יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

רונה המפספסת





מפעם לפעם יוצא לי לקחת את מוניות השרות של קו 4 בתל אביב. לאחרונה אני לא עושה זאת באופן קבוע, כי מאז המצאת הכרטיס הירוק כלומר הרב קו והרפורמה בתחבורה הציבורית זה פחות משתלם ומהרבה סיבות. בכל זאת יצא לי לעלות על מונית שכזו ואפילו לשבת בסוף בשביל שלא יבקשו ממני להעביר כסף  ובהמשך להחזיר כסף ועודף לנהג ולנוסעים ותמיד גם יש עוד שאלות. אם אתה יושב בסוף אז איש לא יציק לך והכי חשוב שלא ידברו עליך מאחורי הגב. 



משרד בירמיהו ליד הקיוסק של קרוב המשפחה של וודי אלן
פעם המוניות של קו 4 התחילו באזור שממול תיכון עירוני ה'.  אפילו יש להם  משרד קטן על הפינה כמעט של ירמיהו בן יהודה. פעם היה שם בצמוד  גם קיוסק ספרטני של אחד ג'ינג'י רזה, כמעט קרח ומאד מוזר, ותמיד הייתי בטוח שהוא קרוב משפחה של וודי אלן. היה לו תמיד מבט עם מתח שרירי כזה, העומד בפני פיצוץ אבל מעולם זה לא קרה. המשרד של קו 4  עבר בהמשך  לחניון של רידינג. אומרים לי שהמוניות של קו 4 זה עסק עסק, ולא פשוט להיכנס לחבורה הזו וצריך שם הרבה כסף. תמיד כשנסעתי איתם עלתה בראשי המחשבה המוזרה שמעולם לא זכרתי שהם עשו קמפיין שיווקי לעצמם ואפילו אסימון מיוחד לנסיעה לא היה שם כמזכרת לאספנים האוהבים אמצעי תשלום בתחבורה. יש כמה פריטי אספנות בתחום הזה וחברת דרום יהודה עשתה בזמנו כרטיסים מקסימים ואפילו אסימון אלומיניום 2 פרוטות. 



עסק טוב כנראה לא זקוק לפירסום או שקשה לנהגים לחשוב מחוץ למונית אבל בכל זאת הם נותנים יד ומקום ומקבלים כסף מפירסום של אחרים. הנהגים במוניות השרות שווים כתבה נפרדת וזה אולי יגיע. 
אז התישבתי במונית השרות שכמעט הייתה ריקה וממוזגת די סביר ואז זה הגיע ישר לפנים.
אם לא קלטתם אז אסביר בקצרה שבכל מושב במונית הייתה מולבשת כרית כיסוי  לבנה עם פירסומת, על זה שרונה אלמוג ראתה בחור והיא מה זה רוצה לפוגשו שוב,  כי זה נראה כמו פיספוס חייה. רונה המפספסת מנסה שלא לפספס וזה כנראה עוד מסע פירסומי נחמד וקטן ואני תמיד בעד הקטנים שתמיד רוצים לגדול. מענין איך היו קוראים למסע הפירסום אם רונה הייתה מפרסמת מוצצים לתינוקות.
נסיעה טובה
רונה אלמוג מפספסת את נסיך חייה בקו 5

יום שישי, 16 באוגוסט 2013

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי

August 16, 2013 at 7:28am
תמונות שחור לבן מפעם מצליחות להפנט אותי. במיוחד כאלה שצולמו לפני שנולדתי.  יש בצילומים של פעם חדות ואווירה מיוחדים , או שזה הכל רק בראש.  גם תמונות סביב 1958 וקצת,  מצליחות לעשות לי את זה. משום מה דברים  שראיתי וחוויתי  בעצמי פחות מרגשים אותי. 
חשבתי שאני מכיר את כל התמונות המשפחתיות מפעם וממש לאחרונה גיליתי שכמו תמיד יש עוד משהו שהתחבא. לאחותי אראלה הבלונדה,  יש אלבום  אישי  ובו תמונות שמעולם לא ראיתי. אחת מהן ממש שיגעה אותי ובמובן הטוב. 

הר כנען-צפת חופשה משפחתית במסגרת משטרת ישראל

בתמונה הנהדרת שצולמה כנראה על ידי הצלם המשטרתי (?) רואים  מימין את אמי גניה, אחותי אראלה, אבי שמואל ואחותי דבורה. כולם  צוחקים  ומענין למה. הם עומדים לפני הרכב המפואר של נשיא המדינה. אחותי אראלה זוכרת שרחל ינאית בן צבי  ומניה שוחט באו לאותו נופשון משטרתי  בהר כנען שליד צפת וזה כנראה הרכב שהביא אותן. ליד העץ עומד מישהו לא מזוהה. אראלה זוכרת  שאירגנו שם פעילות מיוחדת לילדים כי ההורים באו לנוח.  השנה כנראה  1956 פלוס. אני עוד לא בתיכנון.   אבא שלי היה שוטר  מ 1949  ועד 1958  . בטוח שיש עוד פרטים  נחמדים  המצויים בתמונה. אשמח לעזרתכם האדיבה.

מה זה סוציאל דמוקראט וגם על מרצדס בירקון

August 15, 2013 at 9:17am


יש מושגים השגורים לי על הלשון , אבל באמת שאין לי מושג ודרך להבינם במדויק. בשנים האחרונות משתמשים הרבה בצמד המילים סוציאל דמוקראט ואני יודע שזה משהו בסדר ואפילו מאד מתחבר לשלי יחימוביץ'.  יש  יותר סוציאל דמוקראט משלי בישראל?  בעולם  הגדול  מי שנחשב לסוציאל דמוקראט האולטימטיבי הוא וילי ברנדט  אבל וילי מת ואפילו יש רחוב על שמו ביפו. חוץ מזה מרצדס זה יופי של אוטו אבל אני די בטוח שלא אקנה כזה לעולם. פעם חשבתי אחרת.
  
מדליה זהב וילי ברנדט בן עמי מכירות פומביות

וילי ברנדט ביפו
וילי ברנדט אישיות מיוחדת וראיתי כמה פריטי אספנות  עם דיוקנו. אפילו כמה מדליות זהב גרמניות עם דיוקנו הצעיר,  שמשום מה מזכיר לי את ד"ר אריה קינדלר מנהלו הראשון של  מוזיאון המטבעות בביתן קדמן שברמת אביב. לאחרונה אפילו ראיתי שלט רחוב בסימטה קטנה היוצאת מתחילת שדרות ירושלים ביפו.  זה ממש די קרוב לשירות הבולאי  בשדרות ירושלים 12. לסוציאל דמוקראט  זה מיקום הרבה יותר הגיוני מרמת אביב ג' למשל. אז וילי ברנדט זה  הדוגמא  הכי בולטת לסוציאל דמוקראט  ואפילו צ'ארלי מבת ים   תמיד מזדהה עם דמותו  יחד עם הרעיון הכללי.
בכל זאת  אני די חסר בטחון עם  המושג הזה. זה לא יושב אצלי טוב בשביל שארגיש איתו נוח. האם מי שגר באקירוב יכול להחשב סוציאל דמוקראט? ואם הוא קנה שם ממש בהזדמנות? ומה לגבי משמר השרון?   ומה לגבי קיסריה? ראש העין?  ומה לגבי מטוס פרטי? איפה עובר החוט המבדיל בין תחום הסוציאל דמוקראט לבין סתם קפטליסט ואפילו לא חזירי? האם ניתן לתחום כמו בשבת אזורים לפי אידיאולוגיה?  
מה לגבי בייל גייטס שמחלק בחזרה  לחברה את כל הונו? 


אוכלים ומדברים גבוהה גבוהה
לעיתים די לא קרובות ,  יוצא לנו ככה במשפחה לשבת ולדבר על דברים שברומו של עולם. בדרך כלל זה באוכל כי אין יותר טוב מאשר לדבר תוך כדי אכילה מדודה וסבירה. רצוי נושאים לא מרגיזים ומעוררי מחלוקת והעלאת עצבים. זה לא תמיד מצליח לנו ועם השנים  זה לא ניהיה יותר קל.
 כשעולה מילה קצת קשה , מסובכת  וככה לא שיגרתית  ,הילדים תמיד רצו לדעת למה שוב אני מפנה אותם לאינציקלופדיה ולא מסביר פשוט ולענין. לך תסביר להם שלא תמיד אבא יודע הכל ולעיתים מה שאבא יודע זה בדיוק הפוך מכוונת המשורר. היום ישר רצים לגוגל ולויקי המהירה  ובכל זאת ענין הסוציאל דמוקראט לא מסתדר לי באופן טבעי וחלק.  אני תמיד חייב סיפור להמחשה ורצוי עם סוף טוב ,   ואז בא סמיר החבר שלנו שחזר מגלות באיילת וכדרכו הסביר לנו באמצעות סיפור פשוט וידוע מה זה סוציאל דמוקראט ואפילו בתל אביב. כל הזכויות שמורות לסמיר מצרי - Samir Masri. 

פרס נובל לשלום סדרת מדליות מכסף


הסיפור מתרחש ממש בסביבת הנעורים הטבעית שלי. אני מכיר בה כל אבן ומהמורה  וככה זה הולך לפי סמיר מצרי שנולד בכפר קרע והגיע לתל אביב אי שם בתחילת שנות השמונים ומאז הכל היסטוריה. סמיר לא צריך בכלל מרצדס ובנות מכל העולם פשוט הרוסות  עליו ועם השנים זה לא פוחת בכלל. 



העכבר מטייל לאורך הירקון 

 יום אחד העכבר מטייל לו בירקון על הבוקר אחרי בילוי לילה סוער. הראש שלו מלא שתייה ואולי אפילו עוד דברים טובים והאויר הטוב לאורך הירקון ממש נפלא. רחוב אוסישקין  היום זה ממש לא מה שהיה פעם. הנחל הזה עם כל השיפורים בשנים האחרונות יצא משהו משהו ולהשיג שם דירה זה סיפור מורכב למרות שפעם היתושים והריח לא היו הצלחה מרעישה. אז חזרנו לעכבר שמרענן הראש בצעידה על הגדה הצמודה לרחוב אוסישקין בואכה בני דן. לפתע הוא שומע מאמצע הנחל קולות מוזרים ולא סתם  כי אם נעירה של חמור ואפילו במצוקה. העכבר שהיה קצת מסטול מסתכל למרכז הירקון ורואה חמור אמיתי ואפילו חמור מוכר לו כשהוא טובע ועוד מעט לא יהיה חמור. העכבר לא חושב הרבה ועם כל ההאנג אובר שלו הוא רץ במהירות נכנס למרצדס שלו המפוארת בצבע שחור וטס למקום הטביעה מוציא מהבגז' חבל טוב עם לולאה , זורק למרכז הירקון,  אומר לחמור להחזיק חזק ומחבר לוו הגרירה נכנס למרצדס מכניס להילוך נסיעה ומוציא את החמור בשלום  החוצה.

החמור כולו רטוב ומפוחד כי הירקון למרות הכל זה לא שיא הניקיון אבל  בחוץ על הקרקע היציבה החיים נראים הרבה יותר יפים וכולם התאספו לראות ולחגוג את הצלת החמור בידי העכבר בעל המרצדס. בחברה סוציאל דמוקראטית כולם עוזרים לכולם וזה שיש לך מרצדס  לא אומר שהאף שלך למעלה ואתה פורש מאנשים פשוטים ואפילו סתם חמורים. החמור ממש אסיר תודה ולא יודע כיצד להודות והעכבר שלנו כבר מרגיש שעוד מעט כולם ישבחו אותו ותתחיל חגיגה שלמה והוא כבר מנפנף לחמור ואומר ככה זה החיים הסוציאל דמוקרטיים כשכולם עוזרים כפי שידם משגת לאור המצב. היום אני ומחר אתם. וככה נעלם לו והחמור ממש המום אבל חי ונושם. 

הירקון נחל איתן והארובה של רידינג

 החמור  מטייל לאורך הירקון 
עוברים להם כמה ימים שלמים  ואפילו שבועות ואנו שוב חוזרים לירקון כשהפעם החמור שלנו צועד באותה גדה ואפילו מלחך לו מעט מהעשבים השוטים שלאורכו ממש ליד זבולון ומועדון השייטים. החמור שקוע לו עם הראש בקרקע ונדמה לו שהוא שומע קולות חלשים של צווחות לא מזוהות. הוא מפנה מבט לעבר הירקון ורואה שם די באמצע את ידידו העכבר כשהוא שם מנסה לשחות ואין לו כוח והוא צורח לעזרה הצילו הצילו.
 החמור שלנו זוכר את מה שקרה לו זה  מכבר  ואפילו את אותו עכבר שהציל אותו ממש מאותה סיטואציה נוראית. החמור אובד עצות ובמצבי לחץ חמורים כידוע מפסיקים לתפקד,  למרות שלעיתים חוסר מעש הוא גם משהו  מאד הגיוני  ובמיוחד אם  אתה  פוליטקאי. האם הסירוב של שלי להיות שרת האוצר היה הגיוני מבחינה סוציאל דמוקראטית? מה לגבי ציפי לבני? האם רביזיוניסטים לשעבר יכולים להיות סוציאל דמוקראטיים?

מספיק  גדול  ובלי  מרצדס בכלל
 אז החמור מתחיל לחפש עזרה אבל אין לו לא מרצדס וגם לא חבל  ארוך.  ואז הוא שומע את העכבר אומר לו שישליך לו את שלו. זה לקח כמה שניות והחמור הבין שהוא פשוט צריך להוציא את מה שהאלוהים ברך אותו באופן טבעי והנה זה כבר זה בחוץ ואפילו במים ונע לעבר העכבר הטובע שנאחז בשמוק של החמור והנה הוא כבר אוחז ויושב עליו והחמור מושך אותו והעכבר בחוץ ורטוב וכולם ממש מאושרים.  
ככה זה בחיים הסוציאל דמוקראטים והעזרה האישית ועל פי יכולתך.  סמיר  מצרי מוסיף  ואומר שזו  עוד הוכחה שלא צריך מרצדס אם יש  לך מספיק גדול.... 


רחוב וילי ברנדט ביפו st Willy Brandt TA JAFFA

יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

מי זה או מה זה יהודה הימית מיפו?



על יפו כתבו ושרו לא מעט. אפשר לאכול ביפו אוכל נהדר ובהרבה טעמים. גם על המטבעות והמדליות של יפו כתבו ואפילו על יהודה הימית. אז היום עוד קצת ולא ממש חדש.

מבחר שלטי רחוב ביהודה הימית יפו 

הקרב הימי בין הרומאים ליהודים הונצח בשם של הרחוב על סמך מטבע מהונדס ומשופצר
זאב וילנאי הציע את שם הרחוב הזה כי תמיד טוב לזכור היסטוריה אפילו כשמפסידים
שלט רחוב מהווה תעודה היסטורית לא רק על מה שכתוב בו,  כי אם גם על מה שלא נכתב.


יש לי פינה חמה ומתוקה ליפו. כנראה מהסיבה שהורי ואחותי הבכורה דבורה הגיעו לשם אחרי השהות במחנות המעצר בקפריסין. אחותי אראלה נולדה ביפו ושכונת ג'באליה - גבעת עלייה , הפכה לחלק מפרק משפחתי שארך כחמש שנים .


כשבגרתי אבי נהג לקחת אותי לבית בו גרו ולספר מעט חוויות עבר. גם בתחנת המשטרה שבה שרת כשוטר רגיל. אני גם זוכר היטב את נעלי הריצה האדומות והמקצועיות תוצרת פומה עם המסמרים שקנינו בחנות הספורט בשדרות ירושלים לאימונים של המאמן שפינקה באיצטדיון המכביה. אולי זו הייתה החנות של השוער הרצל קביליו אבל ממש לא בטוח. גם בלומפילד הוא חלק מהלב היפואי שלי וככה גם המוסך של צביקה מלמד המסור והטוב והכל בסביבת רחוב יהודה הימית. הלב המסחרי של יפו האורבנית די מצומצם בסופו של דבר.


דבורה אחותי הבכורה זוכרת משם אנשים ,משפחות ואירועים. הבית בו התגוררה המשפחה שלנו ביפו עדיין עומד עם שינויים כמובן. הסביבה היום בפיתוח נהדר ואזור הקונסוליה הצרפתית מאד מיוחד. גם מרכז פרס לשלום ניצב שם בסוג של המתנה. מדרון יפו יצא משהו משהו. לא יודע להסביר בדיוק ,אבל לא מתאים לי לגור ביפו למרות כל השיפורים המיוחדים. רחוב 3888 נראה לי בסדר ואנחנו עוד נשוב אליו יום אחד. צור שיזף הרבה יותר משתלב שם ביפו ממני, ועובדה שגם בהרצאות של פרופסור אורה נגבי בזמנו ידע להשתלב נהדר. האתר שלו משהו משהו ויש כמובן על יפו. [לקישור]


המטבעות של יפו -לא היום!
המטבעות העתיקים של יפו זה פרק בפני עצמו. רובם בהחלט נדירים והמצאי אינו עצום. אני מבטיח לחזור לעניני מטבעות של יפו לדורותיהם ואפילו על אסימון מיוחד של מלון ירושלים ביפו של הטמפלרים והמושבה האמריקאית, למי שרק ירצה. היום זה לא יקרה כי אנחנו כולנו מתכנסים ביהודה הימית שממש מעטים יודעים למה יהודה ומאיפה הימית. לאחרונה הסתובבתי שם לא מעט , ואפילו שאלתי עוברי אורח נחפזים על אותו יהודה ואיש לא ידע והאמת די בצדק. בשום מקום ברחוב לא מצאתי הסבר כלשהו מלבד על שלט מקסים ודי ישן ממתכת עם אמייל כחול ששרד ונשאר בבית מספר 14. חלפה שנה וקצת והשלט נעלם.


פוטנציאל נדל"ני, אוכל בולגרי , חומוס ואימפוטנציה מונציפאלית
רחוב יהודה הימית הוא כמו שאומרים יועצי נדל"ן בכירים רחוב עם פוטנציאל. מבחינתי יועצי נדל"ן הם סוג של אימפוטנטים במובן האורבני. תמיד מדברים במיליונים בשביל לספור בסופו של יום כסף למכולת השכונתית. שימליצו לאנשי גאליה היהודים לקנות ביפו. מצידי עדיף שהצרפתים בחלקם יתרכזו שם וירפו קצת מבן יהודה שטראסה. בהמשך גם תיווכחו לגלות שקשה לסמוך על צרפתים מצרפת וכמובן שמדובר בצרפתים לא יהודים ובמיוחד לא צפרוקאים. 


עם הרבה מזל וכסף רחוב יהודה הימית יכול להיות סוג של שינקין אם לא למעלה מזה.
מספרי הרחובות ביפו  מתחילים מבלומפילד ונגמרים בים הגדול
רחוב יהודה הימית מתחיל מרחוב עזה ממש ליד שדרות ירושלים ובן צבי ומסתיים עם כמאה מספרים לערך בנמל יפו. בראשית הרחוב יש ריכוז מסעדות בולגריות נהדרות ועממיות לטעמי. גם אבו חסן-עלי קראוון מהחומוס שם ברחוב שבטי ישראל על הפינה, במקום מרווח ופחות רועש ומלחיץ מזה ברחוב הדולפין.
שמתי לב שהמספרים הנמוכים הם ממש לא מכיוון הים כמו בתל אביב. הראש הערבי שוב עובד הפוך משלנו, כי אולי שכחתם אבל פעם יפו הייתה ממש עצמאית ובלי תל אביב בכלל , שבהמשך תחבק אותה ואפילו "תספח" אותה. היה זה שלמה להט- צ'יץ' , שלפחות תמיד הקפיד על החיבור הבלתי מתפשר, של תל אביב יפו כיחידה מילולית מוניציפאלית אחת. ומה בפועל? 


   בתים מרשימים, נפחות ברזל, פסיפס, ארבה, סוסים וגשר עם גרפיטי 
ממש לאחרונה נפתחה שם חנות בגדים חדשה וגדולה במחירים ללא תחרות, ממש לא הרחק מגלי צה"ל שזה ממש לא סוד צבאי. בהמשך תמצאו את בית הפסיפס ואפילו היה בית מרקחת ממש מזמן שהפך לבית אורגני כי נמאס לו מהפורצים הנזקקים למשככי כאבים. אולי מישהו יכול להסביר לי למה יש המון רוקחים ערבים וכמעט כולם נוצרים? מתקנים אותי שלא רובם כי אם כולם. מתקנים אותי שוב שיש ערבי מוסלמי אחד לפחות. אם תכנסו לרחובות הצדדיים בקטנה יש סיכוי שבצמוד לשיכונים תמצאו סוסים מלחכים עשב טרי פה ושם. אני ראיתי לפחות שנים אתמול.


יש ברחוב יהודה הימית מבנים די מענינים ומרשימים מפעם שבחלקם שוכנו משרדים ומחסנים ממלכתיים. יש גם עבודות נפחות מיוחדות. השלט שצילמתי בתמונה מלפני שנה (שבינתיים נעלם) , מעיד על מחסן חרום למלחמה בארבה שאולי עוד יגיע ואל תיהיו כל כך שאננים, ואל תגידו לי שוב שזה משרדי שב"כ או כל מיני סיפורי בדים. החיים ביפו על אמת חזקים מהתסריטים. מענין למה ביפו יש תמיד חארקות ומשמר הגבול?
אין בישראל הרבה רחובות שמעליהם גשר עם תנועת מכוניות. אם תבקרו ביהודה הימית אז תוכלו להתגלגל מכיוון רחוב יפת לשדרות ירושלים או הפוך לכיוון הים והנמל שעבר מתיחה יפה מאד.


שלט המתכת הכחול מפעם ברחוב יהודה הימית מספר 14
 השלט הזה שווה כתבה. עד אתמול חשבתי שזה מידע סתמי אבל כשחזרתי לבקר שוב היום - 10.1.2013 , התברר לי ששלט המתכת הכחול מפעם , שאתם יכולים לראותו כחלק מהתמונה העליונה , הוסר ונעלם. אין יותר שלט אמייל ישן וטוב , ומזל שיש תמונה כי השלט יפה ומסביר את השם. היום בשום מקום ברחוב לא תמצאו הסבר כלשהו לשם יהודה הימית.
ביהודה הימית בשלט המתכת הכחול מפעם (בתמונה העליונה מצד ימין) כתוב "רח' יהודה הימית שם המטבע המיוחד שטבעו הרומאים לזכר נצחונם על הצי היהודי המורד". ובאנגלית REHOV YEHUDA HAYAMIT. לדעתי השלט זה אומר המון ובהרבה ענינים.  זוהי תעודה היסטורית חשובה מפעם עלינו ובכלל , ואני אסביר במעט שאני מסוגל.
שימו לב שהשלט שלנו נטול ערבית בכלל כי אולי הערבים של אז לא ידעו לקרוא או שפשוט לא שמו לב אליהם אז, כי כמו שאומרים הצעירים "לא סופרים אותך בכלל". הניקוד בעברית הוא עם פעמיים פתח במילה הימית ולא פתח וקמץ בשלטים החדשים. מכיוון שמעולם לא שלטתי בניקוד אז אודה למי שיעזור ויגיד מה נכון. תודה למדקדקים בניקוד. אגב מזמן לא נתקלתי במושג ימיה, מי זוכר את קן ימיה שהיה בשדרות נורדאו קרוב לגן העצמאות וכיום מלון גרנד ביץ (הזונה הגדולה?). הכיתוב באנגלית מעיד שגם באנגלית כותבים רחוב- REHOV בדיוק כמו ששומעים בעברית. כל זה נכון כמובן לזמן שהניחו את השלט. מי יודע מתי בדיוק?


איפה השלט מפעם?
שלט כזה ששרד ולא הוחלף, ואפילו לא סתם נסחב מעיד שמקומו במוזיאון. אפילו במוזיאון קדמן למטבעות ואם גברת סיסליה מאיר לא תחפוץ בו,  אז מוזיאון יפו בכיכר קדומים ואם גם שם לא, אז אני מוכן ואפילו בתשלום. האם זה נכון ששלטי הרחובות הישנים מפעם העשויים פח ונמכרים בשווקי העתיקות מגיעים ממחסני העיריה בדרך כשרה כפי שכמה מוכרים אמרו לי? הנושא שווה ברור ובכל מקרה דעתי היא שטוב ששלטים כאלה יהיו בידי אספנים וחובבי נוסטלגיה מאשר במחסנים מעלי אבק וקרדית. היום כאמור אין שלט חברים.
      
יהודה הימית מתוך מדריך הרחובות של תל אביב יפו - כתב וערך יחיעם פדן
"כתובת על מטבע שהנפיקה הקיסרות הרומית לרגל הניצחון שנחלו אניותיה על הצי של ממלכת יהודה בסוף ימי בית שני 70 לספירה. בקרב קשה בימה של יפו הוטבעו ספינותיה של ממלכת יהודה, הוטבעו ספינותיה של ממלכת יהודה, והרומאים - שראו בכך נצחון אדיר- הנפיקו מטבע זה. יוסף בן מתתיהו מספר כי הים פלט 4200 גוויות לוחמים יהודים שטבעו: בנוסף לכך הרגו הרומאים כל מי שהצליח לשחות ולהגיע לחוף (קדמוניות היהודים ג, ט). בעבר נקרא רחוב זה בשמו של פייסל מלך עיראק, אחיו של עבדאללה הראשון מלך ירדן." ותודה ליחיעם פדן.


אני מאשים ולא של אמיל זולא !
רחוב יהודה הימית קבל את שמו ממטבע יחידאי המצוי במוזיאון בצרפת מאז 1836 , ואין לו אחים בשום מקום אחר. פרופסור יעקב משורר כתב על המטבע הזה בפרוט רב בספרו הנהדר "הצד השלישי של המטבע" בפרק הזיופים עמודים 116 - 120 וזה סיכומו: "הזייפן נטל מטבע שחוק שטבוע בו תיאור דומה עם הכתובת יודיאה קאפטה- יהודה השבויה ושינה אותה ליהודה הימית וכמובן שבלטינית מ CAPTA ל NAVALIS " בצילום המרכזי תוכלו לראות תוספת של אליעזר מורב לצד התרשים מצד ימין עם הכיתוב המקורי של מטבע אמיתי. הציור הוא של מה "שכאילו אמיתי" וישנו בצרפת.


אבא של מתן וילנאי
זאב וילנאי (1900 -1988), חוקר ארץ ישראל ועתיקותיה , היסטוריון וגאוגרף וגם אביו של מתן השגריר שבסין , היה זה שהציע את שם הרחוב יהודה הימית אחרי שבמדריך ארץ ישראל שלו שהיה מאד נפוץ בשנות הארבעים והחמישים, הראה את ציור המטבע לצד קורות יהודי יפו.


עוד בלוף וחארטה עתיקה מחודשת
היום כמעט ברור לכל שאין מטבע כזה מקורי. המטבע שלנו המצוי בצרפת של יהודה הימית הוא מטבע מפוברק. מטבע שעוצב ביד אדם על מטבע אחר והכיתוב בו שונה בכוונה. פרופסור משורר המנוח עמד על כך לראשונה במקומותינו וכתב זאת מפורשות. בצרפת חשבו כך כבר ב-1872. נראה שוילנאי לא היה בקשר עם הצרפתים כשהציע לקרוא לרחוב פייסל בשם החדש, ונראה לי שזה בכל זאת שם נהדר גם אם אין באמת מטבע שכזה. לא כל דבר חייב להיות אמיתי ומקורי בחיים הנוכחיים וממש לאחרונה יוסי שחם אמר לי שבית המשפט בירושלים אפילו אמר את דברו בנושא. לכאורה מותר לזייף ולפברק עתיקות אבל אסור אולי שיתפסו אותך. די מוזר ששוב חזרנו ליפו ולענין הכאילו עתיקות חדשות.


"אני עם הצרפתים גמרתי אלה לא חברותיים"
מבחינתי זוהי הוכחה נוספת שלא ניתן לסמוך באמת על הצרפתים, וסיפור האמברגו וספינות שרבורג היה רק ענין של זמן, ובכל זאת פיג'ו 404 היה אוטו נהדר וקרלה ברוני מחממת את הלב.


מי מכיר את יהודה המלח/קונסי?
מי שמכיר את יהודה המלח האספן , עלול לטעות שאולי זה יהודה שלנו הקרוי גם יהודה קונסי כי הרבה פעמים הוא מעדיף לעבוד בקונסיגנציה. ליהודה שלנו יש עוד כמה וכמה שמות, כי הוא מנסה לבלבל את עצמו והסביבה והוספת השם ימית לשמו רק תעצים את המושג. מהיום אקרא לו אח"י יהודה הימית.
אם תרצו להרחיב קצת אודות נושא יהודה השבויה אז בקישור הבא תמצאו קצת ממה שאליעזר מורב כתב על המטבעות והמדליות בגירסה מתומצתת. יש גם ספר משלו בנושא.


מי זה או מה זה יהודה הימית מיפו?  פורסם לראשונה ב MySay  במגזין של קובי לידרמן  צילומים אליעזר מורב





יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

המדען על שטר הכסף ונגיף הפוליו

August 11, 2013 at 12:31pm


מחסנים את ילדי ישראל כנגד נגיף הפוליו בשל חשש מהתפרצות המחלה. לי זה מזכיר כסף מפעם. כל אחד וההקשרים שלו. הכסף הראשון שהכרתי היה הכסף שנולד וראה אור יחד איתי בשנת 1958. הכסף הזה היה יפה לדעת רבים והציג דמויות מישראל. היו שם החיילת, הדייג, הבנאי, המדען, והחלוצים שהם העלם והעלמה. היום אזכיר בקטנה את השטר של המדען משום שתמיד חשבתי שיש לזה קשר למחלת הפוליו וליונה סלק המדען . כל הזכויות לטעות הן שלי במקור. 

BEN-AMI ENDRES AUCTIONS דוד בן עמי אנדרס מכירות פומביות

מבחינתי סדרת הדמויות כלומר הסדרה השנייה היא הסדרה הכי אהובה וכנראה שזה קשור לילדות ולעבר. הסדרה הוכנסה למחזור בהדרגה בשנים 1959-1960. האחים שמיר ויעקב צים הם המעצבים

כילד אני זוכר את אבא שלנו שמואל ז''ל סופר  את הפדיון היומי של המונית. היו הרבה שטרות כחולים של הדייג, ירוקים של החיילת  וגם חומים של הפועל ובקושי היו שטרות אדומים של המדען ובטח מעטים של אותם קיבוצניקים הבחור והבחורה. כסף קטן תמיד נשאר במונית  בקופסת הפח העגולה שקודם הכילה כנראה סוכריות. כילד הכסף הקטן היה הרבה יותר שימושי  כמו 10 אגורות לארטיק קרח.

Magazine photo by Yousuf Karsh, 1956 יונה סלק

אין לי מושג למה תמיד חיברתי את דמותו של יונה סלק היהודי האמריקאי לשטר הכסף הזה אבל מבחינתי זה היה הדבר הכי ברור שממש לא דורש הוכחה. יש המון דברים בטוחים שבסוף הם ממש לא בטוחים בעיקר בנושאי כסף ואספנות. ההיגיון אומר שלירה שווה יותר מחצי לירה , אבל בעולם האספנות הדבר ממש הפוך ואפילו יש לזה הסבר אבל לא היום בבקשה.  



 יגאל ארקין  בולש אחרי דמויות על הכסף
אם חשבתם שבאתי לספר לכם על הטעות האישית שלי בזיהוי דמותו של המדען על שטר הכסף אז כדאי שתדעו שיש פה סיפור די מענין ואולי אתם תוכלו לעזור. בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לזהות את הדמויות האמיתיות העומדות מאחורי כל השטרות של אותה סדרה. יגאל ארקין כתב על זה יותר מפעם אחת. אפילו בקטלוג הרשמי של בנק ישראל הוא מציין נואשות שהמצולם בשטר הוא בבחינת אלמוני. הוא ממש חקר את הנושא ולא הרפה מהענין וגם מבחינתו יש פה סיפור די בלשי.  

סלק ובן גוריון 1959


אולי זה רודי ויסנשטיין הצלם?
 קראתי ממש לאחרונה שרודי ויסנשטיין הצלם המיתולוגי הוא האיש לטענת מקורביו. יגאל ארקין לא מקבל זאת ועדיין הדבר דורש הוכחה ונראה שהתעלומה לא נפתרה.  אני מבין את יגאל ארקין המתעד החצי רישמי של הנומיסמטיקה הישראלית המודרנית.  בעבר אני זוכר שלושה מקרים לפחות שאמהות ונשים שונות טענו שהבת שלהם היא היא אותה חיילת מהשטר של החצי לירה. אם ככה מבחינתי יונה  אדוארד סאלק הכי מתאים ומכל הבחינות אפילו אם זה לא נכון.

הדולרים בגרביים של ביבי

August 10, 2013 at 12:07pm



אלדד יניב מארץ חדשה מזכיר לכולם שביבי שם כסף בגרביים. "פרנקל נעצר בהונג קונג על גניבה. ליידרמן חשוד בהטרדה מינית. ולביבי יש דולרים בגרביים" וכל הזכויות שמורות לאלדד יניב בפייסבוק.
הוא נוהג להזכיר זאת כמה וכמה פעמים ואפילו ציין מתי ראה זאת ואפילו למי ביבי נתן את הכסף. למרות שיש הכחשה גורבת מגרב לגרב ואפילו רמיזות לתביעת דיבה אפשרית , אני לגמרי מאמין במקרה הגרביים ליניב. ובכל זאת אני  לא מבין מה רע בזה. גם אני לעיתים רחוקות נוהג לשים דולארים ואפילו שקלים בגרבים שלי. אז מה? בגין הראשון לא שם כסף בגרביים כי בגין לא ידע מה זה כסף ובשביל מה זה טוב. מעטפות מתברר זה ממש לא בטוח. חוץ מזה ידידי יהודה מאי השמאי טוען באדיקות שבכל סיפור על כסף מופיע גרוזיני. יכול להיות שביבי גרוזיני?

גרביים בשלישיות?
גרביים זה מוצר גאוני ולדעתי זו מתנה אידיאלית להמון דברים. לאחרונה שמעתי על רשת גרביים המוכרת פוזמקאות בשלישיות וזה לדעתי רעיון נפלא וגאוני בשיווק  למרות שלוחשים לי שהרעיון המקורי בא בכלל מאפריקה שם השחורים תמיד נהגו לקנות גרביים בשלישיות ומענין למה. לעולם אל תקנו גרביים זולות אלא אם אתם מתכוונים לאפסן בהן מטבעות או תכשיטים, שגם זה סידור מוכר ומוצלח. המקום הכי טוב לקנות בו גרביים זה מרקס אנד ספנסר בלונדון ולא הייתי מציין זאת אם זה לא היה גם המקום הכי טוב להחלפת כספים כלומר CHANGE ובלי טובות של שולחניים למיניהם. ותודה לאלון מליס הגיאולוג וד"ש לננסי ולילדים.

"כמה כסף צריך ביז'ו?"
אם הגרביים שלכם טובים  ונוחים הם בהחלט מקום סביר ובטוח להסלקת כסף באופן זמני. לריח אין שום משמעות.  אם זה משהו קבוע אצלכם אז יש בעיה או שאתם כנראה חלפני רחוב ואז כל הסבר מתקבל. לא אשכח איך פעם ככה באקראי בחנות נזקקתי לסכום כסף די הגון ובמזומן לעיסקה מתגלגלת  וממש במקרה עבר אצלי אברם הגרוזיני מלוד שקונה מטבעות רוסיים. אז חשבתי שאוכל להעזר בו ושאלתי אם יש באפשרותו לדאוג לנושא בהמשך היום. אברם שאל רק "כמה צריך ביז'ו ?" ואחרי שהבין עשה סיבוב קטן במקום התיישב על הספסלון הנמוך בחנות והוציא מגרב אחת בצד ימין סכום נאה המספיק לקניית אוטו חדש מהניילון. לידיעה צד שמאל אצל אברם זה דולארים.  כולנו בחנות  היינו המומים מהקלות הבלתי נתפסת של הבנק הנייד והמיידי.
אני לא מפסיק לצחוק משמחה בכל פעם שאני רואה את אברם מלוד עם הכיפה הגדולה שתמיד מחפש וקונה מטבעות רובלי ישן של רוסיה.

ביז'ו - תמונת אילוסטרציה


יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

על קוצו של יוד ומכתבים חוזרים

August 7, 2013 at 9:38am


פרנקל לא יהיה נגיד אבל הוא כבר היה פעמיים. ליידרמן ליאו  לא יהיה נגיד אפילו  לא פעם אחת.   כשעלה שמו לכותרות פנו אלי חברים ושאלו אם יש לנו קשר כלשהו.  היום  לא כל כך איכפת לי אבל פעם כנראה שכן.   בכל זאת אגיד משהו כי קוצו של יוד בשם משפחה לא הולך ברגל.

פעם לפני די הרבה שנים חיפשתי אנשים עם שם משפחה זהה לשלנו. אינטרנט היה חלום שלא נחלם. ידענו שיש רק עוד שם כזה בדיוק בחיפה של נח לידרמן ומשפחתו , ואכן הוא קרוב משפחה ואין בזה שום חדש. ואז ראיתי שיש בבנק ישראל אחד עם שם דומה אבל עם שני יודים שזה ממש דומה ואפילו מארגנטינה. זה היה בעידן המכתבים והפקסים ושלחתי לאותו ליידרמן מכתב עם בול לבנק ישראל.  תשובה לא קיבלתי עד היום. אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שהמכתב לא הגיע ליעדו ואפילו לא חזר אלי עם אותן חותמות מקוריות של הדואר המסבירות את הכשל הדוורי.  יש אספנים האוהבים לאגור  מכתבים שחזרו לשולח ומסיבות שונות.  שלחתם פעם מכתב לאלוקים?  אז תדעו שיש רבים המנסים זאת.  אני מכיר עד היום שלוחה של חב"ד השולחים בקביעות פתקים לרבי  הקדוש ואפילו זוכים למענה. לא לענות למכתב זה אומר שבטוח לא מגיע לך להיות נגיד. זה כל הקשר שבעצם לא היה לי עם אותו נגיד מיועד.

היום יש כבר הרבה עם השם לידרמן ואפילו  LIDERMAN . אבא שלנו שמואל ז"ל מספר בזכרונותיו שרוב המשפחה שלהם היגרו לארגנטינה החל ב 1912.  הוא מספר שלאבא שלו היו חמישה אחים ואחיות. "להוריו של אבי, סבתא גיטל בת שמואל ודבורה, וסבא אהרון-אורקה בן יצחק-יעקב, היו ששה ילדים, שלוש בנות ושלושה בנים. ואלה שמותיהם לפי סדר הולדתם: הבכירה שיינדל, רחל, אבי יעקב, יוסף, דוד ודבורה. שיינדל היגרה לארגנטינה ב-1912 ואחריה היגרו לשם רחל, דוד ודבורה. אבי ודודי יוסף נשארו בפולין ונספו בשואה. סבי נפטר ב-1924, שנתיים אחרי הולדתי." 


ישראל שנה אחת ובלי נגיד בכלל

יום שני, 5 באוגוסט 2013

ואדי רבה - מחזיק מים הגירסה המעודכנת



מבט מגבעת הסלעים ראש העין


מים זה הדבר הכי חזק בחיים ומשהו שלא מחזיק מים , לא שווה לדבר עליו. נחל בלי מים זה כמו חתונה בלי תזמורת ולכן החליטו אצלנו בראש העין שחייבים להחיות את ואדי רבה , הנחל הכי מרכזי, הכי  תרבותי והכי מוזיקלי  בעירנו המיוחדת. אז כעת יש מים כל השנה בואדי רבה וזה טוב לכולם. מי שגדל על גדות הירקון בואכה רידינג יודע על מה אני מדבר.

החייאת ואדי רבה עם הקמת טיילת  בעלת  הדגשים מוזיקליים אמורה להוות את הריאה הכי יפה באזור. יש כבר דגים ואגמיות שזה כמו ברבורים רק יותר קטן ובצבעים כהים. מי ראה ברבור שחור? 
רציתי לדעת מה הסיפור הכספי של הואדי המתחדש אבל לא הצלחתי למצוא פרטים ולכן פניתי לראש העיר מר משה סיני ואני ממתין לנתונים  ועד אז אני מאד גאה בפרויקט הזה.  אחרי ששמעתי את סיפור הבריכות  בקאנטרי קלאב  בהרצליה  עם יולי  עופר  וסוחר המטבעות חיים שאשא , אני מאד חשדן כלפי פרויקטים השופכים  כסף כמו מים.  אנחנו עוד נחזור לואדי רבה ומהרבה כיוונים. 



בחורף כשיורדים גשמים הנחלים זורמים אל הים ובכל זאת הוא לא לגמרי מלא אבל הנחלים בהמשך נשארים יבשים ובמיוחד בקיץ.  זה מאד טבעי אצלנו לראות נחלים יבשים ואפילו חרבים. אז אצלנו בראש העין הוחלט בסיוע כספי התושבים והעיריה שיהיה לנו נחל זורם כל השנה ויש כבר אגמון עם דגים ואגמיות בסגנון ברווזי. כל יום שאני מטייל לאורכו בצעידה די איטית אני נהנה יותר ויותר. המים זורמים במעגל סגור עם מספר מיקטעים ומשאבות. יש צמחיה ופיתוח תואם וליד הגשר הבריטי מוקמת האטרקציה המרכזית של מפל מים די מאיים.

יש מים בואדי רבה גם בקיץ 2013 ראש העין


מבט מרחוב הציונות לעבר הואדי וקרית החינוך ראש העין


מבט מגבעת הסלעים ראש העין

מבט על המפל המרכזי בואדי רבה 2013 ראש העין

הגשר הבריטי בואדי רבה ראש העין


המים זורמים לכיוון הים ואדי רבה ראש העין


חנה'לה לא התבלבלה

August 4, 2013 at 11:30am


מרת חנה ריבה אברמצ'יק לבית הורוביץ ע"ה

כולם הכירו את חנה הורוביץ ז"ל  למרות ששם משפחתה היה אחר. מרת  חנה ריבה  אברמצ'יק  ע"ה  בת ר' יחזקאל ומרים דבורה  הורוביץ  ז"ל הלכה לעולמה לפני  כשבוע וזה היה די מפתיע בהתחשב בגילה הצעיר. בזמן האחרון היא נעדרה מחנות הבולים והמטבעות  באלנבי 50 פינת גאולה , אבל הסתלקותה ככה בחטף הזכירה לכולנו שלא תמיד אנו השולטים בלוח  הזמנים ובכלל.  



חנה הגיעה לחנות הבולים והמטבעות בעקבות אביה יחזקאל הורוביץ ז"ל שהיה כנראה הסוחר הכי ותיק בתחום שאני הכרתי. יחזקאל הורוביץ  חסיד גור  היה מראשוני הענף וכנראה החל דרכו בתחילת שנות החמישים. עסק עם מיקום טוב , מוניטין וגם  ותק לא זורקים כלאחר יד,  כי בכל זאת זה מקור פרנסה ואני מקווה שמישהו מבני המשפחה ימשיך בהפעלת החנות ומכמה סיבות.  

גאולה 44 פינת אלנבי 50א - בית ליפשיץ - TLV

אלנבי פינת גאולה - בית ליפשיץ
היו לי יחסי עבודה ומסחר הוגנים וטובים עם חנה. כולנו  גם קראנו לה חנהלה שהייתה בהחלט דמות מיוחדת בנוף הבולים והמטבעות. גם אשה  דומיננטית וגם חרדית וגם מבינה  איך,  מסדרים  ענין  בנחת , רוגע וחיוך נשי.  כל  זאת  יחד עם יראת שמים והכרה שלא הכל נתון בידנו. גם כשהתעוררה בעיה ידעה לפתור אותה בדרכי נועם ושכל פשוט. החנות המקורית של אביה הייתה ממש צמודה לזו העכשווית ומשהתעוררה בעיה במבנה העבירה את התכולה למקום נוח יותר כשתמיד הכל מסודר , נקי ועם הסברים לאספן המתחיל. המבנה באלנבי בית ליפשיץ בהחלט מקום מענין   

"שלום מדברת חנה  הורוביץ  מאלנבי"
תמיד כשצילצלה אלי  אמרה  "שלום מדברת חנה" ואני ככה צוחק ואומר לה  "אני יודע חנה ואפילו חנה'לה הורוביץ"  ושנינו היינו צוחקים. צחוק יפה לבריאות וגם לעסקים.

 נדמה  לי שהסיפור  בשורות הבאות היה ארוע בו  חשנו אחוות סוחרים,  או אם תרצו ארוע מכונן בו שנינו הבנו ששיתוף פעולה הוא דבר נכון ומועיל לכל הצדדים.  אני בעד שיתופי פעולה כמעט בכל התחומים  וברוב המקרים זה עושה טוב לכולנו. 

"כמה  עולה בן גוריון מזהב?" 
אז יום אחד חנהלה מצלצלת ואומרת לי שיש אצלה לקוח עם כמה מטבעות בן גוריון מזהב. היא גם רצתה לדעת את המחיר וגם רצתה את עזרתי הכספית בקניה. מטבע בן גוריון מזהב זה ענין של כמה אלפי שקלים וכמה מטבעות זה כבר סיפור יקר ולא תמיד לסוחרים שכמונו יש את כל הסכום עלינו ובמזומן. אז אמרתי לחנה שאגיע בעוד חצי שעה עם כסף מזומן. התארגנתי עם כסף ואני כבר בדרך לחנה הורוביץ אברמציק  באלנבי על הפינה של גאולה מול מעבר החצייה. נדמה לי שזה לא  היה  בקייץ אבל אני לא מתחייב.

מטבעות זהב  בתוך צמר גפן 
הגעתי לחנה והלקוח עם הבן גוריונים ככה עומד עם חבילה ושקית. היו לו משקפים כהיים ואולי אפילו מכנס קצר . חנה ביקשה ממנו לפתוח את השקית ולהראות לי את הסחורה. האיש ככה היה דרוך ולא הכי נינוח. מבחינתו שיתנו לו את הכסף וזהו. אבל בשביל כסף צריך לתת סחורה,  והוא אכן מוציא את מטבעות הבן גוריון הזהובים אחד אחד מתוך צמר גפן די מעובה ומסורבל . כל מטבע עם ליפוף מלא ועבה  ותמיד צמר גפן נדבק קצת לשולי המטבע המקווקוים. למה אנשים אוהבים תמיד לחבר צמר גפן למטבעות? פעם כנראה שזה היה מאד מקובל ענין הצמר גפן ולכן היו בארץ כמה מפעלים בתחום הצמר גפן. היום נראה ששרד בקושי אחד וגם הוא כנראה  יותר בקטע של יבוא ושיווק. 

בן גוריון 1974 מתכת זהב עם ערך נקוב 500 לירות. מתכת כסף עם ערך נקוב של 25 לירות



יש המון בן גוריונים  מזהב  וגם מכסף
תזכורת קטנה בנושא מטבע בן גוריון שהונפק בשנת 1974 בכמויות גדולות ביותר.  יש הרואים  במטבעות בן גוריון  קו פרשת המים  בהיבט הנומיסמטי מסחרי. זהו מטבע הזהב הכי נפוץ בישראל וכמעט חמישים אלף יחידות מזהב  הופצו. ככה  גם  לגבי  שני מטבעות כסף  של בן גוריון  ממש  כמעט  זהים   בעיצוב , במשקל ובגודל.  הוטבעו  המון  מטבעות כסף של בן גוריון . כמות עצומה של למעלה מ 160 אלף עותקים זה ממש המון. כיום מי שרוצה להשקיע במתכת הזהב או הכסף קונה בן גוריונים. 

אז חזרנו לחנהלה הורוביץ אברמצ'יק בחנות  הבולים והמטבעות ברחוב אלנבי פינת גאולה  והלקוח המתוקי שרוצה למכור כמה בן גוריונים מזהב.  המוכר רוצה למכור ואנחנו רוצים לקנות ואפילו יש לנו כסף מזומן. אז אני לוקח את המטבע הראשון וגם השני והשלישי ומסתכל בשני הצדדים וגם ככה מסתכל לעבר חנה והלקוח שלא מבין למה לא קורה כלום ואין התקדמות. אז לא ידעתי בדיוק מה להגיד , איך להגיד ולמי להגיד כי אני אורח פורח ולעיתים עדיף לשתוק  ולחכות , אבל חנה הבינה שאולי יש בעיה וככה  זזנו מעט הצידה להתיעצות מיוחדת.

ערך נקוב  או חסר ערך
הסתכלתי עליה  ואמרתי לה  ככה  בחצי שקט  שיש  לנו פה בעיה ואפילו רצינית. חנה לא הבינה במיידי אבל בהחלט לא התבלבלה. אמרתי לה "חנה את לא שמה לב שהערך הנקוב של כל המטבעות הוא 25 לירות! בן גוריון זהב זה תמיד 500 לירות. במילים אחרות המטבעות שלנו פה הם מטבעות כסף מצופים בזהב". אלו מטבעות כסף שצופו מתוך כוונה שלילית.  אז בסוף גם חנה'לה הבינה  ואפילו המוכר הבין,  שגם אנחנו מבינים ומשך ככה באף וגרד את פדחתו , קיפל  הסחורה לכיס  והנה הוא כבר באלנבי צועד לו  ומחפש את הקורבן הבא וככה  נמנעה גם פדיחה מאיתנו סוחרי המטבעות של מרכז תל אביב. 

חנה אברמצ'יק לבית הורוביץ  ע"ה  ת.נ.צ.ב.ה