מפעם לפעם יוצא לי לקחת את מוניות השרות של קו 4 בתל אביב. לאחרונה אני לא עושה זאת באופן קבוע, כי מאז המצאת הכרטיס הירוק כלומר הרב קו והרפורמה בתחבורה הציבורית זה פחות משתלם ומהרבה סיבות. בכל זאת יצא לי לעלות על מונית שכזו ואפילו לשבת בסוף בשביל שלא יבקשו ממני להעביר כסף ובהמשך להחזיר כסף ועודף לנהג ולנוסעים ותמיד גם יש עוד שאלות. אם אתה יושב בסוף אז איש לא יציק לך והכי חשוב שלא ידברו עליך מאחורי הגב.
משרד בירמיהו ליד הקיוסק של קרוב המשפחה של וודי אלן
פעם המוניות של קו 4 התחילו באזור שממול תיכון עירוני ה'. אפילו יש להם משרד קטן על הפינה כמעט של ירמיהו בן יהודה. פעם היה שם בצמוד גם קיוסק ספרטני של אחד ג'ינג'י רזה, כמעט קרח ומאד מוזר, ותמיד הייתי בטוח שהוא קרוב משפחה של וודי אלן. היה לו תמיד מבט עם מתח שרירי כזה, העומד בפני פיצוץ אבל מעולם זה לא קרה. המשרד של קו 4 עבר בהמשך לחניון של רידינג. אומרים לי שהמוניות של קו 4 זה עסק עסק, ולא פשוט להיכנס לחבורה הזו וצריך שם הרבה כסף. תמיד כשנסעתי איתם עלתה בראשי המחשבה המוזרה שמעולם לא זכרתי שהם עשו קמפיין שיווקי לעצמם ואפילו אסימון מיוחד לנסיעה לא היה שם כמזכרת לאספנים האוהבים אמצעי תשלום בתחבורה. יש כמה פריטי אספנות בתחום הזה וחברת דרום יהודה עשתה בזמנו כרטיסים מקסימים ואפילו אסימון אלומיניום 2 פרוטות.
עסק טוב כנראה לא זקוק לפירסום או שקשה לנהגים לחשוב מחוץ למונית אבל בכל זאת הם נותנים יד ומקום ומקבלים כסף מפירסום של אחרים. הנהגים במוניות השרות שווים כתבה נפרדת וזה אולי יגיע.
אז התישבתי במונית השרות שכמעט הייתה ריקה וממוזגת די סביר ואז זה הגיע ישר לפנים.
אם לא קלטתם אז אסביר בקצרה שבכל מושב במונית הייתה מולבשת כרית כיסוי לבנה עם פירסומת, על זה שרונה אלמוג ראתה בחור והיא מה זה רוצה לפוגשו שוב, כי זה נראה כמו פיספוס חייה. רונה המפספסת מנסה שלא לפספס וזה כנראה עוד מסע פירסומי נחמד וקטן ואני תמיד בעד הקטנים שתמיד רוצים לגדול. מענין איך היו קוראים למסע הפירסום אם רונה הייתה מפרסמת מוצצים לתינוקות.
נסיעה טובה
רונה אלמוג מפספסת את נסיך חייה בקו 5
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה