יום שלישי, 3 ביוני 2014

סידורים והסדרים זיכויים וחיובים

June 1, 2014 at 9:33am


ממש בימים אלה נחשפתי לכמה מושגים שמעולם לא גיליתי בקיאות בהם והנה הם ממש לנגד עינינו ואנה אנו באים בסידורים והסדרים וגם זיכויים וחיובים..
הסדר טיעון לשלומי לחיאני מבת ים שבחר לסגור עניין ואולי בפעם הבאה נראה גם את  א. א. בסרט דומה או שלא. עורך דין חכם יודע מתי ללכת למהלך מסוג זה כי כמו רופא הוא צריך לחפש את הכי טוב בעבור הלקוח שלו. מי מאמין ש א. א. יגיע להסדר טיעון?

הסדר כובל והרשעה למי שהיה נציב מס הכנסה לשעבר יאיר רבינוביץ. האם זה סוף פסוק בתיק הזה כי אני כמעט בטוח שיוגש עירעור ויש מצב שהתוצאה תיהיה שונה כי לא בטוח שכולנו מבינים מה זה הסדר כובל ואולי גם השופט הלך רחוק מדי ואולי כל יום אנחנו בחיי היום יום עושים הסדרים כובלים אפילו מבלי שנבין זאת כי החיים חזקים מהכל.  

אין לי מושג ירוק למה ומדוע צצה לה לפתע במוחי הקט מדליה משנת 1991 חמישים שנה למס ההכנסה בארץ ישראל  מדליה להענקה רשמית, תשנ"ב 1991. המדליה הזו תמיד מזכירה לי כמה דברים על החיים בארצנו הקטנה וכל הפרשנויות על אחריותכם הבלעדית. המדליה הזו הוטבעה במדפיס הממשלתי והגלף תדהר דגן. העיצוב ט. גביש. האם השם ט. גביש מוכר לכם? לי לא ואולי זה סתם צרוף מקרים ושמות או עוד סידור שהתגבש לכאורה בראשי הדלוח. ותודה על תשומת הלב.
פני המדליה הכיתוב "50 שנה למס הכנסה בא"י" ומעליו סמל מס הכנסה.
בחלק התחתון, לאורך ההיקף, השנים "תש"א-תשנ"א 1941-1991".
עיצוב ט. גביש . גלף תדהר דגן. המדפיס הממשלתי.


"שלא נזדקק לרופא מומחה ולעורך דין מעולה"
מערכה משפטית עולה כסף. בדרך כלל זה יוצא מהכיס של התובע או הנתבע ואפילו במקביל. שלא נזדקק לרופא מומחה וגם לא לעורך דין יקר. יש מצבים שהנתבע יוצא טוב והכיס שלו רע. אני מכיר מקרה ובלי שמות בבקשה שהמדינה הגישה כתב אישום כנגד קבוצת אנשים ממש טובים וחמודים שלדעתי הצליחו להתל ולבלבל די הרבה אנשים ואפילו יצרו היסטוריה מקבילה שחיה בשלום עם ההיסטוריה המקובלת. החמודים האלה לא פגעו באיש מבחינה פיזית ורק עשו כמה ג'ובות טובות על הדרך שזה ממש לא אסון. הסיפור נמשך שנות דור ויותר. אגב כמה זה דור במניין הדורות העכשווי בשנים רגילות? חלקם הורשעו בסעיפים די זניחים לעומת כתב האישום המקורי וזה אחרי משפט ארוך ויקר. אחד הנאשמים אפילו יותר מאשר זוכה כלומר כתב האישום נגדו נמחק שזה אומר יופי ובעצם לפי הבנתי המשפטית הרעועה הוא בכלל לא היה שם ואין לו כלום וחצי דבר עם הפרשה הזו. נדמה לי ששמעתי שהוא אפילו שקל לתבוע את המדינה לפצות אותו בשל כל מה שנגרם לו ואם הוא אכן כזה צדיק אני חושב שרצוי שהוא יעשה זאת ואפילו יפוצה.

יצאת צדיק ומה עם שכר הפרקליט?
מתברר שיש כל מיני עונשים וראה זה פלא שעורך דינו זה שדאג לאותו הליך במשך שנים רצה את שכרו המלא והחשבון היה סוג של עונש בפני עצמו שלא שולם במלואו ופה התחילה מלחמה בין הפרקליט והאיש המזוכה על הכסף ביניהם. זה טוען ככה והאחר סבור אחרת. זה רוצה המון כסף והשני טוען שכבר שילם המון פלוס הרבה ובקיצור מלחמה אמיתית, והעורך דין אומר שכעת זה מלחמה עד הקבר ואפילו עד לעולם הבא. האמת שיש עורכי דין המצליחים להפחיד אותי מאז שאני זוכר את אורי גליקמן מספר לי כמה עלה לו להגיד בוקר טוב לעו"ד חיים צדוק אי שם בתחילת שנות השמונים. במקרה הזה תצטרכו להאמין לזכרון שלי כי שני אנשים האלה כבר בעולם שכולו טוב.

יום ראשון, 1 ביוני 2014

מחלקת השילוט בעיריית תל אביב יפו - פרק א

השלט הנוכחי על פי אליעזר מורב

יש מקרים שאם זה לא קורה לך אישית, אתה לא מאמין. לפעמים גם לא כל כך איכפת לנו כל זמן שזה לא אצלנו. זהו בדיוק הסיפור שברצוני לשתף אתכם. יש גם מוסר השכל ואפילו טיפ קטנטן לחיים פה אצלנו בארצנו הקטנטונת. המקרה אותו בחרתי להביא היום אינו סיפור נקודתי. יש בו הרבה מהקורה בחיינו. אין פה שום בכיינות או התפארות. המטרה היא אחת לא להרים ידיים ואם גוף שלטוני פוגע בך פנה מהר למבקר המדינה. עוד לא אבדה תקוותנו.

 רשיון שנתי מפעם להחזקת שלט 1951 מטלון שמואל אלנבי 55 (לא קשור לחנות שלנו...) צילום אליעזר מורב

"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת ובלבד שהשפה העברית.. 
רפורמה זה מהלך בו האזרח משלם על משהו יותר, או משהו שממש אין בו צורך..
מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, משרד חשוב ביותר. השתמשו בו במיידי

הדרך אל השלט ואפילו פעמיים אגרת שילוט בשנה
אם יש לך עסק ברחוב, סביר להניח שאתה צריך גם שלט, המספר במלל ובתמונה מהי מרכולתך. רצוי שהשלט יכיל את שם העסק בעברית ואולי גם באנגלית, מספר טלפון ואולי אפילו פרטים נוספים. שלט טוב מספר הכל. שלט מואר גם יפה בלילה ואפילו עוזר לתאורת המקום. נדמה לי שאני יכול לכתוב חוברת צנועה בנושא שילוט בעיר תל אביב. אני בטוח שמישהו כבר עשה משהו בנדון ואפילו עם מראי מקום, הסברים ואפילו אינדקס. תל אביב היא נהדרת. עיר ללא הפסקה אמיתית. אפילו מחלקת השילוט לא יכולה לקלקל.
החוברת שלי בענין השילוט בעיר העברית הראשונה אינה מדעית או אספנית ואפילו לא תיאורטית. בשנים האחרונות היה לי ניסיון מחורבן בפועל, עם מחלקה בעירייה, ששמה לה את ציבור העסקים כמטרה לגזילת כסף בדרכים מקוריות. הם שם החמודים ילמדו אותך איך עושים שלט ואפילו איך מתקינים אותו ואחרי שיאשרו לך לתלות אותו, אתה גם "תשלם עבורו אגרה יפה ואפילו כל שנה מחדש. לפעמים אפילו פעמיים בשנה! אתה הבנת את זה מר לידרמן? תודה." 
" מבחינתי קובי הכי עדיף. מר לידרמן איננו ולא נראה שישוב במהרה. תודה."
יש גם כמה הפתעות בדרך ואתה גם תראה את זה בהמשך חמודי. "אנחנו בעדך ולטובת הציבור שיוכל להנות משלטים יפים. יש לנו תעריף מאד מענין ומקורי. להבינו לא כל טמבל יכול. אתה זוכר שצריך לשלם את האגרה בהקדם? תודה".
העיריה בתל אביב אולצה על ידי מבקר המדינה להשיב לי כסף אותו גבתה באופן מטעה ונכלולי. לי זה עזר אבל ממש בקטנה כי בסך הכל השיבו לי כסף שבעורמה לקחו במשך עשרות שנים. ניסיתי שתעשה בדיקה לגבי עסקים אחרים. הצחקתם את העיריה ובכלל זו אחלה בדיחה. כסף משוחרר לא יוחזר בעיר העברית הראשונה.

אבא וליאון פלס עם השלט הראשון

לתפוס תחת
מחלקת השילוט בעיריית תל אביב יפו "תפסה תחת" בשנים האחרונות. זה לא תיאור איזוטרי סתמי. כשהשתן עולה לראש יש כאלה שתופסים תחת. זהו תאור לשוני וגם מראה פוזיציה. הייתי שם יותר מפעם אחת וראיתי את הנפשות הפועלות. ראיתי שם מנהלת בכירה ומה שאני זוכר ממנה זה תחת. כן היה לה גם שם מעניין. את השם שלה אני לא זוכר, את התחת ועוד איך. היא פשוט לא הייתה מוכנה לדבר איתי ולכן סובבה את ישבנה ופנתה לה.
"תדבר עם קבלת קהל". לאף אחת שם לא קראו קבלת ואפילו לא קהלת. לעניות דעתי, אין לקבל למחלקת שילוט בעיריית תל אביב תחתים גדולים. התחת גורם לך לתפוס תחת יותר גדול וזה ממש לא טוב ובהמשך גם תבינו למה בדיוק תחת גדול זה לא רק לא אסתטי כי אם גם משהו הפועל כנגד טובת הציבור.

רפורמה = חוכמולוגיה וגם ארנק יותר גדול
לפני מספר שנים, מישהו או אולי מישהי מאד חמוצים בעיריית תל אביב יפו החליטו שהגיע הזמן לבלגן את הראש לכל תולי השלטים בעיר העברית הראשונה. המצב הוא גם ככה על הפנים, אז בואו ונעיר את כל זבי החוטם ונראה להם מהו סדר. רפורמה בנושא השילוט בעיר.
כשאני שומע את המילה רפורמה אני יודע שצריך להכין את הארנק. רפורמה זה מהלך בו האזרח משלם יותר על משהו שקודם עלה פחות, או משהו שאין בו צורך. תבדקו בעצמכם ותגיעו למסקנה הזו לבד. רפורמה מכשירה חוכמולוגיה. מימי לא ראיתי שלט בגילמן ללימודי חוכמולוגיה. מאיפה הם מקבלים את הכשרתם החוכמולוגים העבריים?

העיריה מודיעה להרבה בעלי עסקים שהייתה טעות בחשבון ובעצם האגרה צריכה לעלות יותר, כי טעות לעולם חוזר והתחשיב החדש הוא הקובע. אמרתי לכם קודם רפורמה.
גם אנחנו מקבלים דרישה האומרת שאם האגרה עד היום הייתה 500 ש"ח לערך אז היום החשבון יהיה יותר מכפול. בעצם 1500 ש"ח וסוגרים ענין! למה? ככה חבוב. חשבון זה חשבון. קודם טעינו וכעת זה תיקון. אם לא תשלם אז קנסות, בית משפט ואפילו נוריד לך השלט בלילה. כן בלילה. גנבים באים בלילה וגם מורידי השלטים. אל תתווכח איתנו יא בעל עסק דפוק שכמוך. מה אתה כבר יודע לעשות חמוד? למכור בולים ומטבעות? קודם תשלם את אגרת השילוט החשובה מאד מאד. רוצה הסבר נוסף אז בוא אלינו ונסביר לך יא אהבל שכמוך... חחח.

מבקר המדינה מטפל בעכשווי לא בהיסטוריה!
כאן עשיתי את הטעות הראשונה והמאד קריטית. אם יש בעיה עם מוסד ממלכתי שלא נפתרה במיידי, פנו למבקר המדינה. במידה ותפנו אחרי יותר משנה מפרוץ הארוע, אזי יש סיכוי טוב שלא יטפלו בנושא. לא ברור לי למה, אבל ככה זה עובד וזה מנסיון אישי. אמרו כבר חז"לנו להכות בברזל בעודו חמים וטעים.
אסור להתייאש רבותי. נציב קבילות הציבור עובד לאט ובטוח. הסוף הוא טוב ואפילו מצויין והיום אין לי בעיות בתחום אבל לאחרים אולי יש. עד שנגיע לסוף יש לנו דרך קצת ארוכה. סבלנות חברים. למי שיש סבלנות וטיפלה מזל יצליח ובגדול. לנצח את הסיסטם זה נהדר!!!
לא עזרו הטענות שהאגרה המקורית שולמה. עשרים שנה ויותר השלט היה בסדר ופתאום רפורמה. אם לא תשלם אדון יקר יבואו ויורידו לך את השלט החמודים מהעיריה. עסקים רבים מקבלים דרישה דומה. אגרות השילוט מוכפלות ואפילו הרבה מעבר לזה. ידידי רונן מפרחי גורדון קיבל דרישת תשלום של שלושים אלף ש"ח בלי עודף. ככה בלי בושה. רפורמה קוראים לזה או בעצם קורעים לכם תתחת.
החוכמולוגים ממחלקת השלטים מציעים למי שלא רוצה לשלם שיהפוך את השלט. ככה נמנעים מתשלום. אפשר גם להסתיר בסמרטוט. שלטים רבים כוסו בכל מיני כיסויים מכוערים והכל להימנע מאותה גזירת רפורמה שיזמו אותם ישבנים מאבן גבירול 69 תל אביב יפו. זהו בנין העיריה למי ששכח. השילוט ברחבי העיר הופך באחת למשהו מגעיל ודוחה.  

שלט הפוך לא משלם אגרה...

לרפורמה בשילוט יש גם צדדים חיובים. מגובשים נהלים והוראות וגם ועדות המאשרות מהו שלט ראוי ואם הוא יאושר. ועדה בכלל זה הדבר הטוב ביותר הקיים במנגנון גדול. ההתקנה לפחות על הנייר דורשת אישור מהנדס או משהו דומה,על מנת שלא יעוף שלט בסערה ויוריד למישהו ראש. (אחרי שראיתי שלט עף בחורף וקורע מכסה מנוע של רכב הבנתי מה שלט מעופף מסוגל לעשות).
נוהלים ותקנות זה דבר נהדר ומאפשר להרבה מנהלים לטפח ראש סיכה. בהמשך יצטטו את התקנות וימנעו מהפעלת שיקול דעת. "אנחנו עובדים לפי הנהלים אדון יקר, נא לא להפריע". ברחוב אבן גבירול מותקנים שלטים אחידים לאחר שיפוץ מוקפד. השלטים זקופים וממש תואמים לאוירה האחידה. בהמשך גם יעמידו את בעלי העסקים בשלשות למסדר המפקד. הסדר חייב להעשות. ומה עם תלבושת אחידה? ומה עם אחותך?

הדג מריח מהקוקפיט
אם נדמה לכם שאת כל טענותי אני מפנה כלפי פקיד זוטר או מנהל בכיר שמעליו אתם ממש לא בפוקוס. יש מצב בהם אתה מבין שהראש מסריח מהדג. אפילו אם הדג היה פעם טייס קרב וגם מנהל תיכון.
אחרי שהבנתי שיש לנו בעיה אמיתית בנושא השילוט בעיר וזוהי לא בעיה אישית שלי, ניסיתי לפנות לכבוד ראש העיר מר רון חולדאי. יש לי הערכה רבה לרון מהרבה היבטים. אני חושב עליו רק דברים טובים. הצגתי בכתב את הבעיות וציפיתי לתגובה כלשהי המעידה כי רון שהיום הוא האזרח מספר אחת בעיר ובעבר היה גם ב"אחת", קרא את הדברים בעצמו. התשובה שקיבלתי העידה כי המכתב הופנה לטיפול בפניות הציבור. בבקשה לא להפריע לכבוד ראש העיר. ותודה לרון ח. גם פניה נוספת מצאה את אותו הכיוון. האמינו לי שבעירייה הצטברו הרבה פניות ממני. הניסיון שלי להגיע לאיש הבכיר ביותר נכשל. חבל, כי יש לי מכתבים מרמי מעלה. אפילו מקלינטון ביל. לפעמים כשאין לך מה להגיד עדיף לשתוק, ואכן רון כמו בגיחה מבצעית מצוי בדממת אלחוט. אפילו את הקליק של מכשיר הקשר לא פתח. קוראים לזה דממה מוחלטת. חבל אבל לא הרמתי ידיים.

התקווה
אם לא הבנתם עד עתה כלום ממה שקרה, זה בסדר גמור. גם לי לקח כמה שנים להבין מי נגד מי. בפרק הבא (אם יהיה בכלל..) יהיו העובדות. עוד לא אבדה תקוותנו. שלטים זה לא משחק ילדים.
  
שלטי החנות משנות ה 80 ואילך צילום: קובי לידרמן



גבעת בן יהודה רחוב קטן בתל אביב או ללכת לאיבוד בגלל גוגל



גבעת בן יהודה על שמו של ישראל בן יהודה איש ה"הגנה" 1911-1936


ללכת לאיבוד בגלל גוגל
זה התחיל משיחה טלפונית של מישהו שרצה להגיע לחנות המטבעות שלנו ברחוב בן יהודה 18 בתל אביב והלך לאיבוד. הוא מתקשר אלי ואומר שהוא במספר 18 ואין פה שום חנות וזה נראה בכלל מקום של צריפים ובתים קטנים ואיפה אני והחנות של המטבעות בכלל. הוא נשמע די מופתע בטלפון וניהל את השיחה תוך כדי נסיעה ברכב. אז הבנתי שזה שוב מישהו שאולי מחפש אותי ברחוב במספר 18 במשרד הנסיעות כנען טורס ואני עוד 10 מטר משם בבן יהודה 18א' . אז אמרתי לו שאני יוצא החוצה לרחוב והוא יראה אותי ליד החנות עם הסורגים. האיש אמר שאין פה שום א' ונראה לו שזו טעות והוא בכלל בשכונת שפירא בדרום העיר וזו הכתובת שהראו לו בגוגל. כתוב שם שחור על גבי מפה גבעת בן יהודה 18. כן גבעת בן יהודה וזה נשמע לי מאד מוזר אבל הבנתי שיש טעויות בחיים וזה לא נורא. שכחתי מזה.
עברו יומיים ושוב שיחת טלפון ומישהו שואל אותי איפה זה גבעת בן יהודה 18 כי זה הכתובת שגוגל מראים לו. הפעם הבנתי שיש  פה בעיה מתמשכת והתחלתי לנסות לחפש בגוגל בעצמי ואני רואה בין שלל האיזכורים גם מודעה יפה ובולטת עם תמונת החנות וכל המידע בצורה חיננית ואפילו כתובת גבעת בן יהודה 18 ומפת הגעה לשכונת שפירא ליד רחוב התיבונים וחכמי ישראל. אז הבנתי את עומק הבעיה. אם כמה אנשים שואלים על הכתובת השגויה אני מבין שהסיפור הזה יכול להוות בעיה מתגלגלת כי גוגל היא ענק בהמון דברים והפירסום החינמי הזה יכול לחולל בלאגן מקומי ולכן ניסיתי בדרכי לפנות לגוגל ולהסביר את הטעות המקורית שלהם. בהמשך גם אורי מורמי העביר הערה מסודרת למשפחת גוגל. נכון להיום 21 במאי הטעות של גוגל חיה ונושמת והמודעה שלהם ממשיכה כהרגלה. חוכמולוג אחד אמר לי לתבוע את גוגל ואני מספיר לו שלא קוראים לי ביל וגם לא מארק כי אם רק קובי. אני מת על יועצי אינטרנט מתקדמים. 

צילום מסך של מודעת גוגל על החנות עם המיקום השגוי של החנות בשכונת שפירא ברחוב גבעת בן יהודה

גבעת בן יהודה רחוב קטן בשכונת שפירא
ראיתי שבמדריך הרחובות של תל אביב יפו בעריכת יחיעם פדן שאכן יש רחוב כזה. כתוב שגבעת בן יהודה על שמו של ישראל בן יהודה 1911 1936 איש ההגנה. נולד באסטוניה ועלה לארץ ישראל ב 1933. נפל בהגנה על שכונת שפירא בתל אביב והובא למנוחות בבית הקברות ברחוב טרומפלדור. ברור נוסף הראה לי ברשת מיהו אותו בן יהודה שרחוב קרוי על שמו ואפילו טרחתי לשכונת שפירא לאתר את הרחוב הקטן ליד רחוב התיבונים וחכמי ישראל. היום לא מצאתי שם שום שלט רשמי ומסודר של העיריה. רק שלטי בתים המעידים על השם. 
ניגשתי לבית העלמין בטרומפלדור ואיתרתי את מקום מנוחתו המצוי ממש סמוך לכניסה מצד ימין בחלק של קבר אחים של נפגעי המאורעות ב1936 - 1939.

תמונות מספרות מרחוב גבעת בן יהודה בשכונת שפירא
גבעת בן יהודה ישראל בשכונת שפירא תל אביב

גבעת בן יהודה 18 ואין חנות מטבעות בכלל

גבעת בן יהודה 19 מש' אלוני שכונת שפירא




 בית כנסת ברחוב התיבונים ממול לגבעת בן יהודה בשכונת שפירא

גבעת בן יהודה פינת התיבונים


בן-יהודה (איצוק), ישראל ז"ל  1911 - 1936 
בן אסתר ויהודה. נולד בכ' בטבת תרע"א (20.1.1911) בטאלין בירת אסטוניה בבית ספוג אווירה ציונית. לאחר שסיים לימודיו בגימנסיה יצא לבלגיה ללמוד שם ריתוך חשמלי כהכנה לעלייתו ארצה ועם שובו לטאלין עבד במקצוע זה בבתי-חרושת שונים שבסביבות מגוריו. עם זאת, כבעל גוף חסון, הרבה לעסוק בענפי-ספורט שונים ואף זכה בפרסים אחדים בתחרויות אגרוף. ישראל שירת בצבא האסטוני בפלוגת טאנקים והיה יהודי יחידי בפלוגה זו. גם שירות זה ראה כהכנה לקראת עלייתו לארץ-ישראל. בתקופת שירותו הצבאי המשיך קשריו ופעילותו בתנועות "החלוץ" ו"מכבי", שהיה חבר בהן בשנות נעוריו.

 בשנת 1933, עם שחרורו מן הצבא, עלה לארץ-ישראל. בארץ שינה מיד את שמו לבן-יהודה והחל לעבוד במקצועו בבית-החרושת "החרש" שבתל אביב. בעת ובעונה אחת השתלב בפעילות ציבורית, הצטרף ל"מפלגת פועלי ארץ ישראל" וגם לארגון ה"הגנה". הוא הרבה לקרוא בכתבי הסופרים והוגי הדעות שיצרו אז בארץ ובמקביל הוסיף ללמוד ולהשתלם במקצועו. גם למד ערבית מתוך הכרה בחשיבות הידיעה בשפה זו. כבן מסור הדואג להוריו שאף להביאם לארץ-ישראל ודאג להכין בשבילם בית בארצם החדשה. בסופם של מאמצים בכיוון זה הגיעו ארצה במאי 1936. ישראל הסתיר מהוריו את פעילותו ב"הגנה" ורק העמיד אותם על הנעשה בארץ באותם ימים, ימי מאורעות-דמים בלתי פוסקים. באותו זמן רקם, עם חברתו, תכניות לעתיד משותף בחיי קיבוץ. ביום ט"ו בסיון תרצ"ו (5.6.1936) עמד ישראל על משמרתו בעמדה של ה"הגנה" ליד שכונת שפירא, בדרומה של תל אביב. בחצות הלילה הותקפה השכונה ואש נפתחה לעברו ולעבר חברו שהיה עמו בשמירה, מכיוון הפרדסים שגבלו בשכונה. שני שוטרים, בריטי וערבי, שהיו בדרכם אל המקום ירו ופצעו את ישראל וחברו. למחרת היום, ט"ז בסיון תרצ"ו (6.6.1936), מת ישראל מפצעיו ונקבר בבית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל אביב. הניח אחריו הורים, שתי אחיות וחברה שעמד לשאתה לאשה. בן 25 שנים היה במותו. ליד קברו ספד לו ברל כצנלסון ואמר: "אין תנחומים לא רק להוריו השכולים כי אם גם לנו. למדנו להוקיר ביותר כל נפש בונה. ואנו יודעים כי נפלת על לא חטא ועל לא פשע, אלא רק משום שאחרים אינם יודעים לעשות את המוטל עליהם".
שמו של ישראל נחקק בלוח זכרון בבית-הכנסת שבשכונת שפירא, העומד מול סימטה שנקראה על שמו - "גבעת ישראל בן יהודה" ; כמו כן נזכר שמו בספר מאורעות תרצ"ו.

מקום מנוחתו של בן יהודה ישראל ז"ל בבית העלמין בטרומפלדור




יום שבת, 31 במאי 2014

סינמה פרדיסו מבפנוכו

May 25, 2014 at 9:03am



תל אביב 2014 מציעה בתים מבפנים ויש המון מה לראות וגם תפסת מרובה אז אולי לא תפסת. אנחנו כבר רשומים לסיור  לפני מספר ימים שנסגר ברישום מוקדם ממש בכמה דקות ומקווים לטוב ובסוף מרוב הדריכות והרצון מתברר שמרוב לחיצות והקשות אנחנו רשומים לכמה סבבים של אותו סיור אבל בינינו איש לא סופר אותנו מכל הבחינות באמת. הגיעה שעה 11 בבוקר של יום שבת 24 למאי ואנחנו כבר מתחילים סיור בבית המלון סינמה בכיכר צינה דיזינגוף עם דני גולדשמיד שהוא גם המדריך וגם הבעלים וגם הנכד של המייסדים וגם תלמיד מפעם באותו מכון ארכיאולוגיה וגם באותה אוניברסיטה בתל אביב עם אותה שרה ורד ואפילו שזה קרה לפני 30 שנה לערך.

1000 כסאות כנגד 85 חדרים
פעם זה היה בית קולנוע ענק עם 1000 מושבים ומיזוג מהרגע הראשון והיום מלון בוטיק חלוץ בתחום עם 85 חדרים ואני לא מפרסם בתשלום כי אם סתם אחד החפץ לדעת ולהכיר עוד בתים מבפנים. יופי של שימור מוקפד ומחמיר והמקום קסום עם מידע ואביזרים על המקום מפעם ויש גם ארוחות בוקר מגרות. אביזרי הצילום וההקרנה המפוזרים במקום מעידים על עוד אספן הנגוע בחיידק והשילוב לאורך הסיור פשוט נפלא. 

התחלנו מסיבוב קצר בחוץ עם הבנת הכיכר העכשווית ובהמשך טיפסנו במדרגות הנהדרות והמקוריות שחשו אלפי נעליים ביום עם שחיקה עדינה של החיים עד לגג המפתיע עם תצפית נהדרת על הכיכר ובכלל. היום המלון הנוכחי בניהול רשת אטלס הוא הנקודה הכי מטופחת בכיכר שלעיתים נראית ככה ככה. בשנת 1998 המקום נפתח במתכונתו הנוכחית. היום אנחנו אחרי שיפוץ נוסף אחרי שהשיפוץ הראשוני החזיק כעשר שנים. בקיצור המקום הזה מצוי בניהול צמוד ואוהב כשבכל נקודה מורגש היחס למה שהיה פה פעם כשהכל התחיל עם הסבתא והסבא של דני  "הזוג אסתר ומשה נתנאל מראשוני יהודי עדן, שעלו לארץ ישראל מהעיר עדן בשנת 1924 והם ומשפחתם (מנחם משה) בנו בעיר כ 25 בניינים שרובם הוכרזו כבתים לשימור." ואם תרצו לקרוא את המידע המדויק בויקי על קולנוע אסתר אתם מוזמנים בכבוד ובפרטיות כי אני בקטע של תמונות (מצטער המצלמה נשכחה וזה מה שהנוקיה 6233 שלי יודעת לעשות) וקצת שבקצת מדברים אישים וממש לא חשובים.

מחשבות מוזרות בסיור סולידי
אם חשבתם שרק אצלי יש דברים אישים ומחשבות הזויות אז חבל שלא שמעתם את אחת המשתתפות בסיור הנהדר שאמרה לדני שבחדר האוכל המתז של מערכות המים והגילוי אש עם הצנרת מזכיר לה משהו מאירופה והשואה ואולי כדאי קצת להסוות ודני צחק וטען שבעדן הקולוניה הבריטית לא הייתה שואה וכנראה שגם לא גזים.

כיכר דיזינגוף מבחינתי זה מקום העבודה של אבא שלנו כנהג מונית. מוניות בן עמי בכיכר היו מקום עבודתו במשך כמעט שני עשורים  ואם אתם ספקנים אז בבקשה הפוסט על המונית ואבא שלנו 

נדמה לי שאני מכיר כמעט כל דבר בסביבה הזו וזה התחיל מהיום בו הגעתי למקום עבודתו של אבא כילד ובהמשך כסתם תל אביבי המחפש ריגושים בדיזינגוף כנער בימי שבת וגם בהמשך בשוק העתיקות כמו גם סתם ישיבה בטלנית באחד מהמקומות בסביבה. ככה גם הכרתי את הפנים של דפני ליף לפני שפרצה לתודעת כולנו כשעבדה בקפה דיזי

ישראל והדסה הלפרין ז"ל גרו ברחוב זמנהוף הצמוד וישראל היה הדוד של אמא שלנו. אחותי אראלה עבדה בבנק דיסקונט בכיכר.
את קולנוע אסתר אני זוכר ממש לקראת דימדומיו כקולנוע ואני זוכר ארוע מצחיק בו צעקו למקרין הסרט שנתקע "סרטן תדליק את האור!"

תמונות מספרות ממלון סינמה ופעם בית קולנוע אסתר






















יום שבת, 17 במאי 2014

אבא של גבי והשיפוצים

October 13, 2013 at 1:33pm


כשהיינו קטנים אהבנו מאד את החופש הגדול. תמיד חופש זה נהדר. להיות עם חופשי בארצנו. אין לימודים, אין שיעורים, חוץ מהחוברות לקיץ ויש הרבה ים, שמש, ארטיקים וקרטיבים לרוב. זה היה בקיץ שנת תש"ל אולי תשכ"ט אולי קודם. בעצם מה זה משנה. היינו תלמידים בבית ספר יסודי. זה היה בטוח הרבה לפני שפרצה מלחמת יום כיפור 1973.

לאבא שלי יש סולם...
אבא של גבי היה שיפוצניק. אבא של אריק היה חשמלאי רכב. לאבא של איציק הייתה תחנת קמח ביפו. אבא של אמלי היה מנהל בכיר בפלתורס. אבא של מיקי עם עסק לחיתוך קרטון.  אבא של תחכמון סוחר. אבא שלי נהג מונית

אבא של גבי היה שיפוצניק. אז לא היו סינים, לפחות לא בישראל, אבל היו ערבים שעבדו בבנין ושיפוצים. ערבים היו פה תמיד. אפילו אולי לפני היהודים. בעצם אברהם אבינו היה קודם אז הכל נשאר במשפחה.
אז לאבא של גבי היו כל מיני פועלים וכל מיני עבודות. אנחנו הילדים היינו עובדים בחופשות אצל אבא של גבי. זה מאד נחמד לעבוד בשיפוצים בקיץ. לפעמים אפילו קיבלנו כסף. חברים כסף זה לא הכל בחיים. אז כסף ממש לא היה מאד חשוב. הכי חשוב זה החוויות וכמובן הבריאות.

פעם בקיץ אבא של גבי לקח אותנו לעבודת שיפוצים בבנין מגורים בקומת קרקע. הרצפה שקעה והבלטות גם. בלטות רוקדות וריצפה עקומה, מי אשם? אז הבנתי פעם ראשונה שמתחת למרצפות יש חול לבן בצבע זהב ולא דולארים. מי שבאמת קנה אז זהב בשלושים דולאר לאונקיה עשה עסק לא רע. בכלל מי שקנה אז רצפות רוקדות ושוקעות גם עשה עסק טוב. אלו שקנו מטבעות ומדליות מישראל עשו עסק ככה ככה. הכי חשוב זה הבריאות והחוויות.

בלטות סומסום ורצפה שוקעת
 אבא של גבי אמר שצריך להתחיל להוציא את הבלטות סומסום וגם את החול. אז פרקנו את המרצפות 20 על 20 ואחר כך גם הוצאנו את החול בדליים. זה היה ממש לא קשה ועוד יותר לא מסובך. כשהכל היה נקי אז אבא של גבי הביא רשת ברזל שזה בסך הכל ברזל בנין של טפסנות בצורת שתי וערב. על הברזל שמנו מלט, שהרצפה לא תרד שוב וזהו. את החול והריצוף כבר עשה מישהו יותר מקצועי מילדים קטנים שלומדים איך עובדים בקיץ.

האוטו של אבא של גבי -  שיפוץ ובנין טלפון 632456 (עיבוד מחודש אליעזר מורב)
לאבא של גבי היה אוטו לעבודות השיפוצים. היו לו כנראה כמה מכוניות בעבר ותמיד הן נראו כמו אוטו שיפוצים. אני זוכר את הפורד טרנזיט הכהה שהייתה כבר שידרוג לסוסיתא ואולי עוד כמה. על הטרנזיט שלו היה כתוב באותיות של קידוש לבנה: שיפוץ ובנין טלפון 632456

האוטו של אבא של גבי שיפוץ ובנין טלפון 632456 עיבוד אליעזר מורב


לגבי היה שיער מאד קצר ומקורזל. למרות שניסה תמיד ליישר אותו זה לא עזר! אבא שלו היה ספורטאי גבר גבר ובים. גם גבי אהב ספורט ואת הים. מי שראה אותו פעם אחת יזכור אותו לתמיד. 
אוטו עם מספר טלפון זה אחלה פרסומת שנוסעת להרבה מקומות. ואכן לאבא שלגבי הייתה הרבה עבודה. רבים רוצים לשפץ ובמיוחד לפני פסח. תמיד אנשים רוצים לשפץ בזמן שעוד אנשים רוצים לשפץ. בחופש הגדול זה טוב לשפץ ויש כוח עבודה זול. לפעמים אפילו מאד זול. אנחנו עבדנו עם אבא של גבי ואחרי העבודה היינו נוסעים לשוק התקווה ואוכלים אצל"יחזקאל עם העין" , סיחים עם קבב דק דק והרבה עלים ירוקים.

יחזקאל עם העין משוק התקווה היה מוכר סיחים של קבב וביז. היה גם לפה והרבה פטרוזליה ועמבה
יחזקאל משוק התקווה היה מוכר קבבים על האש בסימטה בשוק. הייתה לו עין אחת מאד קטנה. השניה הייתה בסדר. היו לו משקפי לבניה עבים ומיוחדים. הסיחים של יחזקאל היו מאד דקים. צמוד למתכת. הייתה גם לפה ואפילו עמבה. מי שלא אוהב עמבה לא חייב. גם המחירים מאד נמוכים. נדמה לי שגם שיחקו שם שש בש. לא בטוח. בטוח שלא שיחקו שחמט! בעצם שש בש. סגור ואפילו מחבוסה. אני זוכר שבפעם הראשונה שאכלנו שם הייתי המום. מעולם לא אכלתי קודם סיחים וזה היה ממש טעים. במיוחד לא סיח עם ביז. מה זה ביז בכלל? הציצי של הפרה!
גבי גר בדיזינגוף  280 פינת שדרות נורדאו 29  בדיוק בבנין שלמטה הייתה חנות מכולת.

שד' נורדאו 29 פינת דיזנגוף 280. מאתר VTLV


להורים של העיתונאית ברוריה אבידן בריר ואחותה הייתה מכולת בדיזינגוף 280. הם גרו ברחוב עמוס 7 בבית קטן ממש קרוב לבנין שלנו בסוקולוב 93.  היום  זה  מגרש ריק המחכה לתקומה שאכן תגיע. זה ממש מידע לא חשוב אבל עובדה שיש אנשים שזה מענין אותם. אבא של ברוריה היה לבוש מכנסי חאקי קצרים. אמא שלהן דיברה עברית משובחת ומיוחדת. היו עוד כאלה אז. גם אדון פרמן מהספריה ליד, היה עם חאקי. אני מאד אוהב צבע חאקי. זה מזכיר לי תמיד את בן גוריון למרות שמעולם לא ראיתי באמת את האיש הכי חשוב במפעל הציוני לדעתי. את אח שלו דווקא כן.

גבי השרירי עם השיער המקורזל מאד
גבי היה ספורטאי כמו אבא שלו שעושה ספורט בים ואפילו עם קוקו. יש לו עד היום שיער ממש מקורזל למרות שהוא תמיד ניסה ליישר אותו בהמון שיטות. עם השרירים בבטן ובחזה הוא הצליח הרבה יותר. גבי היה גנדרן לא קטן וגם איש עבודה שדאג תמיד שאחרים יעבדו גם. אז עזרנו לו ולאבא שלו ומאד נהנו ללמוד איך עושים גבעה של מלט עם מים וחצץ וחול לבן ולערבב ושהמים לא יצאו החוצה. גבי, אריק, אבי, איל, תחכמון ואולי גם איציק, אבצ'וק ואלי היו לחילופין בעבודות השיפוצים וגם בביקורים אצל יחזקאל שמש בשוק התקווה. יום אחד צילצל הטלפון בבית של גבי. על הקו הייתה גברת שרצתה עבודת שיפוצים. השיחה הזו , שכנראה התרחשה באמת ועל בטוח , נכנסה להיסטוריה של השכונה ולדעתי חייבת להילמד בבתי הספר לפירסום ושיווק. מאז השיחה הזו השתנה שמו של גבי לעד וכנראה גם לתמיד.

גברת נכבדת בלי סלים
הגברת הנכבדה שעל קו הטלפון שאלה אם היא מדברת עם שְפּוֹץ ובניו. ככה מבלי להתבלבל קראה לאבא של גבי שְפּוֹץ. שְפּוֹץ במלעיל זה שם נהדר לשיפוצניק. התוספת "ובניו" גם היא מדהימה. דוד, אבא של גבי לאהתבלבל ואמר לה שאכן היא הגיעה למומחה לשיפוצים אבל השם הנכון הוא שיפוץ ובנין."אני ראיתי את השלט על האוטו וכתוב שם בפרוש שפוץ ובניו וכעת אני מתחילה להבין שאולי זה צחוק כזה והתחכמות". אבא של גבי עוד ניסה להסביר וכשסיים את השיחה ירד לרחוב לראות את השלט על הטרנזיט הכחולה.
ואכן האוטו עמד שם כשהשלט היעיל עם הטלפון עומדבמקום. הגברת צדקה. מישהו עשה שם תיקון קל באותיות ואכן היה כתוב שם ש.פוץ ובניו טל 632456 . מי עשה זאת? אני נשבע בספר התנ"ך שזה לא אני. אבא שלי זכרו לברכה אמר לי תמיד שאסור להישבע אפילו על האמת.

שְפּוֹץ ובניו שלום!
גבי ואבא שלו מאד צחקו. בהתחלה הם אפילו חשבו לשנות את השלט המצחיק אבל מיד הבינו שזה יכול להיות אחלה גימיק מסחרי. ואכן השלט הזה נשאר לעולם. ומאז קוראים לגבי שלנו שְפּוֹץ ובניו. נדמה לי שהוא גם ככה עונה לטלפון , שְפּוֹץ ובניו שלום.

ש. פוץ ובניו פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן ב MySay

יום שלישי, 13 במאי 2014

אדון פולוסצקי מחדרה

May 12, 2014 at 10:37am


מתח ודרמה קול ששון וקול שמחה באולמי גילטון 14.7.1970
דבורה ואברמיק מתחת לחופה עם הרב ידידיה פרנקל 
צלם זהר ברנט רמת גן
פעם וזה היה ממש מזמן ואפילו לפני 1970 אדון פולוסיצקי מחדרה עזר למשפחה שלנו במידע מאד חשוב. אמא שלנו חשבה שאדון פולוסיצקי  יודע משהו שאנחנו לא יודעים, כי מי שגר בחדרה יודע יותר ממי שגר בתל אביב על חדרה ואנשיה. לעיתים יש פרטים חשובים לא רק לגבי העבר כי אם גם  לגבי העתיד. כולנו נזקקים למידע חשוב בהמון תחומים אבל יש תחום שהוא ממש חשוב לכולנו וזו המשפחה שלנו  ולדעתי כדאי גם לכם שיהיה לכם מישהו כמו אדון פולוסיצקי מחדרה. אני יודע שזה נשמע לכם מאד מוזר ולא ברור אבל אני מבטיח שעוד מעט גם אתם תבינו למה כולנו זקוקים לאנשים מסוג אדון פולוסיצקי מחדרה.



צבי פולוסיצקי ראשון משמאל


פולארד ופולוסצקי
יש מדינות ומעצמות המוכנות לשלם הון עתק עבור אנשים כמו אדון פולוסיצקי מחדרה וליתר דיוק עבור המידע שיש להם ותאמינו לי שאדון פלסצקי מחדרה מעולם לא היה מרגל ואפילו לא בן של מרגל. אין שום דימיון בין פולארד ופולוסיצקי מלבד הפול בתחילת השם. מי שרוצה להתגרות באמריקאים שיהיה מוכן לשאת בתוצאות. מתברר שהאנשים באמריקה ממש נקמנים והרחמנות שמורה כנראה לאחרים. האינדיאנים בחרו באויב לא משהו וכנראה שגם אביאם סלע אחת ההבטחות הישראליות הכי גדולות אכל אותה בגדול  ועוד כמה ישראלים. 

האמת שאני יודע מעט מאד דברים לגבי אדון פולוסיצקי מחדרה. נדמה לי שביקר אצלנו בבית בסוקולוב 93 פעם אחת לפחות. בעצם אני בטוח שהיה אצלנו כי אז גם ראיתיו לראשונה. אמא שלנו תיחקרה אותו ובלי לטלטלו בכלל. מידע אישי ומשפחתי מוסרים  ב 4 עיניים למרות שאם ראיתיו אז כנראה שהיו שם יותר משני אנשים. אני בטוח שאימי הזמינה אותו כי את האינפורמציה שרצתה קשה להעביר בסתם שיחת טלפון מחדרה לתל אביב. גם מפעילי סוכנים יודעים שאת המידע הכי אמין מקבלים במיפגש צמוד ואישי עם הלבן של העיניים ואולי אפילו עם שתיה ואוכל. כסף בטוח שלא היה שם. אגב מישהו יודע כמה כסף קיבל פולארד מישראל וכמה מהאחרים? 

תנועת החלוץ הצעיר בסקארז'יסקו -פולין



אדון צבי פולוסצקי מחדרה
אני זוכר את שמו הפרטי צבי וגם את זה שחי בחדרה ואפילו נקבר בה כי ראיתי את מקום מנוחתו הסופי כשבקרנו אנשים אחרים מחדרה שהפסיקו לעשן לגמרי. צבי פולוסצקי בן אברהם ואהובה 1991 -1912 נפטר י"ט באייר תשנ"א. 
אני יודע שאחותו הצעירה ממנו גברת חוה סלוצקי גרה בירושלים והייתה לה חנות ספרים בעיר. את גברת חוה סלוצקי ראיתי מספר פעמים כשבאה למיפגשי קהילת סקרז'יסקו ביום השנה לקהילה סמוך לשמיני עצרת  וגם ביום השואה במיפגש בבית העלמין שבחולון ליד המצבה. סקרז'יסקו קאמיננה זה המקום שם נולדה וחיה בדומה לאמא שלנו למי שאולי שכח או פשוט לא יודע.
היום אני מבין  שעלה ארצה לפני המלחמה כי ממש בימים אלו קראתי בספר הזיכרון הראשון והגדול בצבע כחול של קהילת סקרז'יסקו מאמר שלם שכתב צבי על עלייתו ארצה ופעילותו שם  ב"הסתדרות החלוץ הצעיר" שהייתה בפולין הסתדרות נוער בלתי מפלגתית עם זיקה לתנועת העבודה בארץ ישראל. מטרת החלוץ הצעיר להכשיר את הנוער היהודי להגשמה בארץ ישראל במסגרת שיתופית בקיבוץ. הקניית הלשון העברית ופעילות בקרנות הציוניות. צבי עלה ארצה בשנת 1938 ועבד בהסתדרות קרן פועלי בנין בחדרה.
נזכרתי גם שאדון פלסצקי צבי היה בעל מום ברגלו והיה צולע ואפילו באופן לא קל. זה פרט מידע המתחבר לסיפורנו האישי בהמשך. 

ספר זכרון לקהילת סקארז'יסקו קמיאננה תל אביב 1973

למי היה מחשב ב 1969?
היום נדמה לנו שרוב המידע שאנו נזקקים לו מצוי בתוך המחשבים וכנראה שזה נכון וכל הכרות מתחילה עם גוגל ופייסבוק ותוך רגע הכל ברור ונהיר ואולי פה גם כל הכשל או ההצלחה , אבל פעם כלומר בסוף שנות השישים בקושי היו מחשבים בישראל  ובטח לא לאנשים ממש רגילים כמונו אבל תאמינו לי שהייתה לנו הכרות משפחתית עקיפה עם בחור מאד סימפטי בשם יצחק סמולש שכבר אז עסק במחשבים בצה"ל  ובהמשך לימד והקים בית ספר ללימודי המחשב בשם סיוון. גם סמולש - סיוון חובר לסיפורנו אבל החלק הזה יחכה להזדמנות אחרת כי לא מקובל לערבב שמחות בישראל,  ובכל זאת העולם המשיך להתנהל ולהתגלגל ואנשים המשיכו לחזר ואפילו להתחתן והנה אנחנו ממש מתקרבים לסיפור האישי שלנו עם אדון צבי פולוסיצקי מחדרה.
חזרנו לשנת 1969 פלוס ואחותי הבכורה ושחורת השיער דבורה החלה במערכת יחסים עם בחור נחמד, גבוה וממושקף מחדרה. קראו לו אז וגם היום אברהם שכנאי ואפילו כולנו קוראים לו אברמיק ויש כאלה שקוראים לו הגבוה כי אצלנו במשפחה הוא היה הכי גבוה. הוא בהחלט גבה קומה ואפילו קצת יותר מ 190 ס"מ ופחות משני מטר עם נעליים וזה גובה נחשב בכל המקומות. השנה קצת לפני 1970 ואחותי דבורה השחורה שנולדה בקפריסין ואברמיק שכנאי זוג חברים השוקלים ברצינות את המשך צעדיהם ופעם הכל היה אחרת ואני בקושי ילד בגיל בת מצוה (בר מצוה זה י"ג) אבל בהחלט מגלה עניין בבחור הגבוה השוקד להגיע בהתמדה ראויה עם הרכב שלו מחדרה סיטי לצפון תל אביב ואפילו לסוקולוב 93. ראינו שהעסק מתחמם ועולה ואז אני בטוח שזוגות לא עברו לגור ביחד לפני חופה וקידושין ואל תתחילו להסביר שזה יותר טוב או פחות גרוע, כי אנחנו בסיפור אישי פרטי עם אדון צבי פוליסצקי מחדרה שנולד בעיר סקרז'יסקו בפולין ועלה לארץ לפני המלחמה ועוד מעט זה נגמר ודי.

מתח ודרמה קול ששון וקול שמחה באולמי גילטון  14.7.1970  דבורה ואברמיק מתחת לחופה עם הרב ידידיה פרנקל צלם זהר ברנט רמת גן
מתח ודרמה קול ששון וקול שמחה באולמי גילטון 14.7.1970 דבורה ואברמיק מתחת לחופה עם הרב ידידיה פרנקל צלם זהר ברנט רמת גן

אנשי היער בחדרה וגם שולם שוורץ הכדורגלן
אז כשמערכת היחסים הזו התהדקה ואפילו אנחנו הבנו שהזוג הצעיר חושב להתמסד אז חשבנו (כלומר אמא שלנו חשבה) שצריך מידע מסודר ואמין לגבי הבחור הגבוה והממושקף מחדרה. הרי הבחור הזה אמור להיות החתן הראשון של המשפחה ואפילו הגיס שלי ומה אנחנו יודעים לגביו ובכלל? מי היה אז בחדרה שאחרי נתניה? אין ביצות והחדרתים סגורים והדבר הטוב היחידי שאני זוכר כילד זה את שלום שוורץ שהיה אחלה שחקן כדורגל וזהו. כן היה גם את היער בחדרה של דוד שמעוני אבל זהו זה. נכון היה גם את השיר הייתה לו דודה בחדרה ולפני שבועיים נפטרה אבל זה לא קשור אלינו בכלל. כן גם שמענו על הבייגל מאכר מחדרה עם העלוקות אבל תעזבו כבר דברים מפעם בבקשה ואפילו אל תזכירו את מרדכי קידר האסיר איקס שאפילו ביקר אותי פעם בחנות המטבעות והיה לו פרק חדרתי בצעירותו כי יש הרבה דברים החוברים לחדרה שתיאורטית הייתה צריכה להיות אחלה ומישהו החליט לתקוע אותה ובלי שום סיבה אמיתית.

מידע חשוב ומופע פנטומימה
פעם היה מקובל להכיר באמצעות שידוך ואני אישית בעד זה ואפילו מנסה לשדך אבל בלי שום הצלחה ולכן גם לא קיבלתי גרוש עד היום. השדכן היה אמור להביא מידע מקדים אודות בני הזוג ומשפחתם ובכלל. יש לי בדיחה נהדרת בנושא ומי שירצה יצטרך לבקש וזה חינם.
הארוע שנחרט לי לגבי אדון פולוסיצקי מחדרה והוא הסיבה לשורות האלה שמעטים כנראה יגלו בזה עניין הוא משהו מאד פרטי ומשפחתי, ואני מרשה לעצמי לספרו מבלי שקיבלתי רשות מאיש. מבחינתי זה היה ארוע מצחיק ואם תרצו אפילו מכונן. אני זוכר שיחה שניהלנו בסלון כשגיסי לעתיד היה שם וגם אמא שלנו ואז אני זוכר שאמא שלנו אמרה לאברמיק ש אנחנו כבר בררנו ואנחנו יודעים לגביו כי יש לנו מקורות מאד אמינים המכירים אותו ואת משפחתו. אני זוכר שאברמיק מחדרה היה מאד מופתע איך אלה התל אביבים יודעים משהו על אנשי חדרה הירוקה ,אבל אמא שלנו שמרה על פאסון ואמרה "אל תדאג אנחנו כבר יודעים הרבה ובהמשך נדע עוד..." אברמיק היה סקרן מאד לדעת מהו המבוע או אם אם תרצו המקור. אני אז ילד די צעיר כאמור בן 12 החלטתי למתוח אותו כי הייתי שם וביוזמתי אמרתי לו שאני מוכן לתת לו רמז בצורת פנטומימה וזהו. יותר הוא לא יקבל ואמא שלנו הייתה מופתעת למה אני מתכוון ואז הלכתי בסלון בצורה מוזרה עם צליעה כזו ממש כמו אדון פולוסיצקי ועשיתי זאת כמה פעמים וזהו. כולם צחקו אבל הגבוה מחדרה לא הבין ורק גילה יותר סקרנות. לא סיפרנו לו כי לא חושפים מקורות חיים והקטע הזה שכנראה חזר על עצמו יותר מפעם אחת הפך למשהו במשפחה ותמיד כשאני רואה את גיסי ורוצה להצחיקו אני הולך לידו ממש כמו אדון צבי פולוסיצקי שנתן את ברכתו ואישורו שהנ"ל בחור בסדר וראוי ובא ממשפחה טובה והגונה.

Like ·  ·