דוד תגר מרמת השרון הינו תחקירן
הסטוריה ימית, אווירית ונושאי בטחון
מראשית המאה הקודמת ועד ימינו אלה.
לדוד תגר ספרות ימית מקצועית עניפה
וקשר עם ארכיונים בבריטניה, אירופה
וארצות הברית
במחקר זה אודות הצוללת "שירה"
איתר עוד 3 צוללות הטבועות מול חופי
ישראל.
מקום טביעת הצוללת האיטלקית במאמר זה
ידוע לצוללנים רבים וניתן בפיקוח
ובאישורים להגיע אליה
10.8.1942 יום חם במפרץ חיפה כבכל חודש אוגוסט . ספינות רבות עגנו בנמל
מרביתן אניות קרב. חלקן הגיעו לאחרונה, לאחר שנמל אלכסנדריה במצריים
הותקף קשות על ידי שישה אנשי קומנדו ימי איטלקי. היו אלה אנשי השייטת
העשירית הקלה. הם הגיחו על גבי "חזירים" נישאים על סיפון הצוללת רבת
המעללים "שירה". עתה עמדה הצוללת לפשוט על חיפה.
יום קודם לכן, חלף בגובה רב מטוס גרמני דו מנועי מסוג יונקרס 86 וצילם את
הנמל והמפרץ. עגנו בנמל 2 סיירות קלות, 3 משחתות, 8 אניות תובלה, 4 מכליות,
5 מכמורתנים חמושים – טראולרים, 2 טרפדות, וסירות משמר אחדות.
"שירה" הפליגה ארבעה ימים והתקרבה בחשאי אל עבר חיפה. היא שמרה על
קשר עם מפקד הפעולה אשר התמקם הפעם באי רודוס. מידי לילה עלתה אל פני
המיים וקיבלה שדרים מפורטים על המתרחש בנמל חיפה.
הים היה נוח למדי באותו אחר צהריים גורלי.
הצי הבריטי היה דרוך ועירני. מידע על הפעולה זלג אל המודיעין הבריטי, שלא כפי
שהיה בגיברלטר ובאלכסנדריה.
ברביעי באוגוסט רק שישה ימים קודם, הוטבעה בקרבת מקום הצוללת הגרמניה
יו - 372 . כל אנשיה שרדו ונישבו, לא היה לה סיכוי רב כאשר כח בן 4 משחתות
ומטוס "וולינגטון" הסתערו עליה.
בשעה 16.15 הודיע רב החובל של המכמורתן החמוש היטב "איסליי" כי הוא צופה
בצוללת. מדוע וכיצד ניתן היה להבחין בצוללת כבר בשלב זה. האם הרימה
פריסקופ, ההיה זה הים הרדוד - כשלושים מטרים בלבד, האם צבעי ההסוואה
הירוקים היו בהירים מדי, או אולי טמנו הבריטים מערך הידרופונים שהצביע על
מיקומה בדיוק כה רב?
שירה עמדה להמתין לחשיכה. כבעבר התכוון רב חובלה לשגר מהסיפון שמונה
צוללנים. שניים מהם תצפיתנים ושישה רכובי חזירים. היה עליהם לעשות דרך בת
2400 מטרים, להיכנס לנמל חיפה תוך חיתוך רשתות הביטחון, ולהצמיד את
מטעני החבלה לאניות השונות. כך עשו בגיברלטר וכך עשו באלכסנדריה.
כלי השייט התת ימי "החזיר" היה פיתוח איטלקי מקורי. אורכו היה 6.7 מטר,קוטרו
0.533 מטר,מהירות 4.5 קשר, מנוע חשמלי בן 1.1 כ"ס, טווח 15 מייל, ראש נפיץ
220 ק"ג, צוות 2 צוללנים.
מפקד הצוללת החדש יחסית, רב סרן ברונו צליק, השקיף בשביעות רצון וראה את
רכס הכרמל. הוא לא הבחין בספינה בריטית כלשהיא. את המטרות הוא כבר חילק
לצוללנים, תהייה זו פעולה חלקה חשב לעצמו, מפקדו הישיר באי רודוס רב סרן
מקס קנדיני, יהיה מרוצה.
לא כך חשב מפקדה של "איסליי". הוא הסתער במהירות מירבית על צוללת האוייב,
שיגר לעברה מטר של פצצות עומק שהרעידו מיד את הצוללת וזו החלה טובעת.
סיכויי ההישרדות של הצוללת היו קטנים במיוחד. עומק הים לא נתן סיכוי הוגן
לצלילה חדה, שלושת גלילי אחסנת החזירים הפכו את הצוללת לכלי כבד תנועה.
חמישים אנשי הצוות והצוללנים הסתדרו לנטישה מבעד לפתח החילוץ האחורי.
אולם אז שבה "איסליי" והמטירה מקבץ של פצצות עומק אשר פגעו כפי שניתן
לשער ישירות בצוללת. כל אנשיה נהרגו. רק שניים מצוות עשרת הצוללנים נמצאו
על חוף המפרץ, כל השאר כולל הרופא שהיה עמם דרך קבע לא הצליחו להיחלץ.
גופות השניים נטמנו בבית העלמין בחיפה, היו אלה הלוחם קפטן קרסי והלוחם
הנגד דל בן. שירה שקעה בנקודת ציון 32.54 צפון, 34.58 מזרח.
חגגו נצחון. צוות בן 40 ימאים, ASW על סיפון הטראולר החמוש "איסליי" מדגם
מהירות מירבית של 12 קשר, אורך 50 מטרים. הם חגו סביב כתם השמן הגדול אך
לא הבחינו בניצולים.
שירה היתה צוללת מדגם 600 "אפריקנו-אדואה". 17 צוללות מדגם זה נבנו
במהירות שיא בשנים 1936-37 . שירה נבנתה במספנת "או.טי.או מגיאנו". מקור
שמה במחוז אתיופי שהיה באותה עת בשלטון איטלקי. אורכה של שירה היה 61
מטר, רוחבה המירבי 6.45 מטר, דחי 620 טון. מנוע הדיזל של "פיאט" היה בן 1200
כוחות סוס, שני מנועי חשמל של "מרלי" הפיקו 800 כוחות סוס. מהירותה
המירבית היתה 14 קשר, בצלילה 7.5 קשר. 6 צינורות טורפדו 533 מ"מ, צוות תקני
בן 45 ימאים, עומק צלילה מירבי - 80 מטר, תותח 100 מ"מ שעל הסיפון הוסר
לאחר שהורכבו שלשת התאים האטומים לאכסון החזירים, אחד לפני הגשר ושניים
מאחוריו.
. שדרית הצוללת הונחה בשנת 1936 , הצוללת הושקה ב – 6.1.1938
מפקדה האגדי הראשון, לאחר שצורפה לשייטת הקומנדו העשירית, היה סגן אלוף
ולריו בורגזה. הוא פרסם ספר מומלץ בשם "שדי הים" שיצא בעברית בהוצאת
מערכות.הספר מביא את תולדות הקומנדו הימי האיטלקי והצוללת "שירה"
במלחמת העולם השנייה.
"שירה" היתה צוללת עויינת,זאת יש לזכור. היא שירתה בנאמנות יתרה את מטרות
המשטר הפשיסטי האיטלקי, בן בריתו של המשטר הנאצי . לחיל הים הישראלי
סימפטיה לצי האיטלקי של אחרי מלחמת העולם. זה אכן הושיט עזרה רבה
לקומנדו הימי שלנו בראשיתו. גם בתורות לחימה, גם באימון לוחמים ובכלים.
אולם, באותם ימים כשגרמניה עמדה להכריע את הבריטים בלוב, לכבוש את
מצריים ולהגיע לישראל רעדה ארץ. נעשו הכנות של ממש לבלימת כיבוש גרמני על
כל המשתמע מכך.
שנתיים לפני שהוטבעה, בספטמבר 1940 , יצאה "שירה" מנמל לה - ספציה לעבר
נמל גיברלטר. המטרה ,טיבוע אניות אספקה ומלחמה. הפעולה בוטלה בראשית
ההפלגה, הצי הבריטי עזב את הנמל .
באוקטובר יצאה פעם נוספת לעבר נמל גיברלטר. היא הצליחה לעבור את מפרץ
אלג'סיראס ובליל ה 30- באוקטובר שיגרה את שלשת החזירים המאוישים כל אחד
בשני לוחמים, מעומק 15 מטר מתחת לפני הים. שני כלים התקלקלו בדרך וטבעו,
הצוות השלישי התגבר על רשת ההגנה של הנמל אך החזיר התקלקל במרחק מאה
מטרים מאניית המלחמה "ברהם". שירה הצליחה להתחמק, אולם לא בקלות.
בדרכה נאלצה לצלול לעומק ולהמתין 40 שעות בדממה כאשר מעליה עושה הצי
הבריטי מאמץ שווא לחסלה.
ארבעה צוללנים הצליחו לעלות לחוף הספרדי ונטמעו באוכלוסיה, הם חברו
לסוכנים איטלקיים שאיתרו אותם והעבירו אותם לאיטליה. אין להניח כי הדבר
היה אפשרי ללא שיתוף פעולה כלשהו עם הביון הספרדי. הצוות השלישי נשבה
ובילה את שארית המלחמה בכלא.
בפעם השלישית יצאה שירה לנמל גיברלטר בחודש מאי 1941 . כשלב ביניים נכנסה
לנמל "קאדיז" שהיה בשליטת ספרד לאחר שעברה מערבה את מיצר גיברלטר. כאן
המתינה לה מיכלית איטלקיה בשם "פאלגור" שהיתה לאמיתו של דבר בסיס סמוי
של הצוללנים האיטלקיים. הצוללת עגנה בצמוד למיכלית, אנשיה עלו בחשאי
להתרענן וחזרו כשעמם צוות בן 10 צוללנים אנשי השייטת העשירית. "שירה"
חמקה בלאט מהנמל ופנתה מזרחה אל נמל גיברלטר, עברה את המפרץ המסוכן
ועגנה מול הנמל הבריטי.
ב – 24 במאי בלילה, עלו ששת הצוללנים על החזירים כדי לחדור לנמל. בשעה
02.45 נקלטו בצוללת הדי ארבעה פיצוצים רבי עצמה. הצוללת פנתה חזרה לנמל
לה – ספציה. אולם, גם הפעם לא היו הצלחות, הצוללנים לא הצליחו לפוצץ דבר.
הם נטשו - כל צוות בנסיבות אחרות - את החזירים ועלו לחוף הספרדי. שיבתם
לאיטליה אורגנה למופת על ידי רשת סייענים , הם התקבלו כגיבורים.
למרות הכשלונות החלו ההכנות לפשיטה רביעית על נמל גיברלטר, איזו נחישות
ודבקות במשימה.
ספטמבר 1941 ,"שירה" יצאה לדרך והפעם כדי להצליח. שנית נצמדה למיכלית
האם בנמל "קאדיז" שם המתין לה צוות צוללנים. הצוללת הפליגה לנמל גיברלטר
אולם למחרת דומה היה כי בא הקץ למסע. כח ימי בריטי גדול במיוחד שיצא ללוות
שיירה עבר ממש מעל הצוללת אך לא הבחין בה כלל.
מול נמל גיברלטר יצאו הצוללנים על גבי החזירים בליל 20 בספטמבר. ששת
הצוללנים הצליחו לחדור מבעד לרשתות. פצצות העומק והמטענים שהוטלו על ידי
הגנת הנמל לא הסיטו אותם ממטרתם. הם הצמידו מטענים לסיירת בת 10.900
טון בשם "דורהם", למכלית בת 15.893 טון בשם "דנבי היל" ולמיכלית "פיונה של"
בת ה – 2.400 טון. הסיירת נבקעה בפיצוץ אדיר והחלה שוקעת, 4 גוררות חשו
אליה וגררו אותה לחוף, היא נוטרלה. המיכלית טבעה בנמל ועמה מיכלית קטנה
שהיתה קשורה אליה, גם המיכלית השלישית שאליה הוצמד מטען, טבעה.
שירה הצליחה לחמוק גם בפעם זו. ששת הצוללנים הצליחו בסיוע רשת החילוץ
להגיע בחזרה לאיטליה.
עתה החלה השייטת העשירית בהכנות לפשיטה נועזת על נמל אלכסנדריה
במצריים.
בדצמבר 1941 הפליגה "שירה" לעבר נמל אלכסנדריה. מטרתה, טיבוע אניות
המערכה "קווין אליזבט" ו"ווליאנט". הצלחת הפעולה הייתה מעניקה לצי האיטלקי
חופש רב בהחשת סיוע לכוחות האיטלקיים והגרמניים בלוב. לאחר הפלגה רבת
תקלות הגיעה הצוללת לחופי מצריים. הים היה סוער והפשיטה נדחתה בעשרים
וארבע שעות.
ב 17- לדצמבר ובעומק של 60 מטר החלה הצוללת נעה באיטיות אל עבר הנמל
וזאת דרך שדה מוקשים. 23 שעות ארכה ההפלגה עד לשחרור החזירים בשעה
20.27 . הצוללת פנתה לאחור לנקודת ההמתנה המוסכמת . פיתחי מיכלי
החזירים לא ננעלו היטב עקב תקלה. השייט היה קשה ורב סיכונים. לאחר 19
שעות צלילה עלתה "שירה" אל פני הים אך נאלצה לשוב ולצלול כשהגיעו משחתות
לאיזור. שלש שעות של צלילה נוספת ושוב עלתה הצוללת אל פני המיים. או אז
קיבלה שדר מהמטה באתונה כי האניות בוערות בנמל אלכסנדריה.
בחסות החשיכה הצליחו הצוללנים לחדור לנמל אלכסנדריה. הם מיקשו 5 אניות.
"וליאנט" ו"קווין אליזבט" אניות המערכה המפורסמות, המשחתת "ג'רביס",
המיכלית "סאגונה", וספינת התובלה "דורהם". פיצוצים עזים טלטלו את הנמל
כולו. שתי אניות המלחמה שקעו למחצה ונחו על הקרקעית הרדודה. הסיפון נשאר
מחוץ למים, אך למעשה נוטרלו לתקופת תיקונים ממושכת. המשחתת ,המיכלית
וספינת התובלה טבעו. דלק צף על פני המים, חלקו הוצת בידי הצוללנים על פי
תכנית הפעולה. הצוללנים נתפסו כולם והושמו בשבי.
"שירה" חזרה לנמל "לה ספציה" שבמפרץ גנואה. בדרכה אותרה והותקפה על ידי
מטוס בריטי הנזקים היו קלים. היא הצליחה לצלול ולהתחמק. כך נכנסה לנמל
הבית עטורת נצחון.
השייטת העשירית המשיכה בסיוע "שירה" בביצוע משימות במרחבי הים התיכון.
אך הצי בבריטי הלך והתעשת. אז יצאה הצוללת למשימתה האחרונה . המטרה
היתה נמל חיפה.
צוללות נוספות שהוטבעו בחופי ישראל :
גרמניה. , U 372
הוטבעה מול מפרץ חיפה 4.8.42 , כל אנשי הצוות ניצולים. נ.צ. 32.28 צפון –
34.37 מזרח.
גרמניה. , U 97
21 ניצולים. נ.צ. 33.00 צפון - 34.00 מזרח. , הוטבעה מול מפרץ חיפה 16.6.43
“פיסליה”, איטליה.
. הוטבעה מול יפו 28.9.41
הצוללת האיטלקית - שירה
צוות הצוללת שהוטבעה
מפת הפשיטה על נמל אלכסנדריה
מרתק סיפור המעשה. תודה על הפרסום.
השבמחק