עומר והקסדה

 "שמי עומר שקולניק ואני בן 12. אני אוסף מיליטריה (פריטים צבאיים) כבר שנתיים ומושקע כול כולי בתוך התחום. אני מתמקד בעיקר בקסדות, מדים, מסכות גז וכובעים. פגשתי את קובי בחופשה משפחתית שכללה גם ביקור בתל אביב. הגיחה הספונטנית לחנות הפכה מהר מאוד להיות השיא של החופשה שלי...

כבר זמן רב רציתי לבקר בחנות, קראתי עליה אונליין והיא סומנה כיעד שמור במפות שלי.

כשנכנסתי אליה מיד נסחפתי לעיון ובחינה של הפריטים בחנות. פריט מאוד מסוים צד את עיני אך כאנקדוטה מעניינת, לא חשבתי שאצא איתו משם. הפריט היה קסדה, עוד לא ידעתי לגביה הרבה אבל היא בהחלט תפסה אותי. שאלתי את קובי אם הוא יודע עליה עוד והוא ענה בשלילה ולא זכר מה המקור. דיברנו זמן מה ואז הגיעה ההפתעה! קובי העניק לי אותה כתוספת מכובדת לאוסף!

אז אם אתם בתל אביב, זה ה-מקום לבקר בו לידרמן חנות מטבעות רחוב בן יהודה 18. יש ברקע הרבה דברים מפעם אבל החנות מתמקדת בתחום הנומיסמטי בעיקר.

שלום קובי, אחרי חיפוש קצר מצאתי לגבי הקסדה שהייתה בחנות.

קסדה אמריקאית משנות ה-20, קסדות אלה היו בשירות צבאי אך בגלל השפל הכלכלי נמכרו מספר מועט למגזר הפרטי וזו אחת הקסדות.

עומר אבא והקסדה גם

קסדה ורצועה

על האוסף שלי

האוסף שלי כאמור מצטבר ונאסף כבר שנתיים. את רוב הפריטים שלי אני קונה בטיולים בארץ ובעולם, יש אוצרות בכל פינה! לפעמים מאנשים פרטיים שאני מכיר דרך קבוצות פייסבוק, ולפעמים אני פשוט נתקל בהם..

הפריט הכי מיוחד- קסדה של הבריגדה היהודית, יש שלוש ידועות בארץ

הפריט הראשון שלי - סיכה שקבלתי מדודה שלי, משמר המלכה משנות ה-70 בגיל 8.

הקשר שלי למטבעות

האוסף הראשון שלי (גיל 6-10) היה מטבעות, כל פעם שמישהו היה חוזר מחו"ל הייתי מבקש ממנו מטבע מהמקום בו טייל וכך לאט לאט צברתי מספר רב של מטבעות, היום אוסף זה הוא אוסף צדדי והפריטים החדשים בו קשורים בעיקר למלחמות ולצבא כדוגמת מטבעות גרמנים ממלחמת העולם השנייה, שטרות איטלקים מהמלחמה ועוד...

עוד קצת עלי

אני גר בנס ציונה, כרגע בכיתה ז', התחלתי למכור מיליטריה בחשבון האיביי שלי ויש לי גם חשבון אינסטגרם בו אני משתף תחביב נוסף שלי -חיפוש עם גלאי מתכות! מוזמנים להצטרף ולעקוב - metal_deatecting_il"

מחפשים את כתריאל כ"ץ

 אלונה גורן פרידריך מחזיקה בידה חבילת מסמכים מפעם של כתריאל כ"ץ שהיה הרבה דברים. אלונה קרובת משפחה שלנו וסבתא שלה חיהל'ה גורן הייתה הדודה של אמא שלנו שתמיד טענה שדודה חיהל'ה מאד חכמה ולא בטוח שזה בשל העובדה שהגיעה ארצה לפני המלחמה.

אלונה המושבניקית ממושב חרות אוחזת בידה מספר מסמכים ותמונות של כתריאל כ"ץ ורק חלק מוצג כאן. היא רוצה למסור אותם לקרובי משפחתו. אולי אתם מכירים אותם? אם תשתפו אז יש סיכוי שנאתר מישהו. בסוף תודות לגידי פורז אותרה המשפחה שקיבלה המסמכים אבל הם מאד מיהרו וזהו. העיקר שחיפשנו אותם. דיינו שגם מצאנו.

תודה ל Alona Goren-Friedrich

כ"ץ כתריאל ויתקין 23 תל אביב

תרומתי הצנועה למוזיאון אדם ועמלו / תרם וכתב יוסף שחם

 באמצע שנות ה60 נקראתי, במסגרת עבודתי לראיין את ד"ר שמואל אביצור מנהל מכון אבשלום. המכון שכן בבניין הסתדרותי ברח' בארי בתל אביב. במסגרת הראיון לקח אותי אביצור לחצר הבניין, כדי להראות לי את ה,בייבי" שלו, מוזיאון אדם ועמלו. היה זה אוסף של כלי עבודה ומלאכה ידניים, מתקופות שונות, שאביצור ליקט בארץ במשך שנים, הן במשק היהודי והן בקרב הערבים. הוא הסביר לי את שימוש הכלים וראיתי שהנושא הזה היה מאד חשוב בעיניו. אני הכרתי את רוב הכלים ושמתי לב שכלי אחד שהכרתי מעברי בקיבוץ, היה חסר באוסף. שאלתי את אביצור מדוע אין לו מגוב יד? הוא ענה לי שלא שמע ולא ראה כלי כזה מימיו. התנדבתי לחפש ולהביא לו את הכלי.

במה מדובר, חקלאים מהדור הישן ובעיקר כאלה שקיבלו את חינוכם החקלאי בגרמניה, מאד מקפידים על מניעת הידוק הקרקע ולכן בחורף כשהקרקע רטובה מונעים כניסת טרקטורים לשטחי החקלאות ואת העבודות עושים עם בהמה, סוס או פרד, עמם קוצרים את הירק, תלתן או אספסת ובעזרת מגוב המופעל על ידי הבהמה מערמים ואוספים את הירק הקצור, אחר כך בעזרת קילשונים מעמיסים בעבודת ידיים את הירק על עגלת הסוס ומביאים לרפת להאביס את הפרות.

כל זה מדובר כשהקרקע לחה. כשהיא ממש רטובה לא יעלה אפילו סוס על השדה, את הכל עושים בידיים. חקלאות של "פעם".

את הירק קוצרים ביד באמצעות חרמשים, לא החרמשים הסטנדרטיים העשויים ברזל, אלא חרמש עם ידית עץ המותאמת לקוצר, לכל אחד החרמש שלו, לכל קוצר אבן משחזת, אתה הוא משחיז מפעם לפעם את להב החרמש. כאשר הלהב כהה מאד נוטלים אותו לפעולה הנקראת ריקוע, על סדן ברזל, בעזרת פטיש קטן מרקעים את הלהב כדי שיהיה חד וראוי לקציר.

אצלנו האיש שהיה המומחה למלאכה עדינה זו, היה ממונה על ענף המספוא איש מאד צנוע ושמו יעקב צוקרברג (יש אומרים שהוא היה הדוד של אביו של הצוקרברג המפורסם שהביא עלינו את המארה הקרויה פייסבוק ימח"ש).

אדם יקר זה, שלדעתי, היה חבר כבוד בארגון ל"ו הצדיקים, היה חקלאי אדוק וקפדן שלימד דורות של חקלאים, כיצד מעבדים את האדמה וכיצד מתייחסים אליה בכבוד כדי שתשיב ביבולים ברוכים.

את הירק הקצור היו אוספים לערמות קטנות ובעזרת מין אלונקה, בידיים, מובילים מחוץ לשדה אל עגלת הסוס ומשם לרפת.

ופה אנו מגיעים למגוב היד, כלי שהיה חסר והומצא כדי לסייע לאנשי המספוא, אלה שתפקידם לספק מזון טרי לרפתות, לקחו 5 קלשוני ברזל, הלחימו אותם יחד לידית מתכת וכך ניתן לגרוף ביעילות את הירק לערימות.

פניתי לאבי אברהם שטיניג בקבוצת שילר והטלתי עליו למצוא לי את הכלי הזה, שאז, בשנות ה60 כבר לא היה בשימוש, לאחר זמן מצא אבי את הכלי באיזו ערמת ג'אנק ליד המסגריה בקיבוץ, בה חיכה לגורלו להיות חומר גלם באיזו הלחמה נחוצה.

הבאתי לאביצור את הכלי והוא שמח מאד, גם אני.

יהודה ארזי איש ההעפלה והרכש. מדליה, רחוב, שלט ועוד מדליה.

 יום אחד לפני מספר חודשים קיבלתי מייל עם תמונה מאיש אמיתי החי באנגליה. קוראים לו דיוויד והוא מבקש לדעת מה ערכה של אותה מדליה/עיטור. הוא גם מתנצל על הצילום הלא מקצועי ומוסיף שהוריו קיבלו את מדליית לה ספציה בתחילת שנות החמישים ממר יהודה ארזי והפריט מצוי ברשותו עם הקופסה המקורית שטיפונת ניזוקה.

צילום המדליה של דיוויד מאנגליה - La Spezia medal

ושבו בנים לגבולם תש"ח - תש"ז

ושבו בנים לגבולם

מדליה זו, הוענקה לראשונה ע"י יהודה ארזי במגנטה, בשנת 1946, לפעילי העליה הבלתי לגאלית באיטליה, כאות הוקרה על חלקם במאבק לעליה ופרשת לה-ספציה במיוחד, ולאחר הפלגת שתי הספינות "אליהו גולומב" ו"דב הוז", מנמל לה-ספציה ביום 13.5.46 ועל סיפונם 1014 מעפילים. מתוך אתר הפלמ"ח

 http://www.palmach.org.il/archive/galleries/galleryphoto/...

פריט מפתיע שלא הכרתי אבל בכל זאת זכרתי שיש משהו דומה פה אצלנו ואז הבנתי שהמדליה הנדירה הזו זכתה להופיע שוב על מדליה ממלכתית ישראלית בשנת 2004 כאשר הכותרת היא מדלית ההעפלה 70 שנה לתחילת המבצע שהחל ב1934 ושיאו באביב 1946 ממש ימי חג הפסח בפרשת לה ספציה הידועה שבאיטליה.

מדלית ההעפלה 70 להעפלה עיצוב: אהרון שבו

מדליה ממלכתית, תשס"ד 2004 

מאתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

גב המדליה: ובצידה האחר- מגדל דוד מול שער טיטוס- 

ביטוי לתקומת "יהודה המשוחררת" JUDAEA RESTITUTA.

והשנים בלטינית 1945 1946

קומו ונעלה ציון ירמיהו lets go up to Zion

מדליה ארד 70 מ"מ. הונפק גם בכסף ובזהב

בעזרת אלכס בקרמן הבנתי שאכן הפריט הזה מיוחד ונדיר ויש ממנו יותר מגרסה אחת כאשר השוני העיקרי הוא בצורה שבה חובר סרט הבד למדליה. הטבעה איכותית שיוצרה באיטליה וניתנה על ידי יהודה ארזי בכמה הזדמנויות מעטות לאנשים שעזרו לו.

בעז קרצ'מר ממוזיאון מורשת צאן ברזל שבקיבוץ צאלים, סיפר שלפני כמה שנים קיבל מדליה דומה מידי גברת רות ארזי בך בתו של יהודה ארזי.

לינק לראיון אולפן שבו משוחחת ד"ר אורלי בך על סבה יהודה ארזי.

שלט הנצחה של עיריית תל אביב יפו בשטח מלון רמת אביב לשעבר

יהודה ארזי 1907 - 1959 Yehuda Arazi

"במקום זה על גבעות חול, הגה יהודה ארזי הקמת מלון פאר והיה בין מייסדיו. הוא נתן למלון את השם "רמת אביב", שם שאומץ וניתן לכל האזור שנבנה מול המלון. 

עד לקום המדינה עמד יהודה ארזי, מהאישים הבולטים ב"הגנה", בראש מבצעי העפלה ורכש. בדרכים נועזות ויוצאות דופן הביא ארצה אלפי עולים ניצולי שואה וכמויות נשק גדולות לחיזוקה ולהגנתה של המדינה שבדרך"

רחוב יהודה ארזי YEHUDA ARAZI st

תרס"ז תשי"ט 1907-1959 איש ההעפלה והרכש

רחוב בתל אביב

סטטיסטיקה ומדליות

 מתברר שיש קשר בין שני הדברים האלה ונחשפתי אליו ממש לאחרונה. מדליה די נפוצה שהפתק שצורף אליה הצליח להפתיעני ואפילו בפעם השניה. השנה 1968 ופרופסור רוברטו בקי חתום על זה ואומרים תודה למשפחה שנטלה חלק בסקר הוצאות המשפחה. זכרתי שיש פתק דומה עשר שנים מאוחר יותר עם חתימה של ד"ר סיקרון ושניהם היו דמוגרפים וסטטיסטיקאים ישראלים.

יש לי הערכה לא מבוססת שישראל ביחס למדינות אחרות היא בהחלט מעצמה של אספנים ואספנות. איך בודקים נתון כזה באופן סטטיסטי?

ד"ר אריה קינדלר מנהל מוזיאון קדמן למטבעות נהג לספר את הבדיחה על 9 הנשים הממתינות לרופא וכל אחת עם בעיה אחרת ובשל האחת שהייתה בחודש התשיעי הרי שבממוצע סטטיסטי כל אחת מהנשים בחודש הראשון להריון.

מדליה ארד 59 מ"מ יהי שלום בחילך עם פתקית לאות תודה והוקרה

ירושלים 1969 משרד ראש הממשלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

משרד ראש הממשלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הנני שמח להגיש לכם מדליון זה לאות תודה והוקרה 

על השתתפותכם בסקר הוצאות המשפחה 1968/1969.
בכבוד רב ר. בקי
פרופ' רוברטו בקי הסטטיסטיקן הממשלתי ירושלים
ירושלים תשכ"ט

תעודה שצורפה למדליה ממלכתית מארד והוענקה למשתפים בסקר הוצאות משפחה
משרד ראש הממשלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנני שמח להגיש לכם מדליון זה לאות תודה והוקרה על השתתפותכם בסקר הוצאות המשפחה 1979/1980
בכבוד רב ד"ר מ. סיקרון הסטטיסטיקן הממשלתי
ירושלים, תשל"ט - תש"מ

תיאטרון חנוק או חוכמת הפלומבה

 יש מצבים בחנוק שיש לי מופעים הרבה יותר חזקים מבכל תיאטרון מסובסד. היום היה לי אחלה פרק עם 3 יורשים ואחרי ההלם הראשוני הבנתי שעדיף לצחוק. זה קורה במשפחות הכי טובות. יש לי שני עדים שהיו רק בכמה דקות בודדות וגם הם צחקו ולא בטוח שהבינו למה. העולם מצחיק אז צוחוקים.

הדבר היחידי שאני מוכן לספר זה שהפריטים שהיו ליורשים היו סגורים וחתומים ומעולם לא נפתחו. מטבעות שנשלחו בדואר רשום מהחברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ בירושלים עם עטיפה ארוזה וחתומה וגם פלומבה, הושארו ככה משנות השבעים עד אתמול. ההורים קנו בשביל שיהיה לילדים. לא הייתה עסקה.

מהדק פלומבה עם חוט שפגט לחבילה

ממשלה חדשה מעלה זכרונות ישנים / איתמר צוקרמן

בילדותי מושב הכנסת הראשונה במושבה הזמני בתל אביב, שכן ממש ליד בית מגורי.

להזכירכם, מושב הכנסת היה בתחילת 1949 על שפת ימה של תל אביב ליד בניין האופרה הישנה וקולנוע "קסם".

אנו כילדים רצנו אחר כל חברי הכנסת על מנת לזכות בחתימה של נבחרי הציבור הידועים. היו ברשותי מחברות ואלבומים עם חתימות כל 120 חברי הכנסת, לצערי פגעי הזמן ושמירה לא ראויה של החומר, גרם לאובדן כמעט מוחלט של החומר.

אני מצרף מספר חתימות ששרדו בקושי את הנזקים לאלבומים, ללא חשיבות או שיוך מפלגתי.

אני בטוח שלמרות מרחק השנים, כמעט כולכם מכירים את החתימות הבאות:

מנחם בגין, יעקב חזן, שלום שיטרית, יעקב מרידור, דב יוסף, ישראל רוקח ויוסף בורג. נעים לפעמים להתרפק על העבר.

כתב: איתמר צוקרמן, יליד תל אביב 1938, לשעבר צלם פרסומת, אוהב ורוקד ריקודי עם ישראליים.

הטמיון יורד לטמיון והקשר בין יוונית עתיקה לאוצר המדינה

 היוונית העתיקה חדרה לשפה העברית ויש לא מעט מילים שהפכו לשכיחות בחיי היומיום. המילה דורון הכי אהובה מבחינתי וגם טמיון הולך חזק מאד במקומותינו. טמיון זה אוצר המדינה ויש שיגידו רשות המסים. כסף שירד לטמיון כמוהו כדבר אבוד למרות שבתקופת הקורונה הופתעתי לטובה ונוכחתי שיש מענקים ועד עכשיו אני די המום על הכיוון ההפוך כעצמאי.

פרופסור רעננה מרידור היא הסבתא של שאול מרידור שהתפוטר אצל השר הדורסני והממונה על האוצר בישראל. ספר הלימוד שלה יוונית למתחילים שימש אותי כשניסיתי ללמוד בהצלחה קלושה למדי, אצל פרופסור נטע זגגי ע"ה בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. גם נטע זגגי קשורה כנראה לאותו מרדכי זגגי שהיה החשב הכללי וחתום על מעות הנייר של שנות החמישים.

רעננה מרידור

רעננה מרידור יוונית למתחילים ספר לימוד 

מהדורה מורחבת האוניברסיטה העברית בירושלים

שושנה דמארי הזמרת שהכי אהבתי

שושנה דמארי 1923-2006 

לא זוכר שהייתי בהופעה שלה ומעולם גם לא ראיתי אותה ככה סתם באזור מגוריה בתל אביב רחוב קלונימוס 16 פינת עזריה מן האדומים. את אחיה סעדיה עם כובע ברט, אני זוכר נהדר כמו גם את הבן שלו אבישי הרזה ששיחק כדורגל נהדר עם מכנסיים למעלה.

רחוב קלונימוס 16 פינת עזריה מן האדומים 8 תל אביב

בבית הזה גרה הזמרת שושנה דמארי מחלוצות הזמר העברי

1923-2006 תרפ"ג - תשס"ו

THE SINGER SHOSHANA DAMARI

A PIONEER OF ISRAELI MUSIC LIVED IN THIS HOUSE

בעלה של שושנה נהג לעבור בבן יהודה ומספר פעמים התעכב מול חלון הראווה של החנוק ומעולם לא נכנס פנימה. חבל שלא יצאתי והזמנתי אותו פנימה וככה אולי היה מתפתח דיבור בקטנה. את הזיהוי של שלמה בושמי, עשה אבא שלנו.

ההורים שלנו זכרו את שושנה דמארי מופיעה במחנה בקפריסין ומאד אהבו אותה. כשאני שומע אותה עובר לי בגוף רטט לא ברור עם דמעות.

דמארי מופיעה במחנות המעצר בקפריסין, בין 1947 ל-1948

יש שתי מדליות הקשורות לשושנה דמארי. אחת הונפקה בחייה עם תמונה שציירה ואפילו תמונה צבעונית של כלניות והרועה הקטנה. יש לי קלטת שלה חדשה עם צלופן שמעולם לא נפתחה. הפריט הזה צורף למדליה בזמנו. המדליה השניה (לדעתי לא משהו) הונפקה שנה לאחר שנפטרה.

הרועה הקטנה מדליה ממלכתית ציור של שושנה דמארי

כלניות מדליה צבעונית עם ציורים של שושנה דמארי

שושנה דמארי 1923 2006 מדליה רשמית, תרפ"ג-תשס"ו

החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ

שושנה דמארי בהופעה חיה 1980 קסטה סטריאופונית

SHOSHANA DAMARI IN CONCERT 1980

NMC STEREO CASSETTE 

המצבה שלה פה בטרומפלדור מאד שונה ומקורית ולקח לי זמן והתרגלתי אליה. והשירים שלה זה המזכרת הכי נהדרת.

בתאריך 14 בפברואר 2006 נפטרה שושנה דמארי ע"ה.

שושנה דמארי תמיד כלניות תפרחנה בטרומפלדור 

הסרט הביוגרפי שושנה המלכה של קובי פרג' ומוריס בן מיור, סוקר את כל חייה באמצעות פריטים מעזבונה, מכתבים של בתה נאוה, קטעי עיתונים וטלוויזיה וגם ראיונות עם אנשים קרובים.

המלכה שושנה סרטם של קובי פרג' ומוריס בן מיור 

שושנה דמארי 1.6 ש"ח מוזיקה ישראלית 2009

צילם יורם גלעדי אלנבי 76 תל אביב 

כך נולדה הקופסה הכחולה

 "קופות קק"ל מאז ועד עתה...."

ביום י"ט בטבת תרס"ב (26 בדצמבר 1901), החליט הקונגרס הציוני החמישי על הקמת קרן קימת לישראל. פקיד בנק בשם חיים קליינמן מהעיירה נאדבורנה שבפולין הגה רעיון לאיסוף המימון הדרוש לפעילות הקרן. הוא שלח מכתב למערכת "די וולט" (העולם) - העיתון הציוני שפעל בווינה, בזו הלשון:

"בהתאם למימרה 'פרוטה לפרוטה מצטרפת', התקנתי לאחר פרסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקימת לישראל 'קופסא ארצישראלית', הדבקתי עליה פתק עם הכתובת 'קרן לאומית' וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה, במידת ניסיונותיי עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציוניים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקימת".

השאר כבר שייך להיסטוריה - הקופסא הייתה במשך עשרות שנים, כמעט בכל בית יהודי ברחבי התפוצות, ובמוסדות חינוך בארץ ובתפוצות, אמצעי עממי ואהוד למימוש החזון הציוני של הקמת מדינה יהודית. התרומות שנאספו באמצעות ה"פושקע" (הקופסא הכחולה) היו מכשיר לגאולת קרקע, שעליה יקום הישוב היהודי בארץ ישראל. אך הקופסא לא היוותה רק כלי לאיסוף כספים, אלא הפכה מראשית דרכה לאמצעי חינוכי חשוב להפצת התורה הציונית ולחיזוק הקשר של עם ישראל עם אדמת מולדתו.

 ‎בית קרן קיימת לישראל רחוב צבי הרמן שפירא תל אביב

מחיר בפרטי

עד היום לא התגבשתי לגבי הכותרת מחיר בפרטי.

למי שלא הבין, הכוונה שהמחיר ימסר למעוניין באופן פרטי ולא כשכולם רואים כלומר מחיר ברור ברחל בתך הקטנה, בפוסט ברשת. מהרבה טעמים זה לא נראה לי, למרות שהסבירו לי כמה פעמים וכמעט שהצליחו לשנות את עמדתי הלא נחושה ובכל זאת אני מאד חשדני לגבי המושג מחיר בפרטי.

ברור שכל מקרה לגופו ובכל זאת מה דעתכם?

אגב המטבעות האמריקאים מזהב אבל אינם מקוריים וזו דוגמה טובה שתמונה יכולה להטעות. צילם אליק רינק

תעשה לי אסי בבקשה

 מי המריבה בנחל האסי לקחו אותי באופן נפתל לפרופסור אשר עובדיה שבאחד משיעוריו בחוג ללימודים קלאסים הסביר שעיטור המיאנדר מגיע אלינו מנהר בתורכיה המתפתל ומתפתל וככה חדר גם לשפה היוונית העתיקה שאימצה את המילה כתאור לפתלתלות.

יש מצב שיהיה לנו אסי כדגם או מושג?

כלי כסף רוסי עם דגם דמוי מיאנדר

ציפורנים עם מיאנדר

דגמי מיאנדר ברחוב מנדלר וקפלן בשרונה של פעם

ספר מטבעות של צבי שטאל עם דגם המיאנדר. 

עיצוב יוסי ג'יברי הוצאת לידרמן

נחל האסי בניר דוד

חוכמת השפרכר

 mtSpAeuoonsSguostt ah1therSSe5, do2c02l0m 

התחזית של פרופסור אלי שפרכר מאיכילוב בנושא תפוסת חולי קורונה התממשה, בניגוד לאומדן המחמיר של משרד הבריאות. ככה אמר אתמול קושמרו בחדשות 12 וככה נזכרתי בארוע הקשור למטבעות ורפואת עור ומין.

אולפן שישי צילום פרופסור אלי שפרכר

אחי הבכור שלמה אוחיון מנתניה איש בריא, חזק, חרוץ וגם אוהב וחולה מטבעות ישתבח שמו. לא רק שהוא קונה ואוגר מטבעות, הוא גם חולם על מטבעות כל הזמן. אותו דבר גם לגבי מדליות. הוא אפילו מנקה אותם ומבריק נקי נקי הכי מצוחצח בעולם. יום אחד חש גירוי בעור ומכיוון שהוא לא הכי מתחבר לרופאים, ניסה להתעלם, אבל הגירוי ואולי עוד דברים שנוספו הטרידו אותו ויותר מזה. שלמה ניגש לרופא אמיתי עם תעודות שרשם לו משהו להקלה ואחרי שלקח התרופה, נהיה לו בלאגן ואחי פרח בשלל צבעים מאדום סגול ואפילו כחול עד שלא רצה לצאת מהבית. אגב גם למטבעות כסף בשלבי פטינה מופיעים צבעים כאלה.

שלמה הלך שוב והפעם לרופא בכיר מאד, שנתן לו משהו אחר ונהיה סלט גדול ואפילו בית חולים והתחילה סמטוחה ואולי עוד כל מיני דברים והחגיגה רק התעצמה והנה כמה רופאים וכל אחד אומר משהו אחר והפצינט בשם שלמה אובד עצות.

שלמה קרא לי וכשראיתי אותו לקחתי צעד שלם לאחור ואמרתי שחייבים לנסות ולעזור לאחי המאומץ והנה יש לידי רופא נהדר ועמוס מהבוקר עד צהריים עם עשרות מטופלים מכל הארץ הבאים אליו בחדווה ועיניים עצומות בשם ד"ר ב. דורפמן רופא עור ומין מטפל בחברי קופת חולים מכבי בלבד.

לעיתים החולים היו מתבלבלים ונכנסים אלי מכיוון שבן יהודה 18א' ו20 זה צמוד מאד ורק שביל כניסה מפריד. פעם מישהי מדהימה בשם אנטוניה נכנסה והתחילה להתפשט ואני לא ידעתי למה, אבל המראה היה נפלא ולא הזמנתי משטרה ורק ליוויתי אותה עם תחתוני חוטיני סגלגל למרפאה הצמודה. שם כשסגרתי הדלת מאחורינו ראיתי שהגב של אנטוניה הבלונדינית היה מלא שיער שחור ולא הבנתי למה ואולי זה בכלל היה אנטון אבל עזבו.

ניגשתי לד"ר דורפמן המקסים שאגב יש לו אח תאום שגם הוא רופא והסברתי לו בקטנה מה קורה לאחי שלמה והוא אמר שהוא מטפל רק בחברי מכבי ואם כבר היה אצל כמה רופאים ובית חולים אחד אז יש לו רק עצה אחת ויחידה והיא ד"ר שפרכר באיכילוב והנה הטלפון שלו וגם הוסיף במו פיו ואני שמעתיו אומר "השפרכר הזה גאון ושילך אליו. אני לא אוכל לעזור". תודה אמרתי והסברתי לאחי היקר את מה שאמר לי. מפה זו עדות שמיעה בלבד. אחי ניגש לשפרכר שששאל אותו מספר שאלות והביט בידיים החזקות ואחי שלמה כבר נושק לגיל גבורות ומצבו נפלא חמסה חמסה ובדקה הגיע לקטע עם המטבעות והניקוי והחומרים וציווה עליו לזרוק את התרופות וגם להפסיק עם ניקוי המטבעות. מאז אחי שלמה חזר לעצמו ואין כדורים ופריחות והנה עוד סיבה למה אסור לנקות מטבעות.

פרופסור אלי שפרכר ויצמן 14 ליד איכילוב 077 777 9222

הפתק מפעם