מודעות אבל זה אחלה עסק חי. הלקוחות באים בלי פרסום אגרסיבי ובלי שלטי חוצות. תבטיחו שלא תספרו לאיש, אבל מאז שאיני קונה עיתונים, זה הדבר שהכי חסר לי.
ישנם יחידי סגולה הזוכים למודעת אבל בעודם בחיים. זוהי סגולה לאריכות ימים. יגאל ינאי מראש העין זכה. זה לא עזר לו לזכות בבחירות לראשות העיריה בזמנו ,אבל הוא איתנו חי ונושם ואפילו בעיריה.
מודעת אבל טובה, טומנת בחובה פתיח לסיפור משפחתי מרתק. הרבה אנשים נרתעים מקריאת מודעות אבל, כאילו אומרים לעצמם - אני לא שם וזה לא נוגע לי ובמיוחד בי. אני חושב בדיוק הפוך. כל זמן שאני קורא המודעה, המצב שפיר בהחלט.
פעם אמר לי מני פאר, שיום בו לא הולך לעולמו מישהו, שהוא הכיר באופן כלשהו, הינו יום חסר. העולם זקוק לחסר הזה מכל הבחינות. מתפנה מקום ליצור חדש שימשיך את סוד הבריאה, הדורשת תחלופה.
ממש לאחרונה ראיתי אצלנו בראש העין מודעת אבל לרב עובדיה זצוקללה"ה. הנוסח היה לי מאד מיוחד ושונה וכמובן שלמדתי דברים חדשים. היתה לי תיאוריה שלמה לגבי הנוסח ובמיוחד שזה אצלנו בראש העין שליד אבן העזר, אבל ברור ראשוני לימד אותי שאני בעצם לא יודע דבר ואולי אפילו לא חצי. כנראה שאפילו לא רבע.
אין חכם כבעל ניסיון או ברוכים הבאים למועדון היתומים
הנסיון שלי בנושא היה ממש בסדר. בפעם הראשונה עם אבא שלנו 2008, היינו קצת ירוקים ובכל זאת קיבלנו דיל טוב. הסעת הגופה לקבורה, מודעה בעיתון רב תפוצה, פלוס מודעות לתלייה ברחוב רק 4657 ש"ח. כולל סרט הדבקה וקבלת תעודת פטירה הביתה ללא צורך לגשת למשרדי הבריאות, הפנים, והחברה קדישא גחש"א. גם המע"מ בפנים. מעניין אם יש החזר מע"מ למתים. אומרים לי שאם ניתן לחייב אז יש מצב להחזר. אני ממש לא סגור על זה.
ח"ק שומרי הדת גחש"א בית הלוויות ליד בי"ח בלינסון טל: 039223726 פלאפון: 0505265899
ב- 2009 עם אמא שלנו היינו מתורגלים אש. הנוסח כבר רץ מעצמו וגם שלושת התשלומים. אם שמעתם נימה צינית בדברי זו בעיה שלכם. החברה הדתיים החרדים מבלינסון, מאה אחוז בכל המובנים וזו אמת לאמיתה. לא מכריחים אותך לעשות מודעה בעיתון, ששם מרבית הכסף. הרבה מתים מסתדרים בלי מודעת אבל. האם חשבתם לרגע שמודעת האבל נועדה לאנשים החיים?
כמו כל דבר שנעשה בעולם המתים, כך גם מודעת האבל, המיועדת לאנשים חיים. אנחנו זקוקים למיני אישורים לגבי הנוכחות שלנו בעולם הזה. במודעת אבל ממוצעת, נהוג לציין את שם הנפטר, שורשיו ותאריו, כמו גם את המקום והזמן של הקבורה והשבעה. בהחלט מידע חיוני והכרחי לאירוע המצער. בדרך כלל מציינים את שמות האבלים. לפעמים הרשימה מייגעת שממש כבר בא למות. לרשומים במודעה, יש אישור לקיומם בעולם העכשווי. מה דעתכם לגבי מודעות אבל בעיתון עם רשימות המפורסמים הארוכות האבלים במותו של אח"מ?
מודעה טובה נותנת הרבה מידע. אפשר לעשות עבודות אקדמאיות מכובדות בנושא, ואני כמעט בטוח שהיה מישהו שעשה מזה מטעמים. מודעות האבל הדתיות חרדיות זה סיפור מעולם אחר. מעולם לא גיליתי בזה עניין. הקיצורים והמושגים שם זה פרק שלם ואולי הגיע העת לחפור בנושא. מי מכיר אספני מודעות אבל? אמא שלנו נהגה לשמור מודעות אבל החשובות ללבה. צחקנו מזה. היום יש לי אוסף משלי.
מנשה פנירי נוהג ליידע אותי על נפטרים בזמן אמת. זה נראה כאילו הדבר הזה לא נפסק לעולם.
מסיבה עם פולנים או סתם ארוע
הסיבה לחיבור המוזר הזה, הוא סיפור שיושב לי בראש מזה זמן לא מועט, ולאחרונה הגיע לסיומו הכמעט מושלם והכל באמצעות קריאת מודעת אבל בעיתון. עולם המתים מביא הרבה פתרונות לתעלומות מטופשות.
הסיפור שלי מתחיל לפני כעשרים שנה לערך. הורי שמואל וגניה הוזמנו לארוע כלשהו. אין לי מושג מה זה היה. בכל מקרה היו שם אנשים כמוהם גם בגיל וגם במוצא. אם לא הבנתם אז הסבר של מילה אחת. פולנים. פולני זה לא רק מוצא. יש פה הרבה דברים. נזכיר רק כבוד, גאווה, פרינציפ, והכי חשוב לסיפורנו, היכולת המופלאה להעלב. בעברית לעם, זה אומר שאם מישהו אמר משהו שאפשר להעלב ממנו, אזי הפולני נעלב. פולני טוב לא יחמיץ הזדמנות טובה להיעלב. כל זה היה לגבי פולני זכר. פולניה אשה, זה כבר דבר מאד מורכב ודורש חיבור ארוך, מורכב ומוקפד. חייבים את גרבוז בשביל זה.
"שתהיה אווירה טובה בבקשה"
חזרנו לערב החגיגי של הפולנים, עם החליפות, השפתונים האדומים, הפרפיום וקצת ניחוחות של נפטלין. מוזיקת רקע ומטעמים טיפוסיים, בצרוף שתיה נכונה, הינם ערובה להצלחת ארוע. אמא שלנו נהגה להגיד "שתהיה אווירה טובה".
ואכן הייתה אווירה אחלה וכולם דיברו עם כולם שמחו, שתו, אכלו ואולי רקדו. אמרתי לכם כבר שלא הייתי שם ואין לי מושג ירוק, איזה אירוע זה היה. מי שכן היה באירוע וזה בטוח, היה דב שילנסקי. אם אתם רוצים קצת מידע על האיש ופועלו תעקבו אחרי הקישור הבא בויקיפדיה
איטליה מחנות העקורים ו"זה לא אני, זה אח שלי"
אבי שמואל ניגש אליו והחל משוחח איתו. רקע אידיאולוגי פוליטי משותף, לא היה להם בלשון המעטה. רקע שואתי וודאי שבטח, בטח שבוודאי. אצל אמא שלנו, כל מי שעבר את השואה ולא חשוב איפה ומתי, היה בעל זכויות ייתרות. גם שילנסקי. השיחה הייתה על הזמן שאחרי המלחמה באיטליה. מחנות העקורים והחוויות מארץ המגף. בשלב כלשהו אמר מר שילנסקי לאבי שהוא מתבלבל או לא זוכר טוב וכנראה שמדובר באח שלו. ככה בפשטות ובבהירות שאולי הטון והמוזיקה גרמו לאבי לסגת לאחור. אבא שלנו שניחן בזיכרון מיוחד במינו הרגיש באי נוחות. הוא המבולבל, מבלבל את המוח לדב שילנסקי.
בנוסף הייתה שם גם נשמה טובה וטהורה, ששמעה את השיחה והוסיפה משלה "הוא בטח חושב, שאתה רוצה ממנו משהו, אולי פרוטקציה?!" ובהמשך הוסיפה את הפאנץ המוחץ "אני מכירה אותו, ואני לא יודעת שיש לו אח בכלל !!!" כך אמרה בנחישות זחוחה ולא מתפשרת.
מי רוצה להיות נשיא?
בשביל אבי זו היתה סיבה נהדרת להיעלב. בטוח שהוא שיתף את אימי בסיפור ואני מדמיין אותו מסנן בקטנה "זה לא אני, זה אח שלי" ואולי התווסף לכך משפט ביידיש או בפולנית עממית נמוכה.
אני זכיתי להכיר הסיפור שלא בזמן אמת. היו מספיק מקרים שהעניין של איטליה, שילנסקי , האח שלא קיים ועוד, עלה לדיון ציני. ככה זה אצל פולנים, נעלבים, זוכרים, מוסיפים עוד נופך צבעוני וממשיכים הלאה. הכי חשוב להמשיך הלאה. אם עברנו את פרעה, חמלניצקי והיטלר הכל קטן עלינו.
אני מניח שמדי פעם עלה הסיפור שוב לאור ההתפתחויות הפוליטיות בארצנו, למשל הבחירות לנשיאות עם כל המה שמסביב. קשה לי להאמין שאבי מאד הצטער ששילנסקי לא נבחר לנשיא המדינה. אימי כן. כנראה שעדיין זכרה לו את עברו בשואה.
דב שילנסקי, אבא של יוסי ז"ל, ניצול השואה, לוחם האצ"ל עולה "אלטלנה" ויו"ר הכנסת ה-12
השנים עוברות וסיפורנו הממש מרתק, נמצא בישורת הסופית. הורי הלכו לעולם שכולו טוב, ואצלי הסיפור חצי נשכח. ככה זה אצל פולנים. לא לגמרי שוכחים. מחכים להזדמנות הבאה, שתמיד מגיעה.
ביום שישי, ג' טבת תשע"א 12.10.2010 למניינם, הובא למנוחות דב שילנסקי ז"ל בבית העלמין שבקרית-שאול. במקרה ראיתי את מודעת האבל שהתפרסמה בעיתון יום השישי שעליו מינה רעייתי, לא מוותרת ובצדק. צילום מודעת האבל מצורף לרשימה. בין האבלים הופיע שמו של האח של דב שילנסקי. קוראים לו אריה, והשבוע דיברנו והוא יהודי מאד מאד נחמד. יש דמיון בולט לאחים לבית שילנסקי.
איזה מזל שיש מודעות אבל מפורטות. אני בטוח שאבי שמואל מנוחתו עדן, ייגש עוד השבוע לדב שילנסקי השוכן מרחק מה ממנו ויבקש את סליחתו. פולנים טובים יודעים לבקש סליחה.
חוכמת מודעת האבל או האח של שילנסקי פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay ותודה לאליעזר מורב
הסיפורים שללך כל כך מדהימים בכל פעם מחדש או ישן
השבמחקתודה צביקה. בריאות ונחת
השבמחקקובי לידרמן