"כשהזיוף פוגש את דוד בן גוריון".
עולם הבולאות והאספנות הקלאסית הישראלית מושך אליו לא פעם ניסיונות זיוף מתוחכמים יותר,
ומתוחכמים פחות,
המבקשים לנצל את נדירותם של פריטים היסטוריים ואת ערכם הרגשי והכספי עבור האספנים.
הפריט המוצג כאן מהווה דוגמה קלאסית לניסיון ליצור פריט ייחודי בעל מעמד היסטורי לכאורה,
תוך שילוב של כמה אלמנטים מזויפים,
הדפסה, תיעוד, וחתימה,
פריט אשר אין לו מקור להשוואה ישירה בקטלוגים בולאיים.
גליון הדפסי מטבעות העוגן המזויף
עם הכיתוב יהודה ועריך 10 מיל,
בנוסף לחתימתו המזויפת של דוד בן גוריון.
יחד עם הכיתוב יהודה והעריך 5 מיל וללא פסים שחורים דקים בצדדים.
ניתן לשים לב לנקודות הדיו ולנקודות הלבנות בתוך ההדפסים עצמם,
המוכיחות כי הן זהות לזיופים שהוצגו מעלה
ואינם זהות לבולים המקוריים שהודפסו בשנת 1948.
מאפייני הפריט:
הגיליון המוצג כאן,
עשוי נייר דק עם פסים מקומרים המכונה נייר אורז, הגליון כולל הדפסה בגוון שחור של צמד הדפסי יהודה בערך נקוב של 10 מיל.
הנייר אינו מכיל דבק.
עיצוב ההדפסים:
ההדפסים מציגים שני מטבעות עתיקים בעיצוב מטבע עוגן, כיתוב יהודה, ועריך 10 מיל המודפסים בשחור על גבי הנייר בגוון הקרם, כאשר אחד מהם מודפס בצורה הפוכה, צמדה הפוכה-tete beche.
מסגרת:
לצדי ההדפסים מופיעים שני קווים אנכיים דקים בגוון שחור, המרוחקים מן הבולים.
חתימה והקדשה:
בתחתית הגיליון מופיעה כיתוב הקדשה בעט כחול ובכתב יד:
בברכה
ד. בן - גוריון.
חתימה המיוחסת לראש הממשלה הראשון והמיתולוגי של מדינת ישראל, דוד בן גוריון.
ניתוח הזיוף:
הקדמה -
הדפסת הבולים:
הוכחת צילום (photo essay) לבול יהודה זה בעל עיצוב מטבע העוגן הוכנה על ידי אוטה וליש בשלהי 1947 ואושרה זמנית.
נסיונות הדפסה לבולים,
שנעשו לאחר מכן בחודש אפריל 1948 עם הכיתוב יהודה,
הודפסו בעיצוב מטבע גביע פולחן עתיקה (ritual cup) בלבד, ועם העריך 15 מיל בלבד.
כל זה נעשה בזמן שעוד לא היה ידוע מה תהיה שמה של המדינה החדשה,
ולכן הודפסו ניסיונות לבולים עם כיתובים שונים,
בולים המכילים את הכיתוב "יהודה",
ובולים נסיוניים עם הכיתוב "ארץ ישראל",
עד שהוחלט בסופו של דבר על הכיתוב הסופי - "דואר עברי".
נייר קרם אורז זה שנבדק על ידי באופן אישי,
אינו תואם כלל לנייר הקיים בהדפסות הניסיון הידועות אשר תועדו ונבדקו על ידי במשך השנים מארכיוני השר דוד רמז, ומארכיון המעצב אוטה וליש,
מעצב בולי ניסיון אלו,
ומעצב בוליה הראשונים של מדינת ישראל - בולי "הדואר עברי".
ההדפסה:
סוג ההדפסה בגליון זה הינה הדפסה בשיטת העתקה צילומית בדיו אשר תואמת לשיטות אשר היו בשימוש במהלך שנות ה-80.
נקודות הדיו הקטנות מסביב ובתוך ההדפסים מוכיחות זאת בבירור- לא תיראו נקודות אלו בהדפסות המקוריות שנעשו בשנת 1948.
הדפסים אלו נעשו במהלך שנות ה-80 עת הופיעו אז, לפתע פתאום בשוק האספנות.
שוני ההדפסים:
הדפסים אלו בצורת מטבע עוגן שונים במגוון מאפיינים מהוכחות הצילום (photo essay) הידועות והמקוריות הקיימות בעיצוב זה, בעריך ה-10 מיל.
מידת הגליון:
המידה המתועדת בגליון זה 21×15.5 ס"מ,
שונה מהמידות המתועדות בגליונות המקוריים שהודפסו, אשר תועדו בארכיוני השר דוד רמז ומעצב הבולים אוטה וליש.
מרחק הפסים:
המרחק של הפסים השחורים שהודפסו במאונך בגליון זה, שונה לחלוטין מהמרחק הקיים בגליונות המקוריים האוטנטיים שתועדו במשך השנים בארכיונים השונים,
המרחק בין ההדפסים לפסים בשני הצדדים הינו גדול משמעותית בגליון זה.
השוואה לגליון דומה:
בהשוואה לגליון זהה לחלוטין בעל אותם מאפיינים,
אך עם עיצוב שונה של ההדפסים - מטבע מנורה עתיקה,
והכיתוב יהודה בעריך 5 מיל,
נמצא, כי הודפסו הדפסים אלו עם אותם מאפיינים זהים לחלוטין להדפסי מטבע העוגן המזויפים.
גליון הדפסי מטבעות המנורה העתיקה המזויף עם הכיתוב יהודה ועריך 5 מיל.
בבדיקה שערכתי נמצא כי הנייר בגוון הקרם זהה לחלוטין בשני הגליונות,
נקודות הדיו שהגיעו מההדפסה בשיטת העתקה צילומית נמצאות גם בגליון זה והינן זהות בתוך ההדפסים עצמם,
המרחק השגוי בין הפסים וההדפסים זהה בשני הגליונות,
בנוסף גודלם השגוי של שני הגליונות המזויפים זהה, ביחס לגליונות האמיתיים שתועדו.
דבר אשר הוכיח גם הוא את טענת הזיוף בגליון הדפסי מטבעות העוגן זה,
ובגליון מטבע המנורה העתיקה בעריך ה-5 מיל המזויף שנבדק גם הוא על ידי.
החתימה המזויפת:
חתימתו של דוד בן גוריון היא אחת החתימות המבוקשות ביותר בישראל,
זיוף החתימה על גבי פריט בולאי נועד לשדרג כביכול פריט דפוס ולהפוך אותו לפריט היסטורי רשמי,
או לפריט אשר מוגש כשי,
או מוקדש וניתן לאישיות בכירה על פועלה.
ניתוח גרפולוגי של הזיוף מראה קווים לא טבעיים ומשוכים וניסיון לחקות בדיוק רב את הלולאות האופייניות לחתימתו המקורית של בן גוריון,
אולם ללא הצלחה,
החתימה שבגליון מזויפת.
יש לציין כי נדרש נסיון לא מועט בזיהוי חתימותיו של דוד בן גוריון וסיווגם כאוטנטי או כזיוף,
נסיון אשר קיים אצל הכותב.
גליונות בולי יהודה המקוריים שהודפסו בצורת מטבעות גביע פולחן עתיק, בעריך 15 מיל.
ניתן לראות את המרחק הקטן בין הפסים השחורים לבול יהודה הנסיוני בשונה מהגליון המזויף.
הסכנות לאספנים:
פריטים מסוג זה מדגישים את החשיבות הגבוהה של אימות מומחה בולאי בעל נסיון בעולם הבולאות והגרפולוגיה.
בעוד שעל פניו הגיליון נראה כפריט אספנות נדיר ויוקרתי ביותר,
בחינה מעמיקה של סוג הנייר,
אופי ההדפסה,
ואוטנטיות החתימה, חשפה כי מדובר בזיוף שנועד להטעות אספנים ולהוציא מהם סכומים נכבדים במרמה, תוך פגיעה באמינותו של המחקר ההיסטורי והבולאי.
סיכום:
בין זוהר היסטורי למאבק בזיוף.
הפריט המוצג במחקר זה אינו רק ניסיון הונאה כספי, הוא מהווה עדות חיה למאבק המתמיד המתחולל בצל עולם האספנות,
מאבק בין האור לחושך.
בין האמת לשקר.
השילוב הערמומי בין זייפן מתוחכם אגדי (או שלא),
נייר יוצא דופן ושונה,
עיצוב היסטורי של בול נסיוני משנת 1948,
והשתלת חתימתו של ראש הממשלה הראשון,
דוד בן-גוריון,
נולד מתוך כוונה ברורה להנדס אגדה בולאית,
פריט ייחודי לכאורה שנועד לסחרר את דמיונם ולפתות את כיסם ומוחם של אספנים.
אך כפי שמוכיחה הבלשות והמחקר הבולאי,
האמת ההיסטורית תמיד צפה בסוף אל פני השטח.
בדיקות העומק:
החל מהשוואת הנייר מול ארכיוניהם המקוריים של דוד רמז ואוטה וליש,
אי הדפסתו של עיצוב זה בעריך 10 מיל זה בשנת 1948,
דרך לכידת נקודות הדיו המודרני תחת עין מיקרוסקופית,
ועד לניתוח הגרפולוגי של קווי החתימה,
פורקה האשליה לרסיסים והוכח מעל לכל ספק,
כי מדובר בזיוף מאוחר ומחושב היטב.
ניתוח גיליון זה עומד כתזכורת לקהילת האספנים והחוקרים,
בעולם שבו טכנולוגיות הדפוס הולכות ומתפתחות, הזוהר ההיסטורי והנדירות המוצהרת אינם תחליף לבדק בית קפדני.
עינו של מומחה בולאי,
החמושה במחקר ארכיוני ובכלים מדעיים,
יכולה לפזר את מסך העשן לחלוטין,
להגן על טוהר האספנות,
ולשמור על אמינותם של הנכסים ההיסטוריים של מדינת ישראל.
הניתוח הנ"ל ניכתב לפי בקשתו של אדם יקר לליבי,
אספן בולים נלהב וחבר,
אשר גמר בליבו לקנות פריטים אלו ופנה אלי בבקשת עצתי בעניין,
אני אשמח שהפרסום הנ"ל ימנע מכירת פריטים מזויפים אלו לאספנים נוספים.
הערה חשובה:
הכותב אבישי אהרוניאן חרט על דגלו את המלחמה במפיצי זיופים בולאיים לטובת הבולאות הישראלית וציבור הבולאים בישראל.






אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה