צלב אושוויץ / כתב זיו לבני

 "צלב אושוויץ"

אחד העיטורים המרשימים לטעמי, הוא עיטור הכבוד הפולני המכונה "צלב אושוויץ".

מדובר בעיטור רשמי שהוענק על ידי ממשלת פולין החל משנת 1985 לניצולים הפולנים של מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים ובמקרים נדירים ומיוחדים הוענק גם לניצולים שאינם פולנים.

העיטור בדמות צלב כסוף שעל חלקו הקדמי תבליט של שני עמודים וגדר תיל שאפיינו את גדרות התייל של מחנות ההשמדה והריכוז וכן מצוינות שנות המלחמה 1945 - 1939, במרכז הצלב מופיע משולש אדום הפוך עם האות P, זהו האופן בו סומנו אסירי המחנות הפולניים על מדיהם.

על חלקו האחורי של הצלב מופיעות האותיות PRL שהן ראשי התיבות של " הרפובליקה העממית של םולין" וכן הכיתוב "לאסירי מחנות הריכוז הנאציים".

סרט הבד ששימש לענידת העיטור הוא בצבעי מדי האסירים, פסים של כחול/אפור ולבן.

העיטור הוענק בקופסת קרטון עליה מופיע סמלה של הרפובליקה הפולנת.

כ 150.000 פולנים נרצחו במחנות ההשמדה הגרמניים במהלך מלחמת העולם השניה, 300 מהם היו הראשונים שעליהם נוסתה לראשונה שיטת השמדה בגז.

"צלב אושוויץ"

אחד העיטורים המרשימים לטעמי, שהרבה זמן חיפשתי לשים את ידי על אחד שכזה בקופסתו המקורית.

כתב זיו לבני: יליד תל אביב 1968. חבלן משטרה, חובב היסטוריה של ארץ ישראל ומומחה לאמל"ח מתקופת המחתרות...

המדליה ההולנדית לצועדים / כתב זיו לבני

בגדול, אינני אספן של מדליות, למזלי לא, שהרי מדובר בתחום אספנות עצום ורק זה עוד מה שחסר לי...

טוב נו, אז אולי קצת מדליות סוביטיות עם עיצוב מרשים שקשה לי לעמוד בפניהן...

ואולי לפעמים קצת מדליות שקשורות לתקופת המחתרות...

ואולי גם קצת מגרמניה...

וקצת מבריטניה...

ולפעמים כאלה שיש מאחוריהן סיפור מעניין...

אבל באמת שאני לא ממש אספן מדליות

והנה הפעם החלטתי להעלות לכאן סיפור נחמד על מדליות הולנדיות שהוענקו ללא פחות מאשר ... חיילי וחיילות צה"ל!

סיפור שאני מודה שלא הכרתיו עד לאותו יום בו הוצעה מדליה שכזו למכירה ולצד תמונתה, הופיע גם סיפור נחמד אודות מדליות אלה שהנה הוא כאן לפניכם ושתחילתו כאמור ב... הולנד.

מסתבר שלהולנדים יש חיבה מיוחדת לצעדות!

כן, הם אוהבים לצעוד ההולנדים...

עד כדי כך אוהבים לצעוד שבשנת 1909, החלה בהולנד מסורת במסגרתה במימון ארגון ספורט ההליכה ההולנדי, נערכת אחת לשנה, ביום שלישי השלישי לחודש יולי, צעדה עממית רבת משתתפים שיוצאת מהעיר ניימכן ונמשכת ארבעה ימים רצופים במהלכם צועדים המשתתפים (שמספרם לעיתים מגיע לכ 70.000) מרחק של בין 30 ל 50 קילומטר ביום ולמעשה מדובר באירוע הצעידה הגדול בעולם, כשפרט להולנדים מגיעות לצעדה משלחות רשמיות וצועדים פרטיים ממדינות רבות.

בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, כסוג של מחווה, הקפידו ההולנדים להזמין להשתתף בצעדה גם את וותיקי המלחמה ממדינות בנות הברית שהשתתפו בשחרור הולנד מדי הכיבוש הנאצי.

כך נראית המדליה

והקשר הישראלי?...

אז מתברר, שבשנת 1955 (ולאחר מכן לפחות בעוד ארבע הזדמנויות נוספות עד שנת 1968), גם צה"ל נהג לשלוח משלחות של חילים וחיילות להולנד כדי ליצג באירוע את מדינת ישראל הצעירה.

בשנת 1955 נשלחה משלחת שמנתה 200 חיילות וחיילים שהתאמנו לשם כך בארץ, הם הוטסו להולנד במטוסי חיל האוויר וייצגו את המדינה בכבוד כשהם צועדים במדי צה"ל ולמתניהם/ן תתי מקלע "עוזי", פאר היצירה של התעשיה הצבאית הישראלית.

בשנת 1956, כבר נשלחו לצעדה כ 1500 חיילים אליהם הצטרפו גם 70 אזרחים והמספר הלך וגדל מצעדה לצעדה ובשנת 1968, כשנה לאחר הנצחון המזהיר במלחמת ששת הימים, זכו החיילים הישראלים ליחס חם ואוהד במיוחד.

על פי המסורת ההולנדית, לכל משתתפי הצעדות שהשלימו את המסלול במלואו, הוענקה מדליה רשמית ומכובדת וכך גם לאותם חברי משלחות צה"ל, חיילים וחיילות, להם/ן הוענקו כלאחר כבוד מדליות הולנדיות רשמיות כהוקרה וכבוד על ההשתתפות המוצלחת בצעדת ארבעת הימים ההולנדית...

מודה שלא ידעתי

אגב, מסורת הצעדה ההולנדית, אומצה בשנות החמישים גם בארץ בדמות מה שכונה "צעדת ארבעת הימים" שנחשבה לאירוע חגיגי, במהלכו צעדו אלפי חיילות וחיילים לירושלים, שם היה נערך טקס חגיגי ומרשים ולמעשה, מסורת זו נמשכת עד היום בדמות מה שמכונה "צעדת ירושלים".

בתמונות המצורפות נראית המדליה המדוברת שעכשיו היא חלק מהאוסף שלי (ושהוא לא בדיוק אוסף ) וכמה תמונות נחמדות של חיילי וחיילות צה"ל במהלך צעדות ארבעת הימים אי אז בהולנד.

עוד סיפור נחמד שלמדתי בזכות עוד פריט נחמד שהצטרף לאוסף שלי.

סופ"ש נעים.

זיו.

ותודה לחברי איגור סימקין על מדליה וסיפור שלא הכרתי

חייל צה"ל עונד את מדלית הצעדה בגאווה ובגאון

חיילים וחילות ממשלחת צה"ל עם מדליה ופרחים חגיגיים

ו... תמונה שהכיתוב בה מספר הכל....

כתב זיו לבני: יליד תל אביב 1968. חבלן משטרה, חובב היסטוריה של ארץ ישראל ומומחה לאמל"ח מתקופת המחתרות...

מערת הקסמים ברחוב הכרם 3 בתל אביב

על דוד עצמוני האספן המיוחד שגר ברחוב הכרם הקטנטן בשכונת כרמיה ההיסטורית בין רופין לארנון. רחוב הכרם ופעם הייתה שם כרם שקדים.

אצלנו הוא לא קנה משום שלא היה לנו מה להציע לו ובתחילת שנות השמונים אני זוכר אותו צועד כפוף בבן יהודה לכיוון מועדון האספנים ברחוב הס 16. לא ידעתי מה הוא אוסף, אבל דמותו והליכתו הכפופה עם הנעליים הענקיות והכובע נצרבו לתמיד. היום אני מבין שהיה מראשוני אספני הבונים ואמצעי תשלום שונים בארץ ובעולם היהודי. היה לו אוסף מיוחד ולא מכיר מישהו היודע מה עלה בגורל האוסף. כתבה מיוחדת של אשר בן אוני 1960 בעיתון חרות ותודה לאביהו בר שאיתר.

מעצמה  ושמה עצמוני

אהוד אהדן הוותיק והידען מוסיף לגבי דוד עצמוני והאוסף

"קובי תודה. קראתי את המאמר בעניין. לא מציינים פרטים על חייו האישיים. אני הכרתי אותו ב 1960 והוא כבר היה פנסיונר. הוא עלה ארצה מרוסיה יחד עם אחיו בשנות ה 30. במקצועו הוא היה עגלון (כן היה פעם מקצוע כזה), ערירי ומעולם לא נישא.

עצמוני במרכז עם חברים 1935

משנות ה-40 כשהחל לאסוף, הלך כמעט כל יום לשוק בצלאל, לשם היו העולים החדשים מביאים למכירה את מעט המטלטלין שהביאו אחרי השואה והיה קונה מהם פריטי שואה ואספנות כולל אמצעי תשלום.

היה בא באופן קבוע להרצאות במוזיאון קדמן. בנוסף עסק בתיווך בין אספנים תמורת עמלות שגבה. עצמוני התכתב והחליף אמצעי תשלום עם אספנים מרחבי העולם בעיקר מזרח אירופה. היו זמנים שהתכתב עם למעלה מ-30 אספנים שונים. ידע רוסית טובה, גרמנית, קצת פולנית וקצת אנגלית ויידיש. בהתכתבויות הבין גם שפות סלאביות.

גם אני זכיתי לפגוש בביתו בשנות ה-60 סוחר יהודי מיוגוסלביה בשם חנן לדרר ששפך משק על שולחנו מצבור של כ 1000 דינרים רומיים מהם בחרתי כ 50 במצבים מעולים ושילמתי 5$ ליחידה ובנוסף את העמלה.

לאחיו היתה בת וזו כנראה היתה גם קרובת המשפחה היחידה שלו בארץ.

כפי שסיפרתי לך האוסף בשלמותו נמכר בתיווכו של שלום רנן בזמן מלחמת המפרץ או קצת קודם לאספן בארה"ב תמורת הסכום של 80,000$ שגם אז נראה לי מגוחך נוכח כל הפריטים הנדירים שהיו שם.

את עיקר האוסף שלו אסף בהחלפות, תוך כדי התכתבויות עם אספנים מכל העולם. הוא החל לאסוף אמצעי תשלום שהיו נהוגים במחנות ריכוז עוד בזמן מלחמת העולם השניה ואסף ברצף ובהתמדה עד בערך 1990.

הצלחתי להשיג צילום של דוד עצמוני בצעירותו משנת 1935 ממש מיד לאחר עלייתו ארצה. בצילום הוא עומד במרכז עם כלי עבודה, לבוש בחולצה לבנה".

אשר בן אוני עתון חרות 1960

עתון חרות 1960 האיש ותחביבו

רחוב הכרם שלט מנדטורי 3 שפות

 ותודה ליובל יעקובוב שצילם את השלט שלו 

שפעם היה בפינת רופין והכרם Yuval Jakobov

בנק לאומי לישראל 1902-1977 מדליה ופתק

עובד יקר,

דרך ארוכה עבר הבנק שלנו מאז נוסד ב-1902. באחד משלביה הצטרפת למשפחת הבנק ותרמת חלקך להישגיו.

הנני מאחל לך ולבנק המשך מסורת זו של הישגים לאור ייעודו וייחודו של הבנק, הבאים לביטוי בציטוט "נאמן ביתך וממלכתך", המוטבע על מדליון היובל המוגש לך לציון המאורע.

א.י. יפת (ארנסט ישראל יפת)

יו"ר הדירקטוריון

לדרמן או לידרמן

פעם זה היה נדיר וכעת כמעט פעם בשבוע וגם יותר שמישהו מתקשר ושואל לגבי הלדרמן שלו. מישהו (מעולם לא מישהי) שואל לגבי תיקונים או מתי זה יהיה מוכן או סתם איפה אנחנו יושבים. אם לא הובנתי אז אסביר שאנשים מתבלבלים בשם ובחיפוש וקוצו של יוד לעיתיים יוצר מציאות חדשה. אני חושב שזה בהחלט רעיון לעסק חדש.

זו גם הזדמנות לספר על השם לידרמן אבל בפעם אחרת

מתנות קטנות גדולות

פעם היה לפלוני יומהולדת. הוא הזמין אותנו לארוע עם אוכל ושתיה. הורי מאד אהבו אותו וככה גם אני. לגבי המתנה רצינו שיהיה משהו מיוחד ולעד כלומר מעבר לשתיה פרחים או בונבונירה. כלי כסף ישן וטוב עם חותמת 84 מקורית בהחלט דבר מדליק ואם תארוז אותו יפה ואפילו תשים בפנוכו סוכריות שזה יעודו לחיים בשוטף, בכלל מושלם. ככה חושב הנותן מבלי לקחת בחשבון שהעולם שלנו בנוי מאנשים שונים ומחשבות שונות.

נותן המתנה במקרים מסוימים מצפה אולי לקבל פידבק כי הרי טרח מחשבתית וכספית לתשורה המיוחדת. ואז התברר שמקבל המתנה פתח ראה הסוכריות חילק ואכל ואת הכלי זרק לפח. עולם מוזר...

סיפור ששמעתי מחברה או למה רומנים אוהבים צבע חום?

חברה שלי שעבדה במשלחת הרכש בניו יורק סיפרה לי את הסיפור הבא ואתם לא חייבים להאמין אבל אני בהחלט כן. אגב מה דעתכם על משלחות הרכש למיניהן?

יום אחד נכנס אליה הבוס שלה שהיה שם בתפקיד מאד בכיר וגם מאד מוערך ושאל אותה אם יוכל להיוועץ איתה. היא אמרה שבהחלט כן. "תראי מהבוקר אני מרגיש מבטים לא ברורים. זה התחיל כמעט מהרגע שיצאתי מהבית. גם כשנכנסתי למשרדים הרגשתי לא נוח ואני לא מבין למה. מבטים לא ברורים ותחושה מאד מוזרה. אולי את יכולה להבין ולעזור".

הידידה שלי הביטה בבוס שלה שתמיד היה נאה ושרמנטי ובנות תמיד חיפשו את חברתו ותשומת ליבו והציעה לו "בוא נרד למטה לשדרה ונדבר ביתר חופשיות". הם ירדו במעלית ויצאו החוצה וגם היא חשה במשהו שונה במבטי האנשים. גם כשהלכו לאורך השדרה ובדרך חזרה זה לא פסק. הבוס שלה היה קצת מבולבל כי עדיין לא קרה כלום. החברה שלי ביקשה ממנו פשוט להביט במתרחש ברחוב ולבחון האנשים המצויים שם ככה סתם בדרכם לעניניהם השונים. סיבוב שלקח להם לפחות 22 דקות שלמות והתעלומה עדיין באוויר.

"נו אז מה את אומרת בכל זאת?" שאל הבוס.

חברה שלי ניגשה ישר לעניין ואמרה ככה "תגיד יושקו הסתובבנו ברחוב וראינו הרבה אנשים ומכל המינים והסוגים. ראית עוד מישהו עם חליפה בצבע חום?" זו הייתה הפתעה אבל הבוס יושקו הסתכל על עצמו והתחיל לצחוק. "תגיד יושקו נכון שאתה רומני?" "כן. איך ידעת?" גם אבא שלי אוהב חליפות בצבע חום.

בגד תואם רקע וככה גם הכובע

נאצי נוסע לפלשתינה / מירי יהלום ארכיונאית במכון ז'בוטינסקי

לאופולד פון מילדנשטיין גילה התעניינות רבה בציונות, לעיתים אף נהג להשתתף בכנסים הציוניים על מנת להעמיק את ידיעתו בתנועה. הוא הגיע למסקנה כי הרעיון הציוני יכול להווות פתרון ל"בעיה היהודית" בגרמניה.

באביב 1933 ערך מילדנשטיין ביקור בפלשתינה ושהה בה שישיה חודשים - סייר לאורכה ולרוחבה ונפגש עם יהודים וערבים - חזר לגרמניה כתומך נלהב של הציונות ואף החל ללמוד עברית.

מילדנשטיין החליט לקדם את רעיונו ועל כן פירסם בביטאונו של גבלס, Der Angriff ("ההתקפה"), סדרה של כתבות מצולמות אודות סיורו בארץ שנשאו את הכותרת "נאצי נוסע לפלשתינה". מילדנשטיין הביע אהדה לחלוצים, למתיישבים היהודים ולהישגיהם, שיצרו "סוג חדש של יהודי". לרגל הכתבות הוציא הביטאון הנאצי מטבע מיוחדת עם צלב קרס מצידה האחד ומגן דוד מצידה האחר, כאשר את המגן דוד מקיף הכיתוב "נאצי נוסע לפלשתינה" (Ein Nazi fährt nach Palästina). הצעתו של מילדנשטיין לגבי עידוד הגירתם של היהודים לפלשתינה כפתרון ל"בעיה היהודית" התקבלה על דעת הממונים באס דה (סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית) ובאוגוסט 1934 הוא מונה לראש המחלקה היהודית באס דה. במסגרת תפקידו פיתח מילדנשטיין קשרים חיוביים עם הארגונים הציוניים ועודד את הגירתם של היהודים לפלשתינה. מילדנשטיין אף השתתף, כשהוא נושא את דרגת האס אס של האונטרשטורמפירר, בקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן (קיץ 1935).

בשנת 1936 פוטר מילדנשטיין מתפקידו והועבר למחלקת העיתונות. ייתכן כי סיבת פיטוריו נעוצה בכישלונו לעודד את היהודים להגר בהמוניהם מגרמניה. כמובן שלאחר עזיבתו חל שינוי במדיניות המחלקה. עם פרוץ המלחמה הועבר מילדנשטיין למשרד החוץ ולא היה לו יותר קשר לענייני היהודים.

בנק ישראל משיב

אתמול קיבלתי תשובה מבנק ישראל לגבי החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ.

זו התגובה מילה במילה
"הפסקת הזיכיון עם החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

מר לידרמן שלום,

בהתאם להוראות חוק בנק ישראל, התש"ע-2010, מנפיק הבנק, מדי שנה, מטבעות זיכרון המבטאים נושאים ואירועים חשובים בתולדות העם והמדינה. על פי הוראות החוק, שיווקם של מטבעות אלו ופריטים נומיסמטיים אחרים יכול להיעשות באמצעות חברה שממנה שר האוצר, בהסכמת הנגיד.

בשנת 2008, לאחר שהופרטה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות ע"י המדינה, ניתן הזיכיון לשיווק מטבעות הזיכרון בהנפקת בנק ישראל לחברה מסחרית לתקופה של 6 שנים. זיכיון החברה הוארך בשנה נוספת והוא יסתיים בסוף חודש אוגוסט שנה זו (ביום שני ט"ז באלול ה- 31.08.2015).

משרד האוצר בשיתוף עם בנק ישראל מתכונן לצאת במכרז חדש למתן זיכיון לשיווק מטבעות הזיכרון בהנפקת בנק ישראל. שיווק מטבעות הזיכרון לציבור יחודש לאחר מינויה של חברת שיווק כאמור.

בנק ישראל יעדכן את ציבור רוכשי ואספני מטבעות הזיכרון בנושא זהות החברה שתיבחר, לכשיסתיים תהליך הבחירה.

בברכה,
הילה אלחננוב
אגף ההנפקה, מחלקת המטבע"

אפי שחק גם קיבל תשובה ואני לא יודע מה הוא שאל אבל זו התגובה שאפי קיבל ואם מישהו יוכל לזהות שינוי כלשהו אז תודתי מצורפת מראש.

"הפסקת מכירת מטבעות זיכרון ע"י החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

מר שחק שלום,

בהתאם להוראות חוק בנק ישראל, התש"ע-2010, מנפיק הבנק, מדי שנה, מטבעות זיכרון המבטאים נושאים ואירועים חשובים בתולדות העם והמדינה. על פי הוראות החוק, שיווקם של מטבעות אלו ופריטים נומיסמטיים אחרים יכול להיעשות באמצעות חברה שממנה שר האוצר, בהסכמת הנגיד.

בשנת 2008, לאחר שהופרטה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות ע"י המדינה, ניתן הזיכיון לשיווק מטבעות הזיכרון בהנפקת בנק ישראל לחברה מסחרית לתקופה של 6 שנים. זיכיון החברה הוארך בשנה נוספת והוא יסתיים בסוף חודש אוגוסט שנה זו (ביום שני ט"ז באלול ה- 31.08.2015).

משרד האוצר בשיתוף עם בנק ישראל מתכונן לצאת במכרז חדש למתן זיכיון לשיווק מטבעות הזיכרון בהנפקת בנק ישראל. שיווק מטבעות הזיכרון לציבור יחודש לאחר מינויה של חברת שיווק כאמור.

בנק ישראל יעדכן את ציבור רוכשי ואספני מטבעות הזיכרון בנושא זהות החברה שתיבחר, לכשיסתיים תהליך הבחירה.

בברכה,
הילה אלחננוב
אגף ההנפקה, מחלקת המטבע"

בית המשפט לבית כיסא

 שופטים בשבתם בכס המשפט ומגיעים לקביעות היסטוריות הם בעצם פוליטיקאים שהפכו את בית המשפט לבית כיסא. השופט בנימין הלוי היה כזה ובטוח שיש עוד. אפשר להוריד את המים

עודד אמר לא להרים ידיים או עודד יפה ועץ הזית שלנו

עודד יפה שמרפא עצים ועושה להם טוב כותב בדרכו על אז והיום בשבילי חייו ועבודתו כרופא עצים. עודד הגיע אלינו לגבעת הסלעים בראש העין כי עץ הזית העתיק שהבאנו עם מנוף לא רצה לשתף פעולה והיה בדרך לעולם אחר ואז עודד אמר לנו מה לעשות והעץ היום חי בדרכו.

עודד יפה והכובע בעין יהב

עודד יפה רופא עצים

עודד אמר שהעץ העתיק עבר טראומה וכעת הוא במצב תנומתי ולא בטוח שהמינוח שלי נכון. עודד אמר לא להרים ידיים ולא להתייאש ולא לאבד תקווה בת אלפיים פלוס וכעת נוציא את עץ הזית הרדום וזאת באמצעות טראומה נוספת והדרך שהציע היא להפסיק את ההשקיה ולחכות. כן פשוט להצמיא את עץ הזית הישן ולהתפלל. אל תזלזלו בתפילות ובכל השפות. איש איש בשפתו, דרכו ואמונתו. עשינו את מה שעודד אמר ואכן זה היה כואב והעץ סבל כי בלי מים אין חיים אבל בסוף יצא חוטר מגזע והנה אות חיים והעץ חי למרות שהגזע הראשי יבש.

עץ הזית אצלנו בראש העין

מסתבר שהרבה מצבי טראומה ומשבר נפתרים באמצעות יצירת משבר יותר גדול וחזק. אפילו שריפה בשדה גז מטופלת באמצעות פיצוץ גדול המונע מחמצן להמשיך ולתדלק את האש. אולי זו גם השיטה לפתרון הסיכסוך שלנו פה במזרח התיכון.

פעם שמעתי הסבר על עניין היונה של נח וענף עץ הזית ושם זה לא היה בקטע של שלום ומעניין מי היה הראשון לחבר את שניהם כסמל שלום. אולי פיקאסו?

חוצמזה תראו כמה שעודד יפה בתמונה מזכיר את החלוץ מהשטר של שנת 1960 שיש כאלה הקוראים לו החלוצים ויש כאלה המעדיפים עלם ועלמה.

עלם ועלמה וגם חלוצים חמישים לירות ישראליות בנק ישראל

עיצוב אחים שמיר

אריה אייל וצרויה רונן האנשים האמיתיים מאחורי הדמויות שעל השטר

תמונה מספרו של יגאל ארקין

שטר נדיר ומקולל

אתמול הגבתי למישהו חמודי בפוסט על שטר שרוף מיוחד ונדיר המוצע למכירה. פתאומית נהיה בלגאן וקיבלתי תגובה לעצם העניין וגם לגופי שלי והבנתי שכנראה לא פעלתי נכון וממוקד, אז מחקתי התגובה. לא מחפש ריבים נוספים על אלה שכבר חיים ונושמים בע"ה. אפילו שהחמודי אמר שאין לי מושג וככה גם לבנק ישראל. זה שאני הרבה שנים בתחום לא אומר כלום וגם אולי עוד דברים. אסור לזלזל בדברים שאחרים חושבים עליך. צנח לו זלזל, נקודה לעיון.

אז החלטתי להביא פוסט מפעם שעכשיו כאילו נולד מחדש. לא נגעתי כמעט. פוסט לפני 7 שנים

הרצל שלא הכרנו עם שבעת המינים

בחרתי להביא במעט את הסיפור הלא ידוע על השטר של הרצל עם שבעת המינים. הרבה אני לא יודע אבל בכל זאת משהו קטן גם הולך ובמיוחד שזה לא עולה כסף לאיש ולפחות לא בשלב הזה. פעם לפני מספר שנים הראה לי אספן מוזר ביותר צילום של שטר חריג ביותר. עד אז לא ידעתי דבר אודותיו. הבחור שלנו מראה לי צילום של הרצל גדול ולא מוכר בכלל עם שבעת המינים מאחור. זה ממש דומה לאותו הרצל מבזל ואפילו לשטר המוכר אבל מיד מבחינים שזה משהו אחר. להרצל בשטר הזה אין בכלל חזון ונראה שהוא כאילו חושש ממשהו. לא פלא שהרצל זה נפסל כי זה הרצל נטול כריזמה.

הכל נעשה בשושו והאיש מהצפון היה ממש חרדתי. ואכן הייתה לו סיבה הגיונית לפחות. אם אתם רוצים תאריך לפגישה הזו אז אגיד שזה קרה כשהיה לי טלפון מוטורולה ממש בהתחלה שסלכלום רק עלו לאויר ואני מציין זאת מהסיבה שהיה לזה קשר, אבל חברים אל תתפסו אותי בכל פרט כי אחרת לא נגיע לכלום.

את השטר המיוחד אתם יכולים לראות בתמונות המצורפות פה בכתבה. גם אני מעולם לא ראיתי שטר כזה מקורי. רק תמונה ואפילו תמונה עם שטר שרוף במקצת וזה לא השטר שאתם רואים כי אם אח שלו או התאום שלו.

הרצל שלא הכרנו מביט הצידה ובלי חזון בכלל. שטר שלא הונפק לציבור

הסיפור מספר שאחרי שעשו כמות מהשטרות האלה עם הדוגמא הזו הוחלט בירושלים הבירה שזה לא זה ועושים משהו אחר ואת השטרות האלה משמידים. יש הרבה דרכים להשמיד שטרות ואחת מהן היא שרפה. אני ממש נגד שרפות מכל הסוגים. עם או מוסד המשמיד שטרות כסף ככה סתם, יש להעמידו בפינה עם הפנים לקיר ואת ההמשך תבחרו אתם לפי הבנתכם.

מאה לירות הרצל 1970. שטר שלא הופץ והושמד

בנק ישראל 100 לירות ושבעת המינים והדגם הזה לא קיים

השטרות עם ההרצל האחר ושבעת המינים הוסעו אחר כבוד למפרץ חיפה למפעל וולקן לתנורי השרפה. אלו עובדות שסופרו לי ואין בטחון שהכל נכון ואפילו לא חלק. דבר אחד בטוח והוא שמישהו חכם ואמיץ שסבר שצריך להציל כמה שטרות בדרך. אני לא בטוח שהשטרות קפצו בדרך למשרפה או סתם פולחו ברגע האחרון לפני שהאש ליחכה את הנייר הנהדר הזה. אומרים שנותרו שלושה שטרות ויש אפילו תיעוד כנראה לשנים מהם. אמרתי כבר שכל הנתונים פה הם בחינם אז מי שיודע אחרת יספר בבלוג שלו את סיפורו.

האספן המוזר עם הסכום הדמיוני

אז חזרנו לאספן המאד מאד מוזר מהצפון, המראה לי תמונה של שטר הרצל חריג ואפילו מעט שרוף והוא בשושו אומר שרוצים למכור את זה והמחיר בשמים. הבחור דאג שהכל יהיה בארבע עיניים למרות שהבנתי בהמשך שלסוד הזה יש כבר מספר לא מועט של שותפים. לסוד הזה יש מניין ואפשר להתחיל קדיש. אני זוכר שמיד הבנתי שאין סיכוי בעולם שמישהו יוציא כמה עשרות אלפי דולארים למשהו שאולי שווה את אותו הסכום אבל בשקלים ואפילו רק חצי ממנו. אני יודע שכעת אתם עושים קלקולציות של כמה ואיך ואני לא מתכוון לעזור לכם בשלב הזה ובטח לא בחינם. תתרמו קודם לויקיפדיה ואז נדבר על כסף.

אז מאותה פגישה לא ארע דבר ממשי חוץ מזה שידעתי שיש פריט כזה ואפילו הצלחתי בחשאי לתעד את מספרו הסידורי של השטר וכאמור זה לא מה שאתם רואים בתמונה של הכתבה.

ד"ר רחל ברקאי מבטיחה ש..

פעם במוזיאון קדמן , יצא לי לדבר עם ד"ר רחל ברקאי האוצרת הנומיסמטית של בנק ישראל על הנושא. רחל אמרה לי ואפילו בנחישות שהיא מכירה את הסיפור ככה בכללי והיא מודיעה לי ולכל האספנים ובכלל לכל העולם ופילגשו שברגע שהם בבנק ישראל ידעו על מישהו שאוחז בפריט שכזה עם אותו הרצל ושבעת המינים הם שולחים אליו את קציני הבטחון של הבנק יחד עם משטרת ישראל ואם צריך אז גם את צה"ל. שש המילים האחרונות הן שלי ואל תתיחסו לענין צה"ל בבקשה.

מבחינתה של רחל זהו רכוש של בנק ישראל והם לא יוותרו עליו. אם לא הבנתם אז אעשה פרוש רל"י-רבי לידרמן יעקב לרחל האומרת שאלו פריטים גנובים מבנק ישראל ודינם בהתאם. ואותי מעניין אם לבנק ישראל נותרה מזכרת מאותו הרצל עם שבעת המינים. לדעתי לא אבל כעת יש להם לפחות תמונה. אין סודות ברשת חברים.

שטר מקולל שמביא צרות

אני ממש לא רוצה להפחיד אתכם וגם לא להרתיע איש מלקנות שטר שכזה אבל כדאי לכם לדעת שעל פי הידוע לי כל מי שנגע בשטר הזה עד כה יצא ממש לא טוב. לא בטוח שהרצל אחראי לזה, אבל תדעו שאחד סיים את חייו באופן לא טבעי והשני ממש לא במצב אידיאלי. בקיצור חברים אל תיגעו בשטר הזה ותנו לבנק ישראל להתאחד בשלווה עם ההרצל שלו ושבעת המינים.

חגי פינת עמוס ועוד מעט פורים

נחום לא תקום השמן עם המשקפיים מרחוב חגי

על הפינה של עמוס 9 וחגי מספר 1 גר נחום השמן. היו לו משקפי לבניה ולאחותו זהבה היו שערות די בהירות, שממש התאימו לשמה. נחום היה גדול ממני בגיל וגם בנפח ונהג להפחיד באופן תדיר את הילדים הקטנים. זה קרה בפורים כשהתחפשתי לקאובוי ונחום גם. משום מה לא נראה לו שיהיה עוד קאובוי בשכונה ובמיוחד ברחוב עמוס, ולכן שם לי סוג של כאפה של ילדים ואולי גם בעיטה בתחת, להבהיר לי מי כאן ראש הבוקרים.

אחותי הבלונדה אראלה

נחום היה שמן וחזק מאיתנו, אבל הבטחתי לו שאחותי אראלה הבלונדה תטפל בו. בהתחלה הוא לא התייחס לזה ממש ברצינות מפני שלא הכיר אותה, אבל כשאראלה באה וערכה ברור מקדים וקצר, שלקח בדיוק שלוש שניות וקצת, נחום כבר הבין. תמיד חייבים לעשות ברור מקדים. ומאז נחום השמן מרחוב חגי פינת עמוס הוא נחום לא תקום.

אראלה העיפה לו את הצורה והתחפושת במיידי. זה התחיל עם סטירה מפתיעה ומצלצלת, משיכה בשערות, בוקס ישיר מימין ואולי גם יריקה. הסדר שוב לא חשוב, אבל לדעתי יריקה לפרצוף זה ההלם הכי חזק, יחד עם סטירה למרכז.

נחום הפך בשניות מספר, מבוקר עירוני ואולי אפילו נוקד כמו עמוס מתקוע, לאינדיאני מרוט נוצות וחבול והכי חשוב מפוחד. אולי ככה גם נראים בולסי שקמים?

חוזֶה לֵךְ בְּרַח

את אחותי הבלונדה אראלה, לא ישכח יותר לעולם! אם הייתה איזו בעיה בשכונה עם נחום, הייתי עושה עצמי קורא לאחותי ומוסיף את השריקה שלנו ונחום היה נעלם מהשטח לפני שהספקתי להחזיר את הראש. כשהבין שהבלונדה הנחושה יכולה להגיע במקום, היה נהפך להכי זריז בעולם חרף משקלו הדובי. אראלה אחותי הספורטאית הנחושה שהייתה מצטיינת בהדיפת כדור ברזל ובעוד דברים מאתגרים, תמיד הגנה עלי, כי הפרש של 6 שנים זה ים של זמן ויש מחויבות רגשית משפחתית עד היום. אחותי הבכורה דבורה עם השיער השחור מעולם לא הרימה יד על איש. מכסימום איומים עם האצבע נו נו נו. ככה זה בחיים

שכירי חרב עם רישיון

במדינת ישראל יש יצוא של שכירי חרב שפעם למדו בצה"ל דברים שונים ובהמשך ימכרו את תורתם אומנותם לגויים בגרסאות שונות ובהרבה כסף. 

ברור שזה מחייב תעודת כשרות ממשרד הביטחון, צה"ל ועוד גופים אבל השורה התחתונה שישראל יודעת לייצא גם מוות למקומות שונים בגלובוס והמניע הראשי כסף. 

לא תמצאו בול כזה אבל האנשים האלה חיים פה אתנו.

לאור גויים מארק שאגאל מדליה כסף

סיפורה המלא של המדליה מזהב וגם מכסף שלא סופר מעולם באופן שלם. לא חושב שיש מישהו המכיר את כל הפרטים שיהיה מוכן לספרם. יש פה פוליטיקה, עסקים, מצגי שווא, ישראל, שוויץ, ארה"ב, מנחם בגין, ניסים גאון, הכונס הראשי ועוד ועוד.

המדליה מזהב צצה מפעם לפעם בשוק בעוד שהכסף פחות.

לאור גויים תבליט כסף על עץ מהודר

חתימה של מארק שאגאל

הסבר מפורט שבעצם לא מסביר את העיקר

שאגאל בעבודתו