ והמקומות הכי טובים. אפשר לראות לרשף את הסתימות שאין לו בפה. חוץ מהשם שלו רשף, הכל אצלו סבבה. גבוה, רזה, שער קצוצקצוץ עם כובע , חכם ויודע את העבודה. עובדה שיש לו 7 ילדים. "פשוט לא יודע לגמור בחוץ" ככה להגנתו עמד וטען במו פיו.

אז מה היה לנו בבקשה
אז מה היה לנו במופע של רשף? היה קצת על גרוזינים שנהפכו לגיאורגים. היה על עיראקים שעירים בכל הגוף והפנים. בחורה נחמדה שאמא שלה מצרית והיא לא! "רק אמא שלי!" . סורים שהם אולי מתאכזרים אבל ממש לא בטוח ואין מה להגיד עליהם. וגם על פולנים שאני ממש לא זוכר. רשף חצי חצי. החצי הטוב זה האמא הפולניה. החצי הפחות זה האבא התימני וגם הרבה אחים ואחיות. זה לא אני אומר זה הכל רשף שמספר איך הוא סופר את הילדים כל פעם שהם יוצאים לבילוי. גם איך בא לו לתת בעיטה למישהו ש.. ועל הבן שעושה תנועות של נרקומן (לא באמת) ועוד ועוד. יאיר שלנו יודע ויכול לא פחות. יאיר בחיים שלו לא לקח על הופעה של החיים. התשלום אצלו בא בדרך שונה ומענינת.


רשף לוי הוא לא שחר חסון וגם לא לני ברוס 
רשף מסתלבט על הצופים אבל ממש בעדינות ובהסכמה כי רשף לוי הוא לא שחר חסון. אתם הבנתם? ואז הוא שאל כל מיני זוגות לגבי המצב שלהם, ולמה ואיך הם התחתנו? וגם אני אמרתי שאשתי לחצה וזו היתה האמת ואפילו סיבה בהחלט הגיונית. היום הצעירים לא מתחתנים כי אף אחד לא לוחץ וזו התוצאה. ואז אורי אמר משהו ואני הוספתי שיש להם או היו להם שכנים גיאורגים כלומר גרוזינים. זו הייתה הרמה להנחתה בלתי צפויה ורשף כיבד אותי בתואר של ההברקה הכי מטומטמת של הערב. זכיתי שוב. אם יאיר היה נוכח, הוא בטח היה יודע מה להשיב. יאיר זה יאיר נחמני ולדעתי ביום טוב הוא משכיב את רשף לוי ואת כל הסטנדאפיסטים בהליכה. עובדה שהוא עשה זאת בניו יורק עם היורש של לני ברוס. אז הוא הציג את עצמו כשריד אותנטי לג'ינגיס חאן מצפון מונגוליה.

איזה שם זה רשף?
אבל השם הזה רשף ממש מקרצץ לי ואפילו טיפה מציק לי. רשף זה שם משפחה דחוק. עובדה רפי רשף שקראו לו בצבא רפי רפף. איך מגיע האל הכנעני הזה לפה איך? רשף מבחינתי זה פיסלון עתיק ממתכת עם כובע כזה מחודד שמוצאים במקומות לא צפויים שרק כנענים היו שם. לאיפה נעלמו כל הכנענים? חשבתם על קשר בין כנעני, פיניקי , פלשתינאי וערבי ישראלי? ויליאם פוקסוול אולברייט מגדולי הארכיאולוגים של ארצנו, דווקא חשב שיש.
אני מבקש מרשף להסביר לי למה רשף בבקשה. לוי זה בסדר ויש גם שימוש בבית כנסת. אני יודע שזה גם אחד מבני אפרים מהתנ"ך. אז מה? רשף זה שם יומרני ובעייתי של כאלה המגביהי טוס. למשל האות ר נעלמת מסיבה לא ברורה, מה עושים? שף לוי? כמו השף ניקולאי. אולי האות א מתחברת ואז זה אש"ף. צריך לעשות עם זה משהו. יאיר זה שם נהדר. יאיר נחמני הוא בהחלט סטנדאפיסט תותח. המופע שלו ברמה של לני ברוס אם לא למעלה מזה. אין כרטיסים וזה הכל ברחוב או בבית קפה. הנה דוגמא עם צארלי 

קפה בדובנוב וסוגרים את המטבח
המופע של רשף נגמר. התפזרנו בשקט. הלכנו לשתות משהו בדובנוב ממול ומיד הזהירו אותנו שהמטבח נסגר עוד מעט. בסדר אז תסגרו מה אתם רוצים אישור סגירה? אז שתינו ודיברנו והיה בסדר. בסוף גם שילמנו גם על הקפה וגם על החניה המאד זולה - 4 ש"ח - ואנחנו כבר בדרך חזרה לראש העין בשדרות רוקח. מינה יושבת מקדימה לידי שלא תברח ומאחור אורי ואורלי. מאד יפה צרוף השמות אורי ואורלי.לדעתי שם מנצח והרבה יותר עדיף מאורי ואורית או אורי ואורה. ואז ראינו שיש ממש המון מכוניות בשדרות רוקח ובעצם שתיים לפנות בוקר והכל מלא מכוניות ובעצם פקק ומחסום שלא משתחרר בכלל.

המשטרה שלנו עיצוב אורה ואליהו שורץ 1977 מתוך אתר התאחדות בולאי ישראל

פקוק בשדרות רוקח בשתיים לפנות בוקר ולמה סבאל'ה תתקדם בבקשה
לאט לאט, אוטו אחרי אוטו וזה כבר יותר מרבע שעה ובקושי זזנו ואני כבר רואה את צמד השוטרים שזה בעצם שוטר ושוטרת עם המדים החדשים והכהים ולה יש קוקו והיא די חתיכה ואפילו מאד מזכירה את מיכל אמדורסקי ואני כבר מתחיל לדמיין אותה רוקדת ואפילו מבחין בחלק התחתון שלה שמעיד על יכולת תנועה בסיבוב וחושב מה אני אומר לה על הפקק הזה ואיך היא לא יודעת לעשות בכלל מחסום ולמה כולם צריכים להתעכב בגללה ואולי שתלך לרקוד. ואני כבר מכין את המשפט שאגיד ברגע שאגיע לנקודת המעבר הכי איטית בעולם והזמן לא זז וכולנו די בקריזה ואז אני כבר לידה והיא מסמנת לפתוח את החלון מסתכלת פנימה ואומרת לי ככה בלי שום בילבול והיסוס: "סבאל'ה סע בבקשה. סבאל'ה תתקדם כבר". על זה נאמר פצצה לפנים ולגבות ואין תגובה.
אני נחנקתי וכל התיכנונים על מה אגיד ומה אומר ואיך היא תגיב עפו בשניה. צחקתי במבוכה וכמובן שלא אמרתי כלום. ואכן התקדמתי ונסעתי חרישית כמו סבאל'ה אמיתי. כולם באוטו צחקו ועשינו דיון על ענין הסבאל'ה סע בבקשה.

השוטרת ויקי הכי חזקה בסטנד אפ
את היום שבו זכיתי להיות אבא לא אשכח. אז זה היה עם קבלות ועל אמת. אתמול זכיתי לתואר סבאל'ה ולא סתם כי אם בזכות שוטרת צעירה בשם ויקי , בשעה שתיים לפנות בוקר, ואין לי עדיין שום נכד. "סבאל'ה סע קדימה בבקשה" ככה היא אמרה.
ויקי זה שם מנצח לשוטרת אמיתית בלי ביריות. ויקי השוטרת יותר חזקה מרשף לוי ויאיר נחמני ביחד.

Like ·  ·