הרבה אנשים שמעו פעם את השם יוסף קסירר. חלק גם הכירו אותו באופן אישי. אני רק שמעתי אותו פעם אחת ויחידה בשיחת טלפון. קסירר היה זה שיזם אותה וזה בערך כל מה שיש לי לספר עליו בהיבט האישי. השיחה הזו הייתה ממש מזמן ועובדה שהיא נחרטה בזכרוני ואפילו לטובה. ברור שזה קשור למטבעות וליתר דיוק אוסף מדליות שהתבקשתי להעריכו. תזכרו את המדליות והשיחה כי נשוב אליה. יש לי אפילו את הדף משנת 1992 שמספר לי את הארוע.
הכל חזר אלי אחרי שהלכתי לאחרונה לבקר את דני רוגובסקי בבית החולים איכילוב. ביקורי חולים מאד מומלצים בעיקר מהטעם של הערכת החיים בחוץ. בבתי חולים רואים גם דברים לא הכי נעימים. יש שם גם לוחות הנצחה למכביר. כשהייתי שם צץ לו לפתע בפתח המחלקה לוח הנצחה של תורמים וביניהם גם שמם של יוסף וקריסטינה קסירר ז"ל.
קריסטינה ויוסף קסירר ז"ל
לוח הנצחה בבית חולים איכילוב
לוח הנצחה בבית חולים איכילוב
יוסף קסירר ז"ל היה רואה חשבון עם משרד מאד גדול ומצליח. בזמנו המשרד שלו באחד העם 9 נחשב למוביל והוא טיפל בחברות ענק כמו גם בעסקים רבים אחרים. מבחינה מקצועית רו"ח קסירר, היה מאוד מוערך ומוביל.
היום שמו של קסירר מונצח באוניברסיטת תל אביב. "בפברואר 1990 נחנך באוניברסיטת תל אביב מכון יוסף קסירר למחקר בחשבונאות. מכון קסירר נוסד ומומן על ידי רו"ח יוסף קסירר ז"ל, אשר היה מחלוצי מקצוע ראיית החשבון בישראל ומבכיריו ואף זכה בשנת 1992 לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל-אביב בעבור תרומתו המסורה והנמשכת למקצוע."
גם בלשכת רואי חשבון בתל אביב רחוב מונטיפיורי 1 שמו של קסירר מופיע בגדול על הכניסה של אותו בית חבויניק מפעם. יש שם ספריה ואפילו מידענית שסברתי שתוכל לסייע לי (הבניין של הלשכה קרוי על שמו). יש גם קרן מלגות המחלקת כסף בשמו. סברתי לתומי שבאחד המקומות ידעו לספר לי משהו אודות האיש שנתן להם בוחטות לא מעטות. מסתבר שמחשבות לחוד והתכלס זה רק מבחן התוצאה. בכל הגופים חזרו אלי באדיבות רבה והתשובה הייתה סליחה אבל אפס. לא ידעו להגיד כלום. לא מתי נולד, לא מתי נפטר ובקיצור לא כלום.
בית לשכת רואי חשבון בישראל ע"ש יוסף קסירר
פעם בית חבויניק
פעם בית חבויניק
מישהו פעם אמר לי משהו על משפחה מבלגיה עם קשר ליהלומים וגם שואה. היו גם כמובן דברים נוספים כי כולנו בני אדם עם הרגלים ומוזרויות ואיש לא רואה את דבשתו וכיצד אחרים רואים אותה. אפילו אמרו לי שאשתו כריסטינה (שם לא יהודי) הצילה אותו בזמן השואה ואם זה נכון, אזי היא כנראה חסידת אומות העולם. ביד ושם לא ידעו דבר ואין שם כלום אודות הזוג קסירר ז"ל.
רו"ח יוסף קסירר בן שרה וירחמיאל ז"ל
נפטר ט' באב תשנ"ט 1915-1999 ת נ צ ב"ה
אז חזרנו לאותו ארוע שנחרט לי בראש וכל הפרשנויות שלכם. אני עם העובדות שאני זוכר והשנה 1992. נתבקשתי לבצע הערכה של אוסף מדליות. נדמה לי שזה היה אוסף מדליות פרטיות של חברת ישנומט מפעם. אוסף גדול עם הרבה עותקים ובכל המתכות והגדלים. קבענו שאגיע לכספות של בנק לאומי וככה גם נציגי העזבון שהם קסירר וסוכובולסקי. הגעתי לבנק לאומי אבל התברר שהם התכוונו לסניף אחר וככה הדבר נדחה. אני קורא לזה מנחוס אבל אולי זו עכבה ורק לטובה. נקבעה פגישה נוספת והפעם כולנו שם בסניף המרכזי ואני כבר במעמקי חדר הכספות וכולי מוקף בעורכי דין, רואי חשבון ולך תדע מה עוד. האווירה לא משהו. לחץ נפשי ואפילו צפיפות והיום בטוח הייתי עף משם או חונק מישהו ולעזאזל הכסף והשמאות. הסיפור נגמר סופית אחרי ששלחתי להם נייר עם הנתונים שלי וכמובן חשבונית מאד צנועה לטעמי ולא רק לטעמי ושכחתי מזה. לשכוח זה נהדר במיוחד אירוע מלחיץ עם אווירה לא סימפטית. יש אנשים הבטוחים שעם הכסף שלהם הם קונים כל דבר. בישראל זה הצליח להם אפילו עם ראש ממשלה ושות'.
עבר זמן ובחיים כמו בחיים אחרי כמה חודשים מצלצל הטלפון הנייח בחנוק. על הקו משרד קסירר סוכובולסקי והאיש מציג עצמו בשם רואה חשבון קסירר. אני זוכר קול נחוש ורגוע של איש מבוגר. הוא מדבר איתי וקובע שעשיתי עבורם עבודה ולא פרעתי את השיק ששלחו לי והנה כל הנתונים של התשלום ואולי חלה תקלה. עניתי לקסירר המכובד שאני מודה לו אבל לא קיבלתי שום שיק והאמת שגם אין צורך וברוך השם שכולנו בחיים ומילמלתי משהו על אותו אירוע בו הכל הלך עקום. אדון קסירר שמע אותי ובקולו המונוטוני והשקט הרגיע אותי וייעץ לי לא להתלהב ולמהר עם המסקנות. את התשלום שאני קבעתי אקבל גם אקבל אפילו אם אני מוותר עליו. "את הכסף שלך על עבודתך הנאמנה אתה תקבל. אם תחליט לוותר עליו אז רק אחרי שיהיה אצלך בחשבון. אז תתרום לכל מי שתרצה".
קסירר סוכובולסקי מנהלים של עיזבון המנוחה בלה אורבך ז"ל
רחוב אחד העם 9 תל אביב. והשנה 1992
J. KASIERER - A. SUCHOVOLSKY
מר לידרמן. בלה אורבך הייתה אימי ז״ל. אשמח לשוחח אתך. אחפש את הטלפון. שנה טובה.
השבמחק