את הביטוי הזה שמעתי לא פעם. בכל פעם שאני עובר ברחוב מזא"ה 1 פינת למה ואלנבי, אני נזכר במשפט הזה.
אם הייתי יודע לאייר כמו האחיין שלי אחי לוינשטיין הייתי מצייר את האיש שמדי כמה חודשים היה מגיע עם פנקס ומחכה לכסף "זרוק" שמעולם לא הבנו מה מטרתו ולמה לשלם על משהו שלא יודע לעשות כלום. איש לא הכריח אותנו לשלם את דמי החבר האלה ואולי ככה קמים ועדים ואגודות המפרנסים עצמם וגם זה משהו. פרנסה דבר חשוב. הארגון הארצי היציג להגנת הדייר קומה ג'. שלט דגל.
למי שלא הבין מדובר על נושא דמי מפתח לעסקים וגם דיירים. חוק מפעם וגם החנות שלנו הייתה בסרט הזה. הארגון הזה שם לו למטרה לעזור לדיירים מול בעלי הבתים. אני זוכר שני ארועים הקשורים לעניין דמי המפתח. בראשון נעזרנו בעורך דין יעקב נטר מרחוב אלנבי והמכתב שכתב לועדה העירונית היה קצר, זול ויעיל. המקרה השני היה עם עורך דין זולטי. ושלייסל געלט ביידיש נשמע טוב יותר מסתם דמי מפתח בעברית.
תודה לבלה בריקס קליין על היידיש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה