עומר והקסדה

 "שמי עומר שקולניק ואני בן 12. אני אוסף מיליטריה (פריטים צבאיים) כבר שנתיים ומושקע כול כולי בתוך התחום. אני מתמקד בעיקר בקסדות, מדים, מסכות גז וכובעים. פגשתי את קובי בחופשה משפחתית שכללה גם ביקור בתל אביב. הגיחה הספונטנית לחנות הפכה מהר מאוד להיות השיא של החופשה שלי...

כבר זמן רב רציתי לבקר בחנות, קראתי עליה אונליין והיא סומנה כיעד שמור במפות שלי.

כשנכנסתי אליה מיד נסחפתי לעיון ובחינה של הפריטים בחנות. פריט מאוד מסוים צד את עיני אך כאנקדוטה מעניינת, לא חשבתי שאצא איתו משם. הפריט היה קסדה, עוד לא ידעתי לגביה הרבה אבל היא בהחלט תפסה אותי. שאלתי את קובי אם הוא יודע עליה עוד והוא ענה בשלילה ולא זכר מה המקור. דיברנו זמן מה ואז הגיעה ההפתעה! קובי העניק לי אותה כתוספת מכובדת לאוסף!

אז אם אתם בתל אביב, זה ה-מקום לבקר בו לידרמן חנות מטבעות רחוב בן יהודה 18. יש ברקע הרבה דברים מפעם אבל החנות מתמקדת בתחום הנומיסמטי בעיקר.

שלום קובי, אחרי חיפוש קצר מצאתי לגבי הקסדה שהייתה בחנות.

קסדה אמריקאית משנות ה-20, קסדות אלה היו בשירות צבאי אך בגלל השפל הכלכלי נמכרו מספר מועט למגזר הפרטי וזו אחת הקסדות.

עומר אבא והקסדה גם

קסדה ורצועה

על האוסף שלי

האוסף שלי כאמור מצטבר ונאסף כבר שנתיים. את רוב הפריטים שלי אני קונה בטיולים בארץ ובעולם, יש אוצרות בכל פינה! לפעמים מאנשים פרטיים שאני מכיר דרך קבוצות פייסבוק, ולפעמים אני פשוט נתקל בהם..

הפריט הכי מיוחד- קסדה של הבריגדה היהודית, יש שלוש ידועות בארץ

הפריט הראשון שלי - סיכה שקבלתי מדודה שלי, משמר המלכה משנות ה-70 בגיל 8.

הקשר שלי למטבעות

האוסף הראשון שלי (גיל 6-10) היה מטבעות, כל פעם שמישהו היה חוזר מחו"ל הייתי מבקש ממנו מטבע מהמקום בו טייל וכך לאט לאט צברתי מספר רב של מטבעות, היום אוסף זה הוא אוסף צדדי והפריטים החדשים בו קשורים בעיקר למלחמות ולצבא כדוגמת מטבעות גרמנים ממלחמת העולם השנייה, שטרות איטלקים מהמלחמה ועוד...

עוד קצת עלי

אני גר בנס ציונה, כרגע בכיתה ז', התחלתי למכור מיליטריה בחשבון האיביי שלי ויש לי גם חשבון אינסטגרם בו אני משתף תחביב נוסף שלי -חיפוש עם גלאי מתכות! מוזמנים להצטרף ולעקוב - metal_deatecting_il"

מחפשים את כתריאל כ"ץ

 אלונה גורן פרידריך מחזיקה בידה חבילת מסמכים מפעם של כתריאל כ"ץ שהיה הרבה דברים. אלונה קרובת משפחה שלנו וסבתא שלה חיהל'ה גורן הייתה הדודה של אמא שלנו שתמיד טענה שדודה חיהל'ה מאד חכמה ולא בטוח שזה בשל העובדה שהגיעה ארצה לפני המלחמה.

אלונה המושבניקית ממושב חרות אוחזת בידה מספר מסמכים ותמונות של כתריאל כ"ץ ורק חלק מוצג כאן. היא רוצה למסור אותם לקרובי משפחתו. אולי אתם מכירים אותם? אם תשתפו אז יש סיכוי שנאתר מישהו. בסוף תודות לגידי פורז אותרה המשפחה שקיבלה המסמכים אבל הם מאד מיהרו וזהו. העיקר שחיפשנו אותם. דיינו שגם מצאנו.

תודה ל Alona Goren-Friedrich

כ"ץ כתריאל ויתקין 23 תל אביב

תרומתי הצנועה למוזיאון אדם ועמלו / תרם וכתב יוסף שחם

 באמצע שנות ה60 נקראתי, במסגרת עבודתי לראיין את ד"ר שמואל אביצור מנהל מכון אבשלום. המכון שכן בבניין הסתדרותי ברח' בארי בתל אביב. במסגרת הראיון לקח אותי אביצור לחצר הבניין, כדי להראות לי את ה,בייבי" שלו, מוזיאון אדם ועמלו. היה זה אוסף של כלי עבודה ומלאכה ידניים, מתקופות שונות, שאביצור ליקט בארץ במשך שנים, הן במשק היהודי והן בקרב הערבים. הוא הסביר לי את שימוש הכלים וראיתי שהנושא הזה היה מאד חשוב בעיניו. אני הכרתי את רוב הכלים ושמתי לב שכלי אחד שהכרתי מעברי בקיבוץ, היה חסר באוסף. שאלתי את אביצור מדוע אין לו מגוב יד? הוא ענה לי שלא שמע ולא ראה כלי כזה מימיו. התנדבתי לחפש ולהביא לו את הכלי.

במה מדובר, חקלאים מהדור הישן ובעיקר כאלה שקיבלו את חינוכם החקלאי בגרמניה, מאד מקפידים על מניעת הידוק הקרקע ולכן בחורף כשהקרקע רטובה מונעים כניסת טרקטורים לשטחי החקלאות ואת העבודות עושים עם בהמה, סוס או פרד, עמם קוצרים את הירק, תלתן או אספסת ובעזרת מגוב המופעל על ידי הבהמה מערמים ואוספים את הירק הקצור, אחר כך בעזרת קילשונים מעמיסים בעבודת ידיים את הירק על עגלת הסוס ומביאים לרפת להאביס את הפרות.

כל זה מדובר כשהקרקע לחה. כשהיא ממש רטובה לא יעלה אפילו סוס על השדה, את הכל עושים בידיים. חקלאות של "פעם".

את הירק קוצרים ביד באמצעות חרמשים, לא החרמשים הסטנדרטיים העשויים ברזל, אלא חרמש עם ידית עץ המותאמת לקוצר, לכל אחד החרמש שלו, לכל קוצר אבן משחזת, אתה הוא משחיז מפעם לפעם את להב החרמש. כאשר הלהב כהה מאד נוטלים אותו לפעולה הנקראת ריקוע, על סדן ברזל, בעזרת פטיש קטן מרקעים את הלהב כדי שיהיה חד וראוי לקציר.

אצלנו האיש שהיה המומחה למלאכה עדינה זו, היה ממונה על ענף המספוא איש מאד צנוע ושמו יעקב צוקרברג (יש אומרים שהוא היה הדוד של אביו של הצוקרברג המפורסם שהביא עלינו את המארה הקרויה פייסבוק ימח"ש).

אדם יקר זה, שלדעתי, היה חבר כבוד בארגון ל"ו הצדיקים, היה חקלאי אדוק וקפדן שלימד דורות של חקלאים, כיצד מעבדים את האדמה וכיצד מתייחסים אליה בכבוד כדי שתשיב ביבולים ברוכים.

את הירק הקצור היו אוספים לערמות קטנות ובעזרת מין אלונקה, בידיים, מובילים מחוץ לשדה אל עגלת הסוס ומשם לרפת.

ופה אנו מגיעים למגוב היד, כלי שהיה חסר והומצא כדי לסייע לאנשי המספוא, אלה שתפקידם לספק מזון טרי לרפתות, לקחו 5 קלשוני ברזל, הלחימו אותם יחד לידית מתכת וכך ניתן לגרוף ביעילות את הירק לערימות.

פניתי לאבי אברהם שטיניג בקבוצת שילר והטלתי עליו למצוא לי את הכלי הזה, שאז, בשנות ה60 כבר לא היה בשימוש, לאחר זמן מצא אבי את הכלי באיזו ערמת ג'אנק ליד המסגריה בקיבוץ, בה חיכה לגורלו להיות חומר גלם באיזו הלחמה נחוצה.

הבאתי לאביצור את הכלי והוא שמח מאד, גם אני.

יהודה ארזי איש ההעפלה והרכש. מדליה, רחוב, שלט ועוד מדליה.

 יום אחד לפני מספר חודשים קיבלתי מייל עם תמונה מאיש אמיתי החי באנגליה. קוראים לו דיוויד והוא מבקש לדעת מה ערכה של אותה מדליה/עיטור. הוא גם מתנצל על הצילום הלא מקצועי ומוסיף שהוריו קיבלו את מדליית לה ספציה בתחילת שנות החמישים ממר יהודה ארזי והפריט מצוי ברשותו עם הקופסה המקורית שטיפונת ניזוקה.

צילום המדליה של דיוויד מאנגליה - La Spezia medal

ושבו בנים לגבולם תש"ח - תש"ז

ושבו בנים לגבולם

מדליה זו, הוענקה לראשונה ע"י יהודה ארזי במגנטה, בשנת 1946, לפעילי העליה הבלתי לגאלית באיטליה, כאות הוקרה על חלקם במאבק לעליה ופרשת לה-ספציה במיוחד, ולאחר הפלגת שתי הספינות "אליהו גולומב" ו"דב הוז", מנמל לה-ספציה ביום 13.5.46 ועל סיפונם 1014 מעפילים. מתוך אתר הפלמ"ח

 http://www.palmach.org.il/archive/galleries/galleryphoto/...

פריט מפתיע שלא הכרתי אבל בכל זאת זכרתי שיש משהו דומה פה אצלנו ואז הבנתי שהמדליה הנדירה הזו זכתה להופיע שוב על מדליה ממלכתית ישראלית בשנת 2004 כאשר הכותרת היא מדלית ההעפלה 70 שנה לתחילת המבצע שהחל ב1934 ושיאו באביב 1946 ממש ימי חג הפסח בפרשת לה ספציה הידועה שבאיטליה.

מדלית ההעפלה 70 להעפלה עיצוב: אהרון שבו

מדליה ממלכתית, תשס"ד 2004 

מאתר החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ

גב המדליה: ובצידה האחר- מגדל דוד מול שער טיטוס- 

ביטוי לתקומת "יהודה המשוחררת" JUDAEA RESTITUTA.

והשנים בלטינית 1945 1946

קומו ונעלה ציון ירמיהו lets go up to Zion

מדליה ארד 70 מ"מ. הונפק גם בכסף ובזהב

בעזרת אלכס בקרמן הבנתי שאכן הפריט הזה מיוחד ונדיר ויש ממנו יותר מגרסה אחת כאשר השוני העיקרי הוא בצורה שבה חובר סרט הבד למדליה. הטבעה איכותית שיוצרה באיטליה וניתנה על ידי יהודה ארזי בכמה הזדמנויות מעטות לאנשים שעזרו לו.

בעז קרצ'מר ממוזיאון מורשת צאן ברזל שבקיבוץ צאלים, סיפר שלפני כמה שנים קיבל מדליה דומה מידי גברת רות ארזי בך בתו של יהודה ארזי.

לינק לראיון אולפן שבו משוחחת ד"ר אורלי בך על סבה יהודה ארזי.

שלט הנצחה של עיריית תל אביב יפו בשטח מלון רמת אביב לשעבר

יהודה ארזי 1907 - 1959 Yehuda Arazi

"במקום זה על גבעות חול, הגה יהודה ארזי הקמת מלון פאר והיה בין מייסדיו. הוא נתן למלון את השם "רמת אביב", שם שאומץ וניתן לכל האזור שנבנה מול המלון. 

עד לקום המדינה עמד יהודה ארזי, מהאישים הבולטים ב"הגנה", בראש מבצעי העפלה ורכש. בדרכים נועזות ויוצאות דופן הביא ארצה אלפי עולים ניצולי שואה וכמויות נשק גדולות לחיזוקה ולהגנתה של המדינה שבדרך"

רחוב יהודה ארזי YEHUDA ARAZI st

תרס"ז תשי"ט 1907-1959 איש ההעפלה והרכש

רחוב בתל אביב