היום הוא יום הולדתך הלועזי. 19 לדצמבר, כנראה 1924. תמיד ידענו 1925. זה ממש לא משנה. לפני כמעט שלוש שנים עזבת אותנו ומאז אין קול ואין עונה. אפילו בחלום לא באת, וחבל. אבא בא בחלום רק פעם אחת. אתם לא מתגעגעים? אז תבואו קצת בבקשה.
התאומות גניה ורניה באיטליה
אתמול באתי עם דבורה ויעל להגיד שלום. האבן של המצבה בסדר. לבן שנופל באפור באמת הכי טוב. שמנו פרח בוגונביליה בצבע לילה - סגול, אצלך ואצל אבא וגם הדלקנו נרות. דבורה תמיד מדברת אליך ובוכה. אני לפעמים בלילה, כשהשחקים יורדים. שמו מסגרת מתכת חדשה לנרות כי את הקודמת סחבו. יש היום פטנט חדש עם מגנט. לא זה ממש לא יקר. 150 ש"ח ממש מציאה.
יש לכם שכנה חדשה וצעירה וקוראים לה אמיליה. אותו שם כמו זו שהסתירה את אבא במלחמה. תמיד יש אצלה פרחים. זה ממש צמוד בשורה. החברה קדישא צריכים כסף אז הם צימצמו רווחים. לא נורא העיקר החיים.
שלוש שנים ואני ממש מבין מה זה להיות יתום באמת. זה ממש לא כייף ולא תענוג אבל עובדה שאפשר לחיות עם זה ואפילו לצחוק. אני תמיד מוסיף שאני יתום מלא ובכל זאת אין הנחות. יש הרבה יתומים. זה הרבה יותר קל כשיש ילדים ואפילו נכדים. לא , אצלי עוד אף אחד לא התחתן. ניר לומד. גם גילי. מיכל בצבא. לגילי יש חבר. רציני? לא יודע. כמו שתמיד אמרת "הילדים האלה זה המיליונים שלכם". כן אני עושה דיאטה. עדין עם אותו האוטו שאת זוכרת. הפיג'ו כבר מזמן לא אצלי. אולי נקנה אוטו על חשמל ובלי בנזין בכלל. זה פטנט חדש ובלי ליכלוך.
הכלב שלנו סנואי מת וגם מזיקנה. היה לו בסוף משהו כמו לאבא, אבל בסך הכל הוא מת בגיל יפה וצ'יק צ'ק. בסוף הרדמנו אותו כי היה לו ארוע מוחי והוא לא זז. יותר אני לא מוכן להרדים כלב. האמת שגם אתם לא משכתם את זה הרבה יותר מידי. יש לנו היום חתולה עם שלושה גורים קטנים שאימצו אותנו. גם את אהבת להאכיל חתולים.
דודה רניה ככה ככה. דבורה שלנו מדברת איתה מפעם לפעם. יש גם קשר עם דבורל'ה. בשמחה של יעל היא באה עם לירון. המפגש האחרון של סקרז'יסקו קאמיינה היה ממש נחמד. צביה ובלה מהדור השני ממש נהדרות. בלה סיפרה על אבא שלה הסופר והיה מרגש. אמרתי לה שהסיפור של החתול בגטו זה משהו מיוחד והיא חייבת לעשות עם זה משהו. הזכירו את המשפחה שלנו. בקושי היו בני עיירה מפעם. נוגל מאד רזה אבל בסדר. ירחמיאל לא בא. ככה זה. הסיפור עם המדליון של משפחת בריקס לא מפסיק לרגש.
בסוקולוב גר כעת ניר עם שותפה. לא, היא לא חברה שלו. קודם הייתה שם יעל עם טל ואפילו הבן שלהם יאירצ'יק נולד שם. המיטה עובדת בסדר. יש מזל למיטה הזוגית שלך ושל אבא. בינתיים נולד גם בארי. איזה חמודים. גם אצל בן ואילנית יש בן חדש וקוראים לו עידו. חמוד ושובב. כולם גרים בפרדס חנה. אחלה פרדס.
יש לכם היום 10 נינים. בהחלט לא רע. אחי לומד בבצלאל בירושלים עם אותה חברה. יענקלה נפטר. הוא היה מאד חולה. פילון הלך לדרכו. לא הוא לא מת. גם אדון שוורץ נפטר. גם נול. גם חיים מארגנטינה. גם אמא שלו סאריטה איננה. אמא של מינה בסדר.
אמא שלנו גניה גולדה לידרמן לבית הלפרן ז"ל 1925-2009 עיבוד אליעזר מורב
העבודה שלי בסדר. אין מיליונים. נכון, הילדים זה המיליונים. בקיץ התחילו הצעירים בארץ ישראל למחות ולהפגין. דמונוסטרציה. הדירות ביוקר. מאד קשה לצעירים. הם גרו באוהלים בשדרות רוטשילד וגם בנורדאו. אני ממש תומך בהם. חייבים לעשות פה מהפכה. אין עתיד לצעירים בדרך שהולכים היום. הערבים בסוריה ובמצרים יותר גיבורים משחשבו. אריק שרון עוד חי. המצב שלכם יותר ברור משלו. הבן שלו הוציא עליו ספר. כסף יש להם מספיק. זה סידור לא רע לישון ושהילדים ימשיכו לקבל כסף. זה בטוח יותר מהרנטה שלכם מגרמניה. את זוכרת איך הצלחתי לשכנע אתכם להצביע עבורו עם שלומציון ב-1977. איזה מטומטם הייתי, פשוט לא להאמין.
בגרמניה ואירופה יש בלאגן. כן, זה הכל כסף. הגרמנים מחזיקים את כל אירופה. תמיד היה להם כסף אפילו בשביל פיצויים.
דבורה ואמא
התחלתי לכתוב כל מיני דברים באינטרנט. יש אנשים שצוחקים עלי. מינה לפעמים משתגעת מזה. היא קוראת לי פורסט גאמפ. זה לא שם פולני. זה אחד שהתחיל לרוץ והרבה הצטרפו אליו. נדמה לי שזה רק סרט הכי הכי ולא משהו מהחיים באמת. זה ממש לא מזיז לי. אני מאד נהנה מזה. שיקפצו קצת. לא משלמים לי בשביל זה. אני אפילו מוכן לשלם להם. ככה אני גם נזכר בכל מיני דברים מהעבר. את ואבא ועוד בני משפחה מוזכרים הרבה. יש גם תמונות. אני ממש גאה בכם על הכל ואפילו משוויץ אתכם איפה שרק ניתן. אני זוכר שגם את כתבת פה ושם. כל הרשימות והקלטות מחכות. יגיע הזמן שלהם. עוד לא מצאתי את הקלטות של דוד ראובן. איפה הקסטות שלו?
אראלה אמא וקובי
לפעמים יש טלפון ומישהו מחפש אתכם. בדרך כלל זה בשביל למכור משהו. לחצן מצוקה או מנוי לתיאטרון ביידיש. אני מאד נהנה להגיד שאתם לא בבית. כשמישהו מאד מתעקש אני פשוט נותן לו את המספר של החברה קדישא בקריית שאול 7953655-03 . הם בדרך כלל יודעים להסביר הרבה יותר טוב ממני.
תעשו טובה, תנו סימן חיים כלשהו אפילו בחלום. בבקשה. ועד הפעם הבאה נישיקיניו.
הבאתי שיר שכתבה אראלה אחותי בחוברת הזכרון שעשינו. אני מאד מתרגש ואפילו מזיל דמעה כל פעם שאני קורא אותו. נהדר השיר הזה.
אמא
הגעתי ומצאתי אותך ישנה לעד.
לא הספקתי להיפרד ממך,
חיכית לי ואני איחרתי.
אמא, תם הסבל והכאב.
ישבנו שבעה בבית ברחוב סוקולוב 93 בת"א.
זה הבית שבו גידלת את כל משפחתך האהובה.
כל כך היית גאה במשפחה היפה שלך : בעל, ילדים נכדים ונינים.
בעת השבעה, שמענו קלטות שהקלטת את עצמך במהלך השנים
שבו את מספרת ושרה את חוויות החיים.
בקולך המיוחד השארת את הצוואה הכי גדולה שלך,
לשמור על אחדות המשפחה.
הקול היפה והשירים הם הזיכרונות המתוקים ממך.
עכשיו את עם אבא אהוב נעורייך,
שאליו כל כך התגעגעת ולא יכולת בלעדיו.
תמיד אמרת שלא ידעת גבר אחר מימיך,
רק את אלוהים ואת אבא.
נוחי בשלום עם אהובך.
אמא וסבתא יקרה.
אראלה
20/12/2011 מכתב לאמא נכתב לפני שנתיים בMySay ולמרות טיפונת של שינויים נשמר המקור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה