יום שבת, 28 באוגוסט 2021

שושנה דמארי הזמרת שהכי אהבתי

שושנה דמארי 1923-2006 

לא זוכר שהייתי בהופעה שלה ומעולם גם לא ראיתי אותה ככה סתם באזור מגוריה בתל אביב רחוב קלונימוס 16 פינת עזריה מן האדומים. את אחיה סעדיה עם כובע ברט, אני זוכר נהדר כמו גם את הבן שלו אבישי הרזה ששיחק כדורגל נהדר עם מכנסיים למעלה.

רחוב קלונימוס 16 פינת עזריה מן האדומים 8 תל אביב
בבית הזה גרה הזמרת שושנה דמארי מחלוצות הזמר העברי
1923-2006 תרפ"ג - תשס"ו
THE SINGER SHOSHANA DAMARI
A PIONEER OF ISRAELI MUSIC LIVED IN THIS HOUSE

בעלה של שושנה נהג לעבור בבן יהודה ומספר פעמים התעכב מול חלון הראווה של החנוק ומעולם לא נכנס פנימה. חבל שלא יצאתי והזמנתי אותו פנימה וככה אולי היה מתפתח דיבור בקטנה. את הזיהוי של שלמה בושמי, עשה אבא שלנו.
ההורים שלנו זכרו את שושנה דמארי מופיעה במחנה בקפריסין ומאד אהבו אותה. כשאני שומע אותה עובר לי בגוף רטט לא ברור עם דמעות.

דמארי מופיעה במחנות המעצר בקפריסין, בין 1947 ל-1948

יש שתי מדליות הקשורות לשושנה דמארי. אחת הונפקה בחייה עם תמונה שציירה ואפילו תמונה צבעונית של כלניות והרועה הקטנה. יש לי קלטת שלה חדשה עם צלופן שמעולם לא נפתחה. הפריט הזה צורף למדליה בזמנו. המדליה השניה (לדעתי לא משהו) הונפקה שנה לאחר שנפטרה.

הרועה הקטנה מדליה ממלכתית ציור של שושנה דמארי

כלניות מדליה צבעונית עם ציורים של שושנה דמארי

שושנה דמארי 1923 2006 מדליה רשמית, תרפ"ג-תשס"ו
החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ

שושנה דמארי בהופעה חיה 1980 קסטה סטריאופונית
SHOSHANA DAMARI IN CONCERT 1980
NMC STEREO CASSETTE 

המצבה שלה פה בטרומפלדור מאד שונה ומקורית ולקח לי זמן והתרגלתי אליה. והשירים שלה זה המזכרת הכי נהדרת.
בתאריך 14 בפברואר 2006 נפטרה שושנה דמארי ע"ה.

שושנה דמארי תמיד כלניות תפרחנה בטרומפלדור 

הסרט הביוגרפי שושנה המלכה של קובי פרג' ומוריס בן מיור, סוקר את כל חייה באמצעות פריטים מעזבונה, מכתבים של בתה נאוה, קטעי עיתונים וטלוויזיה וגם ראיונות עם אנשים קרובים.

המלכה שושנה סרטם של קובי פרג' ומוריס בן מיור 

שושנה דמארי 1.6 ש"ח מוזיקה ישראלית 2009
צילם יורם גלעדי אלנבי 76 תל אביב 


יום רביעי, 18 באוגוסט 2021

כך נולדה הקופסה הכחולה

 "קופות קק"ל מאז ועד עתה...."

ביום י"ט בטבת תרס"ב (26 בדצמבר 1901), החליט הקונגרס הציוני החמישי על הקמת קרן קימת לישראל. פקיד בנק בשם חיים קליינמן מהעיירה נאדבורנה שבפולין הגה רעיון לאיסוף המימון הדרוש לפעילות הקרן. הוא שלח מכתב למערכת "די וולט" (העולם) - העיתון הציוני שפעל בווינה, בזו הלשון:
"בהתאם למימרה 'פרוטה לפרוטה מצטרפת', התקנתי לאחר פרסום החלטת הקונגרס בעניין ייסוד הקרן הקימת לישראל 'קופסא ארצישראלית', הדבקתי עליה פתק עם הכתובת 'קרן לאומית' וקבעתיה במקום מרכזי במשרדי. התוצאה, במידת ניסיונותיי עד כה, הייתה מזהירה. לחברים לדעה, ובפרט לכל פקידי המשרד הציוניים, אני מציע לאסוף בדרך זו תרומות לקרן הקימת".
השאר כבר שייך להיסטוריה - הקופסא הייתה במשך עשרות שנים, כמעט בכל בית יהודי ברחבי התפוצות, ובמוסדות חינוך בארץ ובתפוצות, אמצעי עממי ואהוד למימוש החזון הציוני של הקמת מדינה יהודית. התרומות שנאספו באמצעות ה"פושקע" (הקופסא הכחולה) היו מכשיר לגאולת קרקע, שעליה יקום הישוב היהודי בארץ ישראל. אך הקופסא לא היוותה רק כלי לאיסוף כספים, אלא הפכה מראשית דרכה לאמצעי חינוכי חשוב להפצת התורה הציונית ולחיזוק הקשר של עם ישראל עם אדמת מולדתו.

 ‎בית קרן קיימת לישראל רחוב צבי הרמן שפירא תל אביב

מחיר בפרטי

עד היום לא התגבשתי לגבי הכותרת מחיר בפרטי.

למי שלא הבין, הכוונה שהמחיר ימסר למעוניין באופן פרטי ולא כשכולם רואים כלומר מחיר ברור ברחל בתך הקטנה, בפוסט ברשת. מהרבה טעמים זה לא נראה לי, למרות שהסבירו לי כמה פעמים וכמעט שהצליחו לשנות את עמדתי הלא נחושה ובכל זאת אני מאד חשדני לגבי המושג מחיר בפרטי.

ברור שכל מקרה לגופו ובכל זאת מה דעתכם?

אגב המטבעות האמריקאים מזהב אבל אינם מקוריים וזו דוגמה טובה שתמונה יכולה להטעות. צילם אליק רינק



יום שלישי, 17 באוגוסט 2021

תעשה לי אסי בבקשה

 מי המריבה בנחל האסי לקחו אותי באופן נפתל לפרופסור אשר עובדיה שבאחד משיעוריו בחוג ללימודים קלאסים הסביר שעיטור המיאנדר מגיע אלינו מנהר בתורכיה המתפתל ומתפתל וככה חדר גם לשפה היוונית העתיקה שאימצה את המילה כתאור לפתלתלות.

יש מצב שיהיה לנו אסי כדגם או מושג?

כלי כסף רוסי עם דגם דמוי מיאנדר

ציפורנים עם מיאנדר

דגמי מיאנדר ברחוב מנדלר וקפלן בשרונה של פעם

ספר מטבעות של צבי שטאל עם דגם המיאנדר. 
עיצוב יוסי ג'יברי הוצאת לידרמן

נחל האסי בניר דוד




יום ראשון, 15 באוגוסט 2021

חוכמת השפרכר

 mtSpAeuoonsSguostt ah1therSSe5, do2c02l0m 

התחזית של פרופסור אלי שפרכר מאיכילוב בנושא תפוסת חולי קורונה התממשה, בניגוד לאומדן המחמיר של משרד הבריאות. ככה אמר אתמול קושמרו בחדשות 12 וככה נזכרתי בארוע הקשור למטבעות ורפואת עור ומין.

אולפן שישי צילום פרופסור אלי שפרכר
אחי הבכור שלמה אוחיון מנתניה איש בריא, חזק, חרוץ וגם אוהב וחולה מטבעות ישתבח שמו. לא רק שהוא קונה ואוגר מטבעות, הוא גם חולם על מטבעות כל הזמן. אותו דבר גם לגבי מדליות. הוא אפילו מנקה אותם ומבריק נקי נקי הכי מצוחצח בעולם. יום אחד חש גירוי בעור ומכיוון שהוא לא הכי מתחבר לרופאים, ניסה להתעלם, אבל הגירוי ואולי עוד דברים שנוספו הטרידו אותו ויותר מזה. שלמה ניגש לרופא אמיתי עם תעודות שרשם לו משהו להקלה ואחרי שלקח התרופה, נהיה לו בלאגן ואחי פרח בשלל צבעים מאדום סגול ואפילו כחול עד שלא רצה לצאת מהבית. אגב גם למטבעות כסף בשלבי פטינה מופיעים צבעים כאלה.
שלמה הלך שוב והפעם לרופא בכיר מאד, שנתן לו משהו אחר ונהיה סלט גדול ואפילו בית חולים והתחילה סמטוחה ואולי עוד כל מיני דברים והחגיגה רק התעצמה והנה כמה רופאים וכל אחד אומר משהו אחר והפצינט בשם שלמה אובד עצות.
שלמה קרא לי וכשראיתי אותו לקחתי צעד שלם לאחור ואמרתי שחייבים לנסות ולעזור לאחי המאומץ והנה יש לידי רופא נהדר ועמוס מהבוקר עד צהריים עם עשרות מטופלים מכל הארץ הבאים אליו בחדווה ועיניים עצומות בשם ד"ר ב. דורפמן רופא עור ומין מטפל בחברי קופת חולים מכבי בלבד.
לעיתים החולים היו מתבלבלים ונכנסים אלי מכיוון שבן יהודה 18א' ו20 זה צמוד מאד ורק שביל כניסה מפריד. פעם מישהי מדהימה בשם אנטוניה נכנסה והתחילה להתפשט ואני לא ידעתי למה, אבל המראה היה נפלא ולא הזמנתי משטרה ורק ליוויתי אותה עם תחתוני חוטיני סגלגל למרפאה הצמודה. שם כשסגרתי הדלת מאחורינו ראיתי שהגב של אנטוניה הבלונדינית היה מלא שיער שחור ולא הבנתי למה ואולי זה בכלל היה אנטון אבל עזבו.
ניגשתי לד"ר דורפמן המקסים שאגב יש לו אח תאום שגם הוא רופא והסברתי לו בקטנה מה קורה לאחי שלמה והוא אמר שהוא מטפל רק בחברי מכבי ואם כבר היה אצל כמה רופאים ובית חולים אחד אז יש לו רק עצה אחת ויחידה והיא ד"ר שפרכר באיכילוב והנה הטלפון שלו וגם הוסיף במו פיו ואני שמעתיו אומר "השפרכר הזה גאון ושילך אליו. אני לא אוכל לעזור". תודה אמרתי והסברתי לאחי היקר את מה שאמר לי. מפה זו עדות שמיעה בלבד. אחי ניגש לשפרכר שששאל אותו מספר שאלות והביט בידיים החזקות ואחי שלמה כבר נושק לגיל גבורות ומצבו נפלא חמסה חמסה ובדקה הגיע לקטע עם המטבעות והניקוי והחומרים וציווה עליו לזרוק את התרופות וגם להפסיק עם ניקוי המטבעות. מאז אחי שלמה חזר לעצמו ואין כדורים ופריחות והנה עוד סיבה למה אסור לנקות מטבעות.

פרופסור אלי שפרכר ויצמן 14 ליד איכילוב 077 777 9222
הפתק מפעם

יום חמישי, 12 באוגוסט 2021

לינה משותפת – אחלה? כתב יוסי שחם יו"ש

 כן אחלה. בשנים האחרונות מתרבים הפרסומים, מאמרים וספרים בהם מתארים הבנק"לים (בני קיבוץ לשעבר) את סבלם מאז ועד היום מלפיתת ה"לינה המשותפת" ע"ה אי אז לפני כ-60 שנה.

הדבר התפתח מצרכים כלכליים שלוו בתפיסת עולם, כך גדלנו ולמעט למתי מספר, זה התקבל בסדר גמור.
כבוגר מוסמך של המוסד הזה, אני מנסה להבין את המצוקות ולא כל כך מצליח. השערתי היא שכאשר מי שהוא נתקל בקושי, או בכישלון במהלך חייו והוא מחפש אשמים, מה יותר קל מלהיטפל לאותה דרך חיים מתבקשת ולהפיל עליה את כל קשייו ותסכוליו ואם יש לו כישרון, להוציא את הדברים בכתב כדי שכל שונאי הקיבוצים יגידו שוב "אמרנו לכם".
אז מה היה לנו, בתי ילדים, בכל חדר 4 מיטות ברזל, מזרוני עשב ים, כריות לא היו, באמצע החדר, הוד מעלתו סיר הלילה, למבוגרים יותר, מנורת קריאה עם מדף לספרים, הבגדים משותפים, מה שקיבלת לבשת, צנוע מאד ומספק.
מדי ערב הגיע אחד ההורים להשכבה, כך קראו לזה, כיבו את האור וקדימה לישון.
בתי התינוקות נוהלו ביד רמה על ידי מטפלות מוסמכות בדרך כלל יוצאות גרמניה, שלמדו את המקצוע בחו"ל, האווירה שם הייתה קשוחה. לפני כמה זמן שאל אותי אחי, האם בינקותו היה לו מוצץ? לא זכרתי, אך לדעתי לא היה, גם עגלת תינוק לא הייתה, רק בסוף שנות ה-50 אמהות ילידות עיר, הביאו לקיבוץ את החידוש הזה.
כאשר בנו בקיבוצים עגלות לילדים קטנים, המציאו את ה"עגלול" כדי שחיי השיתוף יימשכו.

1940 קבוצת שילר תינוקת ומטפלת מקצועית בשם הילדה.

כאשר עליתי לכתה א' סיפק הקיבוץ תיק בד בצבע חקי לכל תלמיד וזה היה בסדר גמור, סבא שלי העירוני העניק לי תיק תלמיד מעור שליווה אותי כ-5 שנים.
כך גדלנו ובסך הכל היה לא רע, כאשר ביקרנו קרובים בעיר, ראינו משפחות החיות הורים וילדים בחדר אחד, בכל דירה חיו שתי משפחות, אלו היו התנאים בתל אביב לפני הקמת המדינה ב-1948.
סבי וסבתי התגוררו ברחובות בשנות ה-40, בביתם לא היה חשמל, השרותים בחצר, כל מסכת החיים הייתה צנועה, מי ישב במסעדה, מי נסע בטקסי, למי הייתה מכונית? למתי מעט.

יום הולדת של ילדי הגן בקבוצת שילר 1944

לאחר הקמת המדינה, החלו דברים להשתנות וגם בקיבוצים, השרותים המשותפים נזנחו, הוקמו מה שנקרא "שיכוני ותיקים" עם מטבחון ושירותים, גם בערים החלו להקים את "שיכוני ותיקי ההסתדרות" במסגרת זו זכו רבים לדירה פרטית.
הלינה המשותפת בקיבוצים התחילה להתפוגג, התנאים הכלכליים השתפרו ואפשרו הקמת דירות חדשות עם חדרי ילדים.
אחר כך הגיע מקרר קטן ה"סיבירצ'יק" בעקבותיו מזגן, טלוויזיה ושאר ירקות.
אם הכל היה בסדר, מהיכן נבעה הבעיה?
היו שלוש תנועות קיבוציות, חבר הקבוצות, בה גדלתי אני שהייתה המתונה ביותר, הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר הקיבוץ הארצי, שנוסף על הערצתה לכל מה שניחוח ברית המועצות נודף ממנו, הנהיגה חינוך קשוח ביותר. הם ניתקו את הילדים מהוריהם ומהקיבוץ ושיכנו אותם במה שנקרא "מוסד". ממסגרת קשוחה זו נבעו הרבה בעיות הנגררות עד ימינו אלה.
לכן, כשבאים לבקר את הקיבוצים של פעם, צריך לדעת את מה שהיה ואת ההבדלים בין פה לשם, אצלי כפי שאמרתי היה מה שקראו אז הכל בסדר ובשפה של ימינו פשוט אחלה.
יו"ש - יוסי שחם שטיניג נולד בקבוצת שילר