החליפה הראשונה שלי הייתה לבר מצווה. השניה הייתה כבר לחתונה. הפרש השנים בין שתי החליפות, י"ג שנים. כן, היו גם קצת אחרי, אבל הן לא נחשבות, כי אלו היו חליפות מוכנות. חליפה אמיתית זו חליפה שקודם הייתה רק בד ואז חייט תפר אותה עליך, כלומר, לפי המידה שלך ורק שלך. ואני בכלל מעדיף דגמ"ח עם כיסים גדולים וחופש באזור החלציים.
פעם היו תופרים חליפות לפי הבן אדם. ככה גם נעלים. חייט וסנדלר היו כמו אלוקים בצבאות אדירים. כולם חשבו שאין דבר כזה חליפה או נעל שלא לפי מידה. הרי כל אדם הוא שונה. ככה באופי, יופי וכמובן במידות. מה פתאום נעלים על המדף או חליפה מוכנה! השתגעתם?
העולם הוא גולם - ביידיש עוילם גוילם. אנחנו חושבים מה שגורמים לנו לחשוב. מסלול מותאם חחח
אם חשבנו שהשיטה הזו חלפה לה מהעולם המודרני אז שוב טעינו. אנחנו חושבים מה שגורמים לנו לחשוב. סוג של חשיבה מודרכת. ביידיש 'עוילם גוילם' ובעברית קלה העולם הוא גולם. גם היום משחילים לנו חליפות ונעלים לפי מדידה, אבל ממש במקום אחר. קוראים לזה השחלה או ניקנוק סלולארי.
היום מסבירים לנו שנדל"ן בישראל ובמיוחד בתל אביב יקר כי עוד מעט ויגמרו הקרקעות ובהמשך גם יספרו למי שירצה לקנות שהאויר יעלם.
התאמת מסלול או חבילה סלולארית אישית - פעם זה נשמע הכי טבעי ונורמאלי
החברות הסלולאריות מנקנקות אותנו בשיטה שהן המציאו. מי שהגה את הרעיון הזה הוא גאון. אם אני תופס אותו ברחוב, תאמינו לי שאני משחיל לו מכשיר ענק של פעם לבפנוכו של האוזן שלו. לחילופין הוא יכול להמיר זאת בפי הטוסיק. נשבע לכם שאם אני יודע מי האיינשטיין שפיתח זאת אני קורע לו את עור הטופו. החברות הסלולאריות בישראל מתאימות לכל לקוח חליפה משלו. במדידה הראשונית כולם מרוצים ובטוחים שהחליפה פנטסטית ואפילו מאד זולה. אחרי שמגיע החשבון כמעט כל אחד מתפוצץ. כשיש ילדים אז זה פיצוץ אטומי. אחרי השגעון הראשון ואי ההבנה מגיע שלב שבו צועקים על החייט שהתוכנית לא טובה ומאיפה התוספות הללו, ולמה כך ולמה אחרת.
אין בעיה, אומר החייט או הסנדלר הסלולארי. נשנה תוכנית במועד הקרוב. נוריד פה ונוסיף שם והכל יהיה טופי. קוראים לזה תיקון או תוספת ואפילו שינוי מסלול ותוכנית. מנקנקים אותנו ואנחנו לפעמים אפילו נהנים משינוי המסלול בו ההשחלה והניקנוק הם לחם חוק. יאיר נחמני שוב צודק.
החייט הסלולארי Bill
החייטים והסנדלרים הסלולארים יודעים להשחיל חוט ומחט ואפילו ללקוחות כבולים. זה ממש מזכיר מין עם אזיקים והחדרת חפצים ואפילו השתנה בעמידה. דבר אחד כנראה שקשה להם לעשות מראש. קוראים לזה חשבון מפורט. פעם החייט והסנדלר לקחו דף עם עיפרון מאחורי האוזן ועשו חשבון די פשוט. מחיר הבד, הכפתורים והריצרץ ומחיר העבודה. לפעמים היו מכניסים גם את ההולך. זה היה די פשוט ואפשר היה גם להביא את הבד מהבית. אז נשאר רק שכר עבודה ולפעמים ההולך. לא תמיד היה ההולך.
החשבון הסלולארי כיום מנוהל ברובו על ידי חברות תוכנה שכל התמחותם הוא billing סלולארי וטלפוניה. בארץ יש חברת ענק בסדר גודל עולמי בשם אמדוקס. באמצעות התוכנה של אמדוקס יודעות חברות סלולאריות בכל העולם כיצד משחילים מנויים בהנאה ולפעמים מבלי שירגישו. הקשר של אמדוקס ואספנות הוא שני אספנים רצינים שהכרתי. הוותיק שהיה בין המקימים, פרש עם חבילת מניות ומבסוט מהחיים. השני צעיר - מתקדם, המחפש דרכו בנתיבי הגלובוס הסלולארי העולמי ואוסף דברים רבים ומיוחדים. יש להם אין סוף תוכניות בשליפה לכל צרחן סלולארי. ואנחנו שותקים. מי זוכר חשבונות אישיים של מאות ש"ח? הכרתי גם כאלה עם כמה אלפים כל חודש וכולם שתקו והעיר תל אביב צהלה ושמחה ולא רק בפורים.
כחלון או אולי כחל וסרק
אני ממש לא יודע איך הגענו מחליפה ליתומים ועד להשחלה הסלולארית המותאמת לפי גודל פי הרקטום של המנוי הממוצע. תאמינו לי שלא לזה התכוונתי בתחילת הכתיבה אבל לא תמיד אני בשליטה. בדיוק כמו בבילינג של הסלקום שלי. בסוף מביאים את החבר כחלון וכולם מרוצים. האם כחל וסרק קשור לנושא? פעם כתבתי לו בענין. כל העמדות היו תפוסות. עוד מעט יקים מפלגה עם כמה חברים טובים, עשירים והכל יהיה נפלא.
איזה צרכנים דפוקים אנחנו. לדעתי הפתרון במקרים כאלו הוא פשוט מאד. כמו שבתחילת הדרך , המונים הסתערו וצבאו על הדלתות של סלקום בתחנונים היסטריים לקבלת מכשיר, גם כעת צריך לעשות אותו דבר רק בכיוון הפוך.
כוח רבותי והפיכת השולחן עם החברה עצמה ישנה הכל. אם לא ניסינו איך נדע שהדבר עובד? עובדה שבמצרים זה עבד. אם אתם ספקנים, תמשיכו לסגוד לכחלון ולאדונו שהמציא אותו כסם מקומי לפלבס.
חזרנו לחליפה של פעם ואני מבקש שלא תסיטו אותי מקו המחשבה בבקשה עם אמדוקס, כחלון ועוד מיזמים סלולארים התפורים כחליפות שוטים ללא יכולת תזוזה.
בר מצוה 1971 אולמי גיל. רחוב דב הוז 29 פינת גורדון 34 תל אביב צילום: זהר ברנט
אדון טלמן החייט מנחלת בנימין
החליפה לבר מצווה שלי 1971 נתפרה אצל אדון טלמן ברחוב נחלת בנימין בתל אביב. אז לא היה מדרחוב אבל אדון טלמן העסיק מספר קטן של חייטים אצלו. אני זוכר את המדידות עם אמא שלי ועם דודה רניה אחותה התאומה. תמיד טוב לקבל חוות דעת נוספת. היום קוראים לזה second opinion ומשלמים על זה יופי. אישית אני לא בעד. מומלץ לסמוך על הרופא שלכם מכסימום זה יגמר לא טוב. אין חיי נצח חברים. לפרוש בשיא זו פריבילגיה ליחסנים.
גורדון 34 פינת דב הוז 29 - היום שגרירות ניגריה ופעם אולמי גיל. אתר VTLV
פעם אולמי גיל והיום שגרירות ניגריה
אירוע הבר מצווה שלי היה בסדר. 1971, אולמי גיל ברחוב דב הוז 29 פינת גורדון 34. ממש מול בית לייוויק.
זהר ברנט צילם והסריט בלי קול והיתה תזמורת חתונות עם המתופף ניסים ימיני שיודע לשיר יופי. אכלו רקדו ועוד פעם אכלו והיה שמייח. אפילו נשאתי נאום חתן בר מצוה "בעל פה ובלי נייר" כמו שאמא שלי התגאתה. החברים לכיתה שלי באו וגם כמה בנות והדלקנו נרות עם כל הדודות והדודים וירד קצת גשם והייתי ממש מאושר והמשפחה שלי אפילו יותר. היום במקום אולם שמחות יש שם שגרירות ניגריה. היתכן ששם בעצם התחיל העוקץ הניגרי?
אדון טלמן היה איש אדיב ולבבי. חנותו כאמור הייתה ממוקמת בנחלת בנימין ברחוב עצמו, קצת אחרי רחוב גרוזנברג , סמוך למלון נורדאו ולפני רובינזון מהספרים.
נחלת בנימין 27 פינת גרוזנברג 22 - מלון נורדאו אתר VTLV
נדמה לי שהוא היה ממוצא הונגרי. בעצם בטוח. יש הרבה הונגרים חייטים. יש גם חייטים רומנים, פולנים ואפילו סורים. יש רוסים. אצלנו בראש העין יש את רומן החייט ואם תרצו לתקן משהו אז תקחו מספר ותתאזרו בסבלנות כי כולם רוצים לעשות תיקונים אצל רומן שעובד נהדר ובקושי עומד בעומס למרות שיש לו כבר עוזרים.
יש גם חייטים עיראקים אבל אז לא היו לי קשרים עם יהדות עיראק. בהמשך אכונן איתם קשרים הדוקים. נראה לי בעצם שיש חייטים בכל מקום! מה דעתכם?
לימים נפגשתי שוב עם מר טלמן כשרצה למכור מטבעות ובולים כשכבר פרש מעבודה. אז גם הבנתי שמר טלמן מכיר היטב את שמואל ויסנר שהוא במקרה אבא של מינה רעייתי.
שמואל ויסנר נולד ב 1923 בטרנסילבניה. מגיל 11 עבד כחייט. ב1984 תפר לי חליפה לחתונה
שמואל ויסנר יליד 1923 סיגט שבטרנסילבניה בן למינה וחיים הי"ד. משפחת ויסנר מנתה 9 אחים ואחיות. בגיל 11 התלמד כשוליה אצל חייט מקומי. השואה לא פסחה על בני המשפחה. מי ששרד התפזר לאמריקה, בלגיה וישראל. ב- 1956 מתחתנים שמואל ומרים - מרגרטה לבית יגר בארד. אחרי שבנם הבכור רובי הארכיטקט נולד,עולים לישראל ב-1958 למעברה בקרית גת ואחרי שנתיים הוא פותח בתל אביב את הקונפקציה לחליפות גברים. בחדר קטן (11 מ"ר) שברחוב השומר 10 פינת נחלת בנימין קומה שניה, עובדים 4 גברים וכולם עוסקים בהכנת ז'קטים לגברים ובעיקר לחרדים. אם אני צריך לעבוד עם עוד כמה בשטח הזה אני קופץ ראש למדרחוב.
שמואל ויסנר- שוני, היה איש עבודה חרוץ ביותר. יום העבודה שלו החל עם הנץ והסתיים כשנגמר הכוח. יום כיפור היה יום המנוחה היחיד. מאורעות השואה והמחנות בהם שהה, לא ניכרו כלפי חוץ. הוא לא נהג לדבר על הזמן הזה אם לא התבקש. שקט, מאופק ונחוש במטרת המשך החיים וגידול המשפחה והילדים.
בקיץ עבד במכנס קצר וחולצה פתוחה, בטן קטנטנה, ומקווה לטוב. אחיו המבוגר מאיר, חובש הכיפה, היה עם אבא שלנו במשטרה בתחילת הדרך.
אבא של מינה, רובי, נוגה ושלמה
אז אחרי רובי-חיים שנולד ברומניה 1957 מגיעה לעולם ואפילו בארץ ישראל יועצת המס מינה. הארוע החשוב הזה קרה ב-1960 בעיר הקודש בני ברק, ואפילו ברחוב רבי עקיבא בבנין בו גר הרב לנדא זצ"ל. כאן גם החל הקשר הגורדי לתפירת חליפות למגזר החרדי. אם חשבנו שמכירת חליפות לחרדים הינה קלילה ואינה עוברת דרך ההלכה היהודית המקפידה, אז שוב טעינו. את סיפור החוט המיוחד של דודה אתל מדטרויט שעשה עליה במיוחד וזעקות השבר שַׁעַטְנֵז, נשאיר להזדמנות אחרת.
ב-1965 נולד שלמה, הנדסאי אלקטרוניקה וכשנדמה היה שזהו זה סוף הסיפור, הצטרפה כעבור רבע שעה נגה התאומה, מעצבת גרפית במקצועה ושומרת הניקיון האולטימטיבית. הבית הכי נקי במזרח התיכון אצל נגה.
אכן רביעיה מוצלחת שפשוט לא רוצה למדוד, לגזור ולתפור בשום נסיבות ולכן היום, אין מי שיעשה את עבודת החייטות. שמואל ויסנר נפרד מעולמנו ב-1993 ומאז העסק הלך וצמק עד שהעובד האחרון הרים ידיים.
עסק ללא עובדים זה בעיה. לא ניתן לתפור חליפות לחרדים, חתנים ויתומים. מה עושים? אולי אתם מכירים מישהו או מישהי ללא הבדל דת, לאום וצבע הרוצה לתפור? תודה לפונים. האם יש קשר בין תופר לתפרן?
כמה עולות שתי חליפות לחתן מתחיל?
זה היה יותר מברור שאבא של מינה יתפור לי חליפה לחתונה. ברור גם שלא שאלתי כמה זה יעלה לי. פולני טוב שומר על הכבוד ולא מדבר על כסף לעולם. ואלו היו חמש שניות על איך מזהים פולני טוב.
סיפור המדידה וההתאמה עם החייט האומן ניימון אצל חותני היה מצחיק וכייפי. לא ,הם לא הצליחו לסדר לי את הכתף היותר מוגבהת. אדון ניימון הסביר לשוני חותני שזה ככה וזהו זה. אז הרפנו מהכתף ובסוף גם הייתה חליפה. אני לא זוכר שהתאומות היו שם. מבחינתם תמיד טוב שתהיה עוד חליפה חליפית למקרה הצורך.
ואכן הייתה עוד חליפה אותה קנינו אצל בית האופנה היוקרתי 'שנידמן' בדיזינגוף. ככה גם מאפשרים לבית האופנה לגדול ולההפך לאימפריה בתחום הביטוח והנדל"ן בהמשך. ביטוח ישיר ועוד מיזמים כלכלים. לא חייבים להמשיך בחייטות או בטקסטיל. יש עוד דוגמאות להתפתחויות דומות.
אל תדאגו לגבי החליפה הנוספת. היא לא נשכחה לאנחות. אחת לעליה לתורה בבית הכנסת שלנו ברחוב דיזינגוף 312, מה שאחינו הספרדים מכנים שבת חתן והשניה לחתונה. אחת כהה והשניה בהירה.
חתן כלה עושים פוזות לקוקה קולה ביפו העתיקה צלם זהר ברנט יריחו 6 רמת גן
חתונה בבית המהנדס עם הרב יונה מצגר
החתונה שלנו בבית המהנדס 1984 הייתה בסדר. אכלו ,שתו ושוב אכלו ורקדו והיה שמייח. צעדנו לחופה עם אריק איינשטיין ששר ברקע עם שלום חנוך - קח לך אישה ובנה לה בית. זהר ברנט צילם ואפילו הסריט עם קול והרב הגאון יונה מצגר נופת צופים לא איחר בל"ג בעומר לחתונתנו. החליפה שלו המיוחדת הייתה ללא חשש שעטנז בכלל. האם חשבתם שרבנים מחתנים נותנים סוג של הופעה בתשלום? בבקשה אל תתחילו עם כמה כסף ועניני מזומנים בבקשה. הרב מצגר טען שאצלו מתחתנים לזמן ארוך וכל השאר זה הכל פרשנות שלכם.
דיזנגוף 200 - בית המהנדס והאדריכל אתר VTLV
כחומר ביד היוצר
אני מאד אוהב לראות את מינה ממוללת בידה בד כשהיא קונה בגד. זה כאילו לחוש את החומר. יש משהו בקטע של בחינת החומר הגולמי. גם אמא שלנו נהגה לבחון בדים בסוג של ידענות. לאבא שלה יחיאל הלפרן הי"ד הייתה חנות בדים - מנופקטורה בסקרז'יסקו פולין. משם גם נלקח בכוח לבלי שוב.
כמה עולה חליפה ליתום?
את הביטוי הזה שמעתי מספר לא מועט של פעמים. יש מספר גירסאות ואפילו ביידיש. יש לו גם הקשרים ישירים לעבודה שלי בתחום האספנות. בדרך כלל שאלות ותהיות עלומות ובלתי פתירות להסבר בשל חוסר במידע ובמיוחד מידע שממש לא קשור. אין שבוע בו אני לא נתקל בשאלות המצריכות תגובה בה מוכנס היתום וחליפתו.
כשניסיתי להתחקות אחריו ועל שורשיו בספרים וברשת מצאתי מידע בעייתי משהו. את הכוונה הכללית נדמה לי שכולם מבינים. מחיר לחליפה זה עוד נסבל אבל איך מחברים את היתום למשוואה? זה כבר דורש חוכמה טיפולית.
נראה שיש במשפט זה הרבה דקויות והמקור ממש לא בטוח ולכן אשמח לעצתכם הטובה והמלומדה. מצאתי דיון נחמד ברשת ואני מביא את הקישור
רוביק רוזנטל מביא הסבר משלו עם המקור ביידיש: "בעקבות שיחה אגבית עלה הביטוי "לתפור חליפה ליתום". מהיכן נגזר הביטוי ומה הוא בדיוק אומר? הביטוי הוא תשובה ביקורתית לשאלה או משימה שחסרים בה פרטים חיוניים. מקור הביטוי ביידיש: "ווי פיל דארף א יתום פיר א פאר מייטקלעך" (כמה [בד] צריך יתום לתפירת זוג מכנסיים?). הביטוי היה נהוג בין יצרני קונפקציה יהודים. גירסה יידית חלופית: "צו קויפן א פאר הויזן פאר א יתום" (לקנות זוג מכנסיים ליתום)."
השכנה שלי אנסה שתופרת בגדי מעצבים
יש המון מקומות בעולם בהם ניתן עדין לקנות בד ולתפור חליפה. אפילו לנשים. יש לי שכנה נאה בבן יהודה שקוראים לה אנסה התופרת בגדי מעצבים ללא המעצבים. מראים לה דוגמאות והיא תופרת אותו דבר רק יותר יפה וגם יותר זול ובהרבה. רוב האופנה בעולם היא מוכנה. נכנסים , רואים מודדים ומגהצים אפילו את כרטיס האשראי וזהו. לפעמים יש תיקון בקטנה.
שיר לכל החייטים, ליוסי שניידר - שריד ובכלל לכולם
אמא שלנו נהגה לשיר שיר ביידיש אודות השניידר (חייט) שתופר ותופר. לא מצאתי את השיר בגירסה האידית. אודה למי שיעזור למצוא. לי יש רק את המנגינה בראש ופעם ראיתי ברשת יפני מבצע את המוסיקה אולם לא הצלחתי לאתר את השיר היפה.
החייט הנומיסמטי מאיר רוזנברגר הירושלמי והקשרים ההדוקים בין חייטות ומטבעות
אם חשבתם שאפשר בלי מטבעות ורק קונפקציה אז שוב טעינו ובגדול. הכרתי כמה אנשים מתחום הטקסטיל והחייטות שאספו ואפילו השקיעו במטבעות מכל מיני סיבות. את האחים מחלב שהיו חייטים נחמדים, עדינים ומסבירי פנים הכרתי כשלמדתי שהשקיעו מעט במטבעות ישראל. תמיד אמרו שאם היו קונים 'טבע' ולא מטבע אז היה יותר טוב.
החייט הנומיסמטי המפורסם ביותר הוא רוזנברגר הירושלמי. אני לא ראיתיו מימי. שמעתי עליו רבות. ביקרתי עם אבי בתערוכה במוזיאון ישראל, בה הוצג אוסף מטבעות ערי ארץ ישראל והקטלוג הנהדר של משורר שהתבסס בעיקר על האוסף של רוזנברגר. מפעל חייו בקיטלוג מטבעות עתיקים של ערי ארץ ישראל מדהים בהיקפו. הוא עשה הכל לבד. 4 כרכים שממש מהווים אוצר וגם שווים כפריט אספני בפני עצמו.
4 כרכים של מטבעות ערי ארץ ישראל של מאיר רוזנברגר צילום אלכס גולברג
פרופסור יעקב משורר מספר עליו בספרו הנהדר "הצד השלישי של המטבע" בהוצאת יד יצחק בן - צבי. אצטט רק חלק מדבריו המחמיאים לאיש הנדיב, הנזקק למשקפיים עבים וזכוכית מגדלת ,שבית המלאכה שלו הפך בתוך זמן קצר לבית ועד לאספני מטבעות.
יעקב משורר מטבעות ערי ארץ-ישראל ועבר -הירדן בתקופה הרומית
"לרוזנברגר לא הייתה השכלה רשמית בהיסטוריה, בארכיאולוגיה או בנומיסמטיקה, אך חושיו היו מחודדים והוא "הרגיש" את המטבעות. אוסף מטבעות ערי ארץ ישראל שבנה היה ממוין לפי תאריכים וטיפוסים, והיה בשעתו הגדול בעולם. כל חייו חש שהוטלה עליו שליחות חשובה לבנות אוסף לאומי. הוא הועיד את האוסף שברשותו למוזיאון ישראל והחל להתאים את רכישותיו למצאי שבאוסף המוזיאון. בעשר השנים האחרונות לחייו החליט רוזנברגר לפרסם את האוסף שבידיו ולהעמידו לרשות החוקרים. בין התקף לב למשנהו הצליח לסיים את קטלוג האוסף שלו, על ארבעת כרכיו.
משימה זו הפיחה בו כוח, ורק משסיימה השיב את נשמתו לבוראו", סוף ציטוט לפרק האספנים שלי על מאיר רוזנברגר החייט והמטבעות.
לעניות דעתי הנושא הקרוי מטבעות ערי ארץ ישראל הוא הנושא הכי מרתק בנומיסמטיקה המקומית שלנו. הרבה יותר ממטבעות היהודים שכנראה כבר מוצה ונחקר עד טיפת הלימון האחרונה. בכוח מנסים לחדש והתוצאות ממש לא משהו. לעומת זאת נושא ערי ארץ ישראל והסביבה כנראה שממש לא מוצה עד תום ויש בו עוד מספיק דברים נעלמים.
יש בספר של משורר גם תמונה של אסימון מחורר של החייט חיים מליברפול.
בקיצור, יש הוכחות שלחייטים ונומיסמטיקה יש קשרים הדוקים.
החליפה של אייכמן
בשבוע האחרון סיפרתי לאחותי הבכורה דבורה שכנאי מחדרה את ענין החליפות והכתבה שאני אורג. לפתע היא פלטה את המידע המאד מפתיע אודות אייכמן וחליפתו בזמן הוצאתו להורג. מי שהכין לו את חליפת הנידון היה שרוליק קרפל חבר ילדות של אבא שלנו. ישראל קרפל לימד תפירה ברשת אורט. מסתבר שגם לנידונים למוות יש חליפה משלהם.
מעולם לא שאלתי על אמת את השאלה כמה עולה חליפה ליתום? לאור הנסיבות האישיות נראה לי נכון וראוי לנסות. מה דעתכם והאם אתם מכירים חייט טוב?
כמה עולה חליפה ליתום? פורסם במגזין של קובי לידרמן ב MySay
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה