יש מושגים השגורים לי על הלשון , אבל באמת שאין לי מושג ודרך להבינם במדויק. בשנים האחרונות משתמשים הרבה בצמד המילים סוציאל דמוקראט ואני יודע שזה משהו בסדר ואפילו מאד מתחבר לשלי יחימוביץ'. יש יותר סוציאל דמוקראט משלי בישראל? בעולם הגדול מי שנחשב לסוציאל דמוקראט האולטימטיבי הוא וילי ברנדט אבל וילי מת ואפילו יש רחוב על שמו ביפו. חוץ מזה מרצדס זה יופי של אוטו אבל אני די בטוח שלא אקנה כזה לעולם. פעם חשבתי אחרת.
מדליה זהב וילי ברנדט בן עמי מכירות פומביות
וילי ברנדט ביפו
וילי ברנדט אישיות מיוחדת וראיתי כמה פריטי אספנות עם דיוקנו. אפילו כמה מדליות זהב גרמניות עם דיוקנו הצעיר, שמשום מה מזכיר לי את ד"ר אריה קינדלר מנהלו הראשון של מוזיאון המטבעות בביתן קדמן שברמת אביב. לאחרונה אפילו ראיתי שלט רחוב בסימטה קטנה היוצאת מתחילת שדרות ירושלים ביפו. זה ממש די קרוב לשירות הבולאי בשדרות ירושלים 12. לסוציאל דמוקראט זה מיקום הרבה יותר הגיוני מרמת אביב ג' למשל. אז וילי ברנדט זה הדוגמא הכי בולטת לסוציאל דמוקראט ואפילו צ'ארלי מבת ים תמיד מזדהה עם דמותו יחד עם הרעיון הכללי.
בכל זאת אני די חסר בטחון עם המושג הזה. זה לא יושב אצלי טוב בשביל שארגיש איתו נוח. האם מי שגר באקירוב יכול להחשב סוציאל דמוקראט? ואם הוא קנה שם ממש בהזדמנות? ומה לגבי משמר השרון? ומה לגבי קיסריה? ראש העין? ומה לגבי מטוס פרטי? איפה עובר החוט המבדיל בין תחום הסוציאל דמוקראט לבין סתם קפטליסט ואפילו לא חזירי? האם ניתן לתחום כמו בשבת אזורים לפי אידיאולוגיה?
מה לגבי בייל גייטס שמחלק בחזרה לחברה את כל הונו?
אוכלים ומדברים גבוהה גבוהה
לעיתים די לא קרובות , יוצא לנו ככה במשפחה לשבת ולדבר על דברים שברומו של עולם. בדרך כלל זה באוכל כי אין יותר טוב מאשר לדבר תוך כדי אכילה מדודה וסבירה. רצוי נושאים לא מרגיזים ומעוררי מחלוקת והעלאת עצבים. זה לא תמיד מצליח לנו ועם השנים זה לא ניהיה יותר קל.
כשעולה מילה קצת קשה , מסובכת וככה לא שיגרתית ,הילדים תמיד רצו לדעת למה שוב אני מפנה אותם לאינציקלופדיה ולא מסביר פשוט ולענין. לך תסביר להם שלא תמיד אבא יודע הכל ולעיתים מה שאבא יודע זה בדיוק הפוך מכוונת המשורר. היום ישר רצים לגוגל ולויקי המהירה ובכל זאת ענין הסוציאל דמוקראט לא מסתדר לי באופן טבעי וחלק. אני תמיד חייב סיפור להמחשה ורצוי עם סוף טוב , ואז בא סמיר החבר שלנו שחזר מגלות באיילת וכדרכו הסביר לנו באמצעות סיפור פשוט וידוע מה זה סוציאל דמוקראט ואפילו בתל אביב. כל הזכויות שמורות לסמיר מצרי - Samir Masri.
פרס נובל לשלום סדרת מדליות מכסף
הסיפור מתרחש ממש בסביבת הנעורים הטבעית שלי. אני מכיר בה כל אבן ומהמורה וככה זה הולך לפי סמיר מצרי שנולד בכפר קרע והגיע לתל אביב אי שם בתחילת שנות השמונים ומאז הכל היסטוריה. סמיר לא צריך בכלל מרצדס ובנות מכל העולם פשוט הרוסות עליו ועם השנים זה לא פוחת בכלל.
העכבר מטייל לאורך הירקון
יום אחד העכבר מטייל לו בירקון על הבוקר אחרי בילוי לילה סוער. הראש שלו מלא שתייה ואולי אפילו עוד דברים טובים והאויר הטוב לאורך הירקון ממש נפלא. רחוב אוסישקין היום זה ממש לא מה שהיה פעם. הנחל הזה עם כל השיפורים בשנים האחרונות יצא משהו משהו ולהשיג שם דירה זה סיפור מורכב למרות שפעם היתושים והריח לא היו הצלחה מרעישה. אז חזרנו לעכבר שמרענן הראש בצעידה על הגדה הצמודה לרחוב אוסישקין בואכה בני דן. לפתע הוא שומע מאמצע הנחל קולות מוזרים ולא סתם כי אם נעירה של חמור ואפילו במצוקה. העכבר שהיה קצת מסטול מסתכל למרכז הירקון ורואה חמור אמיתי ואפילו חמור מוכר לו כשהוא טובע ועוד מעט לא יהיה חמור. העכבר לא חושב הרבה ועם כל ההאנג אובר שלו הוא רץ במהירות נכנס למרצדס שלו המפוארת בצבע שחור וטס למקום הטביעה מוציא מהבגז' חבל טוב עם לולאה , זורק למרכז הירקון, אומר לחמור להחזיק חזק ומחבר לוו הגרירה נכנס למרצדס מכניס להילוך נסיעה ומוציא את החמור בשלום החוצה.
החמור כולו רטוב ומפוחד כי הירקון למרות הכל זה לא שיא הניקיון אבל בחוץ על הקרקע היציבה החיים נראים הרבה יותר יפים וכולם התאספו לראות ולחגוג את הצלת החמור בידי העכבר בעל המרצדס. בחברה סוציאל דמוקראטית כולם עוזרים לכולם וזה שיש לך מרצדס לא אומר שהאף שלך למעלה ואתה פורש מאנשים פשוטים ואפילו סתם חמורים. החמור ממש אסיר תודה ולא יודע כיצד להודות והעכבר שלנו כבר מרגיש שעוד מעט כולם ישבחו אותו ותתחיל חגיגה שלמה והוא כבר מנפנף לחמור ואומר ככה זה החיים הסוציאל דמוקרטיים כשכולם עוזרים כפי שידם משגת לאור המצב. היום אני ומחר אתם. וככה נעלם לו והחמור ממש המום אבל חי ונושם.
הירקון נחל איתן והארובה של רידינג
החמור מטייל לאורך הירקון
עוברים להם כמה ימים שלמים ואפילו שבועות ואנו שוב חוזרים לירקון כשהפעם החמור שלנו צועד באותה גדה ואפילו מלחך לו מעט מהעשבים השוטים שלאורכו ממש ליד זבולון ומועדון השייטים. החמור שקוע לו עם הראש בקרקע ונדמה לו שהוא שומע קולות חלשים של צווחות לא מזוהות. הוא מפנה מבט לעבר הירקון ורואה שם די באמצע את ידידו העכבר כשהוא שם מנסה לשחות ואין לו כוח והוא צורח לעזרה הצילו הצילו.
החמור שלנו זוכר את מה שקרה לו זה מכבר ואפילו את אותו עכבר שהציל אותו ממש מאותה סיטואציה נוראית. החמור אובד עצות ובמצבי לחץ חמורים כידוע מפסיקים לתפקד, למרות שלעיתים חוסר מעש הוא גם משהו מאד הגיוני ובמיוחד אם אתה פוליטקאי. האם הסירוב של שלי להיות שרת האוצר היה הגיוני מבחינה סוציאל דמוקראטית? מה לגבי ציפי לבני? האם רביזיוניסטים לשעבר יכולים להיות סוציאל דמוקראטיים?
מספיק גדול ובלי מרצדס בכלל
אז החמור מתחיל לחפש עזרה אבל אין לו לא מרצדס וגם לא חבל ארוך. ואז הוא שומע את העכבר אומר לו שישליך לו את שלו. זה לקח כמה שניות והחמור הבין שהוא פשוט צריך להוציא את מה שהאלוהים ברך אותו באופן טבעי והנה זה כבר זה בחוץ ואפילו במים ונע לעבר העכבר הטובע שנאחז בשמוק של החמור והנה הוא כבר אוחז ויושב עליו והחמור מושך אותו והעכבר בחוץ ורטוב וכולם ממש מאושרים.
ככה זה בחיים הסוציאל דמוקראטים והעזרה האישית ועל פי יכולתך. סמיר מצרי מוסיף ואומר שזו עוד הוכחה שלא צריך מרצדס אם יש לך מספיק גדול....
רחוב וילי ברנדט ביפו st Willy Brandt TA JAFFA
אהבתי את סיפור החמור והעכבר
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק