במקום הכי גבוה בתל אביב

August 20, 2013 at 4:57am

פחד גבהים הוא בהחלט דבר מפחיד. המקום הכי גבוה בתל אביב בכלל לא מפחיד ואפילו מאד נעים לדעתי. היום קוראים למקום פארק אדית וולפסון  ולפי הויקיפדיה זהו המקום הכי גבוה בתל אביב. ואני לתומי תמיד חשבתי שמגדלי השן של האוניברסיטה בשייח' מוניס היא רמת אביב, מתנשאים מעל לכל.

גבעת בטיח 1957 לערך צלם Jerzy Lipman 

מימין אחותי אראלה הבלונדה ופיוטר ליפמן

גבעת בטיח  -  המקום  הכי גבוה  בתל אביב  והתמונה הכי יפה 

נולדתי ממש בצמוד למקום הכי גבוה בתל אביב ואני מקווה שיש לזה משמעות כלשהי. פעם קראו למקום הזה גבעת בטיח ואפילו יש ספר כזה של בן השכונה יעקב גרוס מהסרטים. ברור גם  שהיו שם  אבטיחים  ומעניין של מי. גרנו מרחק של כמה מאות מטרים ספורים משם, ברמת הטייסים - יד אליהו ברחוב הלבנון 19 בשיכונים החדשים. היום אין כבר רחוב הלבנון ברמת הטייסים וקוראים לרחוב פרופסור אשרמן. הורי ושתי אחיותי הגיעו לשם מיפו ב-1954. אני הצטרפתי כעבור 4 שנים. האחרונים החביבים תמיד מגיעים בסוף.

באלבום המיוחד של אחותי אראלה הבלונדה מצאתי את התמונה הנהדרת הבאה שבעצם גרמה לי לרצות לדעת מי העומד מאחוריה. בעזרת אחיותי  וגם הודות לאלון מליס הגיאולוג וגם אוהד שרוף של הפועל תל אביב, הצלחתי במשימה. מבט חטוף בתמונה מבהיר שמי שצילם אותה הוא סופר מקצוען ותחשבו גם על השנה. ותודה לאליעזר מורב. 

התמונה הכי יפה במקום הכי גבוה

התמונה  צולמה בגבעת בטיח ורואים בה את אחותי אראלה הבלונדינית, ככה מתיישבת ולידה את פיוטר ליפמן עם קבוצת פרחים בידו ומכנסיים עם כתפיות. פיוטר היה הנכד של לאה אברמוביץ שהייתה קרובת משפחה של אמא שלנו. בפולנית  אומרים קוזינה ולאה אברמוביץ שהתאלמנה והגיעה לארץ לאחר השואה בשנת 1950 וגרה בשכונה שלנו ברמת הטייסים ואפילו ברחוב החבצלת. אני זוכר אותה רק בהמשך החיים  ורק מרחוב ריינס בצפון הישן ומאירועים משפחתיים וכמובן  שבדרכה האחרונה בקריית שאול. לבת של לאה קוראים  גניה בדיוק כמו לאמא שלנו והיא התחתנה וחיה בלונדון, עם צלם סרטים בשם יורק וגם אותו אני זוכר. פעם אפילו התארחנו שם בשנות השבעים. לא ידענו את שמו המלא ובעזרת הרשת הגענו אליו והנה עוד הוכחה לנפלאות הרשת וזה שהפולנים בכל זאת בסדר.  

יורק הצלם עבד עם רומן פולנסקי בסרט סכין במים ובטוח שיורק ירז'י ליפמן, הוא צלם התמונה המקסימה שאתם רואים. 

ירזי ליפמן (יורק) Jerzy Lipman http://culture.pl/pl/tworca/ jerzy-lipman

לאה אברמוביץ הקוזינה שעבדה כפועלת 

לאה אברמוביץ הייתה אשה חכמה, חרוצה, נאה ואפילו עם הזמן צברה נכסים לא מעטים. הכל היה מעבודה קשה כפועלת בבית חרושת מטע וגם מהשכרת חדרים בדירתה. אם חשבתם שהאוליגרך רומן אברמוביץ' קשור לסיפור אז ממש לא, אבל  פעם הכל היה יותר קל לאנשים הפשוטים והיום האוליגרכים חוגגים.

אחיותי דבורה ואראלה זוכרות לטובה את הקוזינה לאה אברמוביץ 1908-1985 ז"ל שלעיתים נהגה לקחת אותן לים של תל אביב ואפילו לזה של בת ים עם הסעות מאורגנות בטיוליות עם  כיסוי  הברזנט. ביום בו אימי כרעה ללדת אותי, לאה אברמוביץ שמרה ודאגה לאחיותי.

דבורה מספרת שלאה אברמוביץ הפולניה הגאה עם השיער הבלונדיני, ידעה להתלבש בחן ובחוכמה של פעם. שילוב נכון של פריט קטן ואותם מעט בגדים נראים פתאום ממש אחרים, שונים ואולי אפילו חדשים. 'להיוש' כפי שאימי קראה לה, נהגה לטפח את עורה ופניה בתכשירים טבעיים על אמת, וכשדבורה שאלה אותה לפשר המלפפונים  והירקות שעל פניה, הסבירה שככה נוהגים לייצר קוסמטיקה. 

שיכון רמת הטייסים יד אליהו 1959 

משמאל אראלה עם הבובה, לאה אברמוביץ, אמא ואני ודבורה גם. 

רחוב הלבנון 19

פארק אדית וולפסון

ויש אפילו מדליה עם הפארק הכי גבוה בתל אביב  והכיכר הלבנה של דני קרוון