ישנומט

 סיפורה של חברה פרטית למדליות שעוד לא סופר. קדימון וגם מתאבן

אודה לכל מי שיכול להביא מידע. תודה

והנה הקטלוג שהיא הוציאה

ירושלים סגל תל אביב

קובי שלום זה אברהם. דיברנו קודם לגבי המטבעות והשטרות ואני פה במספר 20 ואין פה כלום.

אנחנו במספר 18 אברהם. חנות עם סורגים וסוכך ירוק.

בסדר גם במספר 18 אין פה כלום.

חכה רגע הבן שלי יוצא החוצה ויראה אותך. תרים ידים בבקשה.

בסדר הרמתי ידיים ואין פה כלום.

ניר אתה רואה אותו?

לא רואה כלום.

אברהם אתה בטוח שהגעת לבן יהודה?

בטח בן יהודה. מה אני עולה חדש... אני גר ממש קרוב.

ואתה בבן יהודה בתל אביב?

לא. אני בירושלים.

אההה הבנתי. אנחנו בתל אביב.

חברה וספורט בבנק לאומי

 עובד יקר,

יום חברה וספורט לעובדי בנק לאומי לישראל 1977

כמה גולדה?

ש: שלום יש לכם מטבעות של גולדה? לא צריך שיהיו חדשים. רגילים.

ת: יש לנו.

ש: כמה זה עולה?

ת: 20 ש"ח.

ש: זה קצת יקר לי. הציעו לי כבר ב15 ש"ח.

ת: קיבלת הצעה נהדרת. לך על זה.

ש: הבעיה שאין להם עכשיו.

ת: אהה אצלנו כשאין, זה עולה רק 10.

מוטי חביב

הגיע אלינו ואני פחות הכרתי אבל נירוש ישר זיהה ומה שהתברר שהיה שכן בצפון הישן ליד עירוני ה וגם הוא מכבי בכדורגל והפועל בכדורסל. חשבתי שאני יחידאי במשהו ובסוף אני לא.

מוטי חביב וניר לידרמן

להתרחק מרצועת החוף הקרובה לים

 עיריית תל אביב יפו מבקשת להתרחק מרצועת החוף הקרובה לים בשל רוחות וגלים גבוהים בסופ"ש.

לי זה מזכיר בדיחונות על פרוספר שכן שלנו שיום אחד החל ללכת מאד מוזר כאילו כל רגל מושכת לצד שלה ואפילו חזק וזה היה נראה שהוא כאילו רוכב בעמידה. שאלתי אותו מה קרה פרוספר שאתה ככה הולך פתאום. הרופא אמר לי שיש אצלי כולסטרול גבוה וחובה להתרחק מביצים.

מי זו אורלי?

אלבום שטרות שעשה מאיר אהרוני סוחר מטבעות ושטרות בתחילת דרכו המסחרית אי שם בתחילת שנות השמונים.

מטבעות זהב של בנק ישראל.

16 יחידות 1960-1980. נהדר

 עבודה של אליעזר מורב

מהי איכות הזהב של המדליה הראשונה של מדינת ישראל?

 שאלה שנשאלתי ולא ידעתי לענות בוודאות.

האם זה זהב 900? אולי זהב 916?

אליעזר מורב ליקט כל מידע אפשרי אודות מדליה זו כמו גם אחיותיה בהמשך. יש גם ספר שהפך להיות נדיר במקומותינו.

גלתה יהודה תל"א

(Judea) IVDAEA capta

עשור לחרות ישראל ירושלים תשי"ח

אליהו פינקלשטיין

 יום אחד לפני לא מעט שנים, הגיע אלי איש נחמד ואפילו עם שפם. אחרי כמה דקות הבנתי שיש לנו קשר כלשהו ונדמה לי שהכל התחיל ממקום בשם סרנה.

אלי פינקלשטיין אצלנו בחנוק בבן יהודה 18

יגאל סרנה לא קשור ישירות, ומבחינתי שימשיך לכתוב מפורטוגל או כל מקום אחר. סרנה זה שם של מקום בפלך ווהלין ואבא תמיד אמר שאנשי ווהלין הם אחלה וגם הכי הכי ואני עם הזמן חושב שאבא מאד צדק ולא יודע להסביר בדיוק למה.

אלי פינקלשטיין ע"ה, שהיום חל יומהולדתו ביקר אותי לא מעט בחנות וברור שהמטבעות היו ברקע. על הדרך שמעתי היסטוריה משפחתית מתקופת המנדט וגם תוספות טכניות באשר לגיר אוטומטי ועוד דברים. ביקשתי מבתו לכתוב ולצרף כמה תמונות. אלי מהאנשים הזכורים לטוב.

אליהו פינקלשטיין ז"ל 18.9.1935 - 7.5.2020

אליהו היקר היה איש צנוע, מופנם, דיסקרטי, בעל כישורים טכניים מיוחדים וידי זהב, עצמאי בנשמתו ובדרכיו, פעל על פי ערכים שהיו חשובים לו, לא אהב להטריד אחרים ולהתלונן על מכאוביו.

היה גאה וקשור למורשת משפחתו, חקר ואסף מידע אודות אבותיו, בנה אילן יוחסין והיה חשוב לו לספר אודות המשפחה בכל הזדמנות.

אליהו נולד בספט' 1935, בן יחיד ליעקב פינקלשטיין ולחיה- קלרה לבית בורקו בעיירה סרנה שבמחוז ווהלין , אז פולין, כיום אוקראינה.

סבו היה רב העיירה, משפחתו של אביו עסקה בעצים, מקצוע בו המשיך אביו גם אחרי עלייתם ארצה. עוד בהיותו ילד רך בשנים, פרצה מלחמת העולם השניה, המשפחה נסה לרוסיה, עזבה בית ומורשת וכך ניצלו, בעוד שחלק מהמשפחה נספה בשואה.

בשנת 1950 עלתה המשפחה ארצה, התיישבה בעיר בת ים ולימים בתל אביב. אליהו כנער צעיר שהתאקלם בארץ למד בבית ספר "שבח" מכונאות רכב, ועוד טרם התגייס לצבא כבר מצא עצמו בעולם העבודה במקצוע הזה (השתלב בעסק לתיקון אופנועים).

בצבא שירת בחיל השריון וגם שם ידי הזהב שלו וכישוריו הובילו אותו לעסוק בכל הקשור למכונאות של רכב כבד ומובילי הטנקים. אליהו פינקלשטיין השתתף במלחמות ישראל (מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור) ותמיד גוייס ראשון כמי שהיה אחראי על מובילי הטנקים שהובלו לחזיתות ושוחרר אחרון לאחר החזרת המובילים לבסיסם.

לאחר השירות הסדיר בצבא הקים מוסך בשתי ידיו, בראשית היה זה מוסך לתיקון כלי רכב כבדים וברבות השנים החליט להשתדרג ולעסוק בתיקון של גירים אוטומטיים. כאוטודידקט למד את התורה מקולגות ובעזרת ספרים באנגלית שהזמין מחו"ל והסב את המוסך ל"מכון לגירים אוטומטיים". גם כשעמדו בפניו אתגרים מקצועיים ונתקל בקשיים טכניים ואחרים, לא ויתר אף פעם עד שמצא את התשובות בעצמו.

אליהו היה איש עבודה בכל רמ"ח אבריו, ערך העבודה היה מרכזי בחייו, אותו השתדל להנחיל לילדיו ולדורות הבאים.

בצבא הכיר אליהו את יפה לבית בר ובשנת 1959 נישאו, התגוררו בר"ג ואח"כ בגבעתיים, נולדו להם שלושה ילדים – ענת, דרור וערן, זכה בחייו לשמונה נכדים ולארבעה נינים שהיוו מקור אושר גדול עבורו.

במהלך שנים רבות שמר על לוק צעיר, נהג לרכב על אופנוע, לבוש מעיל עור שחור, קסדה ומשקפי רייבן.

היו לו הרבה "מכרים" – כפי שנהג לכנות אותם, עליהם היה מספר ונהג להזכיר בשיחות כאלה ואחרות. אבא הכיר מקומות רבים וסיפורי חיים של אנשים, ריתקו אותו.

אליהו נהל את חייו בדרכו המיוחדת על פי תפישת עולמו והערכים בהם האמין.

בשנת 2020 התגלתה אצלו מחלת הסרטן ותוך מספר חודשים, נפטר בהיותו בן 84.

יהי זיכרו ברוך !!

אליהו פינקלשטיין ז"ל

18.9.1935 - 7.5.2020

פליטי נישוב מהדורה שניה

הפעם הפלג הצפוני חדרה, כרכור פרדס חנה. אחותי הבכורה דבורה השחורה עם בתה יעל והנכדים. חנוק, בית העיר, בית ביאליק וקוקיצה גם.

פעם ממש מזמן אחותי דבורה התחתנה עם הגבוה אברהם שכנאי מחדרה. אמא שלנו מאד התקשתה עם זה שהזוג יגור בחדרה שפעם היו שם ביצות ויתושים. אז אברמיק הגבוה הסביר לאימא שלנו שתל אביב מזוהמת עם הארובה של רדינג וחדרה גם ירוקה וגם אוויר נקי. והיום בחדרה יש 4 ארובות ונישוב גם. (ינואר 20)

שתיים דובים

בדיקת זכוכית עם משקל נוצה

מזרקה ושתי פולניות ממושקפות. אמא ובת

בדיקת כינים וטווס בבית העיר

צילום שיניים פנורמה

המעגל הכי יפה בעיר

רביד וטלסקופ החלל לבדיקת האוזון

מימין לשמאל: בארי, יאיר ורביד ועדת ביקורת בדרך לבדוק את החדר האחורי

נמר חברבורות בבית העיר

טעים לנו בקוקיצה

ממתינים למאיר דיזנגוף ברחבה. חיים ומניה בדרך

רביד לך על צוואר

מחכים למניה וחיים. יופי של פינה

אוכל טעים וגם מנחם והכלים נאים

גמל נמרי וגם גמל דו דבשתי

פינה יפה. עבודה של קריניצי?

ראי רחל ראי

היום הייתה לי הפתעה טיפלה מצחיקה. לחנוק נכנס בחור גבוה, חתיך ונמרץ, פתח התיק הוציא משהו ישן ממתכת בלמ"ז ואמר "אתה רואה את המראה הענתיקה הזו היא של רחל סבתא שלי, שגרה לא רחוק מפה. כשנפל פה הטיל היא נשברה ואני צריך שתסדר את זה. יש פה פאזה ולא יודע איך אתה מתכוון להתמודד עם זה".

אמרתי לבחור שאני פה 45 שנה ואנשים, נשים וטף פנו אלי כמזכירה רפואית, מודיעין רחובות והיסטוריה מקומית, פתיחת סתימות, סידורי לוויות ועוד המון דברים אבל אחד עם סבתא ומראה ישנה עם פאזה, לא קרה!

חוצמזה שתדע שלטעמי רחל זה השם הכי נפלא וגם לנו הייתה סבתא רחל שהייתה צדקת וכל מה שנשאר ממנה זה רק תמונה עם שני ילדיה.

עוד על המשפחה מפי שמואל לידרמן ז"ל , אחד משני הילדים שבתמונה. לחצו כאן.

משה פלום

זה סיפור ששמעתי מעודד הבדלה, על אחד משה פלום שתמיד הלך לו קלף. עודד שמע את זה מסאלק והכל קרה אי שם באירופה במלחמת העולם ואולי קצת לפני ואולי אחרי. אין שום ודאות לזמנים, אבל זה מתבקש. האם מישהו יודע כמה ספרים וסרטים עוסקים באותה מלחמה שניה כמו שאומרים אחינו העולים מחבר העמים?

משה פלום לא היה איש סקפטי. איש עם אנרגיה, יוזמה וראש מתוחכם. הוא קנה ומכר דברים על הקו של גרמניה ופולין ואולי עוד מדינות. יש דברים שכדאי לקנות בפולין ולמכור בגרמניה וגם להיפך. הקו הזה היה מלא בעיסקאות ומכל הסוגים. סוחר אמיתי יכול למכור ולקנות כל דבר. למשל שעונים, תחתונים, דברי עור, סיגריות, שימורים והרשימה עוד לא החלה וברור שגם מטבעות, זהב, יהלומים ועוד דברי ערך והרבה דברים נוספים.

למשה פלום היה נהג צמוד ואולי יותר מאחד, כי נסיעות כאלה לוקחות זמן וכל אחד והמקצוע שלו. איפה נולד משה פלום? לא ברור. איפה נפטר? לא ברור ואני מאד סקרן אם הגיע בכלל לישראל. הוא כנראה היה גדול מסאלק יליד שנת 1925 ששמו המלא ישעיהו קניגשטיין וכנראה יליד שנות העשרה של המאה הקודמת ואולי אפילו בגילו של בן גוריון. אספני המטבעות והבולים, יודעים תאריכים כאלה משום שיצאו כל מיני פריטים הקשורים לשנת הולדתו של המנהיג הגדול שהיה די קטן. מה היה גובהו של בן גוריון (בלי אביזרי עזר בבקשה) ומי ראה אותו על אמת?

עודד אמר שסאלק סיפר הרבה דברים בקשר למשה פלום. אני מעולם לא זוכר משהו שסאלק סיפר לי או דיבר אודותיו אבל ייתכן שזה קרה ושכחתי.

משה פלום לימד את סאלק המון דברים. אני למדתי מסאלק גם כמה דברים ואני זוכר שאמר לי שאם אשמע ואנהג לפי עצותיו אז בסוף אהיה סוחר ולא סתם ש... כמו אבא שלי שאותו הכיר עוד מהזמנים שהיה שוטר. לסאלק היה פה חבל על הזמן. הוא לא עשה חשבון לאיש אבל פעם אמר לי שהוא מפחד לעשות עסקים עם הדוד שלי ולדק ומעניין למה. יאיר נחמני טען שסאלק הכיר כמעט את כל תושבי הארץ לפי הסיפורים שלו ואת חלקם סידר בקטנה וסאלק אמר שיאיר עושה לומברד אצל עיראקים ובסוף לא יהיה כסף וגם לא סחורה. מעניין מי צדק?

עודד אמר שפעם משה פלום נסע עם הנהג שלו מוורשה לברלין ובדרך היו די הרבה מחסומים עם בדיקות וחיפושים. למשה פלום היו דולרים ותזכרו שהדולר זה מלך המטבעות ואני לא בטוח שזה הולך להשתנות בשנה הקרובה. בכל פעם שהתקרבו למחסום ובדיקות היה פלום נותן את חבילות הדולרים לנהג וזה ידע להסליקם ומעולם לא מצאו המחפשים כלום. ככה היה בכל פעם שנסעו והיו הרבה מחסומים שכאלה והנהג הרגיש לא נוח. בכל פעם הוא צריך לקבל ולהסתיר ואז להחזיר למשה פלום וחוזר חלילה. האמת שגם לי זה נראה מוזר. יום אחד הנהג של משה פלום אמר לאדון פלום שזה די מתיש אותו ולמה כל הזמן צריך לקבל ולהחזיר ולא לעשות קבלה אחת ובסוף הנסיעה ישיב את הדולרים וזהו..

משה פלום ענה לו אני מפחד שעד שנגיע לברלין אתה כבר תחשוב שזה הדולרים שלך ויהיה לך קשה מאד להחזירם...כל מילה אמת. בקלפי

תודה לאלון מאיר

סטנק. E. Stanek

מארז מטבעות בולים מזכרות סדרת הפרוטות

חנות ראשית אלנבי 64

מלון שרתון תל אביב מלון הילטון תל אביב

צילם אפי שחק

פגישה בארנולד

דורון אופיר הגיע מגרמניה וזו סיבה לעשות מסיבה של חברות וחברים מפעם.

ארנולד זה מקום בסדר ולא משום שזה אבא ואח של עליסה עם החיוך והתסרוקת בצד שלמדה איתנו אבל רק בתיכון. חשבתי שלא יהיה מניין לקדיש והנה זה כמעט חצי כיתה וכולנו, נדמה לי יתומים מלאים והבנות יפות יפות ומי שיגיד אחרת שלא ידבר איתי עד חנוכה.

כולנו מהאזור שליד נהר הירקון, ירמיהו, ישעיהו, סוקולוב, דיזנגוף, שדרות מוצקין, בן יהודה, שדרות נורדאו והים הגדול שליד חוף שרתון.

גן העצמאות, זה הגבול במערב ואבן גבירול זה קו מזרחי אבל היו כמה בודדים שחצו אותו לפני 1973, השנה בה סיימנו בהצטיינות את גני הילדים כולל בית הספר היסודי לדוגמא ע"ש הנרייטה סאלד.

אריק גרינבלט היה הבן הכי שקדן וגם התלמיד הכי טוב ולימור ספרדי מפרחי לימור בדיזנגוף, הבת שתמיד קראה המון ושקדה והצטיינה בכל ויותר מזה. לימור סיפרה לי שהמורה דבוסיס גרמה לה גם לפחד וגם לרדת בלימודים. דיאנה שאדסירט הסבירה לי את מקור שם משפחתה הבלתי נשכח. אמלי ממון יודעת כמעט הכל לגבי כל אחד ואחת מפעם וגם מידע עדכני און ליין. דורית קיציס ועתירה בן נון הפכו לבלונדיניות והאמת שזה ממש יפה נאה, הרכבת 12. ליאורה שניידרמן לא השתנתה בכלל בכלל. קמיל נייקרק נתן הופעה אבל בלי ברטה תאומתו. הם הגיעו מהולנד וכולם זוכרים אותם כאילו היו פה תמיד, אבל בסך הכל בילו איתנו אולי ארבעה חודשים. אבי הרצפלד ואבי רוזן נתנו רוב לשדרות נורדאו יחד עם איציק לוינשטיין שראה לאלתרמן את הלבן בעיניים.

צדוק מזרחי שהיה הכי אלוף בכדורגל ולא פחד מאיש בעולם, התקשר מאמריקה ודאג שכולם יהיו בסדר. אלברט דישי וירון בן שחר, לא באו אבל יש הקלה כי הם רצו ולא יכלו. ככה גם עידית חיים.

ענת ברוקס, מוני ג'ייקובס וחווה הוכמן זכורים לטוב, נפטרו וזו סטטיסטיקה נורמלית כנראה. יש כאלה שלא יגיעו למיפגשים שכאלה ולכל איש יש שם וסיבה משלו.

על גרושין ונישואין פרק ב' בפעם אחרת. האקוסטיקה בארנולד לא משהו וחייבים לקרוא שפתיים. אכלנו, שבענו ושכחנו לברך. בסוף מישהו מחיפה וגם גבוה בשם אייל כהן שגר בירמיהו שילם את החשבון כולו וזה היה מאד מפתיע, אבל ככה גם קרה בפעם הקודמת. יוסי אפריגן אומר שאם זה עושה לו טוב אז למה לא. יש בזה משהו אבל טיפונת מביך.

האמת זה כייף אמיתי ואני ממש מאמץ את מה שרוה"מ שלנו עשה מזמן. קודם כל חוסכים לפחות שטר כחול עם או בלי עודף. דבר שני לא צריך להביא את אפי בשביל להתחיל לחלק מסה קריטית ל16 ואז פקטור וגם עמבלי טייפ ובכלל. אני חושב שחייבת להיות תחבורה ציבורית חינם אותה יממנו אלה עם אוטו מודל חדש וגם הקלות בנושא מסעדות. אמרתי ליוסי אפריגן השכן שלי בסוקולוב, שבא עם כובע בוקרים שמסעדה זה מלחמה יומיומית. כל יום זה מתחיל מחדש ואין לזה סוף ואין מנצחים רק מנוצחים.

יוסי הסכים איתי ואני יודע שהכיר את קפה אקסודוס שליד געה, מילדות כי שם עבדה אימו.

כתה ו עם המורה אסתר מורינסקי 

בית הספר לדוגמא עש הנרייטה סאלד 1971

אייל כהן שלא מפסיק לגבוה, ניגש חרש ליוסי ואלי וגילה סוד כמוס לפרה ולסוס. סוד מפעם שהייתי בטוח שאין איש בעולם היודע אותו והייתי בשוק אבל אייל הבטיח שהוא לא יחשוף זאת בפני איש, כי אחרת הלך על יוסי ועלי. הוא גם הזכיר את השם יקוצ'לה ולקח לי זמן להיזכר שככה קראה לי מרים זקס השכנה שלנו מסוקולוב פינת עמוס בבית הקטן וגם אימא של ציפי שנתנה שיעורים באנגלית וצחי נגה העיתונאי אישר שלמד אצלה. לימים נהרס הבית ונבנה חדש והרב אלימלך שפירא זצ"ל, גר שם עם כולל ואפילו נכח בחתונה של מינה ושלי וברך בשבע ברוכעס.

מינה טוענת שיש לי מעגלי חברים ללא סוף ומעניין למה. אני מאשר ומאושר ואפילו מנסה לחבר את המעגלים. אריק, איציק, אבצוק ואמלי הם המעגל הראשון ופעם חלמתי איך אנחנו שוחים במעגל בבריכה ואפילו בלי בגדים.

מישהו זר ואפילו רופא, שמע את זה שניפגשנו ואמר שזה מאד מאד מוזר ולמה זה טוב לפגוש אנשים מלפני חמישים שנה. מה איכפת לי בכלל מה קורה עם כאלה שהיו בחיי ואני לא מעניין אותם והם אותי. האמת שלא היה לי נעים להתחיל להסביר כי זו שאלה מכשילה. הצטלמנו למזכרת והבטחנו שנשמור קשר עם בירה נשר ובפעם הבאה בחיפה.

החנות האהובה עלי / רוני אבידוב

 אני בדרך כלל לא נסחף עם הטרנדים האלה, ואין שום סיכוי שאחליף את תמונת הפרופיל שלי בגרסת אנימה, אבל הייתי חייב לדעת איך החנות האהובה עליי הייתה נראית בסרט של סטודיו ג'יבלי....

אגב, אם תשאלו שם על ג'יבלי אז קובי בטח מיד יספר שזה היה ראש אמ"ן שזכור מ"עסק הביש". או שאולי הכוונה ליצחק ג'יבלי שהיה בפלמ"ח ונפל בשבי הירדני וגם זכה על כך בעיטור העוז. ובנו גיל ג'יבלי הוא היום בכלל המאייר של גלובס ובטח מקלל את מי שהמציא את הרובוט הזה שעושה ציורים לפי הזמנה....

התמונה המקורית מהבלוג של קובי: