השטר הישראלי הכי זול?
אם מישהו ככה סתם כאילו כלום, ישאל אתכם את השאלה החשובה הבאה "מהו השטר הישראלי הכי פושט-זול?" כדאי גם שתדעו לענות לו. יש המון אנשים האוהבים לשאול שאלות ממש קשות ולא תמיד יש לנו תשובה מוכנה. כשהייתי ממש קטן היו כאלה אנשים שתמיד דאגו לשאול אותי שאלות ממש מסובכות ולא תמיד ידעתי לענות. כששאלו אותי איך היה היום בגן או בבית הספר תמיד עניתי "היה כייף". גם היום יש כאלה המציקים לי בשאלות טריוויה כשהם בעצמם לא תמיד יודעים את התשובה הנכונה ואפילו לא את התשובה המלאה. הכי מומלץ זה להתעלם אבל זה לא פשוט.
אין יום שאני לא מכין עצמי לשאלה ממש קשה שאולי יום אחד תצוץ ככה סתם כאילו כלום. תגידו בבקשה מתי כבר נצא מהשטחים? סתם שאלה מטריפה. יש מצב שאם לא נצא משם הם יגיעו לפה או שבעצם אנחנו כבר שם. מה אמר בן גוריון לגבי השטחים? מה לגבי ירושלים ורמת הגולן?
בן גוריון בלע סבון?
אם ישאלו אתכם מהו השטר הישראלי הכי נפוץ ואפילו הכי זול מיד תקפצו ותכריזו בקול "בן גוריון!". כן ככה בקול רם בן גוריון ואפילו דוד בן גוריון. יש כאלה שיכריזו בן גוריון בלע סבון ולדעתי זה ממש לא קשור ואפילו לא מהזמנים שלי. שיר השכונה זה אחלה דבר ואנחנו באנו טיפונת קצת אחרי אבל תמיד זה כייף לשמוע. כתבה נהדרת על שיר השכונה מהבלוג הנהדר של דוד אסף
חזרנו לנושא השטר של בן גוריון ותדעו שקודם כל התשובה שלכם היא נכונה. אם תכריזו בקול רם חמישים שקלים בן גוריון זוהי תשובה מלאה נכונה ומנומקת כיאה. אם תכריזו בקול ממש חזק חמישים שקלים בן גוריון 1978 ובלי פסים שחורים ובלי פסים ירוקים אז ידעו שאתם ממש ממש בסדר ואי אפשר לסבן אתכם בכלל ואתם ממש לא ירוקים בתחום השטרות של ישראל.
היום בא לי לספר משהו על השטרות של בן גוריון אבל ממש לא משהו מאד מקצועי כי אם משהו ככה על הדרך עם קצת צחוקים וחויות עבר ותאמינו לי שאין פה שום בלוף או הגזמה. אני לא אולמרט ואני ממליץ לכם לקחת אותי פשוט ככה סתם כאילו כלום. אולמרט זה סיפור מורכב. אני לא מאמין לאיש הזה בשיט ואם יברך אותי בבוקר טוב אצא החוצה לראות ולבדוק שאכן בוקר ואז אשוב אומר לו "תודה שלום שלום ואל תבוא לי אפילו בחלום". לאהוד השני אני נוטה מאד להאמין. האם ההבדל בין שני האהודים הוא בעצם ההבדל בין הקיבוץ של התנועה הקיבוצית לבין המושבים של תנועת בית"ר?
תן לי בבקשה בן גוריון 500 אבל חדש דנדש ואפילו crisp
בן גוריון היה ממש בסדר לטעמי ולכן הפעם הראשונה שביקשו ממנו להופיע על שטר כסף היה בשנת 1975 ואפילו על 500 שקלים והשטר כולו צהבהב שנהב חום, כאילו אנחנו ממש בשדה בוקר ואפילו במדבר צין. מי הכיר את אהוד צין מהפועל תל אביב וממגרש אוסישקין?
התמורות הכלכליות בישראל באות לידי ביטוי בכסף הישראלי ושטרות הנייר מהווים את ההיסטוריה הכלכלית כולה. במילים פשוטות קחו את השטרות וטיפה תשומת לב ויש לכם את הכלכלה הישראלית כולה ואפילו יותר מזה והכל כמובן לעניות דעתי. אז אחרי שהבנו את הפרינציפ וראינו את בן גוריון על 500 שקלים הגיע הזמן להוריד לו אפס אחד כי אפסים לא חסרים במרחב הכללי ובמיוחד בסביבה הקרובה והנה יש כבר 50 שקל ואפילו משנת 1978. זהו השטר הכי פושט ולכן עשו ממנו המון מזכרות ובצורות שונות ומשונות כמו השטר המוזר עם הבול לרגל יובל המדינה. היו עוד דברים כאלה וכולם מאד נחמדים ועושים טוב לאספנים וצוברי מזכרות. כדאי לזכור שכל הדברים האלה נעשו ביוזמה פרטית ואין לבנק ישראל שום נגיעה לתוספות האלה וכמובן שזה בסבבה בבא.
תאור השטר הצהוב של דוד גרין
המידות: 153 X 76 מ"מ. הצבע השליט: שנהב-חום.
צד הפנים: דיוקנו של דוד בן גוריון והספרייה בקיבוץ שדה בוקר; המלים "חמש מאות לירות ישראליות" ו"בנק ישראל" בעברית.
צד הגב: שער הרחמים בעיר העתיקה בירושלים; המלים "בנק ישראל" בעברית, בערבית ובאנגלית.
סימן מים: צדודית של דוד בן גוריון. סימן לעיוורים: אליפסה שחורה בצד הפנים. למטה משמאל. צבע המספור: שחור. החתימות: נגיד הבנק משה זנבר; יו"ר המועצה המייעצת דוד הורוביץ. העיצוב: אמנים הולנדיים. השנה: התשל"ה - 1975. תאריך ההנפקה: 26 במאי 1977. תאריך הביטול כהילך חוקי: 31 במארס 1984.
חמישים שקל כלומר 50 בן גוריון זה הדבר הכי זול והכי נפוץ שיש בישראל
שטר בן גוריון של 50 שקל במצב חדש שווה כמה שקלים בודדים. בדולרים זה אפילו הרבה פחות. בסיטונאות זה עוד יותר זול ויש חבילות ממנו ולעיתים רואים ממנו בריקים שזה 10 חבילות של 100 שטרות בכל חבילה ובסך הכל 1000 שטרות. בריק יעני לבנה brick - זה מושג וכל כסף בא בבריקים. כמה בריקים בדולרים של פרנקלין, נכנסים בבית של פואד ביפו? ישר רואים שאתם מתקשים בחשבון ולכן תמשיכו לעבוד כמו אזרחים טובים שומרי חוק כי מיליון דולר זה 10 בריקים ויש מצב שבתיק ג'ימס בונד של פעם נכנסים מיליון ירוקים בתנאי שזה סמסוניט עבה. אם זה דק אז בקושי חצי מיליון. בבטן של פואד נכנסים כמה בריקים. רק שתדעו שהסיפור של פואד הוא הרבה יותר ממה שאתם קוראים בעיתון. הסורי עם העיניים הכחולות טוען שמדובר בסכומים ממש גדולים ואם אתם מדברים על מיליון או שניים אתם ממש מעליבים את פואד וזה כבר לא בסדר. פואד תמיד הולך על גדול כי היה לו ממי ללמוד. חבל שעזר לא לימד אותו לטוס קצת על הספיט השחור.
גליון
ב.ג. או אפילו בן גורגו כמו שקורא לו יהודה קונסי, היה דמות יוצאת דופן ומבחינה עיצובית הוא משהו מיוחד. הרבה אנשים טענו שאבא שלנו מאד הזכיר ככה בכללי את בן גוריון ולפחות בצבע השיער, זה מאד מדוייק. בן גוריון מבחינה עיצובית על כסף נייר יש רק אחד ושינוי בערך הנקוב זה לא משהו באמת נחשב. יש כמה עיצובי הרצלים, כמה וייצמנים, כמה בן צבי, שז"ר , שרת ורק בן גוריון צהוב אחד וזהו. עיצוב מנצח לא מצריך מחליף מהספסל.
יש גם גליון כמעט שלם של שטרות בן גוריון בגליל מיוחד. זהו פריט יחסית פשוט וזול שהיום האספנים בסין חומדים אותו ואצלי הוא תלוי בשרותים של החנות ולדעתי זה לא מעיד על זילות ואם טעיתי הריני מתנצל מאלה שנפגעו. מהזכור לי היה רק אחד כזה במשך הרבה שנים. פעם אפילו תושאלתי בטלפון ממשטרת פתח תקוה שחשדו במישהו שיש לו גלופות של בן גוריון ומונטיפיורי. הרגעתי אותם שיש דברים כאלה שהופצו כחוק על ידי בנק ישראל לאספנים אומללים ואפילו במארזים מיוחדים.
ארגז ענק עם המון בן גוריונים צהובים כמו המדבר
פעם ודי מזמן שלמה אוחיון אחי הבכור מנתניה ביקש ממני לשמור עבורו מטעמי לוגיסטיקה, ארגז ענק עם חבילות בן גוריון. זה היה כבד לאללה ותדעו שיש בתי מסחר לשטרות ומטבעות בעולם המחזיקים מלגזה להעמסת כסף. ראיתי בעצמי תמונה כזו של חברה בגרמניה הקונה כספים בכל העולם ומשלחת אותם לאספנים מסכנים ומכורים בכל העולם. מתברר שכסף שוקל הרבה ואל תחשבו על דברים פלילים לפני שהכנתם דרך נסיגה עם מוביל ורכב מסודר כי זה יכול להיגמר רע. הכי טוב זה לעשות דברים טובים.
