פסיפסי צפריר - מאת הניה מליכסון

 כל מה שרציתם לדעת על הפסיפסים המעטרים את חזיתו של הבית בשדרות בן גוריון 28 בתל אביב ולא היה לכם את מי לשאול, ברשימתי שלהלן:

אם נרים את עינינו אל חזיתו של בית צנוע למראה בשדרות בן גוריון 28 בתל אביב נראה כי בפינות הבניין ולרוחב כרכוב הקומה הראשונה נמצאות יצירות פסיפס של האמן שלמה צפריר.

הבניין העומד כיום נבנה בשנת 1972 במקום בניין שנבנה במקור בשנת 1930 עבור נחום לפידות, ונהרס - לאחר גלגולים ותוספות שונות- בספטמבר 1971 .

בית נחום לפידות, הבניין הישן שעמד במקום. 

הבית עבר שינויים והוספת חדרים ולבסוף נהרס בספטמבר 1971

הבית בשב"ג 28 לפני השיפוץ

פסיפס "צבי וצבר" (אחד מתוך שניים בצידי הבניין). 

זה שבתמונה מעל שיער הכניסה לבנין

קטע מהכרכוב המעוטר בפסיפסים לפני שיפוץ הבניין. 

בכד השני מימין עיטור המנורה

אחד מכדי הפסיפס לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

כד עם עיטור מנורה.

לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

אחד מכדי הפסיפס לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

הכד עם עיטור אשכולות הענבים לפני השיפוץ. נזקים מועטים

אחד מכדי הפסיפס, היחידי שנשאר שלם

אחד מכדי הפסיפס לפני השיפוץ, ראו את האבנים החסרות

פסיפס "צבי ותמר" לפני השיפוץ

מזגן לא מתחשב, לפני השיפוץ

על האמן שלמה צפריר נאמר: "שלמה צפריר הוא בעל אומנויות רבות, והוא יודע להביע את עצמו בדרכים שונות. הוא עושה קישוטי עור במכשיר חשמלי יחיד במינו בארץ, מצייר על זכוכית, עושה מעשה פסיפס וציורי קיר לפי הטכניקה הקרויה "סגראפיטו" והידועה מימי הרנסנס – הכל בשיתוף פעולה עם קבוצת דקוראטורים-של-פנים..." (דבר, 19.6.1958)

צפריר, (1926-2002), נולד ביוון בשם שלמה סבח, עלה לארץ עם הוריו בשנת 1930, בארץ למד ציור אצל האמנים שמעון אבני, אצל הפסל שטרנשוס מרסל ינקו ודן הופנר, ועסק תשע שנים בהוראת ציור. תערוכת הציור הראשונה שלו הוצגה בגלריה ע"ש צ'מרינסקי (1958). עיצב תפאורות ותלבושות לסרטים ועיצב במות לתיאטרונים.

שלמה צפריר בסטודיו שלו ביפו העתיקה. שנות ה-50 

מתוך דף הפייסבוק "שלמה צפריר - האמן והיוצר"

צפריר היה ידוע כבוהמיין ומלך חיי הלילה של שנות ה-60. ככזה, לקח את זה צעד קדימה וייסד יחד עם השחקן זאב ברלינסקי את מועדון הלילה המיתולוגי עומר כיאם ביפו.

עם חבריו נמנו דן בן אמוץ, אריק איינשטיין, בני אמדורסקי, ישראל גוריון תומרקין וקדישמן. גם בני הזוג חיים ויהודית פניאל היו מחבריו הטובים של הזוג פניאל. יהודית פניאל, אשת חברה, הרבתה לבלות בשנות ה-70 וה-80 במעוזי הבוהמה כסית וקליפורניה וכן נהגו בני הזוג פניאל לבקר במועדונו של צפריר ביפו.

