אנשים נוהגים לישון עם שמיכה חמה בחורף. יש אחרים הישנים עם שמיכה גם בקיץ ואפילו עם מזגן. יש גם כאלה הישנים עם שמיכת פוך ולא חשוב מתי ואפילו בלי בגדים בכלל. אישית נראה לי שזה הסידור הכי עדיף.
יש לי שמיכת פוך מפנקת שאני לא מחליף אותה בשום שמיכה שבעולם ובבקשה אל תציעו לי שום סידור למרות שיש מצב שהשמיכה שלכם גם נהדרת אבל כל אחד אוהב את השמיכה שלו. היא קלה, מחממת ויש מצב שגם מלטפת והיא שלי למרות שלעיתים מינה עושה לי החלפות בכאילו "לא שמתי לב זה רק שמיכה..." אבל מיד אני מרגיש בהבדל ובהזדמנות הראשונה זה מוחלף כי שמיכה אישית זה משהו מאד אישי. בחיים הכל אישי.
השמיכה שלי היא אכן מלפני המון זמן וזה אומר ממש הרבה, כי אמא שלנו החלה לאגור נדוניה בארון של הנגר באלין בחדר השינה, כבר מהזמן שאחותי דבורה התחתנה וזה היה ממש לפני מ' שנים ויותר. האם יש פג תוקף לשמיכת פוך?
שמיכות זהב רכות בצבע צהוב חרדל ועם פרחים
אצלנו בבית היו שמיכות פוך מעשה ידיה להתפאר של גברת וויצהנדלר. אמא שלנו יחד עם אחותה התאומה רניה הכינו כחלק מהנדוניה (מגבות, שמיכות, מצעים ועוד דברים) לכל הילדים שמיכות שכאלה וגם כריות ומי שישן איתן לא יוותר ואני לא מחליף את השמיכה שלי, אז בבקשה אל תתחילו שוב עם הצעות מגונות בבקשה. השמיכות של גברת וויצהנדלר זה מושג. לדעתי השמיכות שלה אינן בנות השוואה לשום שמיכה ואל תתחילו עם שמיכות פריד כי זה באמת מצחיק. אפילו סנואי הכלב היה מבחין ויודע שהכי כייף עם השמיכה של חנה וויצהנדלר ויש הוכחה מצולמת גם של סנואי הכלב וגם של השמיכה המקורית. מיכלי הקטנה אוהבת שמיכות פוך וגם כלבים נבחנים.
השמיכות של גברת וויצהנדלר היו מפוך אמיתי והכי משובח (נדמה לי שמדובר בפלומה של הצוואר שזה הכי קטן ורך) עם בד בצבע חרדל אוכרה, וזה ממש מזכיר זהב גולמי בטוהר מירבי ללא הברקה. אולי זה עוד הוכחה שהשמיכות הללו שוות זהב. היו גם כאלה פרחוניות ובצבעים נוספים. שמיכת פוך איכותית דורשת טיפול סביר ויכולה להחזיק דורות ואת זה אני למד מהרשת. אני יודע שהיום זה לא מקובל להשתמש בפלומת אווזים, כי יש הרבה תנו לחיות ועוד דברים ואני בעדם אבל קודם או אפילו ביחד, שיפסיקו בבקשה להרוג בני אדם ואפילו פה אצלנו.
גברת וויצהנדלר גרה ברחוב סוקולוב בתל אביב ממש לא הרחק מאיתנו. היא גרה במספרים הזוגיים ליד רחוב בזל. אני זוכר שפעם הגעתי אליה יחד עם אימי ולפני שעלינו במדרגות קבלתי הכנה מוקדמת שגברת וויצהנדלר אשה מאד עדינה וחכמה. היא עברה את השואה בצורה מאד קשה ולא מעבר לזה. הבנתי גם שהיא בודדה, אבל פעם הייתה לה משפחה כמו לעוד אנשים שהיו שם. שם זה שם ואפילו אולי קיצור של בשואה. אני זוכר אותה היטב ובמיוחד את המבט המעט עצוב בעינייה, יחד עם הרעידות בראש מצד לצד אבל לא בטוח שאז הכרתי או שמעתי על פרקינסון. גב' חנה וויצהנדלר הייתה גדולה מאמא שלנו ולא במעט, והמשותף היה העיר סקרז'יסקו שבפולין. לפי חברה קדישא נולדה ב 1905 ונפטרה ב 1981.
אגב, בספרי הזכרון לקהילת סקרז'יסקו קמיאננה SKARZYSKO-KAMIENNA מוזכרים כמה משפחות בשם וויצהנדלר ואפילו ביידיש וויצנהענדלער. תמיד גם נדמה שביידיש זה ארוך יותר כי אולי מישהו קיבל על זה כסף לפי מספר האותיות.
שמיכה זוגית או לא זוגית? זו השאלה
ידעתי שאחותי הבכורה והשחורה דבורה שכנאי מחדרה תספר לי משהו בנושא השמיכות ובכלל כי אראלה הבלונדה אמרה שהיא עם שמיכות הפוך ממש לא חברים. ואכן דבוריניו אחותי הנשואה כבר 44 שנה לגבוה החדרתי שכנאי המשכנע, אמרה לי שאצלה השמיכות קיימות, למרות שהיא עצמה לא משתמשת כבדה כי זה מחמם לה מדי, אבל בעלה אברמיק בהחלט כן. שמיכות הפוך היו מתנה לחתונה ששולמה על ידי הדודים פלה ורובין ברי מאמריקה. הדוד מאמריקה זה מושג ולנו היה דבר כזה על אמת, ותמיד כדאי שיהיה דבר כזה ותסבירו לביבי של שרה שבלי הדוד הזה הוא ביבי שווה כמו פלומה של פוך. בעצם גם לביבי יש סידור טוב עם איזה זוג מאמריקה שכל הזמן נותן ונותן. GOD SAVE UNCLE SAM
והיו עוד הזמנות מחדרה למשפחת שכנאי הוותיקה וחלק מהבנות והחתנים של אחותי משתמשות בהן וחלק פחות. על הדרך קיבלתי הסבר למה שמיכה זוגית זה טוב או לא טוב ויש כאלה האומרים ככה ויש כאלה ממש הפוך. מה לגבי המזרון אצלכם? על זה בפעם הבאה. סליחה ותודה.
גרמנים נוצרים בזכרון יעקב העושים דברים טובים ונקיים
דבורה הסבירה לי שבזכרון יש מפעלון של אמה ברגר המטפל ומחדש שמיכות פוך מפעם. הם גם מנקים באופן מקצועי כי הניקוי דורש ייבוש מיוחד. אחותי הייתה שם והם פתחו ובדקו את השמיכות של חנה וויצהנדלר ואמרו שזה הפוך הכי טוב שיש, ושגם ניתן לקנות אצלם דברים חדשים בתחום השמיכות והכריות והביקור במקום מאד מומלץ. תודה לאחותי ונשיקות לחדרתים הירוקים, ותמיד אני נזכר איך אמא שלנו לא השלימה עם זה שאחותי עברה (סוג של חטיפה מתוכמת) לחדרה ואברמיק בעלה הסביר לנו שהוא לוקח את הנערה לחדרה הירוקה ובכך מציל אותה מהארובה של רידינג ומזיהום האויר הנורא. רק שמעו על זה בחברת חשמל החדרתית שבקיסריה ומיד בנו שתי ארובות ענק ובהמשך עוד אחת וכנראה שיהיו עוד. האם גובה הארובה מצביע על אורך הנקניק שאנחנו נושמים?
וכעת עבור מינה לידרמן לבית וייסנר ולאורי מורמי ולכל מי שלא שמע על אמא ברגר בזכרון "אמה ברגר (1920 – 1984) הייתה גרמניה נוצריה שהתיישבה בזכרון יעקב בשנת 1963. היא הגיעה לישראל על רקע אמונתה כי בעתיד תתחולל אפוקליפסה וישראל תהיה המקום היחיד שיינצל. היא עסקה בהבאת קבוצות מגרמניה לארץ ויסדה כת בשם "קהילת בית אל"." ושוב ציטוטון מהאחיות פדי את ויקי.
פטר הגדול 1912 500 רובל עם אמא רוסיה. שטר שמיכה לבודד
שטרות ושמיכות וגם שמיכה בצבא
פעם היו עושים שטרות ממש גדולים ולא בטוח שאני מבין למה ואל תגידו לי שזה קשור לגודל הארנק. אפילו לישראל יש כמה דוגמאות לשטרות גדולים אבל לא מספיק גדולים אם משווים לרוסיה הצארית, פולניה, גרמניה ואפילו אנגליה של שטרות המנדט בפלשתינה א"י ויש מספיק נוספים. אולי כי פעם היו עושים מכוניות גדולות וגם בתים גדולים ובכלל לא התקמצנו על כלום. נראה לי שלבנות היה בית חזה גדול יותר ואולי גם לבנים היו כלים משמעותיים יותר. היום הכל לפי מידה ומרוב שלא רוצים לבזבז אזי הכל יותר קטן ובכל זאת הביזבוז חוגג וגדל.
אני זוכר שאבא שלי והחבר שלו מוישה גליקמן קראו לשטרות הגדולים של שוויץ וגרמניה בשם שמיכות ואפילו ביידיש. האמת שבאמת ניתן היה להתכסות בהם למרות שגם השוויצרים הניטראליים לכאורה ביטלו את התוקף שלהם והנה עוד סיבה לא לאהוב שוויצרים נכלולים שהחביאו זהב יהודי וחשבונות רדומים וניהלו מסחר סוסים על החזר הכסף הזה. לא סתם יש קשר ולא רק ויזואלי בין שוקולד וקקה. והכי חשוב שהפסקת צהריים לא תופרע ושעון שוויצרי מדייק יותר.
מתברר שאנשים מחוברים לשמיכות שלהם ומיקי חימוביץ' הבן מספר על השמיכות של המשפחה שלו "אימי ז"ל סיפרה לנו תמיד את סיפור חייה (לחיות לזכור ולספר...). בין השאר סיפרה - לכשהצליחו לצאת מארצותיהם הקומוניסטיות, הותר להם להביא 40 ק"ג רכוש. את הכמות הזעירה (והבילתי נתפסת לארוז את חייהם בכזה ערך נמוך של משקל) תפסו גם שמיכות פוך גדולות. למה? כי הם קיבלו עצה שבארץ אין להשיג אז כדאי מאד להביא שמיכות."
בצבא היו כאלה שעשו להם שמיכה ומעולם זה לא היה עם שמיכת פוך אמיתית. מי יודע למה אסור לשים דולרים בשמיכה וגם לא במזרון?
חפרני ומדקדקי המשפחתולוגיה
יש אנשים האוהבים לחקור ולחפור בנושא משפחתולוגיה. גם אני טיפונת כזה אבל ממש בקטנה, ללא שום כלי מקצועי אמיתי, ואין לי שום כוונה ללכת עד לדוד המלך כפי שלעיתים אני שומע מאנשים מסוימים השומרים מגילת יוחסין שכזו. תמיד יש לי את הטיעון המנצח שאצלנו זה עד לאברהם אבינו כי יעקב היה הבן שלו ואני קובי קרוי על שמו. מי יותר חזק לדעתכם דוד המלך או יעקב אבינו? לדתיים יש תמיד תשובה מוכנה ואם צריך הם יוכיחו לך את הקשר בין מצביעי מרץ, לבין הערב רב ביציאת מצרים שאינם יהודים בכלל. גנאלוגיה ופוליטיקה חוברים במעלות קדושים. ותמיד אני נזכר במאמר של אלברייט הארכיאולוג שטען שהתושבים המקומיים בכנען הם נצר לאותם כנענים, פיניקים ואתם תמשיכו.
אגב יש במשפחה שלנו מישהו מחיפה הטוען שבארגנטינה ישנה מגילת יוחסין עם הסבר כיצד המשפחה שלנו מחוברת לבעל שם טוב. האמת נראה לי אחלה סידור הצדיק הזה, אבל אני לא זוכר שאבא שלנו הזכיר זאת, אבל הכל פתוח.
לעניות דעתי אם אתה גנאלוג זכר או נקבה השם שלך חייב להתאים למקצוע. מר או גברת שורש זה בסדר.
גולן ברמת גן
נדמה לי שהפעם הראשונה שנחשפתי למישהו רציני בתחום הגנאלוגי היה לפני שנים ספורות. עו"ד רוני גולן מרמת גן ביקש ממני הערכה והצעת מחיר לעזבון שניהל ושכלל גם מטבעות ושטרות. אז גם הבנתי שהבחור הסימפטי הזה, מאוהב בקטע הגנאלוגי עד מעל הראש. מה שנחרט לי מאותה פגישה במשרדו הנעים ונטול הדאווין ברמת גן, הייתה הדרך שבה הוא רוני הגיע אלי ואותי זה הצחיק. כמובן שזה היה בעקבות משהו כמו המלצה, שמועה ואפילו סתם חיפוש ברשת ובאחים גוגל. רוני הראה לי פרסום ברשת של מישהו שאצלו עלה לו במיידי וככה אולי גם הכי טוב. רוני הראה לי את התוצאה הזו ואפילו באופן מודפס על מנת שאלמד שככה צריך לקדם את עצמך ברשת. האמת הייתה שהופתעתי ביותר, כי הדבר הזה היה מישהו שמעולם לא שמעתי עליו בתחום המטבעות ולדעתי ככה גם אחרים ויש מצב שגם הוא עצמו לא ידע שהוא כזה. יש מצבים שחיפוש חכם מביא לתוצאה מטופשת לפחות לעניות דעתי. מי זוכר איך כיבו את השריפה בכרמל? וזה האתר גנאלוגיה של רוני ובבקשה תקפידו על גנאלוגיה ולא גנאולוגיה ואני כבר רץ לתקן איפה שצריך. ועוד על רוני והאתר שלו
תמונה מסקרז'יסקו - הראשונים
פעם כתבתי משהו על תמונה ישנה בת כמעט 100 שנה של חברי המועצה בסקרז'יסקו פולין. תמונה די מדליקה משנות העשרים של המאה הקודמת כי אחד מהם ואפילו יהודי היה דוד של אמא שלנו. גאווה פולנית יהודית, ואז קיבלתי תגובה מלומדה מאחת בשם המאד ישראלי אורית לביא. היא ענתה לי כזו תשובה שהבנתי שלא כדאי לי להתקדם למקום שממנו היא כבר חזרה ואפילו די שכחה אותו. יש אנשים שבשתי מילים מרגיעים אותך וכשהם מדברים, אתה כלומר אני צריך להיות קשוב, מרוכז והכי חשוב בשקט. ככה גם אולי נבין משהו. אולי זה גם בשל היותה מתמטיקאית ובעלת תואר במדעי המחשב ומינהל עסקים. את זה למדתי בעצמי כי היא אורית ככה לא מתפארת וכל הדיבורים שלנו ברשת נטולי תארים וכיבודים.
בהמשך הבנתי שאורית היא בעצם קצת סוג של "מישפוחה" ואל תשאלו אותי איך, אבל כולנו מחוברים לאבות קדמונים והיא העלתה את האפשרות שהסבא רבא שלי היה שותף עם הסבא רבא שלה בעיסקי עצים בפולין. כן היא גם מכירה את המשפחה שלנו ודיברה בעבר עם כמה מהם בנושאים שונים. בהמשך הבנתי שחנה וויצהנדלר משמיכות הפוך הייתה דודה גדולה של אורית. בום ויש ארוע מקומי בגיזרה.
"אורית לביא היא גנאלוגית מקצועית, העוסקת בגנאלוגיה כשמונה-עשרה שנים. ניסיונה כולל מחקרי שורשים רחבי היקף בפולין, וכן באוקראינה, רומניה, ליטא, לטביה, בלרוס, סלובקיה ועוד." ועוד מידע מהאתר חקר היוחסין
חנה וויצהנדלר, סקרז'יסקו פולין ועד לסוקולוב בתל אביב עריכה אליעזר מורב
אורית לביא מספרת על הדודה הגדולה חנה וויצהנדלר
ביקשתי מאורית שתספר משהו אודות חנה וייצהנדלר וזו התוצאה ותודה לאורית לביא.
"חנה וייצהנדלר היתה "דודה גדולה שלי", אחות של סבי. אצלנו במשפחה קראו לה "דודה אנג'ה", או פשוט "צ'וצ'ו".
מתי היא נולדה בדיוק אני לא יודעת, כי באכזריות גורל, אפילו התעודות שלה לא נמצאו היכן שנמצאו תעודותיהם של אחיה ואחיותיה. אבל זה היה בוודאי לפני 1905, כמו אצל כל אשה פולניה, ובוודאי אחרי 1896, אז נפטרה סבתה חנה רוזנר,שעל שמה היא נקראה.
והיא לא נולדה בסקרז'יסקו, אלא אי שם בין קלימונטוב לאושייק, סמוך ליערות שחכר אביה (שלמה חיים רוזנר), שאת עציהם היה כורת ומשיט במורד הוויסלה. רק מאוחר יותר, כאשר החלה סקרז'יסקו להתפתח והביקוש לעץ גדל, הוא עבר לשם עם ילדיו הצעירים. אחיה הגדולים כבר הקימו אז את עסקיהם בערי פולין הגדולות, והיא נשארה סמוך לאביה, ואף סעדה אותו בערוב ימיו. היו לה שבעה אחים.
דודה אנג'ה היתה עושה גם לנו את שמיכות החורף. אבל שלנו היו ממולאת צמר, או צמר גפן, והיו כבדות למדי, אולי משום ששמיכות פוך היו יקרות מדי לתקציב של הורי. לכן השמיכות הישנות לא נשמרו, והן לא מעוררות בי געגועים, חוץ אולי מהבד המבריק שכיסה את חלקן העליון.
קבלתי את בקשתך אבל המוח שלי ריק עכשיו. כמובן שיש לי את המידע הגנאלוגי המשפחתי, אבל זה ודאי פחות מעניין אותך. היא איבדה שני בנים, אחד לפני השואה ואחד בשואה. ובעל. על כל זה למדתי רק כשהתחלתי במחקר המשפחתי, ומזעזע אותי לחשוב שלאורך שנות הכרותנו לא הייתי כלל מודעת לטרגדיה שנשאה על כתפיה. והיה לה פרקינסון. את זה אתה אולי זוכר - הידיים הרועדות. אצלנו במשפחה היא היתה ה"צ'וצ'ו". שתי דודות אחרות, אחיותיה, נספו. ואחותה הרביעית נפטרה בשיבה טובה בשוודיה. אבל חוץ מאנג'ה הייתה עוד דודה אחת - למעשה אשה של הדוד. כל אחת מהן נתנה לי מתנה לבת מצווה - האחת שרשרת אלמוגים, שהיתה כנראה שלה - והלכה לאיבוד. השניה סט של עט ועפרון פרקר. בעפרון הפרקר אני עדיין משתמשת, ומשגע אותי שאני לא זוכרת מי מהשתיים נתנה לי אותו. אגב, הבת מצווה שלי היתה די מזמן. נדמה לי שפעם אחת בלבד הייתי עם אמא שלי בביקור אצל אנג'ה בסוקולוב. יתר המפגשים היו באירועים המשפחתיים. נדמה לי שיש לי תמונה שלה מהבת מצווה שלי,
קובי, אין לי השראה לכתוב משהו יפה, מצטערת. אז אתה מוזמן לקחת משפטים ממה שכתבתי אתמול והיום, ולעשות בהם שימוש כרצונך.
אני רק מודה לך מכל הלב שאתה מקדיש מלים לדודה אנג'ה, אשר הזכרון ממנה הולך ודוהה, ואפילו תמונותיה בקושי שרדו.
אסור להפקיד זכרון של אנשים בודדים בידיהם של צעירים, שנוטים להתרחק מחדרים אפלים עם כורסאות כבדות ודודות קשישות. בברכה אורית "
ועוד מהרשת על חנה וויצהנדלר
"ניצולי סקרז'יסקו קמיינה שבו לעיר בתום המלחמה, והקימו וועד עזרה יהודי בראשות הגברת וויצהנדלר (ככל הנראה הכוונה לחנה וויצהנדלר לבית רוזנר, אשר בעלה חיים ובנה שמעון נספו במלחמה). אך התושבים המקומיים איימו על חייהם, ובעיר נותרו רק תשע משפחות. בפברואר 1946 נרצחו חמישה מיהודי העיר בידי לאומנים פולניים, ויתר הניצולים עזבו את העיר."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה