נתבקשתי להביא קישקע כי החמין רגיל לזה. הלכתי למקום חדש עם ניחוח צרפתי בשם קרפור וביקשתי קישקע ואחד העובדים ענה לי מה זה המילה שאמרת? קישקע זה מעיים כאלה שמכניסים לשם ...ראיתי את הפנים שלו והבנתי שאין מצב ולמרות זאת חיפשתי בקפואים ולשווא. בסוף מצאתי קישקע בקינג סטור המרכול של בני הדודים שלנו וילדיו של אברהם אבינו. ככה גם נזכרתי בשני ביטויים עם המילה קישקע. הראשון לא כזה כייף כמו להוציא את הקישקע והשני שלקח לי זמן להבין וזה קישקע געלט. כן אני לא טועה
עוד על מילים ביידיש מאת רוביק רוזנטל
אני חושש שבעוד כמה שנים, אדם לא ידע על מה אני מדבר כשאזכיר מפה, מצפן, אטלס, גלובוס נ"צ נקודת טריג, אזימוט וכל אותם מושגים ואבזרים שליוו אותנו הרבה הרבה שנים.
קראו לו ארמין מגרמניה והוא עשה כל מיני דברים בתחום שלנו בישראל. מזכרות לתיירים שבאו לארץ הקודש. מארזים של מטבעות ישראל עם שטרות, בולים ועליהם שרינק חם שסוגר הכל ונראה סבבה וגם מאד זול. רוב הקונים היו סוחרים עם חנויות יעודיות ובמיוחד בני הדודים ממזרח ירושלים, חברון, בית לחם, נצרת. בית המלאכה שלו היה ברחוב אבולעפיה יפו והחנות ברחוב מנדלי. ארמין היה פה מספר שנים והספיק לקנות טונות של מטבעות מחזור מפעם. יום אחד הוא נעלם והשמועה אמרה שחזר לגרמניה.
מישהו הציע לי כיסא ספרים עם היסטוריה מקומית של פרדס חנה כרכור.
ניסיתי למכור אותו ולא היו הצעות רציניות והכי גבוה היה אחד שאמר, אני מוכן לתת לך מאה ש"ח אבל ההובלה עליך ואין לי מעלית.
ליאו היה חבר של אבא ושלי החל משנת 1983 לערך. לפני זה לא הכרנו אותו בכלל, למרות שהיו המון סיבות שכן, אבל ככה זה יצא. ליאו נולד בפלשתינה א"י והיה גבר מרשים וגבוה וטיפל'ה צעיר מאבא. אומרים שנשים היו נופלות לרגליו וגם יפה ירקוני אהבה אותו ויותר מזה. בחתונה שלנו בבית המהנדס ניגשה שכנה לאימי ושאלה אותה איך ליאו קשור לארוע ואז הוסיפה משהו מאד מאד פיקנטי.
חברה שעשתה הרבה מדליות ואני אישית לא הכרתי.
קטלוג שסרק אליעזר מורב ונדמה לי שהמקור היה בצבעים.
אודה למי שיכול להוסיף מידע ובכלל.
תודה רבה
מעולם לא ראיתיו אבל הכנתי לו הרבה דברים והכל שולם.
אחד במאי של ראובן אלון דומברובסקי
אז כשרציתי להחזיר את החוב ואל תכנסו בבקשה לסכומים, כי זה היה הרבה פחות ממה שאתם מדמיינים, אבל בהחלט משהו שעזר נקודתית וזמנית, לקחתי את הכסף כלומר את הדולרים בשטרות של מאה תוצרת ארצות הברית וושינגטון די.סי. ולא את אלה מאשדוד, והכנסתי לספר מטבעות עבה עם כריכה קשה ואפילו ספר באנגלית שתורגם מפולנית אודות 260 שנה של טביעה יהודית עתיקה שכתב יעקב מלטיאל גרסטנפלד. עטפתי אותו טוף טוף, ועד היום בננו נירוש מבקש ממני לארוז משלוחים, עם קרטון מהרחוב ונייר חום ואז דבק שקוף והכל סבבה נסע רשום עם אישור מסירה לאמריקה הגדולה, עם בולים מישראל והכל היה נפלא. פעם המטוסים או האוניות, עפו ושטו לאט יותר ולכן לא התרגשתי שאחרי חודש הדודים אמרו שלא הגיע כלום. גם אחרי חודשיים ושלושה ואז חשבנו שזהו זה והלך הכסף ואולי כבר השלמנו עם טיפשותי הגדולה ותזכרו שאסור לשלוח כסף מזומן למרות שפעם בתקופת המנדט היו מעטפות מיוחדות למשלוח כסף מזומן עם רשת בפנים כמו תחבושת ומעניין מה אומרת הסטטיסטיקה מאז לגבי אובדן ובכלל. אקצר לכם את הסיפור ואומר שכעבור חצי שנה או יותר, מגיע לי פתק לאסוף חבילה בסניף הדואר שלנו הקרוי הירקון, הסניף הנאמן הצמוד לקולנוע דן וגם לשניצל של ציון ואז לא היו תורים ממוספרים וכסאות ולקחתי החבילה. מיד ראיתי שזו החבילה מפעם אל הדודה והדוד. היא חזרה כשכולה מרוטה, חבולה, קרועה, כאשר הדואר שלנו פה עוטף אותה מחדש והספר גם בפנים חלקו מחורבש ומחורפש כמו שאומר אחי הבכור שלמה נתניה שהוא בכלל מאבן יהודה. פתחתי החבילה והיו שם סימנים של בוץ, חול ואולי קקי של יונים ומה שתרצו. אני יודע שאתם סקרנים לגבי הדולרים. אנשים בישראל, רק דולרים וכסף בראש שלכם..
איסוף הינו כייף עבור כולנו, אך כלל ראשון באיסוף
הינו ידע בתחום, כדי להבין מה אוספים, לאן רוצים להגיע, כיצד לסדר את האוסף
(מדינות, סדרות, נושאים) ובעיקר לנסות להתמקד, מלאכה שחלקנו האספנים לא עושים ומהר
מאוד אנו הופכים לאגרנים אינסופיים. אחד התחומים הנאספים מאוד במחוזותינו הינם
מטבעות ושטרות עולם. מטבעות הוטבעו הרבה לפני שטרות והווריאנטים רבים מאוד (מתכות,
שנים, גדלים, אירועים ועוד), מכיוון שההטבעה פשוטה וזולה יותר משטרות. מדינות רבות
בעולם מנפיקות מטבעות רבים לייצוג המדינה ולכן תחום זה מאוד פופולרי באספנות ומושך
גם הרבה אספנים בגיל הצעיר.
הבעיה המרכזית הינה כמובן המידע בנושא. בימינו קל יותר לאסוף מכיוון שיש חומר כתוב וקטלוגים רבים ובעיקר קטלוגים מקוונים ברשת שלא מצריכים את הנבירה בקטלוגים מודפסים עבי כרס שהיו מנת חלקנו האספנים הוותיקים. שירות טוב נעשה בעבר ע"י חברת Krause Publication שהפיצה קטלוגים מצוינים בתחומים רבים דוגמת Standard Catalog of World Coins, אך חברה פשטה רגל וחטיבת הנומיסמטיקה נמכרה לחברת Active Interest Media וזו הפיקה את הקטלוג האחרון ב-2019 ואין בנמצא יותר קטלוגים עדכניים מסוג זה. לשמחתנו יש כמה חברה שיצרו קטלוגים מקוונים, עשירים בתוכן רב בתחום ומאפשרים גם סימון תכולת האוסף ברמה האישית ללא צורך ברישום "עיגולים" בקטלוג מודפס לציון התכולה באוסף, כפי שעושה עד היום אחד מחברי, אספן מטבעות נלהב שסימן את רוב הקטלוג המודפס בשיטה הזאת והמשיך לדפים במילוי ידני לאחר שהסתיימה הפצת הקטלוג.
קטלוג שני הוא Numista היותר
מפורט וכולל חוץ ממטבעות גם אסימונים, מדליות, שטרות ועוד. גם פה תמצאו חלוקה לפי
מדינות ותקופות, רמת הפירוט גדולה מאוד כולל לפי מחוזות בחלק מהמדינות ושנים רבות
אחורה כולל בשפות שונות וכן אפשרות לניהול אוסף, החלפות ועוד. ההתמצאות קצת יותר
מורכבת מקטלוג U-Coin ולעיתים פחות נוחה, אך המידע
רב.
פעם היינו בבית העלמין קריית שאול, שזה בית החיים בו אנחנו מרגישים הכי בבית. רבים מבני המשפחה, מכרים, חברים ובכלל, שוכנים שם עד לתחיית המתים, שאכן תגיע ולא יודע אם לפני או אחרי המשיח ואל תזלזלו בבקשה. מאז שהורי קבורים שם, אני הבנתי שהסידור הזה די נחמד ואפילו חביב, אבל לא בשבילי אחרי 120 וזה לא הכסף חברים. זה לא הנושא כי אם ארוע שקרה שם ועד היום לא ברור לי מה היה שם עד הסוף למרות שאני נוטה לקבל את הקטע והפנמתי. בקיצור היינו שם ולא זוכר אם זה היה יום הזכרון לדודה, לדוד או משהו אחר ואולי זו הייתה לוויה אוריגנאל. בקיצור היינו ואז יצא לי אפצ'י די חזק, כי ככה זה אצלי ומתברר שהשכן שלנו גם עושה אפצ'י חזק, אבל הוא לא קשור בכלל לסיפורנו. האקוסטיקה בקריית שאול ממש סבבה. אימא שלי הסתכלה עלי וסימנה לי למשוך בתנוך האוזן ואני כמעט בטוח שזה מצד ימין שלי. לא בטוח שהפנמתי אז היא בעצמה ניגשה ומשכה.
