צריך לדעת להסביר טוב

June 28, 2015 at 9:16am

שולחן עבודה זמני של אפי שחק

דקל ישעיהו הסביר לי איך עושים קיצור של קישור באינטרנט ככה שלא יראה ארוך, מכוער ומעצבן. הוא הסביר לי באמצעות מייל ואמר לי לעשות ככה וככה, אבל לא הצליח לי. אז דקל בא לחנות, והראה לי שחור על גבי הצג איך עושים קיצור של קישור דרך גוגל, וזה אפילו בחינם ואז הבנתי לגמרי. אחרי תירגול קצר, הפנמתי ועכשיו אני מסביר את זה לאחרים, וכולם חושבים שאני מה זה היי טק ואני ממש לא.

אליעזר מורב הסביר לי איך שולחים תמונה מבלי להעתיק אותה כלומר עומדים עליה ואז עושים כמה דברים עם העכבר וזהו. אז בטלפון כשאמר לי לעמוד עליה כלומר על התמונה זה היה נשמע לי מאד מוזר וברגע האחרון הבנתי שהמסך לא יצליח על הרגל שלי ובסוף אליעזר הגיע לחנות בשביל שאפילו אני אבין והראה לי בדיוק איך לעשות וכעת אני יודע לשלוח תמונה בקלי קלות וכולם חושבים שאני מה זה היי טק ואני ממש לא.

אפי שחק הסביר לי איך מעלים רצף של תמונות כאלבום שלם ולא כפי שנהגתי לעשות עד היום תמונה תמונה. הוא הדגים לי ואפילו הוסיף עוד כמה דברים אבל ביקשתי שיסביר לי רק דבר אחד כי אחרת גם את האחד הזה לא אבין. בסוף הבנתי ואפילו עשיתי לבד. כשהילדים שלי הסבירו לי זה היה מאד מהיר וללא התחשבות בקשיי תפיסה ולא הבנתי וגם נדמה לי שהתעצבנתי ובסוף הם הלכו וידעתי שאני לא יודע להעלות רצף של תמונות ולכן אני ממש לא היי טק.

צריך לדעת להסביר טוב

פעם הייתי בבנק וראיתי מישהו שרצה כסף. נדמה שהוא היה ערבי כי היה לו כזה מבטא והאמת שככה זה גם כתוב בבדיחה הידועה. אז הפקידה החמודה הסבירה לו בשקט שאי אפשר. היא ראתה במחשב שהמצב הכספי שלו לא מאפשר. הוא לא הבין והתחיל לצעוק כי הוא היה ממש צריך את הכסף והיא כנראה ניסתה להסביר לו שהחשבון במינוס ואי אפשר ואין אישור ושידבר עם המנהל. האיש התחיל להתפרע וגם קילל ונהיה בלאגן ואז הגיע המנהל ולקח אותו הצידה ואמר שאין כסף וגם שם לו כזה בוקס ונהיה שקט והחיים בבנק חזרו למסלולם. ניגשתי אליו וניסיתי להבין ואולי לעזור במידה וניתן. האיש אמר לי שעכשיו הוא מבין כי המנהל יודע להסביר טוב.

אם למשל גם אני רוצה קצת, אבל ממש טיפונת מהגז החדש שמצאו בים הגדול, אז איך אני מקבל ממש קצת מזה בבקשה. תסבירו טוב בבקשה ובלי בוקסים. תודה

הפייסבוק שלי או חוכמת הפיג'ו 404

July 15, 2015 at 9:00am

פייסבוק, הרשת החברתית, עשתה בעולם מהפכה. מועדון עם כל כך הרבה חברים לא רואים כל יום. כל אחד יכול להיות חבר ברשת החברתית והמאד חברותית לטעמי. מארק צוקרברג רכש לו הרבה חברים. כל  ישראל חברים. facebook מאפשרים 5000 חברים. כמה חברים יש למארק צוקרברג בפייסבוק? וכמה בחיים בכלל?

הסמל של ה 404 שלי והרישיון 57622 של אבא

אליעזר מורב הקים את דף הפייסבוק שלי. אני מודה לו מקרב לב וגם מצרף נשיקות. הכוונה הייתה ונשארה פייסבוק לעסק המטבעות. קוראים לו לידרמן קובי ובאנגלית זה הרבה יותר מרשים וכאילו בינלאומי: Liderman Coins.

סברתי לתומי שאם מאפשרים לי חינם אין כסף להקים אופרציה ברשת, למה לא לקחת, ואפילו תביא עוד אחד, שיהיה למקרה חרום.

הילדים הגדולים שלי אהבו מאד לטייל עם הפיג'ו 404. בפייסבוק הם לא מוכנים להיות חברים שלי

כמעט לכולם יש facebook. זה מאד inni להיות בפייסבוק. גם לאלה שאין  פייסבוק יש על מה לדבר בנושא. בדרך כלל זה חמלה מהולה בתוגת המעטים שמביטים במעט זילזול בנזקקים לתשומת לב בשל עולמם המעט דלוח. "בשביל מה אני צריך את זה?", "יש לי מספיק חיי חברה גם בלי הדבר הזה", "זה בכלל לילדים הפייסבוק הזה" ועוד ועוד אמירות המביעות לדעתי סוג של מבוכה לנוכח הקידמה המידפקת בעוצמה על כל מחשב ללא הפוגה. הבנתי כבר את המתנכרים לפייסבוק ולעיתים רחוקות קורה לי שאני אפילו חש שהם צודקים, אבל רק לעיתים רחוקות. השפעות פסיכיאטריות של רשתות חברתיות יהוו מקור להרבה עבודות מחקר. אני יודע שזה נכון ואפילו מידע אישי.

כמה  חברים יש באגד?

אני נוהג לראות את ה-facebook כמעט מדי יום, ולדעתי עברתי את שלב ההתפעמות. מבחינתי זה אתר המרכז פעילות שמצאתי לנכון לאחסן בה מידע ותקווה שיקרו שם דברים מועילים כמו עסקים וארועי תרבות שווים. עד היום הפייסבוק לא הביא אפילו עיסקה אחת, אבל אני לא נואש. היו שלושה ששאלו וכאילו התענינו ונמוגו.סברתי לתומי שרצוי שיהיו לי כמה שיותר חברים כי אז כמות החשיפה שלך גדולה יותר. היום אני מבין שטעיתי בחשיבה הראשונית והמטופשת. השיקול דעת כמו בהרבה דברים אמור להיות האיכות. רצוי שיהיו חברים איכותיים ולא כאלו שאין לך מושג מיהם ושאין סיכוי בעולם שיבואו לעזור לך באריזה למעבר דירה, כמו שמסבירים מומחי הפייסבוק לביקורת חברים. תמיד אפשר להוסיף או לבטל חברות.

מה סוד ההצלחה של ה facebook

לא בטוח שיש סיבה מובילה. מבחינתי הקטע של המרובע עם תמונות החברים מסודרים בדיוק כמו במגרת איחסון של מטבעות ומדליות מהווה סוג שלאוסף. הסידור לתת קבוצות מאשר את ההתיחסות הבסיסית שזהו בעצם אוסף.

אליעזר מורב ואפי שחק שני חברים וגם שני מהנדסים מדופלמים פלוס פלוס, טוענים שהפייסבוק לא הביא שום בשורה טכנולוגית לרשת. את כל מה שמארק צוקרברג יודע לעשות, ידעו כבר אחרים קודם ולפניו. נשמע מפתיע במידה וזה נכון. איך דווקא הרשת הזו תפסה חזק בעולם לעומת כל הרשתות האחרות? האם זה השם הקליט? האם בכל זאת יש פה שילוב טכנולוגי עלום וסודי שעשה את ההבדל, או אולי הכל ביחד וגם אלילת המזל ששמחה לקראתם ואיתם?!

כולם מכירים את Mark Elliot Zuckeberg  בגלל הפייסבוק. אומרים שיש לו המון כסף ויהיה לו בעתיד אפילו יותר. אפילו עשו לו בר מצוה בגיל הנכון. מאז, כך כתוב ברשת, הפך לאתאיסט. לדעתי העניה, אתאיזם דת מענינת. האם משתמשי פייסבוק אינם מהווים בעצם סוג של מאמינים? בכל אופן למר facebook יש כנראה שורשים יהודיים בישראל.

מארק ויעקב צוקרברג

האם שמעתם על יעקב צוקרברג (1996 - 1909), האיש המיוחד מקבוצת שילר?

יעקב צוקרברג הגיע כחלוץ מגרמניה בשנות השלושים היישר לקיבוץ. גם צוקרברג הזה היה איש מיוחד. כל חייו הטיף לחקלאות אורגנית פלוס.  יוסף שטייניג-שחם הכירו ולמד ממנו חקלאות שונה ומקורית. בחורף לא עולים על הקרקע עם הסוס והעגלה כי ככה האדמה הופכת להדוקה ובלתי אוורירית. ועוד על צוקרברג מקבוצת שילר 

יעקב צוקרברג היה רווק כל ימיו והוא אח של סבא של מרק צוקרברג שלנו מפייסבוק. לדברי יוסי שחם המכונה הצדיק מנטעים, "הדוד הזה, יעקב צוקרברגר, היה אקזמפלר מיוחד. אדם שהיה לי הכבוד לעבוד במחיצתו וללמוד ממנו הרבה על חקלאות, על חיים שלווים וצנועים ועל משנה פילוסופית סדורה, כנראה הגנים המיוחדים של מרק צוקרברג מקורם עוד במאה ה-,19 בקרב משפחה יהודית בגרמניה".

אביו של מארק צוקרברג ביקר בקבוצת שילר בשנות השישים. נראה לכם שאם אזמין את מארק  צוקרברג לישראל הוא יגיע? קודם שיאשר חברות, אחרי זה נראה!

המונית של אבא בקיסריה עם השלמות של אליעזר מורב

חוכמת הפיג'ו 404

האוטו שאני הכי מחובר אליו הוא הפיג'ו 404. המונית האחרונה של אבא שלנו זכרונו לברכה הייתה 404. גם לי היו כמה פיג'ו. המיוחדת שבהן היתה 404 משנת 1975 שהיא שנת היצור האחרונה בצרפת. הפיג'ו 404 שלי הירקרקה שמספרה  382-787  הייתה קודם אצל גיסי החדרתי הגבוה אברמיק  שכנאי , ומי שהביא אותה במקור מצרפת  ביבוא אישי , היה בחור בשם צוקרמן מזכרון יעקב.

אלי הגיעה הפיג'ו בשנת 1982 ומאז הייתה אצלי שנים הרבה עד שנמכרה למפיקי הסרט האמריקאי "משחקי ריגול" עם בראד פיט ורוברט רדפורד. בסרט היו אמורים לפוצץ אותה ובגדול. היא ניצלה בזכות אינתיפאדה מקומית פה בישראל והסרט צולם בסופו של יום במרוקו. כנראה שהיום היא מצויה אצל מישהו מאבן יהודה המספק אביזרים שונים לסרטים. השכן שלנו אדון פילוסוף מבן יהודה 18 א'  אמר ש-404 היא כמו סיגריה טובה שמעשנים עד הסוף. אני לא יודע כי לא עישנתי מעולם כמעט כמו יאיר לפיד.

הפיג'ו ליוותה אותי ואת משפחתי הרבה זמן. היא נהפכה לחלק מחיי. הטיפול בה היה מסור והיא החזירה נאמנות ואהבה. צביקה מלמד ירא שמים והמוסכניק הכי בעולם מיפו, ידע לספק את מאוויה של הצרפתיה שלעיתים הייתה סוררת ובדרך כלל נאמנה ומסורה.

בני גרינברג - חלקי חילוף, בעלה של חגיק, ידע להשיג כל חלק, אביזר ומספר קטלוגי, מעזה ואפילו מקניה שבאפריקה, כשהיה צורך, והיה. בני דודנו מנבלוס, עזה וחליל, היו מתים עליה וכשנסעתי בה ראיתי מבטי קינאה מתובלים בהערכה השמורה לאוהבי הפיג'ו בלבד.

פיג'ו 404 הגירסה של אבי אבנר בטכניקה מעורבת

תעצור בצד בבקשה!  כמה אתה רוצה בשביל פיג'ו?

עצרו אותי לבדיקות השמורות בדרך כלל לאחמד תערבב את הטייח. בכל מקום שאלו אותי "מוכר?". שמו לי פתקים אין סוף בהצעות מענינות וגם מגונות. נסעתי איתה בכל מקום מדן ועד אילת כולל ואדי משאש, ערוער, תל חצור בואך מרות, צפת, ביריה, תל אבו נידה, רוג'ום אל הירי ואפילו החרמון. היינו עם הזמן זוג, שלישיה, ומשפחה מורחבת. היא הייתה חלק ממני. בחורף היה קשה לרגשה ולהתניעה. הפח כמו גם הריצפה, דרשו טיפול מתמיד וקבוע נגד הזיקנה והחלודה.

אפי סחייק דאג לה למזגן נהדר במפעל של בר לוי מיזוג אויר, אותו ניהל באותו הזמן בהרצליה. הרגשתי אותה ואת התנהלותה מאלף ועד תו. ידעתי מתי היא בסדר ומתי היא לא במיטבה. צביקה מלמד ידע לסדר אותה והיא תמיד שמחה למגע ידיו. יש יחסים אנושיים חמים בין אנשים ומכוניות.

גברים ומכוניות זה ספריה בפסיכולוגיה. מה לא נאמר בנושא הזה, שהעסיק כל מי שנהג בחייו? הקטע של נשים ורכבים זכה להתיחסות שונה. נראה לי שאפשר כבר לכתוב את הסיפרון הנשי. אצל הגבר זה תמיד התחבר לגודל הנשק. האשה התמקדה בצבע, פונקציונאליות ובעיצוב מדליק. האם צבע אדום מעיד על פיתוי?

מה היה סוד הקסם וההצלחה של ה-404, שהייתה פופלארית להחריד בכל קנה מידה?

כנראה שהרבה דברים. אוטו נוח ומרווח כרכב משפחתי ומנהלים כאחד. תחזוקה מכנית מאד סבירה וקלה. ובכלל עם הצלחה קשה להתווכח, המספרים מדברים. שמעתי אפילו גירסה הטוענת שחברת פיג'ו הפסיקה לייצר את ה 404 משום שפשוט הדבר מנע מכירות של דגמים אחרים. לפעמים איכות יותר מדי טובה עושה צרות שיווקיות למוצרים אחרים.

מה הקשר בין הפייסבוק שלי לבין הפיג'ו 404? או כפי שהיה מנסח לוציאן סימצ'ס המורה שלנו למתמטיקה "מהי המסקנה המסכנה?"

 נראה לי שמבחינתי 404 חברים ב-facebook שלי זה הדבר האידיאלי ותמיד ניתן גם לעקוב  .

ליד הבית של פנחס שדה ביפו עם אבא ודוד רובין ברי וגם הפיג'ו

אסתר רובין בדרכה האחרונה

July 11, 2015 at 5:28pm

1969 גולדה מאיר עם אסתר וראובן רובין

באדיבות: מוזיאון בית ראובן, ד”ר יהודית רייפן-רונן, העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר.

אסתר רובין ע"ה הייתה אשה מיוחדת. היא כמעט הגיעה לגיל 100 ובכל זאת מעולם לא ניפגשנו ומבחינתי ממש חבל. אישית הייתי מאד שמח להכירה ואני יודע לגביה מעט מאד אבל יש מצב שאשלים את החסר בעתיד הקרוב ואולי גם בעזרתכם. המיפגש היחידי שלי עם אסתר רובין היה ביום קבורתה. נראה לי מאד מורבידי הקטע הזה אבל ככה זה יצא. אסתר הובאה למנוחת עולמים בטרומפלדור הישן ואני שכן ממש קרוב וככה יצא לי לראות על אמת ולראשונה בחיי לוויה אמיתית ובשידור חי בטרומפלדור. כן אתם צודקים היו עוד אנשים וממש לא המונים אבל היו די הרבה ואפילו סגרו הרחוב לפרק זמן מסוים. אנחנו עוד נשוב למסע הלוויה אבל קודם נצא לפרסומות.

ראובן רובין ז"ל היה צייר ואפילו שגריר ברומניה. אם תרצו להתעמק ביצירתו ובדרכו אז יש המון מידע אודותיו ברשת ובכלל. אני אנסה להביא מעט דברים מתחומי וגם מהבנתי לגבי ראובן רובין ואולי גם כמה דברים אודות רעייתו אסתר שיום פטירתה מצויין ב- ח חודש אב תש"ע,  וככה הבנתי שהשנים חולפות ולי זה היה נדמה בדיוק חצי מהזמן. מהלוויה שלה אני זוכר בעיקר שני דברים ואפילו לגבי שני פוליטיקאים ולדעתי ניתן לגבש עמדה לגבי מישהו גם כשזה קורה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור 19 ואפילו בצד המערבי ליד השער הקטן מפעם.

"ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 באוקטובר 1974) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה. ביטא ביצירותיו את תחושת האור והרוחניות של ארץ ישראל. על יצירתו זכה בפרס ישראל לשנת 1973."

ראובן רובין ורובין ברי מעולם לא נפגשו

כשאומרים לי רובין אני מתחבר לשני דברים. הראשון והמיידי זה הדוד שלי רובין ברי שככה קראו לו וזה היה ראובן ברי אבל כולנו קראנו לו רובין והוא היה הדוד הכי טוב בעולם ואפילו נולד בפולין, עבר את השואה, חי באמריקה, עבד במכונות תפירה תעשיתיות המון שנים ואפילו לדעתי בלבד היה שותף סמוי בלכידת בן לאדן. בסוף הוא נפטר והובא לקרית שאול וזהו זה. רובין שלנו מאד אהב את ראובן רובין הצייר והלכנו יותר מפעם אחת לראות את בית ראובן שברחוב ביאליק. לדוד שלנו לא הייתה שום תמונה מקורית של ראובן רובין הצייר וממש חבל כי זה גם יפה וגם שווה לא מעט, אבל מדליות של ראובן כנראה שכן.

ראובן רובין 1893- 1974 מדליה פרטית זהב וכסף

מדליות של אמנים בעודם בחיים

פעם עשו מדליות לאמנים בעודם בחיים. אלו היו מדליות ממש בסדר ואפילו מזהב וכסף. הייתה סדרה כזו של אמנים וזו הייתה חברה פרטית שעשתה לכל אמן מפורסם מדליה. נדמה לי שקראו להפקה הזו מטמון וזה היה קשור קצת לאיצ'ה ממבוש כמו גם לז'ורבין ואפילו בנק דיסקונט היה שם ברקע. סדרה בסדר עם הפקה מכובדת וכיום מקבלים עבורה לא הרבה מעבר לחומר הגולם שבמדליה וככה זה וזו עובדה. גם ראובן רובין היה שם על מדליה ואני כבר לא בטוח לגמרי לגבי החיבור שלו לאותה הפקה ספציפית ויש מצב שזה היה במסגרת אחרת כי זה נעשה לאחר פטירתו. יש סט מאד יפה לטעמי של ראובן רובין זהב וכסף עם דיוקן שלו ומאחור משהו עם עץ זית על רקע הררי כזה. צרפתי תמונה. המדליה הזו בסדר גמור ואני לא חותם שרובין היה חלק מאותו רעיון של אומנים כמו קסטל, גוטמן, אנה טיכו ועוד כי משהו בקוטר לא מסתדר אבל לך תדע. חוצמזה רובין תמיד היה משהו אחר ושונה ונדמה לי שמישהו הסביר לי שזה הכל בזכות השיווק של אסתר שתמיד נהגה בדרך שונה ומיוחדת ואפילו עם גאווה מקומית. רובין תמיד היה לא זול. אפילו רצוי ביוקר והכל בהשוואה לציירים אחרים. גם בית רובין כלומר המוזיאון ברחוב ביאליק הוא דבר מיוחד בהשוואה למקומות אחרים מסוגו שנפתחו וסבלו ואפילו נסגרו ודי. לכל דבר יש סיבה ויש שיוסיפו מזל שזה גם סיבה נהדרת. 

מדליות צבעוניות וממלכתיות של ראובן רובין 100 שנה להולדתו דיוקן עצמי, יונה, אליהו והמרכבה, שאול ודוד

ראובן רובין זכה להיות מונצח על גבי שלוש מדליות ממלכתיות של מדינת ישראל שעליהן יצירותיו. כן שלוש מדליות עם ציוריום שלו ואפילו צבעוניים. בסדרה הזו יש עוד ציירים אבל ראובן עם 3 מדליות וגם בזהב, כסף וארד ואפילו מודליות לתלייה על הקיר. נראה קצת יותר מדי אבל עובדה שאף אמן אחר לא זכה למחווה הזה ואני בטוח שידה של אסתר הייתה פה. נדמה לי שמי שהיה ההוגה של סדרת האומנות הזו היה יוסף אתאלי ושווה לבדוק איתו את הנושא. 

פעם שמעתי מישהו הטוען שאמנים ישראלים כמו גוטמן, רובין, קסטל וכנראה עוד זכו לתהילת עולם מקומית בשל הראשוניות. לטענתו יכולתם הכללית אינה כזו עילאית וברחבי העולם היו שכמותם שלא הצליחו להביא אוכל הביתה, כי היו עוד רבים שכמותם ברוסיה ובכלל בעוד לא מעט מקומות. רובין הוא אחד מאותם אמנים שלטענתו זכו להיות במקום הזה הקרוי פלשתינה א"י וגם בהמשך וככה הם זכו וגם אנחנו. אני רק מביא דברים ששמעתי וזהו.

השער הקטן בבית העלמין טרומפלדור

דרכה האחרונה של אסתר רובין

פעם ראשונה בחיי שראיתי לוויה על חי בבית הקברות בטרומפלדור. הארון יצא מבית רובין ויצא לכיוון בית העלמין. בשלב מסוים נסגר רחוב טרומפלדור מהקטע של פינסקר דרומה ואני צופה העומד כמעט על הפינה של חובבי ציון וטרומפלדור בבית שפעם היה גר שם מוטי מורל שמעולם לא נפגשנו. היו שם הרבה כאלה דמויות תל אביביות ובכלל גם כאלה מחוץ לבועה וגם מפורסמים שכנראה הכירו את המשפחה. אני כבר לא זוכר אותם ובכל זאת את האחים שילון אני זוכר, ואולי גם שלמה ארצי והיו עוד. הכי אי זוכר זה את החנון ואת הערס. אל תנסו להוציא ממני שמות בכוח כי זה לא ילך לכם, אבל אם תנסו לדמיין, זה כנראה יהיה לא מסובך. אני בכל מקרה לא מאשר ובטח לא אכחיש שום זיהוי וכל האחריות היא שלכם ומכל ההיבטים. תודה. רמזים יהיו גם יהיו כי בלי רמזים יש מצב שגם אני כבר לא אדע במי מדובר.

החנון חותך שמאלה

כשמסע הלוויה הגיע ממש לפישפש הקטן בבית העלמין עם הקיר היפה מפעם ראיתי את אותו חנון נמצא במקום עם כיפה ואפילו כמה מלווים צמודים. אולי גם אשתו. החנון היה שם ממש צמוד וכשהארון נכנס בשער לצד ימין ופנימה והוא החנון שרצה להיות ראש ממשלה חתך שמאלה ונכנס לרכב שהיה בו כמובן נהג ויצא משם. אולי היה לו ארוע מיוחד אחר, אולי הכניסה לבית עלמין אסורה עליו ואולי עוד דברים. החנון היה שם ויצא וכולם ראו אותו והתנהלותו הכללית הייתה ממש בסדר וסבירה בפרק הזמן שראיתיו. החנון שלנו בכלל לא כזה חנון ואולי דווקא כן, אבל יש לו את היכולת הבסיסית לתמרן וגם זכות אבות שזה הולך לא רע בישראל, ואם תרחיקו אז גם באמריקה. זכות אבות עובדת חזק בישראל גם לשמאל אבל גם לימין. האמצע די פרווה. 

כשהארון נכנס פנימה למקום המיועד של אסתר לצד ראובן השוכן ממש צמוד לגדר בית העלמין המערבית, נכנסתי גם אני. היו אנשים שהתכנסו בסביבה והאמת שלא היה מאד צפוף ובכל מקרה האזור הזה של הקיר המערבי הוא אזור בסדר ואופנות במיקום בתוך בתי עלמין גם משתנות בהתאם למה שנשאר ובכלל. ראשי העיר שם עם מקום שמור לבאים בתור וגם עוד כל מיני חשובים. גם המקום של הזוג רובין היה מתוקתק. הכל מוכן מראש כולל העיצוב של המצבה שאני מאד מתחבר. נשאר רק להוסיף את תאריך הפטירה ואני כמעט בטוח שהעיצוב ובכלל עבר את האישור של גברת רובין אחרי שבעלה נפטר ב 1974. מה דעתכם על חלקת קבר כשהכל כבר סגור ומתוכנן מראש והילדים צריכים רק לסגור את הגולל ככה בקטנה? גם התשלום וכאבי הראש הם מינימאליים. יש כאלה הדואגים לכל פרט גם אחרי 120. הורי אגב דאגו ללוחיות בבית הכנסת ונשאר רק להוסיף את תאריך פטירתם וגם את המילים ז"ל וע"ה. כן הם גם השאירו את הכסף בשביל זה פלוס הוצאות.

הצייר ראובן רובין ורעייתו אסתר

הערס חותך ימינה וגם יושב עם פלאפון פתוח

אז חזרנו לטקס הקבורה של אסתר רובין שהיה בשנת 2010 בבית העלמין הסגור לקבורה של טרומפלדור בתל אביב. אם יש לכם סכום יפה של מינימום מאה אלף ש"ח יש על מה לדבר ויש גם אפשרות למשכנתא בצורת תשלומים.  הטקס החל ויש קהל מכובד ומאופק והכל מתוקתק ומסודר עם חזן בהזמנה ואני כבר בתוך בית העלמין די קרוב לשער הקטן ודי צמוד למצבות של נחום גוטמן וזוגתו עם החתימה המוכרת ואז גם היה עוד מקום לידו בשורה, שבמשך הזמן שחלף, נתפס על ידי שלמה להט ז"ל. אני שם עומד ומביט בקהל וגם בטקס. האמת טקסים מסוג זה אין בהם משהו עם ציפיה למשהו מרנין, מרגש ומפתיע. לא היו אי הבנות עם הקברנים לגבי הנוסח והתפילות או שיר של פרנק סינטרה על "עשיתי זאת בדרכי שלי".

כולם מאופקים ומחכים שזה ייגמר וזהו, כי יש חובות מוסריים חברתיים ובכלל. בכל זאת אסתר הגיעה לגיל מכובד שמתי מעט זוכים, ואז ראיתי משהו שישאר אצלי לעד על אותו טיפוס שטיפס למעלה למעלה אפילו כשבדרך נעזר בחברי מרכז טובים וגם ידע למצוא את השידוך הנכון. יש שיקראו לו בשם מיוחד עם ניחוח של כוכב קולנוע או שזה משהו אחר. הוא היה לבוש במכנס כהה וחולצה בהירה והכל טיפ טופ. הנעליים גם מצוחצחות יופי. הוא החזיק פלאפון ונדמה לי שאני גם זוכר איזה דגם אבל זה לא אומר שאם יש לך נייד מסוג מסוים אז ניתן להגיד עליך שאתה ערס אבל אם אתה גם מדבר בנייד בזמן טקס לוויה וגם מפצח גרעינים (כן גרעינים לבנים אבל לתוך שקית ולא על הרצפה) אז יש מצב שאתה ערס מהזן הקשה ולא חשוב בכלל כמה כסף יש לך וכמה תארי אוניברסיטה יש לך ואפילו לא זה שאתה במפלגה במקום ממש קרוב לטופ. ערס נשאר ערס. ככה לשוחח בזמן טקס קבורה כשאתה יושב שם על גדר אבנים נמוכה ויש אנשים מסביב...

לערס יש שיער מדובלל ואם תרצו קרחת ואני בטוח שהוא מוסיף צבע לשערות שלו. כן יש לו גם משקפיים והוא מרכיב אותם בזווית בסדר ובכל זאת הוא לא רואה ממטר את הסובב אותו. לעיתים אני אומר שמזל שיש לנו את ביבי כי המתחרים שלו מהבית פנימה, הם ברירת מחדל איומה.

כן זה היה הזכרון שלי מטקס הלוויה של אסתר רובין המנוחה. פעם ראשונה שראיתי בבית העלמין הזה לוויה אמיתית ויחד איתי היו גם חנון וערס.

תודה למוזיאון בית ראובן, ד”ר יהודית רייפן-רונן, העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר

תודה לאפי שחק על צילום המדליות

בית ראובן 2015

הזקנה מרחוב אלכסנדר ינאי

July 10, 2015 at 2:40pm

הרבה זקנים וזקנות

יש הרבה זקנים והרבה יותר זקנות ובהרבה מקומות ועם הזמן יש רק יותר ומי שצריך להיות מודאג זה הביטוח הלאומי או בעצם הצעירים, כי יום אחד גם הם יהיו זקנים. אני לא מודאג כי יש טענה שמי שמרגיש וחושב כמו ילד ואפילו תינוק זה ממש כמו "אין שכל אין דאגות". אינפנטיליות בישראל זה לעיתים פריבילגיה.

לכל הזקנים יש שמות ואפילו שם משפחה. הרבה פעמים אנחנו לא זוכרים את השם שלהם ויש לזה יותר מסיבה אחת. תמיד יש מישהו שאמור לדעת איך קוראים לזקנה או לזקן ואין קשר לזקנה במסדרון שבבית החולים שעדיין חיה. מי זה הזקן הכי מפורסם בישראל? בן גוריון? יצחק שדה או הזקן מנהריים? יש לי חבר שתמיד היה נעלב בשביל הורי כשהייתי אומר הזקנים שלי. דווקא זכרתי את שמותים של הורי ואפילו את כינויי החיבה אבל הזקנים שלי נשמע לי בסדר. מה דעתכם? אגב אבא שלנו היה תמיד נראה יותר זקן מאמא גם כי היה לו שיער לבן וגם כי לא נהג לצבוע אותו. אני זוכר את אמא שלנו משתמשת במילה זקן וזה לא היה לבן גוריון דוד. 

איך קראו לה?

אני לא זוכר את השם של הזקנה שגרה ברחוב אלכסנדר ינאי בתל אביב. יוצא שאני נזכר בה די הרבה. בכל פעם שאני עובר ליד רחוב אלכסנדר ינאי שליד כיכר היל בתל אביב אני נזכר בה. הטיפוס עם האוטו בעליה של רחוב הורקנוס עם הרכבים שנשארו מהלילה והאוטו זבל שאוטוטו מכסח להם את המראות הלא מוכנסות, לא מצליחים להשכיח את אותה זקנה. ככה גם בצד השני של שדרות נורדאו. כן הזקנה הזו גרה שם למרות שמעולם לא ביקרתי אותה בביתה ותמיד נדמה לי שהיא גרה בבית הפינתי אבל לכל רחוב יש כמה פינות וככה אני ממשיך לדמיין דברים. גם אינפנטיל וגם מדמיין וגם זבן אבל הסיפור הזה אמיתי. 

רחוב אלכסנדר ינאי מלך יהודה וכהן גדול מבית החשמונאים 127 - 76 לפני ספירת הנוצרים

רחוב אלכסנדר ינאי רחוב בסדר. מתחיל בשדרות נורדאו ומסתיים ביוחנן הורקנוס. כולו רק 26 מספרים והרחוב ממש ישר. בחלק מהמספרים האי זוגיים ובמיוחד בבתים הנושקים לבניינים הגבוהים של נווה חברה לבניין ברחוב יהושע בן נון, ניתן לראות מאחור את שיפולי רכס הכורכר שעליו בנוי המתחם כולו של גבעת בית המטבחיים וגבעת היל. יש מצב שחלק מהבתים יושבים על אותו אתר ארכיאולוגי שחפר יעקב קפלן הארכאולוג של תל אביב יפו. קפלן כתב שחלק מהבתים הראשונים שנבנו במקום יושבים על אתר ארכיאולוגי עוד בטרם החל המחקר הארכיאולוגי היסטורי המסודר שלו בתל אביב. מפעם לפעם מקבלים דרישות שלום מהעבר כשרוצים להעביר קוים שונים של תשתיות בתחומי האזור. אני לא זוכר שמצאו שם שלדים ואפילו לא גופות מגולגלות בתוך שטיח. אוכלוסיה צפונבונית רגועה ושבעה. אנשים טובים כמדומני. אני לא זוכר ילדים שלמדו איתי שגרו באלכסנדר ינאי מהסיבה שהם למדו בבתי ספר אחרים. אז מתברר שמחשבות לחוד ומציאות לחוד. דורית סרנה ודורית און שלמדו איתי בתיכון בהחלט גרו שם על אמת. דורית סרנה והיום זיו גרה שם ותשמח לספר על עדנה פלידל, אלברט פיאמנטה, רטוש, להקת ענבל וכמובן המכולת השכונתית והספריה המיוחדת ועוד הרבה דברים. 

ינאי והמטבעות

המטבעות של אלכסנדר ינאי מהווים פרק חשוב בנומיסמטיקה יהודית. אני רק מדגדג ודי. שנים נמשך הויכוח האקדמי על מי היה הראשון שטבע מטבעות יהודיים. ינאי כנראה שלא, אבל הוא בהחלט קרוב מאד. מטבעות ינאי הם אולי הפריטים הנומיסמטים הכי נפוצים כי יש המון. יש קושי בתיארוך הפנימי של מטבעות ינאי המרובים. מדינת ישראל המתחדשת השאילה מספר דגמים ממטבעותיו של אלכסנדר ינאי כמו העוגן והכוכב כלומר כובע השליט. אם בא לכם להעמיק בנושא אז קישור למאמר עמוס וגדוש של יהושע זלוטניק הקפדן

רפאל ספורטה גר באלכסנדר ינאי

הדבר הכי מסעיר שראיתי ברחוב אלכסנדר ינאי בנוסף לבית ספר ליוגה ופילאטיס בשם לוטוס, הייתה לוחית הנצחה במספר 18 לרפאל ספורטה שלוקח אותי לכיתה א עם הספר של מקראות ישראל ואני זוכר את השם של ספורטה ככותב של חלק מהסיפורים הכתובים שם. השם הזה נחרט לי מאז ויש מצב שהמורה שלנו אהובה יערי הכירה אותו באופן אישי ועובדה שהשם שלו נצרב לי בראש. גם לוין קיפניס כתב שם כמה דברים והסיפור על הזקנה העיוורת יושב לי בראש וככה למדתי שמי שלא יודע לקרוא - הוא כאלו עיוור. בהמשך יהנו הילדים שלנו מגן גורים הנפוץ מאד של ספורטה. 

רפאל ספורטה מאחורי הספרים  

עמוס אריכא מספר

מצאתי ברשת כתבה נחמדה שהצליחה להדליק אותי. עמוס אריכא מספר על ילדותו ברחוב ובסביבה.

פניתי למר אריכא ובקשתי השלמות. וזו תשובתו הנהדרת לטעמי ותודה רבה

"זמן של שבועות אחדים לאחר אירוע בר-מצוותי בשנת 46, עברנו מרחוב מיכה הנושק בקצהו הדרומי לשדרות נורדאו לרחוב החדש אלכסנדר ינאי שגם הוא בקצהו הדרומי-מערבי נושק לאותה שדרה נאה.

אכן, אלכסנדר ינאי היה רחוב שלם שנבנה בתל-אביב מיד לאחר כניעת גרמניה במאי 45. שלב בנייתו הושלם כעבור שנה ורבע במקביל לשלב איכלוסו. רוב הדירות נועדו לחברים המשתייכים לארגון עולי רומניה, ומקצת מהדירות נועדו ליוצרים בכמה תחומים.

כאשר נכנסנו לגור ברחוב בבית מס' 13 בקומה החזיתית העליונה עדיין לא הושלמו גדרות האבן ורחוב היה עשוי מדחיסת כורכר. רק כעבור שנה או שנתיים נוספות נסלל בו כביש ראוי.

בין היוצרים שגרו שם היה אבי יוסף אריכא, המשורר והעורך אפרים תלמי, המלחין עמירן-פוגצ'וב, משורר הילדים רפאל ספורטה, המחזאי והעורך הספרותי אשר נהור, העיתונאי אליהו פורצקי, המבקר הספרותי ב.י. מיכלי,

ואחרים, כמו שני מנהל פזגז (אולי אני שוגה בשם החברה), הטייס דניאל בוקשטיין שנהרג עם אנשי צוותו באזור שער הגיא ב-48, ואישים נוספים. מדובר באוכלוסייה בעלת רמת השכלה גבוהה.

הבתים המוצקים היו בני ארבע קומות – ואלה שהתגוררו בדירות הפונות למערב נאלצו במשך שנים רבות לסבול מקרבה מטרידה לחצר בית המטבחיים העירוני.

עדיין היו בסביבה שרידי פרדסים אחרונים ואפילו נמצא במרחק של כמאה מטר מהרחוב גם  בוסתן ערבי יפהפה כמעט כאילו נלקח מאחד מציורי השמן של נחום גוטמן. מכאן והלאה התפתחה הסביבה במהירות. אני מקווה, אישי הנכבד, כי במשהו אני מרחיב את ידיעתך על הרחוב.

בברכה, עמוס אריכא ". סוף ציטוט ושוב תודה לעמוס גם על ההשלמה בכתב וגם בעל פה בטלפון. 

בית גל, שלום רב הוא ספר שכתבה המשפחה בעזרת הוצאת וילנסקי. אפשר לקרוא אותו בקישור הבא 

ראיתי שהיום  רולנדה שגראן גרה ברחוב במספר 7 וזה מידע מהרשת ולא ידע אישי. נזכרתי שגם אסתי ידין ע"ה רכזת החפירות של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב גרה במספר 17 ושוב זהו ידע לא אישי. 

הזקנה שגרה ברחוב אלכסנדר ינאי או למה רומנים אוספים בולים

הזקנה מרחוב אלכסנדר ינאי נהגה לבקר אותי בחנוק מדי פעם ואפילו פה ושם נהגה למכור לי דבר מה כמו מדליות, שטרות ואפילו הצליחה לשכנע אותי לקנות בולים. מי אמר שבולים זה אוסף חינוכי? היא נהגה להזכיר את אח שלה שהיה אספן עוד ברומניה. רק שתדעו שאספנות בולים בישראל נשלטה שנים הרבה על ידי כוחות רומנים בעיקר שהיוו כוח חזק גם בפילטליקה העולמית. מי מכיר את הסדרה הראשונה של רומניה עם ראש השור Cap de bour? אולי יום אחד נספר על זה משהו עם זקן אחר מבאר שבע שהיה לו כובע מיוחד וראש משונה וחריג במיוחד.

כמעט בכל פעם שאני רואה את דוד בן עמי מהמכירות הפומביות ברחוב אידלסון 13 אני נזכר בה. דוד כבר מכיר את המבט שלי כשאני כאילו נזכר בסיפור שהוא עצמו סיפר לי. האמת שדוד בן עמי ראה אותה אבל רק במצב מאד סופי ואני בטוח שהוא לא הכיר אותה כשעוד הייתה בחיים. דוד בן עמי מהמכירות הפומביות זוכר אותה ממש נהדר אבל רק בהמשך תבינו בדיוק גם באיזה מצב צבירה. מבחינתו זה היה אירוע סביר, כי היו גם כאלה שלא.

לבוש לא מחייב

הזקנה מרחוב אלכסנדר ינאי נהגה להתלבש בשמלות בסגנון פ'יגמה או וילון. היא לא הייתה מוזנחת אבל לבושה היה מעט איך לומר לא מחייב במיוחד. תמיד הייתה נקיה אבל ניתן לומר שלא הייתה הגברת הכי יפה בעולם. יש מצב שאנטישמיים היו משתמשים בדמותה לתיאור יהודים מכוערים ומפחידים. לדעתי היא הייתה אישה מאד פיקחית והחיים לימדו אותה לשרוד בדרכה. תמיד נהגה להזכיר את אחיה שממנו קיבלה כל מיני דברים. אין לי מושג במה עבדה ואיך חיה בשוטף. אני כמעט בטוח שמעולם לא הקימה משפחה והאח שלה היה הדבר היחידי בחייה אם היה לה בכלל אח. כנראה שכן אבל אמרו כבר טוב שכן קרוב מאח שלי או אח שלו. אני כמעט בטוח שהייתה ממוצא רומני. תורידו את המילה כמעט. היא הייתה רומניה נקודה. מעניין אותי אם זה קשור לזה שהתאחדות עולי רומניה בישראל שוכנת באלכסנדר ינאי 3. פעם מסתבר היו שם הרבה רומנים. בספר של משפחת גל שלא הייתה מרומניה יש התיחסות חמודה לנושא. שיכון הרומנים אחלה כותרת. אגב מי מושקע בנדל"ן ברומניה? קחו בחשבון שברומניה הכל יכול לקרות והקרקע שעליה בנו את הקניונים כבר מזמן במקום אחר.  

"אתה זקן שב בשקט ואל תפריע לנו הצעירים בבקשה!"

אני זוכר ממנה כמה דברים כל כך מיוחדים שיש לי כעת הרגשה שהייתה סוג של קוראת בעיניים ובפנים. אולי סוג של מכשפה אבל במובן החיובי אם יש דבר כזה בכלל. כשהגיעה לחנות נהגה לדבר ולעשות את העסקים רק איתי ובטוח שזה קשור לזה שהבינה שאיתי יהיה לה יותר קל כי צעירים לעיתים קצת יותר אהבלים ונכונים להרפתקאות מסחריות ובטוח שיותר קל לטשטש אותם במלל מתחכם.

אני זוכר שנהגה להגיד לאבא שלי "אתה שב בשקט שם בכיסא שלך ואל תפריע לנו הצעירים. אתה זקן ואל תתערב בבקשה". כן היה לה כזה סוג של חוש הומור שבכלל לא היה בעל אופי הומורי. מה דעתכם על חוש ההומור של ננסי ברנדיס? לדעתי קלראשו של הגששים יותר עדיף ויותר חזק. האם רומנים יודעים להצחיק? סוגיה בכלל לא פשוטה. מה לגבי יחסי רומנים פולנים ורומנים מרוקאים? אבא שלנו נהג לומר שרומנים יודעים חשבון. נשמע לי מאד מוזר סוג של קביעה שכזו, אבל בדיקה לעומק מגלה שזה נכון מאד. הרומני הכי מוצלח שהכרתי היה מריו ליביו וסליחה מכל האחרים. 

שאלה: "מה הפתגם המפורסם ביותר ברומניה?"  תשובה: "אל תסתכל בקנקן, קח אותו". מי אמר שרומני זה מקצוע ולא מוצא?

היה כתוב בעיתון המקומי

יום אחד קראתי ידיעה בעיתון מקומי שהקפיצה אותי. סופר שם על זקנה בודדה שכאילו נעלמה. לא ראו אותה בשום מקום. השכנים לא יודעים כלום. מהדירה לא היה ריח ולכן לא היו סימנים מעידים לארוע חריג. הכל רגיל ולכן כולם בשגרה הטובה. במדינה מסודרת יש מי שאחראי לאנשים בודדים וכעבור מספר חודשים שולח האפוטרופוס הכללי מישהו לפרוץ את הדלת בביתה של אותה זקנה. כן המשטרה רצתה לפרוץ כבר קודם אבל כבוד השופט אמר שלא פורצים ככה סתם לאנשים הביתה ומה זה בעצם בוער. לדעתי כבוד השופט צודק. שופטים אגב תמיד צודקים וגם השופטים הראשונים של א.א. צדקו רק חבל שלא היו להם ביצים. 

אז חזרנו לזה שפרצו לדירה של הזקנה באלכסנדר ינאי. לפורץ ברישיון קוראים דוד בן עמי אנדרס שעבד אז באפוטרופוס הכללי. דוד נכנס לדירה עם שני מלווים והכל היה שם מסודר בצורה מכובדת. הוא הסתובב בדירה הלא גדולה ובשלב די ראשוני הוא מגיע לחדר השינה עם חלון מעט פתוח. הוא מגיע למיטה ומבין שהמיטה מאוכלסת במשהו, ואז הוא מרים את השמיכה ורואה את מה שנשאר מאותה זקנה. אם תרצו לקבל פירוט אז דוד יעשה את זה אבל נאמר שפה היה לנו מקרה בסדר ואפילו התולעים והנספחים עזבו את הכבודה בשקט ויש לנו שערות, שלד וקצת עור והכל בסבבה. לדוד יש כבר ניסיון עם דברים שכאלה ויש מצבים הרבה יותר לא משהו בלשון המעטה. 

כשקראתי את הידיעה הייתה לי תחושה שזו היא. ברור קצר עם דוד אימת את כל הנחות העבודה שלי. וכן מה שנשאר מאדם אחרי פרק זמן שכזה זה שיער ושלד בסדר ודוד אומר שלא היו שם תולעים בכלל. פעם שמעתי מישהו אומר על מישהו אחר שהוא כל כך מגעיל שאפילו התולעים לא ירצו לגעת בו אחרי 120. מה עמדתכם בנושא חיבוט הקבר? כדאי לכם להתכונן. 

כן בסוף התברר שהיה לה אח יקר ודואג, שמאד התעניין בסוף הסיפור ובגורל הדירה, כי תמיד דירה בצפון תל אביב מביאה כסף. 

פה גרה דורית סרנה

לוטוס - סטודיו ליוגה ופילאטיס ופעם פלדנקרייז

אלכסנדר ינאי 18 פה היה גר רפאל ספורטה

רפאל ספורטה בתוך מקראות ישראל הספר שלי בכיתה א 1965

 רכס הכורכר שעליו בנויה גבעת בית המטבחיים בחלק הנושק לבתים של נווה ביהושע בן נון

דרצנה דרקו בגודל מכובד באלכסנדר ינאי

כשינאי והורקנוס נפגשים

נתן החלפן החכם

June 27, 2015 at 3:57pm

נתן החלפן החכם שגר בחובבי ציון

מדי פעם אני נזכר בנתן החלפן שהיה גר ברחוב חובבי ציון ואפילו במספרים הנמוכים מאחורי החנות ולפני הפינה של טרומפלדור. אני לא יודע איפה בדיוק. אם נתן החלפן היה גר ברחוב נתן החכם, אז זה היה אחלה קטע, אבל גם חובבי ציון זה בסדר. גם אריק איינשטיין גר בחובבי ציון ואני בטוח שהם לא הכירו אבל לך תדע. היום אריק שוכן לו די קרוב לבית של נתן מפעם, ונתן בטח שוכן לו הרחק בבית עלמין לאנשים רגילים.

נתן היה גדול מאבא שלנו ונדמה לי שהיה יליד שנות העשרה של המאה הקודמת. כשהכרתי אותו הוא כבר היה ממש לא צעיר ואפילו זקן. בסוף הוא היה אפילו קשיש והלך ממש לאט. הרבה קשישים הולכים לאט כי אין להם שום סיבה למהר כי הסוף ידוע ורק העתוי נסתר. בסוף נתן נפטר וזהו ויש לי ממנו מזכרת בצורת חוכמה לחיים ואולי אני אמכור לכם אותה בהמשך במחיר הוגן שכל אחד יכול לעמוד בו.

חברון 16 פינת טרומפלדור 28 - בית כנסת נחלת יצחק

צילם אמנון יצחקי אתר VTLV

יידיש מול עברית בשכונת נחלת יצחק על אדמת אמין נסיף בתל אביב

נתן בקושי דיבר עברית והייתי אומר שהעברית שלו והיידיש שלי היו אז ברמה דומה, וככה החלפנו מילים בודדות ותמיד הוא אמר לאבא שלי שיצא לו בן גוי. מי שלא יודע יידיש הוא גוי, ויש מצב שזה קצת נכון. מי יודע כמה יידיש יודע ביבי? מה לגבי היידיש של שלי?

נתן היה חלפן והתעסק במסחר בדולרים ירוקים ברחוב, ולדעתי זה היה יותר בקטע של להעביר את הזמן לפחות בזמן שלי. פעם דולרים היו בפיקוח ולא היו חלפנים בחנויות change. אני זוכר אותו מגיע לחנות שלנו ובעיקר יושב ונח ומדבר קצת עם אבא שלי וברור שזה היה ביידיש ורק גויים לא מבינים יידיש ובמיוחד כשהם שומעים זאת במשך כמה שנים. תמיד היה לו כובע ובטוח שיש קשר לזה שהיה דתי ופעם אמרו גם אדוק. אני כמעט בטוח שהתפלל בבית הכנסת נחלת יצחק המצוי מול הכניסה לבית הקברות של טרומפלדור ברחוב חברון 16 פינת טרומפלדור 28. בזמנו ממש ליד, גר שם ירון כהן שגם היום גר בסביבה אבל קוראים לה דנה הבינלאומית. בית הכנסת הזה משמר את שם השכונה שלנו מפעם. דני רכט כתב על נחלת יצחק שהייתה על אדמת אמין נסיף

בית כנסת נחלת יצחק מבט מרחוב טרומפלדור

מי גר בחובבי ציון במספרים הנמוכים?

אני בטוח שנתן היה מפולניה עם סיכוי כלשהו להיותו רוסי ואין לי בעצם מידע נוסף לגביו ואפילו לא את שם משפחתו והדבר היחידי שאני זוכר זה שהיה כבר אלמן ואפילו הספיק לקבור את בתו שזה דבר נורא בפני עצמו ולא נדבר על השואה. אבא שלי קרא לו נותן ביידיש.

אני נזכר בנתן החלפן די הרבה ולא בגלל שהיה גר ברחוב חובבי ציון, כי יש שם עוד אנשים מהעבר כמו בני המשפחה של חנות הצפירה למכשירי כתיבה וגם הזוג סטרויה מחנות התכשיטים ואפילו ארז איכילוב, וגם לא בשל זה שהיה פולני/רוסי כי הכרתי די הרבה פולנים וגם לא בגלל הכובע שלו ואפילו לא בגלל זה שהיה חלפן, כי הכרתי לפחות מניין של חלפנים אבל אנחנו מתקרבים.

אני זוכר את נתן החלפן החכם בעיקר בשל ארוע בו הפנמתי משהו על כסף ואולי גם על החיים בכלל, וכנראה שניתן למצוא הקשרים בהמון דברים ואדם קרוב אצל עצמו, ימצא בעיסוקו ובתחומו אולי את הכל. גם תולעת המצויה בבפנוכו של התפוח המעט רקוב, רואה שם את כל עולמה. 

צמוד לדולר הירוק וגם לשחור

פעם אני זוכר שביקשתי מנתן לקנות דולרים ירוקים. נדמה לי שאמא שלנו ביקשה לשים בצד כמה מאות דולרים כי זה היה דבר מקובל ועד היום יש מיליונים של אנשים ששמים דולרים בצד ואולי מתחת לבלטה כי ככה הם מרגישים יותר בטוחים. הם צמודים לירוק של אמריקה וככה הם נרדמים יותר טוב למרות שאני מכיר בדיחה נהדרת עם יהודי שומר תורה שלא הצליח להרדם ומזרון מלא דולרים וגם רב חכם.

מישהו מתקן אותי ואומר לי שהמספר מיליונים אינו מדויק ומדובר במיליארדים של אנשים השומרים דולרים בצד ולא משנה באיזה צד. לא בדקתי ולכן אין לי עמדה מגובשת. אגב כמה דולרים בצד שם פואד הכמעט נשיא? כמה דולרים היו לרבין בארצות הברית של אמריקה? כמה דולרים היו במעטפות של טלנסקי? מה לגבי הדולרים של ביבי שבגרביים שראה אלדד יניב? האם לבגין הראשון היה מושג בדולריזציה של יורם ארידור והמקטרת?

כסף חדש ומרשרש עם צליל מיוחד

חזרנו לנתן ולדולרים שביקשתי ממנו ואפילו הדגשתי שהדולרים יהיו חדשים. דולרים חדשים אומר שהשטרות יהיו במצב חדש ויש אנשים שמאד חשוב להם להחזיק דולרים ממש חדשים שכאילו יצאו מהדפוס ואפילו מרשרשים עם צליל של ניר כזה. מתברר שיש המונים שממש מחוברים לכסף חדש ומרשרש ואני אפילו זוכר את אמא שלנו משתמשת במילה ביידיש קנעקידערס שזה כנראה כסף שעושה כזה צליל של חדש.

נתן החלפן שמע אותי ונדמה שראיתי מין חיוך כזה על הצד. הוא ספר לי את הכסף עם הדמות של אותו פרנקלין ושמתי לב שלא כל השטרות היו במצב חדש לחלוטין ואמרתי לו "אבל בקשתי ממך שטרות חדשים ואלה שפה הם קצת לא הכי חדשים.." נתן הסתכל עלי כאילו קצת ברחמנות ואז הוציא את המשפט הבא ובטוח שזה היה ביידיש ואני בטוח שהבנתי לגמרי למרות שבהמשך קבלתי תרגום של אבא שלי שכנראה היה גם הוא מבסוט מהמשפט של נתן החלפן החכם. וככה אמר לי נתן "כסף תקח חדש, משומש, כמעט חדש, זה בכלל לא משנה. אבל מתי תקח לך אשה ותבנה לה בית, אז תקח רק חדשה!"