1950 שלג בתל אביב בן יהודה פינת נס ציונה ואידלסון צילם דוד אלדן
ממש לאחרונה שמתי לב שרחוב נס ציונה הדי חמוד והקרוב לחנוק שלי נראה ממש בסדר אחרי הרבה שנים שכאילו היה מט לנפול ודי על הפנים. בסך הכל רחובון של 15 מספרים וזה אומר כמעט 7 בתים בכל צד, אם לא סופרים את סמטת נס ציונה שזה בפני עצמו דבר מדליק. שבע זה מספר בסדר וגם 18 וכפולותיו. גם חמש הולך בסדר ובלי עין הרע בבקשה. אם אתם לא יודעים איפה רחוב נס ציונה אז תחשבו שאתם בתחילת בן יהודה במספרים האי זוגיים ליד אידלסון ועוד מעט נגעתם במגדל האופרה ובאלנבי ואפילו בחוף ירושלים. אין במקום הזה שום דבר מסעיר באמת והרחוב כולו כמה מאות מטרים.
ערבי טוב
פעם ממש מזמן השטחים של הרחוב הזה ועוד כמה מסביבנו היו שייכים לאחד בן דוד שלנו, בשם אמין נסיף שאני מאד סקרן לדעת משהו אודותיו ומשפחתו. תמיד אמרו לי שערבים אסלים לא מוכרים אדמה ותמיד אני שומע שפעם השטח הזה והזה היה של משפחה ערבית עשירה שהיום חיה ומפוזרת באירופה או אמריקה. האם ערבי שמוכר אדמה ליהוד הוא ערבי טוב? אגב ככה נקרא בדיוק הספר של יורם קניוק הוא יוסף שרארה המזכיר את השכונה שלנו מפעם בשם המפתיע נחלת יצחק. "....כשצעדו ברחוב בן יהודה השומם ושוחחו...כשהחלו לפסוע מבית-הקברות (טרומפלדור) חיפשה קיתה את עזורי בין הברושים שחצצו בין שכונת נחלת יצחק לבית-הקברות...."ערבי טוב יוסף שרארה כנרת 1984.
פעם נחלת יצחק וליד הים ולא בגבעתיים
אם בא לכם להכיר בקטנה את רחוב נס ציונה המאד קרוב לחנות המטבעות שלי אני יכול להמליץ על שלוש דרכים והדרך הרביעית היא שילוב של כל השלוש. אם אתם רוצים לדעת על השכונה ההיסטורית בה שוכן רחוב נס ציונה כלומר על שכונת נחלת יצחק /אדמת אמין נסיף (כן נחלת יצחק ליד הים ולא מה שחשבתם בגבול גבעתיים תל אביב) עם תמונות מפעם אתם מוזמנים לתל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית. האתר הזה מביא מידע תמציתי, נהדר ורציני על השכונה מתחילת שנות העשרים והלאה
הכי מומלץ לעשות סיבובון ברגל וגם להיכנס לסימטת נס ציונה. כל המסע הזה אמור לקחת גג רבע שעה כי הרחוב קטן ממש ויש ספסל ישיבה בסימטה וגם זרימת אויר בסדר. בהמשך אפשר לשבת אצל קפה מרק על הפינה של בן יהודה ותבקשו יפה "קפה יהודה" ונראה מה יגיד מארק הצנחן עם המבטא הצרפתי. קפה יהודה זה קוד פנימי לקפה על בסיס חלב כשהקפה למעלה ורק אחרי ההגשה מעורבב בידי השותה עצמו.
מארק הצנחן ממרקפה קונדיטוריה ובית קפה בן יהודה 9 פינת נס ציונה
מארק אילוז נולד בצרפת בשנת 1960 ועלה לארץ ב 1973. מארק מכיר את הסביבה שלנו משנת 1980 לערך כי התגורר בבן יהודה 33 הרבה זמן. בקפה מארק הוא רק משנת 2005 ולדעתי זה לא מספיק בשביל להביא דברים מפעם אבל הצומת שלו יחד עם הסימפטיה עושים את שלהם. מבחינתי זה מארק הצנחן כי מארק שהיה ב 890 יחד עם השוטר יוחנן דנינו והפרקליט שי ניצן ובהמשך מדריך צניחה העושה זאת עד היום בצניחות משונות בשביל הנפש.
הבנתי שהכי עדיף לי זה לשבת עם מארק ולתשאל אותו בנינוחות כי אצלו המקום הוא סוג של תחנת מידע ומעבר עם עידכונים שוטפים גם על הנפשות החיות וגם על סביבת חיים זו. הנקודה של מארק בה נפגשים עוברי אורח מזדמנים, אוהבים מכל הסוגים, כאלה המוגדרים או נחזים לאנשי עסקים ובכלל אנשים הרוצים לעשות פאוזה ולשתות משהו וגם לטעום בקטנה על הדרך.
מארק מספר על אשה אחת מדהימה בשם סילביה טסליט ז"ל זמרת אופרה שנולדה בניו יורק וגרה ברחוב הירדן 14 והייתה מבאי הקפה האדוקים. סילביה ילידת 1921 הלכה לעולמה לפני כשנתיים. אני לא זוכר שם כזה אבל אם אראה תמונה שלה כנראה שאזכר. לפי הכתובת שלה הבנתי שגרה ממש קרוב למקס ברוד ידידו של קפקא ומול הבית של מרדכי זעירא המלחין. מארק מזכיר גם את סנדו ניצול השואה שראה כילד איך הוריו נשרפים ויחד עם אחותו ברח והגיע ארצה והיה גם ב 101. סנדו כנראה יזכה לפוסט בפני עצמו. גם רם אורן קשור ואולי נחבר את סנדו ורם.
קפהמרק בן יהודה 9 פינת נס ציונה
בן יהודה 9 פינת נס ציונה
לגור ליד הים זה נהדר למי שאוהב את הים הגדול ובמיוחד למי שגולש על אמת עם גלשן ולא ברשת. זה שאני לא גולש זה ממש חיסרון ואולי בגילגול הבא זה יקרה.
מארק אומר שיש ברחוב נס ציונה היום הרבה תושבי חוץ שקנו ובאים פעם בכמה זמן ובינתיים הדירות עומדות. השכירות בדירות החדשות יקרה לתושבים המקומיים. רוב הבתים אינם בתים משותפים כי אם שייכים לבעל בית החי בדרך כלל מעבר לים. גם בעל הבית של מארק חי לו בתפוח הגדול וזה כנראה לא הנכס היחידי שלו. אגב מי יודע מה חלקם של תושבי חוץ באחזקת נכסים בתל אביב יפו?
מהבניין של מארק ומהחלק הפונה לבן יהודה אני זוכר כמה עסקים שכולם כבר לא שם ואפילו אחד שטיפל במתים אבל רק אחרי שנפטרו. קראו לו קדישאי ולא בטוח שהיה קשור ליחיאל קדישאי המנוח , שאגב קשור לסביבה שלנו ואפילו ביקר אצלנו יותר מפעם אחת וברור שזה היה בשביל משהו כמו מדליה של ז'בוטינסקי. יחיאל קדישאי ז"ל איש סימפטי ונוח לבריות.
היה שם גם עסק לריהוט משרדי בשם ס.א.ס שמכר כיסאות ושולחנות ולא רק מסין. ספרי לנדסברגר עסק ותיק מאד לספרים במיוחד בגרמנית ויד שניה שהיו המון שנים בבן יהודה 9 ובהמשך עברו צפונה. הייתה גם מסעדה עם קשר מאד נפתל וסבוך לבאבא ברוך כשעוד היה עם פחות גלביות.
רחוב נס ציונה מתחיל כמעט מהים של רחוב הירקון ומסתיים בבן יהודה עם נגיעה קלה בכנף של רחוב אידלסון. יש לו תצפית סבירה מינוס לכיוון הים ובכל זאת הזווית הזו לא מספיק מושלמת ואם היו שואלים אותי אז הייתי מרים טיפה את המיפגש עם בן יהודה בדיוק בקפה של מרק הצנחן כי להנמיך את הים זה סיפור מאד מורכב. יאיר נחמני תמיד מזהיר אותי שיום אחד והוא לא רחוק כנראה במונחי שנות אור, הים יעלה ואין רחוב בן יהודה וכל החנות עם המדליות, השטרות והאלבומים המטופשים יתמלאו מים, וכדאי כבר עכשיו להיערך ולחשוב על הסבה לחנות דגים וציוד ימי ומכל הסוגים. לטענתו זו בסך הכל עליה של שתי מעלות והמסת הקרחונים.
מלון ירקון מפעם טומן בחובו סיפור על חטיפת קצינים בריטים כפעולת מנע להצלת שני לוחמי האצ"ל שנידונו לתלייה.
משולש הזהב והמאהב של אילנה שמש
רחוב נס ציונה יותר סימפטי מרחוב הירדן שכאילו מקביל אליו. נדמה לי שבזמנים שהאזור של אלנבי, הירקון, אידלסון והירדן (משולש הזהב) היה נגוע בזונות רחוב ונרקומנים מתנדנדים, רחוב נס ציונה היה צופה סביל. תנועת הרוח והמשב מהים אינו משמעותי אבל נדמה לי שלא היה שם גם הריח הלא סימפטי שהיה ברחוב הירדן. היו זמנים שהיה מומלץ ללכת שם עם מסכה קלה.
רחוב נס ציונה הוא די בסדר מבחינתי למרות שאין לי משהו מסעיר ומיוחד לספר אודותיו מלבד העובדה שפעם המאהב של אילנה שמש (שם בדוי) היה גר שם עם אשתו החוקית שהתאבדה בקפיצה מקומה שניה ובסוף רק שברה את הגב. בשבילו זה היה עונש אמיתי כי הטיפול כולו נפל עליו ואילנה שמש (שם בדוי) דילגה ועפה לה למאהב חדש עם הרבה יותר כסף ובלי אשה בכלל.
בקושי רב הכרתי אנשים שגרו ברחוב נס ציונה בתל אביב. נדמה לי שדניאלה (דניאלה יקרה) ואהרן שמי המנוח גרו שם פעם. גם שלמה שאשו (בומה) המציל היה גר שם ואני זוכר אותו משחק שש בש עם יוסי שריד בים. גם זוגתו של שמוליק קראוס המנוח. אם כבר מזכירים מצילי ים אז ממש קרוב ברחוב הירדן גרו המצילים של משפחת פילטר אבל זה כבר לפעם אחרת. אומרים לי שגם עו"ד ד"ר יוסי כהן נולד שם ואביו היה רוכב על אופניים לבית המשפט שם עבד כמזכיר. אם כבר הזכרנו עורכי דין אז הבניין של פרופסור יובל לוי עומד שם מהיום שאני זוכר את הרחוב הזה. אם הייתי נדרש לשאלה הקשה מי עדיף בנושא הכללי של לוי או כהן? אני הייתי מעדיף סתם "ישראל פשוט" ולא רק לנושא בית הכנסת. (ביידיש זה יותר מוצלח).
בשל היות הרחוב קטן מאד באופן יחסי הרי שכל שיפוץ או הקמה מחדש עושה נפלא לסביבה וכעת המקום ממש נראה אחלה ועם עוד כמה שיפוצים יש מצב שהרחוב הזה יהיה משהו מושלם ואם תשאלו אותי אז בתי מלון הם הכוח המניע. יש ברחוב הזה לפחות 4 בתי מלון בתנאי שלא סופרים אחד. מלון נס ציונה הוא הותיק ביותר ואולי הכי צנוע. פעם הוא היה שייך למשפחת חקלאי. המדרכות מאד צרות וגם ככה האוטובוסים של התיירים מתקשים בכניסה לרחוב הצר ובקושי יש עצים. הכביש עצמו עשוי מיציקות בטון ונראה שיום אחד סידור הכביש יעשה רק טוב.
בן יהודה , אידלסון ונס ציונה נפגשים
פעם מלון ירקון והיום בנין מגורים חדש. רחוב הירקון 64 פינת נס ציונה וטרומפלדור
סמטת נס ציונה
בסימטת נס ציונה הכל כאילו שונה. סיבוב ראשוני משאיר רושם טוב ונשאיר זאת ככה כי בהמשך סיבוב לרגע נוסף רואה כל פגע. המקום מוצל ועם עצים מגביהי צמרת הנותנים למקום הקטנטן הזה אווירה ממש שונה. יש גם ספסל ישיבה ומכמה דברים קטנים יש מצב שתהנו. לעיתים יש גם דברים ממש מוזרים המצויים בחצר האחורית ולך תבין למה התכוון המשורר ולמה זה שם ובכלל למה אנשים אוגרים דברים ממש מוזרים ובלי שום שימוש.
דברים מוזרים בחצר האחורית
סימטת נס ציונה יש צל וגם ספסל
מבט לצמרת בסימטת נס ציונה
אישית אני זוכר מרחוב נס ציונה כמה דברים מפעם וזה אומר החל מ 1980. היה שם ספר גברים שהיו לו כיסאות כאלה מיוחדים מפעם למסתפרים החדשים. כיסאות ספרים של פעם כבר לא רואים יותר ואני זוכר שתמיד עברתי שם והיה ריק אבל כשרציתי לנסות ולהסתפר אז תמיד היה מישהו. תמיד מסקרן אותי מי מספר את הספר עצמו. היה גם קיוסק די צנוע מפעם.
הייתה שם מסעדה הונגרית טובה וכשרה של שני אחים שממש נולדו בהונגריה. אחד טיפוס צבעוני ורועש ואפילו ג'ינג'י שתמיד ענד גורמט מסיבי מזהב. זה לא הסתיר את המספר שהיה לו על היד.
היה שם גם בית מלאכה של תכשיטן מקורי, מקצוען ומיוחד בשם לינדרמן שבשל השם הדומה, היו לנו כמה מקרים של בילבולי דואר וככה גם הכרנו ולטובה.
הייתה שם חברה למיזוג אויר בשם מזג שתיקנו מזגנים ותמיד אני נזכר במזגנים של פעם שההתקנה שלהם דרשה חור בקיר והכנה מוקדמת של אחד שהיה בא לעשות את החור עם כל הבלאגן ובהמשך היו באים ומשחילים את מזגן החלון. אחת התודות הכי גדולות שלי היא לממציא המזגן שבטוח היה איש בעל מזג טוב.
אני גם זוכר סוכנות ביטוח די גדולה שהייתה שם של אבנר קופל. גם את מלון מוס מפעם של מוטי שאפילו היו בו כמה מכירות פומביות של דוד בן עמי אנדרס. גם את בנדא מגנטיק שהיו יבואני קלטות לוידיאו ולטייפים על הפינה של נס ציונה ואידלסון. משאיות היו פורקות שם מכולות של קלטות וידיאו. אמא שלנו הייתה אחת הקלינטיות הכי רציניות ותבינו ששם מכרו רק לחנויות וכמויות מסחריות. תמיד אמא שלנו העדיפה את הקלטות של TDK והכי משובחות. אני לא מכיר בית שהיו בו יותר קלטות מאשר אצלנו. קוראים לזה קלטתמאניה.
ניסיתי לדוג עוד מעט מידע על הרחוב ודני רכט מסר לי ששלושה בתים ברחוב מיועדים לשימור "שלושה בתים ברחוב הקצר נמצאים ברשימת השימור העירונית (אך לא בקטגוריית שימור מחמיר): נס ציונה 3 - בית זנברג, נס ציונה 4 - בית ביזר, נס ציונה 5" ותודה לדני.
המדליה של נס ציונה
אני יודע שיש כאלה שממש חסר להם משהו עם פריט אספנות כלשהו למרות שלי זה ממש לא חסר אבל לפתע נזכרתי שיש סדרה ממש נחמדה וצעירה של מדליות עם ערים בישראל שנס ציונה נבחרה להיות הראשונה כי ראש העיר היה הראשון (2007) שהצטרף למיזם הזה וככה יש לנו מדליה מאד מוצלחת בשלוש מתכות בעיצובו של מאיר אשל.
"נס ציונה נבחרה להוביל את הסדרה, משום שהיא העיר הראשונה שבה הונף הדגל הכחול-לבן שהפך לאחר-מכן לדגל ישראל, ומשום שראשיתה בחקלאות הראשונה ובמאבק הקיומי של היהודים בארץ-ישראל. בצד הפנים של המדליה , דמותו של מיכאל הלפרין על סוס, מניף את הדגל החול-לבן, סמל העיר וציטוט מספר ירמיהו."