אז אחרי ששלמה אחי הבכור הביא אלי את הארגז הענק הייתי אמור לאחסן אותו כלומר את ארגז הבן גוריונים הענק והכבד אצלי בעליית האיפסון בחנוק שזה משהו די מאולתר שהעליה לשם היא באמצעות סולם פשוט ומעץ של שנות השישים וזה ממש לא מומלץ אם זה לא must. שלמה גם ביקש ממני לעזור לו עם השטרות האלה ומי שהוא מפנה אלי אז לתת לו וזהו. זה המקום שכדאי לספר שפעם בשיא האינפלציה המטורפת היה שווי ריאלי ונומינלי של שטר כזה רק שלושה סנט של ארצות הברית של אמריקה. כן שלושה סנט ואם יש לכם בעיה עם הנתון הזה אז תתעמתו עם יאיר נחמני שהוא ההוגה ומוסר הנתונים לגבי הבן גוריון הזה ואני סומך עליו במיליון אחוז ודיברנו כעת רק לגבי הנתון הזה ודי. חבילה של מאה לפי 3 סנט זה שלושה דולר לחבילה. בריק שזה 10 חבילות יעלה אז 30 דולר. זה היה פעם ותחשבו שהיום שטר של בן גוריון הכי זול זה 1 דולר ליחידה וזה בסיטונאות וצריך גם למצוא את מי שיסכים למכור במחיר הזה ובפועל.
מחסן מאולתר בעליית החנוק עם סולם עץ לא קבוע ולא יציב
אז כמו שהבנתם החבילה הענקית והכבדה של הבן גוריונים נמצאת אצלי בחנוק ואפילו למעלה בעליית הגג עם קרטון ענק ואני אמור מפעם לפעם לתת למישהו חבילה או יותר והכל לפי הנחיותיו של שלמה אוחיון האח שלי הבכור מנתניה. מכיוון שזה קרה כמה פעמים אז כבר עשיתי לי כזה סידור בקרטון שאני יכול לשלוף בריק שלם דרך חור בקרטון מבלי צורך לפתוח אותו ורק לעלות בסולם להושיט היד ולגעת ויש לי בריק וזהו. זה עבד יופי וכל פעם שמיהו בא עם בקשה מסודרת משלמה הוא קיבל זאת. החבילה הלכה וקטנה ואני הייתי ממש מבסוט כי אין לי כוח לשמור דברים עבור אחרים ותעזבו את התמורה כי היא לא הייתה קיימת כי בין אחים כמונו אין חשבונות קטים רק גדולים. הכל היה יופי עד שיום אחד הגיע יחזקאל המרגל.
שלמה נותן פתק לחזי המרגל
יחזקאל מגיע אלי אחרי שדיבר עם שלמה ואני צריך לתת לו כמה חבילות ואני הולך לחבילה ועולה בסולם ,מושיט יד באוטומט ואז אני מרגיש בום על הפרצוף ומיד על הראש ועוד רגע כולי חבוט ומזל שלא נפלתי על הרצפה כי על הראש שלי נפלו מהחבילה הגדולה שטרות בחבילות וזו התמוטטות כללית ואפילו האף הקטן שלי בסכנה. זה היה ממש סוג של שוק כשהכסף הזה של בן גוריון נופל עלי. אני זוכר שלקח לי כמה שניות להתעשת כי מיד חשבתי מה יהיה כתוב בעיתון שלמחרת. "סוחר מטבעות בבן יהודה מת או נפצע קשה כשכסף נפל לו על הראש או נפל מסולם בגלל שטרות בן גוריון" ואפשר להמשיך עם זה. בקיצור קמתי סידרתי עצמי והבאתי לחזי המרגל את שביקש וחזי מיד שם לב שאני לא כתמול שלשום ושאל אותי אם אני בסדר ואני בזחיחותי הרבה עניתי "אני בסדר גמור ואפילו יותר מהחברים שלך דן ורד ואודי אדיב" חזי סינן משהו בשקט ובטוח שזה היה משהו עם אשכנזים, ספרדים, לבנים, שחורים וקשת מזרחית בבן יהודה שטראסה ולך תדע מה ניתן לסנן ברחוב בן יהודה 18א' כשיש לך חבילות של בן גוריון, שהיה גם ציוני ואפילו אשכנזי וכולנו עושים עסקים על גבו וחמתו. תמיד תזכרו שבן גוריון היה סוג של אגרן ספרים ומעולם לא ידע מחסור מהו. בן גוריון תמיד היה איש מסודר פחות או יותר אבל בסופו של יום השאיר הכל למדינה ולעם ישראל ומבחינתו שהילדים שלו יעשו לביתם ובדרכם. גם שם היו טיפונת סיפורי זוטות בקטנה על חפצים זניחים. יש המון אספני בן גוריון ותדעו שיש חוק לגבי דברים מסוימים הקשורים אליו.
