אקדים ואומר שבעקבות הכתבה הזו באתר MySay נוצרו לי מספר קשרים נחמדים. רועי צ'יקי ארד בעיתון הארץ כתב על הסיפור שלי בנושא ובעקבות כך נוצרו גלי הדף נחמדים. בהמשך לכתבה בעברית הופיעה גם כתבה באנגלית. קישור לכתבה בעברית
הראשון שבהם היה עם איש נחמד המכיר את נושא יורדי הסירה היטב ובעצמו כתב על כך חוברת צנועה. אפרים ברוך יליד ירושלים 1920, איש נמל תל אביב ומי שמכיר את תל אביב נהדר קרא את הכתבה ובאמצעות בנו שבאמריקה יצר עימי קשר. ככה למדנו על תל אביב של פעם מכמה היבטים נוספים.
הכ''ד אנטוני פאלמר Sir Anthony Palmer צילום: אליעזר מורב
רחוב כ"ג יורדי הסירה בתל אביב שוכן לו בשולי השכונה של ילדותי. הרחוב הזה מצוי בסמוך לתיכון שלי ולבית הכנסת השכונתי. הוא מתחיל בנמל הנושק לים, ומסתיים במפגש המשולש עם בן יהודה ודיזינגוף. השם כ"ג אז לא עשה לי דבר. נדמה שכבר המורה שלנו להיסטוריה בתיכון רמי כהן, העלה את ענין הנוסע הבריטי הנוסף אבל אז ההורמונים הכתיבו את סדר היום. עם הזמן זה השתנה.
יורדי הספינה היו 24 במספר ביניהם הקצין הבריטי אנטוני פאלמר. מהיום אמור כ"ד יורדי הסירה!
כל אחד יכול לכתוב ספר ובמיוחד על ילדותו. לפעמים זה מענין עוד אנשים ולפעמים ממש לא!
שלטי רחובות ושלטים בכלל אינם דבר קדוש! במידה ויש צורך לשנותם, אז יפה שעה אחת קודם.
זמן רב הסיפור של הכ"ג נשאר במידה מסוימת מסתורי. אי הכללתו של הקצין הבריטי במניין הקבוצתי של הפלי"ם , כמו גם בשם הרחוב קצת צורם. ניתן אולי להבין זאת ברוח הזמנים של אז. נראה גם שהבריטים עצמם, רצו בהצנעת חלקם. שמו הקודם של הרחוב היה חבר הלאומים, הארגון שקדם לאומות המאוחדות.
מתוך מדריך הרחובות של תל-אביב-יפו. כתב יחיעם פדן. כ"ג יורדי הסירה
"לזכר 23 צעירים חברי ההגנה שנעלמו לבלי שוב, שבעה מהם בני תל אביב, בימי מלחמת העולם השנייה. הם התנדבו למשימה שעליה החליט הצבא הבריטי , ונשלחו בראשות קצין בריטי, אנתוני פאלמר , כדי לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי שבצפון לבנון , ולשלול בכך דלק חיוני ממשלת וישי הצרפתית ששלטה בלבנון ושיתפה פעולה עם הנאצים. הסירה "ארי הים", הפליגה תחת מעטה כבד של סודיות ב-18 במאי 1941, ועקבותיה לא נודעו. בציבור נותר זכרם של 23 =כג כי איש לא ידע דבר על שליחותם, בוודאי לא על הקצין הבריטי שהיה עמם". ותודה ליחיעם פדן.
יורדי הסירה פינת הירקון וליד הנמל של תל אביב
כ"ד זה 24 ולא כ"ג!
לעניות דעתי , העירייה בתל אביב וככה בעוד מקומות צריכות לקבל החלטה פשוטה ומהירה שמהיום השם הרשמי הוא כ"ד יורדי הסירה כי זה היה מספרם והדו"ח האחרון של צה"ל חוזר וכותב את המספר כ"ד באופן הכי ברור ובכל המקומות. אין יותר כ"ג! גם האנדרטה ליד הירקון מאחורי קולנוע פאר ובצמוד לזבולון , מציינת את כל השמות כולל שמו של מייג'ור סר אנטוני פרדריך מארק פאלמר הקצין הבריטי. אתם מוזמנים לקישור של דו"ח הצבא המפורט
הכ''ד פאלמר הבריטי על אנדרטה בירקון צילום: קובי לידרמן
מה זה צפוני ולמה הצפון יותר עדיף מהדרום אם בכלל?
ברחוב יורדי הסירה היו פעם די הרבה צריפים, כי ככה היה פעם אבל אני לא זוכר אותם. מתברר שצפון תל אביב של פעם היה מיושב בחלקים מסוימים כבר החל מתחילת שנות העשרים לערך. התצריף התל אביבי מפעם הולך ולובש צורה באמצעות תיעוד פיסות מידע מפה ומשם. תל אביב נולדה מיפו וכל הזמן נדמה שהיא מצפינה. האם הסיבה היא כוכב הצפון או שמא הדרום מוביל לבת-ים רחמנא ליצלן?