סידורים אחרונים לפני התערוכה "ממני והלאה" של שלמה צפריר - 

עם חברו מנשה קדישמן 

מתוך דף הפייסבוק "שלמה צפריר האמן והיוצר"

שלמה צפריר ושייקה לוי בתערוכה "ממני והלאה"

 מתוך דף הפייסבוק -שלמה צפריר האמן והיוצר

על רקע קשרים אלה והיכרותם האישית של בני הזוג פניאל עם שלמה צפריר ניתן להניח, שעם תחילת בנייתו של הבניין בו התכוונו לגור, הוזמנה ממנו עבודת האומנות לעיטור חזית הבניין.

כל עבודת הפסיפס שואבת את השראתה ממוטיבים ארץ-ישראליים. שורת הכדים אופיינית לכלי הקרמיקה שנחשפו באתרים הארכיאולוגיים השונים בארץ ישראל, על אחד מהם עיטר צפריר אשכול ענבים הדומה לאשכול הענבים שנשאו מרגליו של יהושע בן נון, בכד אחר נמצאת מנורת שבעת הקנים, בפינות הבניין משני צדדיו מתוארים הצבר והתמר, צמחי ארץ ישראל מובהקים. אל הצמח פונה משני צדדיו בעל חיים הדומה מאוד לצבי הארץ ישראלי. הצבי, סמל הדואר הידוע, הופיע לא פעם בעבודות אומנות שונות. למשל הצבי שנחשף בפסיפס הציפורים בקיסריה. בפינה המערבית של הבניין נראה "צבי וצבר" ובפינה שמאלית (מזרחית) צבי ותמר.

בשנת 2020 עבר הבניין שיפוץ כללי, ביוזמת ועד הבית הוחלט לשמר ולשפץ את יצירתו של צפריר, לכך נרתם ירון אמויאל, מנהל העבודה מטעם החברה המשפצת, שנושא השימור קרוב לליבו.

הבניין בשדות בן גוריון בעת השיפוץ נוב' 2020 

צילום: הניה מליכסון

אל סטודיו "תכלת" (בהנהלת שי פרקש ואלי שאלתיאל) המתמחים בעבודות שימור ציורי קיר ויצירות אמנות הגיעו בעקבות סקרנותו של הסופר פרופ' אברהם בלבן (בעל הטור "רשימות תל אביביות" בעיתון הארץ) שטייל בסביבה ופתח בשיחה עם אמויאל שלא הכיר אנשים המתמחים בכך. בלבן המכיר היטב את שי פרקש ואלי שאלתיאל קישר ביניהם ועבודת השיפוץ יצאה לדרך.

סטודיו תכלת שיתף בעבודה זו את האמן אריק כלפון מרמת הגולן המתמחה בשיפוץ עבודות פסיפס.

מימין האמן אריק כלפון וצחי מימון-מסילתי מסטודיו "תכלת"

עובדים קשה (ונהנים) בחזית האמן אריק כלפון 

מאחוריו מימין צחי מימון מסילתי ואלי שאלתיאל

צילום הניה מליכסון נובמבר 2020

אלי שאלתיאל מציג את הכד שהשתמר להפליא

עבודות השימור והשיפוץ כללו הזרקת חומר מליטה מתאים למילוי וחיזוק חללים שנחשפו בעקבות סדק גדול שנפער בבניין במשך השנים. לאחר מכן יושרו ונוקו שאריות הדבק מהמשטח שבו נפלו חלקי פסיפס מקוריים. לאחר כל ההכנה הזו החל שחזור הפסיפס בהשלמת אבני פסיפס חסרים בהתאמת הצבע והצורה על פי המקור. לגימור סופי הונח בין אבני הפסיספס חומר מילוי (רובה) שייצב וחיזק את כל שטח הפסיפסים. ולסיום נוקו היצירות ושולבו בשיפוץ הכללי של הבניין.

מראה הבניין לאחר השיפוץ. 

בצידי הבניין, מימין, פסיפס "צבי וצבר", 

משמאל פסיפס "צבי ותמר"

מראה הבניין לאחר השיפוץ. 

מימין מעל הכניסה פסיפס "צבי וצבר"

הצבי והתמר - קטע הפסיפס בפינה המזרחית של הבניין

הכד עם אשכול הענבים לאחר השיפוץ.