פסים ירוקים הרבה יותר עדיף מפסים שחורים. במקום פסים אמור קוביות וביחיד קובי קוביה
בנק ישראל כנראה עשה סדרה ראשונה עם פסים ירוקים. אלו בעצם קוביות או מלבנים בצבע ירוק והסיבה לפחות מבחינתי לא ברורה למרות שיגאל ארקין מסביר "במארס 1981 הונפקו שתי מהדורות מיוחדות מערך זה של חמישים שקל האחת עם ארבעה מלבנים שחורים ליד המספר והשנייה עם מלבנים ירוקים (ויש תמונה עם הדגשה שעשה אליעזר מורב).המלבנים נועדו לסייע לבנק ישראל במעקב אחר תנועת השטרות במחזור לשם אמידת אורך חייהם." ותודה ליגאל ארקין שתמיד חמוש בסנדלים.
השטר הכי נדיר ומיוחד בסיפור הזה של בן גוריון הוא זה עם הקוביות הירוקות ואפילו יש שם שתיים ויש לכם צילום עם הגדלה מיוחדת שעשה אליעזר מורב במיוחד עבורכם ותודה לאליעזר ובאנגלית זה תמיד Eli.
ערכו של שטר כזה חדש לחלוטין הוא כמה מאות דולרים ואין לי מחיר מאד מדויק להיום. אני יודע על עיסקאות במחיר נמוך מאלף דולר ליחידה. שטר משומש שווה רק כמה מאות ש"ח והמחיר מאד נזיל. אני יודע על בחור צעיר וחרדי המחזיק חבילה שכזו וראיתי את החבילה במו עיניי. אם זה יוצא לשוק ללא בקרה אזי יש נחיתת מחירים חופשית כפי שראינו בעוד דברים. הבחור החרדי שאנן ומבחינתו השטרות האלה אצלו עד אחרית הימים. יש ספקולציות בכל תחומי החיים. גם במטבעות ושטרות.
בן גוריון עם שני פסים ירוקים במחיר מציאה?
יום אחד קיבלתי טלפון עם בקשה מאד מוזרה. "קניתי בן גוריון חדש עם שני פסים ירוקים במחיר אטרקטיבי ואני מבקש להראות לך את זה." נשמע קצת מוזר הקטע של "להראות לך את זה" אבל אמרתי לבחור "בסדר תבוא". הבחור הגיע והוא טוען להגנתו שקנה את השטר אצל פלוני אלמוני ובמחיר ממש מציאה וזה מה שבהמשך הדליק לו מנורת אזהרה ואולי זו עוד הוכחה למה אספן ממוצע לא יכול להיות טייס אמיתי הדואג באינסטינקט שמנורות לא ידלקו, אבל זה המצב והוא כעת מבקש את חוות דעתי המלומדה. מכיוון שהבנתי שמי שמכר לו את השטר הזה אינו טלית כלל ואינו בן אדם נורמטיבי כי אם זבל מצחין בצורת בן אנוש המהלך פה בארצנו הקטנטונת, לקחתי השטר ובחנתי אותו היטב היטב כפי שמעולם לא עשיתי לדבר כזה ובטח לא לבן גוריון. יש לי משקפת של חיידקים המגדילה פי 40 והדיאגנוזה הייתה ברורה ופשוטה. מישהו כלומר מניאק מקולל, נכלולי, שפל ומלעון עשה כלומר צבע ידנית את הקוביות הירוקות ואפילו באופן טוב וסביר אבל ממש לא מושלם. עבודה נאה וזהו. מחיר אטרקטיבי תמיד מפיל אנשים חמדנים ולכולנו יש את הסף שלנו. מי אמר ואיפה כתוב שאסור ליפול באלף שקלים. שיעור של אלפיה זה לא אסון במידה ולמדת מזה משהו.
כעת אחרי שהכרנו את השטרות של בן גוריון הגיעה העת להגשים את החזון של הזקן ולהעביר את עצמנו יחד עם האוספים המטופשים שלנו לנגב. העברה נעימה חברים.
תודה לאליעזר מורב על הצילומים הנאים והטובים.
רשומות יפות, כתובות בכישרון רב עם הרבה רגש.
השבמחקמקווים שאתה לא מתייאש עקב מיעוט התגובות.
התגובות וגם הביקורת הם לחמו של הסופר.
אל תתיאש קובי.
אני לא מכפר יואש. וגם לא המיואש מהפלאפל ולכן חוסר תגובות לא מרפות את מקלדתי. תודה ולהתראות בשבעיות
השבמחק