אפרים ברוך ז"ל יליד 1920 עובד נמל תל אביב
בית כנסת "רבי מאיר בעל הנס" בהשתדלות פועלי נמל תל-אביב סלוניקאים
גם היום ניתן לראות סמוך לנמל את בית הכנסת הישן והטוב רבי מאיר בעל הנס "נוסד תרצ"ו - 1936 בהשתדלות פועלי נמל תל-אביב סלוניקאים". קישור לסיפור בית הכנסת מאת אפרים ברוך באתר תל אביב הוירטואלית
וגם על אפרים ברוך, נמל תל אביב, בית הכנסת הסלוניקאי באתר של הסתדרות המורים בישראל
העם דורש צדק חברתי, סמרטפון בזול וגם שילוט עם הסבר
היום הרחוב הזה כמו מקומות רבים בעיר ללא הפסקה , עובר שיפוצי מבנים ובחלקו נראה קצת כמו אתר בניה ללא תיחום. כיום לא מצאתי שום שלט ברחוב המסביר במשהו את ענין יורדי הסירה ובכלל. בעירייה חייבים להפנים שדור המדינה כבר לא לבד והסברים קצרים וממצים זה דבר מתבקש , למרות שכל אחד יכול לבדוק בטלפון החכם כל דבר ובכל רגע נתון ואפילו בחינם. ובכל זאת העם דורש צדק חברתי ומעט הסברים בסיסיים. בזמנו הכותרת "יורדי הסירה" היה השם לרחוב ולא ספרנו כמה נכנסו לאותה סירה. יורדי הסירה בהחלט סידור הולם.
אריק מנקין, רפי שאולי ותל אביב הקטנה ואפילו ג'ימי הנרקומן
נדמה לי שלא ידעתי על הרחוב הזה, כלום וחצי לא כלום, עד שעברתי לבלות בתיכון עירוני ה' הסמוך, בשנת 1973. כילד בבית הספר העממי בקושי הגענו לשם, ואם כבר הגענו אז לא התעמקנו בשמות הרחובות.
מהתיכון זכרתי מהרחוב הזה דברים בודדים. האחד הוא שאריק מנקין שחקן הכדורסל של מכבי התגורר שם לפרק זמן. השני הוא ג'ימי הנרקומן שתמיד היה עומד שם על הפינה של בן יהודה, ומראה את כתובת הקעקע על היד "אמא יש רק אחת" או אולי "אין כמו אמא" ובהמשך היה מספר על הפיל, הנמלים ו "ז'וז'ו תחנוק אותו". ג'ימי היה נרקומן שונה מאלו שראיתי מתנודדים ברחובות בהמשך. פעם הכל היה אחרת.
הייתה שם על הפינה של רחוב הירקון המסעדה של רפי שאולי תל אביב הקטנה. שלמה שבא טען פעם באחד הסיורים שלו שחלק מהקישוטים הארכיטקטונים במסעדה של רפי לוקטו באדיקות מביתו הנטוש של רוקח מנווה צדק. זה לא ימנע מרפי שאולי בהמשך להיות יקיר העיר העברית הראשונה.
אני לא זוכר פריטי אספנות הקשורים אפילו בעקיפין ליורדי הסירה, מלבד המדליה של בי"ס לקציני ים בעכו ע"ש כ"ג יורדי הסירה מדליה להענקה רשמית, תשמ"א 1981
לפני כמה שנים נתקלתי בנייר משרדי מאד מעניין שכותרתו מעוז הים להנצחת כ"ג יורדי הסירה וחנה סנש בקיסריה הועדה הישובית אלנבי 111. נייר מכתבים נחמד עם כמה בולי מנדט שהודבקו עליו ככה סתם לאיסוף. יש גם טלפון 4324. ניסיתי לצלצל ונאמר לי להוסיף כוכבית. נשמע לי מאד מוזר ענין הכוכביות.
בגבעתיים זה KAF GIMEL וגם כף גימל ואפילו סתם הכ"ג
בגבעתיים הסוציאליסטית יש גם רחוב כזה לציון הטרגדיה של הלוחמים. הרחוב שם זה בתים משותפים עם שיפורי תמ"א 38, לצד בתים פרטיים צנועים. שם הרחוב שם הוא הכ"ג. ואפילו כף גימל בשלמות ובלי סירה ואפילו ללא יורדי. יש גם אפילו KAPH GIMEL. אגב בגבעתיים לא צריך כיתוב בערבית בכלל.
בגבעתיים זהו רחוב חצי היקפי הצמוד לצומת שביט וממש מתחת לדיור המוגן של משען ברחוב מצולות ים 9. האם יש קשר מקרי במיקום הרחובות מצולות ים והכ"ג? כשהורי עברו לאותם מגדלים מוגנים לגיל הזהב בשנת 2005 , מצאתי עצמי חולף ברחוב הזה מאות פעמים ואפילו מכיר כבר את תושבי הרחוב והרגליהם. ביניהם היה אפילו כבוד ראש העיר לשעבר מר אפי שטנצלר שעשה שידרוג לקופות הקק"ל ולא לאלו של האספנים. בגבעתיים חיים יפה וטוב, אלו שנשארו בחיים.
גבעתיים רח' כ''ג וברקע דיור מוגן משען במצולות ים
כל אחד כותב ספר משלו ועל שכונתו. אסתי קון ורמי בר-אדון
ממש לאחרונה חוברתי די במקרה לרחוב הזה בעקבות שני ספרים שנכתבו על ידי שנים שממש גרו שם בילדותם. נדמה שזכרונותיהם יחד עם החוויות שלהם עדיין שם. שניהם בוגרים ממני ומכל הבחינות. מישהו מעדכן אותי שגם ענת לויט גדלה שם.
אסתי קון כתבה ספר נהדר לטעמי בשם "ועד הים הגדול" המתאר את שקרה בשכונתה ובדימיונה של אסתי בשנות החמישים והשישים. השכונה של אסתי היא חלק מהנמל של תל אביב. עקבתי אחריה דמויות והסיפור הנרקם ואפילו הרגשתי איך אני נצמד לשייע בסיפור שלו, כשהוא מגיע רחוק עד לבית הקברות טרומפלדור. הדמויות של אסתי מוכרות לי , גם אם לא פגשתי אותן פיזית כי גם לנו היו בדיוק כאלה ואפילו את חלקן הכרתי על אמת. ככה זה היה עם "בייבי" השכן שלנו בסוקולוב 99 שהיה לו שטח פרטי ממש גדול ועצי פרי שונים ושם למדתי לראשונה מה זה חבושים. לבייבי הקרח היתה חנות בדיזינגוף עם הרבה דברים לבית הספר וגם צעצועים שונים. אסתי הזכירה אותו במטושטש בספרה.
את המגרש של בייבי קנה הקבלן שפירא ובנה שם בניין חדש עם חניה מסודרת כשהוא עצמו גר במקום. משפחת שפירא הייתה משפחה חמה וטובה.
אסתי קון ורמי בר-אדון מספרים על השכונה שליד הנמל של תל אביב
אסתי קון מספרת -מומלץ
סופרים קוראים אסתי קון ועד הים הגדול
ניפגשתי עם אסתי קון ככה במקרה בחנות שלי והתברר שעולמנו קטן ויש לנו כמה קרובים ומכרים משותפים, והקשר לעולם האספנות הולך ומתהדק. ככה גם הכרתי את ספרו השכונתי של רמי בר אדון "מרפסת מול הים". בספר הביכורים שלו מספר רמי על משפחתו ושכונתו בפרוט רב ובאהבה ללא גבולות, תוך כדי זה שהוא נפרד מאחיו החולה והנוטה למות.
רמי בר -אדון ,מרפסת , ביקיני ובסוף משטרה
רמי היה שובב לא קטן וכמו חלק מאיתנו מתגעגע לצחוקים ומעשי הקונדס בשכונה וגם בבית הספר. גם אני למדתי באותו בית ספר "דוגמא" בבן יהודה כמה שנים אחרי והמורים והמורות ברובם נשארו על כנם. אם בגדי ים ואופנה מדברים אליכם אז רמי מאופנת פלפל הוא הכתובת כמי שגדל ליד הים והנמל. אסתי קון ורמי בר אדון חברים מהשכונה.
שם המשפחה של רמי עשה לי משהו ואחרי ברור קצר בפייסבוק, התברר שהאבות שלנו שרתו יחד במשטרת ישראל. זכרתי את השם בר אדון מהשיחות שלי עם אבי שמואל ז"ל וידעתי שיש איש כזה והוא לא הארכאולוג פסח בר אדון שחשף את מטמון ואדי משמר. זהו זה, ידעתי שאחרי כזה סלט וסיפורים תגיע המשטרה.
ג' זה גמל ו ד' זה דלת
בימים הקרובים אפנה לעיריית תל אביב-יפו בבקשה צנועה ולא קשה לביצוע. תיקון שם הרחוב באופן רישמי ומסודר לכ"ד יורדי הסירה. בהמשך גם לערים נוספות בהם יש רחוב כזה. מה מסובך בהחלפת גמל בדלת.
בינתיים קיבלתי תשובה מעיריית תל אביב שהועדה דחתה את עניין הכ"ד. יחד עם זאת ישקלו להנציח את פאלמר. עוד מעט השנה נגמרת והגיעה הזמן לאכול להם את הראש לשנה החדשה מחדש.
כ"ד יורדי הסירה וזו לא טעות פורסם לראשונה באתר MySay שהחזיר לעת הזו את נשימתו לבוראו.
צילום ניר קדר עיתון הארץ
