מבחר נומיסמטי של מרים קרולי עיצוב אליעזר מורב
היום ראיתי פעם נוספת פריט סופר מיוחד. זו הפעם השניה שאני אוחז במשהו שאחרים אפילו לא יודעים על קיומו באמת. זה הזכיר לי את הפוסט מלפני שנתיים והנה הוא שוב בתוספות קלילות ומרעננות. בסוף דברים צצים, נחשפים ועולים לפני השטח. זה תמיד תלוי רק במשך הזמן ואם אנחנו חלק מהסיפור. מי שחי לנצח יראה הכל כנראה. אז נחזור למשהו שקרה לפני בערך שני עשורים.
מדלית הצליינים TERRA SANCTA
פגישה עם חותם
יש פגישות שמשאירות חותם לתמיד. זה קורה לכולנו. לעיתים זה צפוי ולפעמים ממש לא. נדמה לי שאני מעדיף את הבלתי צפוי. מיפגש מסוג זה מלווה אותך לנצח.
הפגישה שלי עם מרים קרולי הייתה בחנותי. אני זוכר אישה נאה ויפה במיוחד, בלבוש מוקפד ואסטתי. נדמה לי שגם בתה הייתה איתה. לא ידעתי מי הן. אני זוכר שהיא התענינה במדליה מאד מסוימת. נדמה לי שרצתה מספר יחידות ממדלית הצליינים טרה סנטה 1963 תשכ"ד, כשי עבור מכרים בחו"ל. כשקצת התחלתי כהרגלי לברבר בענין המדליה, היא רמזה לי לצמצם במלל מפני שהיא מכירה את הנושא. "אני במקרה המעצבת של המדליה!" אמרה מרים. זו הייתה בהחלט הפתעה נעימה, כי זכרתי את שמה מהקטלוג של ישראל צדקה אודות המטבעות והמדליות של מדינת ישראל.
מרים קרולי 1925 - 1994 ילידת אוסטריה, גרפיקאית, מעצבת ופסלת בישראל
מרים קרולי עיצבה הרבה מטבעות, מדליות, בולים, כרזות ופסלים. כנראה שזה רק חלק מהמצאי. בהמשך צירפה בתה, ענת מור קרולי, פרטים נוספים.
לכל אמן יש טביעת אצבע המסגירה את מעורבותו. יש כאלה היכולים לבלבל ולהשאיר מספר זהויות. יש גם תקופות יצירה שבהן לעיתים קו היצירה משתנה. נדמה לי שבנושא הנומיסמטי ניתן להכיר את עבודותיה של מרים קרולי גם מבלי שיש חתימה מוכחת על הפריט. זהו בדיוק הסיפור הקצר שלנו להפעם. פריט נדיר ומיוחד הצץ לפתע וגורם לך לרצות לדעת יותר. אין הרבה פריטים מסוג זה. כל אספן או סוחר רוצה להיתקל במשהו שבעצם יודעים עליו מעט. לפעמים אפילו לא מעט. את הכמעט מהמעט הזה נספר היום.
מרים, אריך וענת קרולי Miriam Karoly Haifa 1957
אב טיפוס במטבעות אומר שאין הרבה, בעצם יש מעט ואפילו קצת ולפעמים אולי רק אחד. ואמא?
האספן הצחקן מראה לי מטבע ישראלי מיוחד שמעולם לא אחזתי בידי
זה קרה ממש לאחרונה. בהחלט התרגשתי ואפילו שמחתי. לפני מספר חודשים מראה לי אספן רציני, חינני וצחקני מטבע ישראלי, שזו הפעם הראשונה שאני אוחז. בעבר הרחוק קראתי וראיתי את הפריט בקטלוג שלארנולד קגן הכתוב אנגלית בעריכת סילביה הפנר מגנוס. זכרתי שיש דבר כזה. מעולם לא ראיתי ובטח לא החזקתי פיזית פריט שכזה. בכל זאת 31 שנה של התעסקות כמעט יומיומית במטבעות ישראלים אינם דבר שחייבים להתגאות בו, אבל זה גם לא כזו בושה. נדמה לי שהרבה מאד אספנים לא ראו פריט שכזה. ילידי 1958 בטוח ישמחו לדעת שגם הפריט הזה נולד איתם.
למי שיש מטבע שכזה שיקום!
250 פרוטות 1958 מטבע זכרון, אב טיפוס - Pattern
Prutot 250 Commemorative Pattern
פני המטבע: בפינה הימנית למעלה התאריך תשי"ט 1958. עשרה כוכבים לאורך שול המטבע. מצד שמאל המילה ישראל בעברית ובערבית. למטה הספרות 250 והמילה פרוטות.
גב המטבע: במרכז מנורת שבעת הקנים למטה בתחתית מימין הכתובת בעברית שנת עשר למדינת ישראל. מה עוד כתוב בקטלוג הטוב של קגן אודות המטבע המיוחד שלנו? הקוטר: 32 מ"מ. המשקל: 14 גרם. כמות ההטבעה : 3 או 4 יחידות. מתכת: כסף, עופרת פליז. השוליים חלקים. בהמשך תמצאו תמונות מוגדלות של שני צידי המטבע ותודה לאליעזר מורב.
הפריט הזה הוא נדיר. אני לא מכיר מישהו האוחז בפריט כזה. ידוע שלטדי קולק היה כזה וכך גם מספרות התודות בספרו של קגן. זה כמעט טבעי שלטדי קולק יהיה פריט שכזה בשל מעורבותו בתחום הנומיסמטי בימיו הראשונים פה בארצנו הקטנטונת.
כאמור ההצעה של מטבע ה 250 פרוטות נדחתה. הפריט שלפנינו שרד בדרכו השקטה את הדחיה והזמן. מה עוד אפשר לדעת על מטבע שכזה? כמה שווה פריט כזה?
מטבע העשור 5 לירות כסף מ-1958 הוא מטבע הזכרון הראשון של מדינת ישראל
לעניות דעתי הקובעת רק בשבילי, מרים קרולי עיצבה מטבע זה. כל זאת על סמך מטבע אחר שעיצבה. הדימיון כמעט מושלם. מטבע העשור לציון יום העצמאות תשי"ח 1958 5 לירות מכסף, שכל אספן מכיר, ממש אחיו הביולוגי של אותו 250 פרוטה. אם יש מישהו החושב אחרת אשמח לשמוע את דעתו. תודה.
מטבע העשור מאד נפוץ. כמאה אלף פריטים הוטבעו, כמות עצומה. יש הקוראים לו "המנורה", בשל המנורה בגבו.
אישית אני מאוהב בענין המנורה בכלל ,ולא בכדי בחרנו בה כלוגו של העסק. המנורה ראויה לפוסט נפרד ויחודי.
מטבע העשור בהחלט היווה שינוי מרענן עולמי במרחבי העיצוב הנומיסמטי בכלל. גירסת המטבע המקושט גם היא מיוחדת. אין את האות מ ויש קושי בזיהוי וודאי של מטבעות קשוטים. רבים חושבים שהם יודעים לזהות מטבע קשוט. אז שיחשבו להם. תמיד טוב להיות עם בטחון עצמי בנושאי אספנות. פה אין חשש לחיי איש.
דניאל קמינסקי אהב מאד מטבעות ישראלים. פעם אפילו הכרתי מישהי עם שם כזה שהיא ממש קרובת משפחה של דני שהיה בישראל ואהב אותה מאד. פעם סיפרו לי סיפור מאד מצחיק על סוחר בירושלים שמכר לו את המפתח לבית המקדש. היו לו למר קמינסקי הרבה מטבעות עשור מקושטים ואפילו ארוזים במיוחד. אחרי שנפרד מאיתנו נמכרו מטבעותיו במכירה פומבית. בסוף הכל נמכר חברים אפילו האוסף של דניאל קמינסקי. מי זה בכלל דניאל קמינסקי? אם לא התחברתם לקישור אז הפסדתם. זה פשוט מרענן ומחייה לשמוע שני ענקים בפוסט על מטבעות משמימים. בבקשה חיזרו לקישור ותדעו מיהו דניאל קמינסקי, אוהד ישראל שרוף.
zeevveez ככה היה נראה פעם הסורג בירושלים של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ
לוגו מול סמליל
לימים, אותה מנורה מסוגננת שעיצבה מרים קרולי תהפוך לסמל של החברה הממשלתית למטבעות ומדליות בע"מ וכיום בעידן ההפרטה, ממשיך ומלווה אותו לוגו מקורי ללא שינוי את החברה הישראלית למטבעות ומדליות בע"מ. לעניות דעתי הלוגו הזה הוא גאוני ושרידותו במשך למעלה מיובל שנים תעיד על כך. אני לא חושב שיש צורך במקרה הזה למתיחת פנים כפי שנעשה בהרבה מקרים. יש דברים פשוטים ונצחיים. האם אתם מעדיפים את המילה סמליל על פני לוגו? לי זה נשמע מאד דליל הסמליל הזה.
מטבע העשור הוא הפריט הנומיסמטי שהכי מזוהה עם מרים קרולי. לכל פריט ראשוני יש זכויות יתר. זכות ראשונים אחלה זכות.
שקית אריזה עכשווית עם הלוגו מפעם של מרים קרולי
אמא יש רק אחת
זו גם הזדמנות להביא כמה מילים על המושג pattern בהקשר הנומיסמטי. לא מצאתי תרגום טוב יותר מאב טיפוס. אשמח להצעות משופרות. בעולמנו הנומיסמטי אנו נתקלים במושג הזה מדי פעם. בטוח שבאנגלית יש עוד כמה מילים. בדרך כלל הכוונה לפריט ראשוני שלא זכה לצאצאים. במילים אחרות, משהו שהוטבע פעם אחת וקצת יותר, אולם מכל מיני סיבות הוחלט לבטלו, להשמידו, לשפרו ובכלל סופו לא להיות נפוץ לקהל הרחב. לפריטים מסוג זה יש כנראה דרכים מאד מיוחדות לשרוד ולהתקיים חרף ההחלטה על חיסולם הממוקד.
בדרך כלל אלו פריטים נדירים הזוכים להשיג מחירים גבוהים. הרוסים והאנגלים אלופים בתחום מכל הבחינות. הרוסים יודעים גם לעשות חיקויים מבלבלים לאב טיפוס נדיר ועלום.
קולאז' מעבודותיה של מרים קרולי עיצוב אפי שחק
העולם הגברי של אספני המטבעות המסוקסים
העולם הנומיסמטי גברי. לא תמצאו נשים שאוספות מטבעות. אם מצאתם אז תתחילו לחשוד ומכל מיני סיבות. שלום חנוך כבר מצא את התשובה. העובדה ששני המוזיאונים המעולים בארץ לנומיסמטיקה, מנוהלים בידי נשים איננה בסתירה לעצם דחף האיסוף הגברי. אולי גם פה , בא לידי ביטוי המושג אב טיפוס. יש לעיתים כמה אבות טיפוס למטבע מסוים. אמא יש רק אחת.
את המידע הבא קיבלתי מענת מור קרולי וערן קרולי ילדיהם של מרים ואריק קרולי שבחייהם ובמותם לא נפרדו. ותודה לענת וערן. אולי זה הם פה בכרזה הנהדרת של אימם שממש מצאתי לאחרונה כאילו בהזמנה לחג החנוכה.
מרים רחל קרולי 1925 - 1994
ילידת וינה אוסטריה. עלתה לארץ עם הוריה בילדותה. סיימה ארבע שנות השכלה אומנותית בסטודיו מייזלמן בעיצוב, רישום, וגרפיקה. את הקריירה המקצועית החלה כגרפיקאית, כשהיא זוכה בהכרה מקומית ובינלאומית בזכות עיצובי הבולים והמטבעות החדשניים שלה. זכייתה בפרסים הראשונים בתערוכות בארץ ומחוצה לה הרחיבו את תחומי פעילותה כמעצבת כרזות, איורים, סמלים ממלכתיים וסמלים לתעשיה, כריכות ספרים, אריזות, מוצרים, זכוכית (בשביל הברונית בת שבע דה רוטשילד), תכשיטים ועוד.
בין השאר עיצבה גם 30 בולים למדינת ישראל, את הסמלים של נמל חיפה ועירית עכו, כרזות לימי העצמאות ולתערוכות פרחים וספורט בינלאומיות. מרים קרולי עצבה את "מטבע העשור", מטבע הכסף הראשון שהונפק במלאת עשר שנים למדינת ישראל, את מטבעות הזהב "הרצל" ו"וייצמן" ומדליונים רבים אחרים. עיצוב התבליט בחזית בנין ממגורות דגון אף הוא שלה. בנוסף זכתה בפרס הראשון מטעם אונסק"ו על בולי "השנה למלחמה במלריה" שעיצבה.
בשנת 1965, בשיאה של קריירה כמעצבת גרפית, החלה בהדרגה התפנית מעיצוב לפיסול, בעקבות זכייתה בתחרות תבליטי מתכת. מאותה תקופה ואילך התמסרה האומנית לפיסול.
מרים קרולי קיימה 13 תערוכות יחיד והשתתפה ביותר מ-40 תערוכות קבוצתיות בישראל, בגרמניה, ביפן ובארה"ב.
בעבודות הפיסול עשתה האומנית שימוש בחומרים רבים ומגוונים כגון פרספקס, פלדת אל-חלד, שיש ובזלת. מרים קרולי היתה חלוצה בהכנת תבניות לפיסול באותם החומרים. היא אף בנתה והרכיבה כלי עבודה במו ידיה על מנת שתהיה משוחררת ועצמאית לחלוטין ביצירתה. היצירות כוללות פסלי עירום פיגורטיביים, פסלי שולחן, חיות דמיוניות, פסלים סביבתיים ודמויות שחמט גדולות.
תערוכות יחיד בארץ ובעולם
1975 – גלרית גולדמן, חיפה, פיסול יציקות אל-חלד 1979 – גלריה נתן מיד, סאן פרנסיסקו קליפורניה, פיסול ברונזה 1979 – גלריה קוטוריה, סטמפורד קונטיקט, פיסול ברונזה 1981 – גלריה מבט, תל אביב, פיסול ותחריטים 1983 – גלריה מבט, תל אביב, גרפיקה ופיסול 1986 – גלריה גולדמן, חיפה 1991 – המוזיאון הפתוח תפן 1992 – אומנות 92 23, באזל שויצריה 1992 - גלריה גולמן, חיפה 1994 – גלריה מני M נווה צדק.
שנת עשר למדינת ישראל צילום אליעזר מורב
250 פרוטות תשי"ח 1958 ישראל צילום אליעזר מורב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה