תזכורת מקורית ונחמדה אחרי 30 שנה
ממש בימים האחרונים קיבלתי מייל ובו שאלה ובקשה בזו הלשון.
שלום לכם
האם הספר המטבעות בארץ ישראל בתקופה הרומית, מאת צ' שטאל, יצא לאור אצלכם?
אני מבינה מאתר האינטרנט שלכם שאתם עוסקים במטבעות, אך לא ראיתי באתרכם שגם הוצאתם ספרים בתחום.
אני עובדת בכתב עת היסטורי-אקדמי בשם 'קתדרה' ואנו מעוניינים לפרסם תמונה מתוך הספר הנ"ל.
האם מכם צריך לבקש את האישור לכך?
בברכה,
מוריה אילן זר-כבוד
מערכת 'קתדרה'
ת"ד 7660, ירושלים
עד פה לשון המייל שהצליח להפתיע אותי. אז ברור שהשבתי בחיוב ואפילו במיידי, וברור שאישרתי כי אם יש מישהו שבכלל מתעניין בנושא, אז יופי ותודה להם ואפילו פעמיים.
ספרות נומיסמטית
כל הדבר הזה הזכיר לי, שצבי שטאל היה האדם הראשון שהכניס אותי בפועל לנושא הספרים בתחום הנומיסמטי, כלומר ספרים העוסקים בתחום המטבעות והכסף בכל הזמנים. לעניות דעתי הספרים והקטלוגים בנושא מעניינים יותר מהאיסוף עצמו, ובדרך כלל זה יוצא הרבה יותר זול ויש אפילו אספני ספרים נדירים בתחום. תמיד גם הופתעתי איך אספנים יתקשו נפשית להוציא כסף על ספר, בעוד שעם מטבע עלוב זה הולך די בקלות אבל נניח לסוגיה הפסיכולוגית הזו.
האמת שהסיפור עם צבי שטאל המנוח קצת ארוך, אבל אם לא נתחיל אז יש מצב שזה פשוט לא יקרה, ותמיד אני סבור שמי שמתעייף אז כדאי שפשוט לא יתחיל, או ששוב ידחה זאת להזדמנות אחרת. ככה לדעתי בדיוק חשב צבי שטאל ז"ל שהיה מורה ומפקח לחינוך מיוחד, ואהב עתיקות ובמיוחד מטבעות וברגע שהחל עם כתיבת הספרים הנומיסמטיים שלו, פשוט לא הירפה והיה נחוש וממוקד מטרה באופן מיוחד ובלתי ניתן להרהור נוסף. צבי לא פסק עד שפשוט נפטר ככה לפתע, ביום בהיר אחד ואפילו בביתו הקט והצנוע שבחולון רחוב הוגו ארנסט 24. אני באותו הזמן עושה שירות מילואים של שמירות מטופשות וזה היה המילוא האחרון שלי אי שם בערבות מצפה רמון, בואכה מתקן שדמה והמדבר שסובב את המקום שישראל מעולם לא זנחה. אגב גם העקרבים לא נטשו מקום זה. זה כנראה קרה כשנה לפני באג 2000.
ככה זה התחיל עם שטאל
אנסה בשורות הבאות לתת משהו שאני זוכר מאותם זמנים כלומר משנת 1985 כמדומני בה החליט צבי שטאל להתחיל את הקשר שלו עם ספרי הנומיסמטיקה אותם יכתוב בהמשך. תמיד דאג להזכיר לי שהייתי הראשון שהיה מוכן להיות מעורב בהרפתקה נומיסמטית לא ברורה. שלושת ספריו הראשונים של צבי ראו אור תחת השם הוצאת לידרמן, אבל במילים לא מכובסות הייתי זה שמימן את אותם ספרים וגם זה שהפיץ אותם. כשאתה צעיר אז השכל שלך גם כזה ואפילו תינוקי, ויש לזה גם יתרונות וגם ההפך מזה. הצבא תמיד רוצה צעירים כי ככה הכי עדיף בהרבה תחומים. מי אמר "אין שכל אין דאגות?"
צבי שטאל החל במסע הכתיבה כאשר הוא מעלה על הנייר את שלושת הספרים הראשונים בסדרה תחת השם הוצאת לידרמן, כאשר מבחינה מעשית וגרפית הכל נעשה על ידי המעצב יוסי ג'יברי שדאג להכל כלומר עד למוצר המוגמר שאני הבאתי לחנות וככה בעצם החל תהליך החניקה של בן יהודה 18א' מחנות רגילה עם מעברים סבירים למקום עמוס וגדוש ובהמשך הוסמכה והוכרה רישמית כחנוק. יוסי ג'יברי הצנום והמוכשר עשה עבורנו באותה הזדמנות ובתשלום מלא כמובן, את נייר המכתבים המיוחד וגם כרטיס ביקור עם דפוס פויל שאז היה יקר כמו זהב והלוגו החדש עם סמל המנורה שקדמה לזו של בנק ישראל ובכל זאת הושאלה ממטבע עתיק וגם מאחיו המודרני.
הפצת הספרים נעשתה על ידי וגם באמצעות "בית עלים" מרחוב קרל נטר ובניהולו של אברהם אביאל (ליפקונסקי) ומתחת לבית של לובה אליאב. מינה הדפיסה ושלחה מאות מכתבים לכל העולם ואחותו ואביאל מבית עלים הבין כמה אני ירוק ועם הרבה רצון ויחד עם זאת מבזבז סתם כסף כי ספרי נומיסמטיקה תמיד היו ונשארו סחורה ממש לא חמה ורק משוגעים לדבר יתעסקו עם זה כאשר הם יודעים שכסף בסוף לא יבוא ורק יצא לבחוץ. אחרי 3 הספרים הראשונים הבנתי שמבחינתי זה מספיק ודי וצבי שטאל המשיך במרץ עם האתגר שלו תוך שהוא רותם את מאיר אהרוני, רוברט דויטש, ירון גולן ואלי עוד כאלה שזרחו מפרחוני. היבול של שטאל היה מכובד והוא הקיף את מטבעות ארץ ישראל כמו גם השטרות, עבור בנושא כסף שואה ומחנות, ככה גם לגבי אמצעי תשלום בתחבורה, מטבעות הקשורים לתחום הימי והנמלים, נשים על מטבעות ובכלל קשת רחבה ומסקרנת.
רשימת ספריו של צבי שטאל
1. המטבעות בארץ ישראל בתקופה הרומאית הוצאת לידרמן
2. המטבעות בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית הוצאת לידרמן
3. המטבעות בארץ ישראל בימי הביניים הוצאת לידרמן
4. מאה שנה למטבע בארץ ישראל 1888-1982 הוצאת אהרוני
5. נשים על מטבעות עתיקים תורגם לאנגלית
6. כסף גטאות ומחנות ריכוז, 1933-1945 תורגם לאנגלית
7. תולדות מצריים וארץ ישראל בראי החרפושיות הוצאת ירון גולן
8. נמלי ארץ-ישראל על מטבעות עתיקים הוצאת ירון גולן
9. סיפורם של מטבעות עתיקים הוצאת מוטיב
10. תולדות התחבורה הציבורית בארץ-ישראל בראי כרטיסי הנסיעה הוצאת ירון גולן
11. אמצעי תשלום בירושלים לאורך 3000 שנה הוצאת ירון גולן
12. אנציקלופדיה למטבעות ארץ-ישראל בתקופה העתיקה צ'ריקובר מוציאים לאור
אני יודע שצבי שטאל הוציא גם ספר או ספרים נוספים מתחום עבודתו כמפקח (מיומנו של מפקח?) ואולי גם משהו לילדים.
האם אתה מכיר את צבי? וביידיש יש ביטוי ותשובה נהדרת
צבי היה אספן של מטבעות כמו גם דברים נוספים מתחום העתיקות אבל מטבעות היו העיקר. הוא נהג לבקר בחנויות שונות ובכל הארץ וגם הכיר אספנים רבים בתחום שלנו והכל באמצעים רגילים ופשוטים. מסע רגלי הכי גדול מתחיל בצעד אחד קטן וצבי נהג להגיע להרבה מקומות והיה במילים עדינות מאד משופשף. צבי ידע להתנהל באופן שקול ומסחרי. נסכם בקצרה שהוא לא היה ירוק ובכלל לא פראייר. צבי אהב כדורגל והקליט מאות משחקים בוידאו והאמת שאני לא זוכר איזה קבוצה אהד. אולי את הפועל חולון עם מישקה לפרדון? אולי הפועל תל-אביב?
אני זוכר נהדר את מבנה גופו הרזה והתסרוקת הקצרה עם המשקפיים הכהיים והדבר הכי מקורי מבחינתי הייתה הרקיעה ברגל ונקישה של שתי הנעליים השחורות והמצוחצחות היטב, ואני מעולם לא ראיתי זאת קודם וגם לא בהמשך. אולי בסרטים. אבא שלי ידע שזה משהו שצבי רכש בחינוכו הקפדני בחו"ל ולא בטוח שהתחבר לזה. הכרתי במקצת גם את אחיו ואני זוכר שסיפר על ילדיו בקיבוץ בצפון וגם משהו לגבי משרד החוץ.
צבי נהג לעשן סיגריות נלסון ומישהו הסביר לי שאלו הסיגריות הכי חזקות כמעט כמו ז'יטאן שנדמה לי שגם אותן הכיר באופן מעשי. צבי אהב מאד לאכול פלאפל וחומוס ואחד המקומות האהובים עליו היה באלנבי פינת הכובשים. זו היתה מסעדה מזרחית של משפחת חמרה כמדומני ודי קרובים לצלמניה פרי אור והיום המקום בבניה מאסיבית והבור כל כך עמוק שאני חושב שאולי מחפשים שם נפט ואולי בסוף ימצאו גז כמוצר לוואי לחומוס מפעם.
את צבי שטאל ראיתי לראשונה במיפגשי החברה הנומיסמטית ברמת אביב שליד הפלנטריום. ד"ר אריה קינדלר ז"ל מנהל מוזיאון קדמן למטבעות, דאג לאכסניה נהדרת במוזיאון עצמו בקומת הקרקע ובצמוד לכספת הענק. אלו היו מיפגשים בהם הייתה הרצאה חודשית עם תוכנית ידועה מראש, כמו גם מיפגש נוסף בהם היה מעין קורס או סדרת הרצאות בנושא מתמשך למשך אותה שנה. פעם מטבעות היוונים ובשנה שלאחר מכן מטבעות רומיים וגם מטבעות ערי ארץ ישראל והסביבה וברור שגם עונה המוקדשת למטבעות היהודיים וחוזר חלילה. המיפגשים האלה החלו מבחינתי סביב שנת 1980 ושם הכרתי את חברי הסניף התל אביבי כמו גם סניפי ירושלים וחיפה בכנסים ארציים. מיפגשים עיוניים אשר שילבו בקטנה גם החלפות ומסחר כזה או אחר בין החברים והאספנים. תמיד מסחר ועסקים נושקים בדרך כלשהי כמעט בכל דבר ואולי המילה כמעט מיותרת.
אספנים וחברי חוג נומיסמטי לא צעירים
רוב חברי החוג הנומיסמטי היו ממש לא צעירים ואפילו מבוגרים ויש מצב שחלקם היו ממש קשישים. היו גם כמה בודדים צעירים כמוני כמו יואב פרחי ובסך הכולל היו שם כמה עשרות בודדות של חברים המשלמים דמי חבר ולעיתים רק מניין אמיתי. תלוי בארוע ובהרצאה. ההרצאה השנתית ליום השנה של ליאו קדמן ז"ל הייתה תמיד הארוע הכי מכובד והכי הומה ואני זוכר את גורית מגיעה ומסדרת את התמונה כמו גם דברים אחרים בערב עצמו. אגב הדבר הזה ממשיך עד היום אבל במתכונת מעט שונה והרצאות הן העיקר וניתן תמיד להצטרף ולנסות וכמעט תמיד לא היו שם בנות אבל בכל זאת כן וקצת.
צבי שטאל היה שם כמעט תמיד. יחד איתו היו עוד כמו מתי בית הלחמי והאקדח, ד"ר אלגום הקרדיולוג הבולגרי, שלמה לשם שבסוף טס מעבר לים, חיים ישין מאשקלון, זאב בונה הגזבר, ד"ר קלימובסקי וד"ר מישן, אליעזר ויסהוף, רוברט דויטש, עו"ד יעקב מלטיאל גרסטנפלד, עדי השמן, יונה גרסטנהבר השכן של איריס קאופמן מרחוב טביוב שתמיד מכר קבוצת מטבעות ולא אחד.
ד"ר קינדלר היה בדרך כלל המנחה והמרצה אבל לעיתים חברים לקחו על עצמם נושא והרצו עליו והיה נחמד ועד היום אני זוכר הרצאה של שטאל ואפילו פדיחה בלתי נשכחת בה הסביר משהו צדדי שהתפתח למיפלצונת שחיסלה לדעתי גם את ההרצאה וגם עוד משהו אבל נרפה מזה להיום.
תמיד ההרצאות של פרופסור משורר מירושלים משכו משתתפים רבים ובצדק. פרופסור בר"ג גם היה בסדר אבל ותמיד יש אבל.
ממוקד במטרה ונחוש בביצוע ושכל האחרים ימשיכו לדבר
צבי שטאל ז"ל היה נחוש וממוקד מטרה כשהחל במסע הכתיבה הנומיסמטי. הוא ידע שאם יחכה לאישור ומימון מטעם הוצאות הספרים השונות והחמודות, הדבר ימרח או לא יקרה בכלל. אני זוכר איך רתם אותי לנושא ואמר שחייבים לקפוץ למים הרטובים והחליט ומכר את אוסף המטבעות הביזנטיים שלו מזהב. עזרתי לו בזה וככה הסיפור התחיל כשצבי קובע עובדה ואני נגרר וכבר עמוק בסיפור אבל איש לא הכריח אותי בכוח ממש כמו בסרט מציצים עם אריק ואורי. בקיצור צבי דאג להכל ואני גם והנה אנחנו כשהספר הראשון על מטבעות ארץ ישראל בתקופה הרומאית כבר מודפס וכרוך ואפילו ארוז והשנה 1986. צבי גם הביא את יוסי ג'יברי המעצב הגרפי שעשה הכל ואז הכריכה והעיצוב נראו לי ממש לא מעולם המטבעות שהכרנו. לדעתי היה בזה משהו ממש לא שייך, אבל זרמנו עם הראש החדש והמקורי ויש כבר ספר ואפילו 1000 עותקים וחייבים להפיץ את זה ופה כאמור מתחילות הבעיות. ספר מוכן וגמור ללא הפצה זה בעיה. כמה ספרים ניתן למכור בחנות עצמה? לא הרבה ועולם הספרים תמיד היה יותר בעייתי כי סיכמנו כבר שמאספנים לא תגיע הישועה וצריך להגיע לספריות ציבורות, לחנויות ספרים ואפילו לסתם אנשים. בקיצור הפצה ושיווק זה הסיפור וככה למדתי משהו על עולם הספרים והכל על הזקן שלי.
שלחנו למאות כתובות מכתב עם פרוספקט מהודר לגבי שלושת הספרים שראו אור תחת השם הוצאת לידרמן. ספריות מכל הסוגים כמו גם סתם קיבוצים ומושבים זכו לראות את המעטפה עם הדיוור שבפנים. מינה בטוח זוכרת היטב את רשימות הנמענים והכתיבה הידנית של הכתובות וכמובן הדבקת הבולים. חלק קטן חזר עם חותמות מוזרות שהמכתב לא נמסר מסיבות שונות ורק שתדעו שיש גם אספנים לדברים האלה אבל אל תבנו על זה יותר מידי.
הספרים של שטאל לסיכומו של דבר מהווים פרק מכובד בנומיסמטיקה הישראלית הכתובה. אומנם אלו הם ספרים המיועדים בעיקר לקהל הרחב ובעיקר לצעירים ואינם ספרי מחקר מעמיקים וחדשניים. צבי תמיד הראה את כתב היד לכאלה שחשב שיוכלו לתרום ולבקר לפני שהדבר מובא לדפוס ובכל זאת לא אשכח את הדברים הביקורתיים שאמר לי פעם ד"ר יוסי דרורי אחרי שקרא את הספר השלישי שהכיל חומר מתחום עיסוקו ואני רציתי באותו זמן להיעלם כאילו לא הייתי שם ובכל זאת בואו נסכם זאת כעוד התנסות בשוק הישראלי שלימדה אותי ששום דבר אינו פשוט אבל ספרי מטבעות זה סרט ממש לא כזה להיט מבחינה מסחרית אבל חוויה חמודה.
המשפחה כותבת על אבא
צבי שטאל 1924 - 1999 מתוך האנציקלופדיה למטבעות ארץ-ישראל בתקופה העתיקה. צ'ריקובר מוציאים לאור. נכתב על ידי בני המשפחה
"אבא נולד בשנת 1924 ועלה ארצה עם משפחתו מאלזס שבצרפת, בשנת 1933. בראש ובראשונה אבא היה איש משפחה וחברה. הוא היה נוח לבריות, בעל חוש הומור וראייה אופטימית לגבי החיים ושפע חשיבה יצירתית בכל נושא שבו היה מעורב.
במשך 35 שנים עסק בחינוך מיוחד כמורה, ואחר כך כמנהל בית ספר וכמפקח. במהלך שנים אלה תרם רבות לפיתוח מסגרות לתלמידים שנזקקו לחינוך המיוחד ולהתפתחותם המקצועית של מוריהם.
עם צאתו לגמלאות פתח פרק חדש בחייו, והתמסר למחקר ולכתיבה בתחום הנומיסמטיקה. בספריו שילב, בדרכו המיוחדת, את אהבתו להיסטוריה, אהבתו לארץ-ישראל ואהבתו למורשת התרבותית של עם ישראל. האנציקלופדיה למטבעות ארץ-ישראל נועדה לסכם את אחד-עשר הספרים שכתב על הנושא, ולהוות פתיחה לעיסוקים נוספים, אולם התוכניות נגדעו בפתאומיות. אבא סיים את כתיבת האנציקלופדיה, אך לא זכה לראותה מובאת לדפוס. יהי זכרו ברוך. המשפחה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה