חיים המנקה

ברחוב עמוס 27 גר פעם חיים המנקה. הייתה שם מרפסת עם כניסה מהרחוב והיא עדיין שם וזה אחלה סידור לאופניים. צמוד לבניין היה גן רחל שהיה הגן שלי ושל עוד רבות ורבים. גם היום הגן הזה עובד ופועל ויש שם ילדים צוחקים, שרים וברור שגם בוכים ואין כמו לגור עם גן ילדים צמוד וזה מתכון נהדר לחיים יפים גם כשאתה בבית אבות עם התחנה הסופית. ברחוב עמוס היו כמה דמויות שליוו את ילדותנו ונשארו שם. חיים המנקה היה כזה וגם זכריה הגנן עם המריצה, הטוריה והבגד עם המצנפת שגר בבית קטן קרוב לסיבוב של נורדאו ויוסי אפריגן זוכר את אימא של זכריה אבל למדתי שילדים וגם אנשים בוגרים עושים סלט עם דמויות מפעם. כשאני רואה את שטר הכסף של 5 לירות פועל משנת 1958 פלוס, אני נזכר בזכריה וסדרת השטרות הזו זכתה להרבה פרשנויות והסברים. מבחינתי אלו השטרות הראשונים שראיתי.

חיים היה מנקה חדרי מדרגות של בתים משותפים וגם שוטף מכוניות עם דלי, צינור, סבון וסחבה. לא סגור לגבי פוליש וקס. אני לא זוכר את חיים עובד אצלנו בסוקולוב 93 והאמת שאני לא זוכר מי כן ואיך קראו לו או לה. אתם זוכרים מי היה המנקה בבניין שגרתם כילדים? מי היום מנקים חדרי מדרגות? היו לחיים אופניים של פעם עם סבל חזק וגם כובע קש רחב ותמיד גם מקל כביסה מעץ למכנסיים שלא יתפסו בשרשרת. המכנסיים תמיד היו בתוך מגפי הגומי השחורים. מאחור בסבל האופניים היה לו ציוד ניקוי ומפתח הברזים היה מחובר לעוד מפתחות וצמוד לחגורה. אם אתם צריכים נקודת זמן להתאפס אז אני מדבר על משהו כמו חמישים שנה רוורס ואולי גם יותר. לא יודע לגבי חיים כלום. אולי יש לומר לא כלום וכמעט כל שאני זוכר ויודע זה ממה שנשאר לי וסיכמנו שזה סוג של טיפול עצמי. יוסי אפריגן השכן שלי הצמוד מסוקולוב 91 שהיה מסתובב בשכונה הרבה יותר ממני, גם לא יודע וגם לא זוכר וטוען שהיה ערירי. מה ההבדל בין ערירי לגלמוד? אולי גלמוד זה מינוח של חברה קדישא ויש כמה כאלה בטרומפלדור עם לוחית קטנה והכיתוב החסכני פ"נ גלמוד. פעם ראיתי מכתב המלצה למישהו חי שהיה מהנדס מהטכניון בחיפה שביקש להיטמן ליד הוריו ובמכתב נאמר שהאיש גלמוד. בקשתו התקבלה.

האם חיים המנקה היה ניצול שואה? האם היה נשוי? אביהו בר מצא את מקום קבורתו וגם שהתחתן בשנת 1945 עם רחל למשפחת ציפריס. להערכתי היה בגיל של הורי כלומר יליד שנות העשרים ולפי ארכיון תיקי הבניין של עיריית תל אביב קראו לו חיים בלקין.

וזו ידיעה מ 1934 ולפי גיל הנער שזה בול חיים שלנו עם בהרות שמש

 ומשעשע שצריכים להודיע לרחוב עם מספר כי אין טלפונים

                                                     באדיבות אביהו בר

וזה התיעוד מ 1945 שחיים שלנו נשא לאשה את ציפורה לבית ציפריס

באדיבות אביהו בר

קבר פינתי בפנטהאוז. יליד 1919

באדיבות אביהו בר

מכתב רשום של מנהל ההנדסה היה ממוען אליו ובו צו בדבר מבנה מסוכן בשנת 2003. מדובר על דירת חדר בגודל 23 מ"ר בחזית. יש שם בתיק הבניין הרבה מכתבים, אזהרות ותלונות של שכנים בדמי מפתח ובעלי הנכס והשותפויות לאורך השנים החל משנת 1929 כשהשכונה נקראה פרדס לוין ושמחתי לראות במסמכים שמות של אנשים שהכרתי בקטנה כמו ליאור מנחם מבקר העירייה, י. אלרון גזבר העירייה וגם בן דוד של אימי ולהבדיל אפילו אינג'נר שוטה חובל מנהל מחלקת רישוי ופיקוח שניצל מניסיונות חיסול ולבסוף הורשע בבית משפט ועזב את תפקידו לא לפני שהוציא לרון חולדאי הרבה הרבה עצבים בשנותיהם המשותפות בעירייה.

חיים המנקה תמיד היה עם זיפים וזקנקן בסגנון מערבוני ספגטי מפעם ואפילו ג'ינג'י כזה כמו ג'וליאנו ג'מה מהסרט קוראים לי טריניטי. הליכה מיוחדת עם ידיים מונפות לצדדים ואני זוכר איך היה עולה על אופניו עם טיפונת תנופה והרמת הרגל ומעניין למה אצל בנות היה קטע של אין רמה ואולי בשל שמלות. אופניים עם בנות על הרמה זה דבר כזה מחרמן וכדאי שנוריד את זה לפני שזה מתפתח. 

הסיבה לרשומה הזו היא התנצלות מאוחרת וכנה, של אחד המביט לאחור ומצטער על משהו בעברו. פעם חיים המנקה עם המגפיים רדף אחרי ואחרי עוד ילדים שהתקהלו ברחוב עמוס ומאד נבהלתי. ברור שלא היה לו סיכוי להשיג אותי אפילו לא עם האופניים כי רצתי מאד מהר ולא רק באצטדיון המכביה. כנראה אמרתי לו משהו לא מתאים שילדים טמבלים אומרים למבוגרים ומאז לא התקרבתי אליו. אני גם זוכר אותו יושב ומתפלל בבית הכנסת הגדול בדיזנגוף 312 עם חולצה לבנה צחורה וכובע שחור.