אני חושש שבעוד כמה שנים, אדם לא ידע על מה אני מדבר כשאזכיר מפה, מצפן, אטלס, גלובוס נ"צ נקודת טריג, אזימוט וכל אותם מושגים ואבזרים שליוו אותנו הרבה הרבה שנים.
הקרטוגרפיה, מפאות, מלווה אותנו מאות שנים, ספנים נועזים דוגמת קפטן קוק סיכנו את חייהם כדי למפות את העולם ובארץ ישראל נוסעים וחוקרים מיפו את הארץ למען המדענים, החוקרים וההרפתקנים, שנסעו בדרכיה במאות שעברו.
היום כל דרדק מפעיל את הג'י. פי. אס. את הוויז ושאר אמצעי ניווט אלקטרוניים ו"הולך לאיבוד" כאשר מתרוקן המצבר.
אני גדלתי בעולם שבו המפה המודפסת הייתה כלי הכרחי שבלעדיו לא יכולת לצאת לטיול, לאתר כתובת בעיר או לבצע משימה צבאית.
בכל בית היו מפות, של ארץ ישראל, של ארצות העולם ובמקרים מיוחדים גם של החלל.
מתנה נפוצה לילד בר מצווה היה האטלס של משה ברוור, לא זה ממנו למדו בבית הספר אלא ספר מהודר של מפות הארץ והעולם שכיבד את כל המחזיק בו.
בבית הספר למדו מולדת או "ידיעת הארץ" לפי אזורים, הנגב, הגליל, מישור החוף והרי ירושלים, לכל אזור מפה. כל מה שהיה "מעבר לקו הירוק" נותר "טרה אינקוגניטה" כלומר ארץ לא נודעת.
היו גם מפות פשוטות ולעתים, בלתי מדויקות עליהן התבדחו "שתמצא את עצמך באמצע הלילה בנגב, עם מפה של קרן קיימת" .
האטלס, קובץ מפות הנחשב ביותר היה אטלס אוקספורד. החברה הנחשבת ביותר בהדפסת מפות הייתה "מישלן", חברה לייצור צמיגים, הענקת כוכבים למסעדות והדפסת מפות.
בכל רגע נתון, גם היום, אני אוחז בעשרות מפות מכל היבשות למרות שכבר למדתי ב"דרך הקשה" שאסור להשתמש במפה ישנה, אלא לחדש כל הזמן.
גם ברכב אני מחזיק מפות של מדינת ישראל ואטלס כבישים של כל הערים.
תביר 78 גליון מזכרת תערוכת בולים לאומית 1978
מפת מידבא
טריאנגולציה
זו שיטת מדידת שטח המשתמשת במשולשים כדי למפות שטח נתון. ראשיתה של השיטה באירופה במאה ה17. בארץ ישראל שימשה השיטה החל מהמאה 19 להכנת המפות של הארץ.
המודדים השאירו בחלק מהנקודות סימנים בשטח, עמודים וגלי אבנים מסומנים, אלה נקודות הטריג המופיעות במפות. אלו גם הנ"צ של הניווטים בצבא.
קנה מידה
בארץ נהוגות בעיקר, מפות של 1 ל100.000 כלומר כל ס"מ במפה הוא ק"מ בשטח. זה מספק טיילים רגילים, למדתי להיזהר, קיבלתי במתנה סט מפות הוצאת "מחלקת המדידות". שמחתי, עד שעיינתי וגיליתי שכביש 6 לא מופיע במפות שנזרקו מיד לפח.
מפות 1 ל20.000 עדיין היו קיימות בעבר. בשנות ה50 בצבא עדיין השתמשו בהן, במפה כזו מסומן, כמעט כל בית.
ניווט ימי
עוד באלף הראשון לפני הספירה, שייטו ספינות בים התיכון, הניווט התבצע לפי גרמי שמיים, במאות השנים האחרונות הומצאו עזרי ניווט שאפשרו לספינות לזהות את מיקומן בלב ים ואת הכיוון הרצוי. המכשיר הנפוץ ביותר היה הסקסטנט, זהו מכשיר ניווט ימי שהומצא במאה ה18 ואפשר איתור מיקום בים.
ארץ הקודש מדליה כסף 1978 צליינות לארץ הקודש
פני המדליה
מפה שצוירה במאה השש-עשרה ע"י הקרטוגרף הגרמני היינריך בינטונג,
ובה מוצבת ירושלים במרכז של שלוש יבשות.
למעלה כתובת "ארץ הקודש" בעברית, ו "טררה סאנקטה" בלטינית.
עיצוב יעקב אנידי. גלף קרצ'מר. מיטבעה קרצ'מר.
מכשיר עתיק נוסף שוכלל, כנראה, על ידי ספנים מוסלמים והוא האצטרולב, כלי זה עוטר בקישוטים והיה יפה מאד.
יום אחד בחנות עתיקות בירושלים, איתרתי אצטרולב חלוד ומוזנח ביקשתי לרכוש אותו, המוכר איתר את הזיק בעיני, הבין שיש משהו בכלי החלוד הזה ואמר "זה לא למכירה". מסקנה, אל תהיה להוט ואז תזכה במוצג שרצית.
איך מטיילים בשטח כבוש?
ב1967, מיד עם סיום המלחמה, התבקשתי להדריך טיול של עובדי "דבר", פעם היה עיתון כזה. בשטחים ה"משוחררים" לא היה לי מושג מהשטח, למזלי היה לי מדריך ארץ ישראל של וילנאי מ1932. נסעתי למחלקת המדידות ורכשתי מפות מתקופת המנדט וכך הובלתי את הטיול לשכם, לרמאללה וליריחו, כפיים לבריטים!
קרטוגרפיה מעשית
הטילו עלי, מטעם רשות שמורות הטבע, להפיק מפה של דרום סיני. זה היה בתחילת שנות ה70, כולם טיילו לשארם א'-שייח וסנטה קתרינה ולא הייתה מפה.
התהליך היה מאד מעניין, ראיתי קרטוגרפים בעבודתם, לבסוף הופקה מפה בקנה מידה 1 ל200.000. בצדה השני של המפה, הסברים לאתרים החשובים. המפה נמכרה למטיילים אבל גם מוסגרה ועותקים מנויילנים שלה הוצבו בכל צמתי הדרכים בדרום סיני. בעת מלחמת יום הכיפורים עדיין נותרו שרידים של המפות האלה במקומות שונים, שמחתי.
משה ברוור חלוץ הקרטוגרפיה בישראל
איך כובשים את העולם?
חברת אפריקה ישראל להשקעות, חברת נדל"ן חשובה, מלאו 60. הייתי בצוות שעסק בהוצאת ספר מהודר על תולדותיה. מנכ"ל החברה רצה להדגים את פרישתה העולמית של החברה. לשם הצילום המונומנטלי הזה, היינו זקוקים לגלובוס מרשים. חיפשתי ולבסוף השגתי מחברים של חברים, גלובוס גדול בעל נפח היאה לחברה חשובה,
השתמשנו בגלובוס לצרכינו וכשהשבתי אותו לבעליו, החזרתי אותו לשימושו המעשי, זה היה בר יין, גדשתי אותו בבקבוקי יין לאות תודה.
איך נאמר "כך חולפת תהילת עולם!"
שלמה גרופמן עם האטלס המכיל שתיה
כל העולם בגלובוס, הגלובוס בכל העולם
בבתים "מסודרים ותרבותיים" היה מוצב גלובוס, כדי שילדים והדיוטות יפנימו ש "העולם הוא עגול ", ושאם נקדח 6.000 ק"מ נגיע לאוסטרליה.
מי שלא השיג גלובוס קשיח מרשים, הסתפק ב"גלובוס מתנפח" צנוע, העיקר שיהיה.
פעם העלו לי למחשב "שומר מסך" ובו ספרית גלובוסים מהודרים ומיוחדים מאד מאד יפים, לא היה לי מושג היכן. כשהתברר לי שזה מוצג בספריה הלאומית בפרג, הייתי אחרי טיול בפרג ואת האולם המפואר הזה לא ראיתי. מאז כל מי שנוסע לפרג אני שולח אותו לספריה הלאומית, רק נכדתי השלימה את המשימה.
המפל של ה"ייקה"
נסעתי עם אחי לטיול בנורווגיה. הוא השיג מפה ישנה מחברו חנן, שכינויו "הייקה". זו הייתה טעות, המפה הייתה ישנה ובלתי מדוייקת, גם בנורווגיה חלים שינויים. בשלב מסויים בנסיעה לכיוון העיר ברגן טען אחי ש"פה צריך להיות מפל מרשים כך אמר הייקה", פיקפקתי, בטח הנורווגים מזיזים מפלים, אבל טעיתי, מפל ענקי זרם בעוז, מסתבר שמפלים נותרים גם במפות ישנות.
מי משתמש היום במפה?
בקבוצת חברים נסענו לטייל בצפון, בעיר נשר יש גשר מרהיב, ראינו וסימנו v כלומר היינו וראינו.
המשך הטיול תוכנן למשכן לאומנות בעין חרוד, סימנו על הוויז עין חרוד ונסענו , חיש קל הגענו, הוויז הטמבל הוביל אותנו לרחוב עין חרוד. ואולי אנחנו הטמבלים
אני עדיין בעולם המפות, קשה להשתחרר מהרגלים ישנים
נסענו לטיול בצפון יוון, כרגיל רכשתי מפה ועליה סימנתי במרקר את המסלול והנקודות החשובות. לא נראה לי שהיו עוד מפות באוטובוס. למדריכה הייתה מפה, אין לה ברירה, היא צריכה להוביל קבוצה בדרכי יוון המפותלות. המפה שלה הייתה בקנה מידה בלתי מתאים, גדולה ומסורבלת. בשלב מסוים סייעתי לה, נתתי לה את המפה שלי ואמרתי שאני מוותר, קיבלתי תודות.
תצ"א תצלומי אויר
השימוש בתצ"א הוא, יחסית חדש. התצלומים הראשונים של ארץ ישראל מהאוויר בוצעו על ידי טייסים גרמניים שסייעו לתורכים במלחמתם בבריטים בעת מלחמת העולם הראשונה.
תצלום אויר נותן פירוט מדויק של שטח נתון כולל כל הנתונים, בתים, עצים, דרכים ומכשולים. הוא משמש בעיקר לפעילות צבאית.
היום מבוצעים התצ"אים על ידי רחפנים ולווינים.
ניווט
ניווט בשטח היא פעולה המבוצעת לרוב, בעת פעילות צבאית, יש אנשים שניחנו בכשר ניווט טבעי, אחרים ואני ביניהם, למדו אבל לא הפנימו.
בשנים האחרונות הנהיגו תחרויות ניווט בין קבוצות והיו אף אליפויות ניווט. התחרות הזכורה לי היא לזכרו של יוסי יפה.
הובלתי פעם חוליה בהרי יהודה, ירדנו מכיסלון לערוץ נחל שורק, היינו צריכים לעלות לצד הדרומי לנס הרים. פישלתי, לא תכננתי טוב את העלייה. זאת לדעת צפיפות קווי הגובה המופיעים במפה טופוגרפית, מצביעה על התלילות. עלינו ונתקלנו במצוק, בעת הטיפוס המייגע, נתקלתי בקן של עוף דורס והגוזל פער מקור גדול צהוב לעומתי.
הצלחנו לטפס, עקב תשישות, או אולי התייבשות, הייתה נהוגה אז "משמעת מים" מטומטמת, התמוטט אחד החיילים, לקח לי זמן לפנות אותו לבית חולים בירושלים, המשימה מחכה עד היום להשלמה.
לסיכום החרטטת הזו אציין משפט חכם שאמר המשורר
טל ברודי
זכר, כתב וחירטט יו"ש יוסף שחם שטיניג יליד 1938 קבוצת שילר
