חבילה לא הגיעה - סיפור בהמשכים

March 22, 2014 at 5:59pm

הקדמה ומבוא

כשהיינו קטנים היה משחק קופסא בשם חבילה הגיעה. אני לא זוכר מה בדיוק הלך שם אבל כנראה עוד משהו בסגנון מונופול עם קוביות. ברשת יש על זה ערך אצל אחת בשם ויקי המספרת שזה משחק של אפרים קישון על קבלת חבילה עם בעיות בירוקרטיות הקשורות לכך. האמת שכעת נראה לי שיש מצב שאגש לקישון בטרומפלדור 19 ואספר לו מנפלאות החבילה שלי שלא הגיעה אבל הבעיות שמסביב נשארו ואפילו התפתחו.

אני גם זוכר שמפעם לפעם קיבלנו חבילה מאמריקה מהדודים שלנו ששלחו בגדים ואפילו כל מיני חוברות לשיפור האנגלית. עסקי המישלוחים בעולם הם עסק גדול ואדיר והדואר הרגיל הוא רק חלק מפאזל ענק של חברות ענק ותנועת דברים הנשלחים מעבר לימים ויבשות. יש המון סיפורי חבילות והיום תשמעו עוד אחד.

חבילה הגיעה של אפרים קישון צילם חגי מרום אתר נוסטלגיה אונליין

מסמכים משפטיים במעטפה מרופדת EMS

שלחתי חבילונת קטנה של מסמכים משפטיים לאמריקה הגדולה. אמריקה בשבילי זה ארצות הברית ואפילו ניו יורק. עשיתי זאת בדרך הכי טובה שחשבתי. קוראים לזה EMS וחברת דואר ישראל מוכרת אותם וזה הדבר הכי בטוח , מהיר ואולי גם הכי יקר. תעריף מינימום 70 ש"ח ותוך 72 שעות זה מגיע ישירות לכל הנקודות שהם שם. יש להם גם מארז עוטף מסודר ובכלל צורת משלוח ידועה וותיקה והכי מומלצת. השתמשתי בהם לא מעט ומעולם אני לא זוכר בעיות מיוחדות ובטח לא אובדן אבל תמיד יש פעם ראשונה.

שלחתי את חבילת המסמכים החשובה בצורה מאד מסודרת כלומר מעטפה עם פצפצים ואפילו מעטפה גדולה יותר שהכילה את חבילת המסמכים כלומר חבילה בתוך חבילה. לתוך החבילה היותר הקטנה של המסמכים שהייתה בתוך הגדולה צרפתי עוד מעטפונת מוסלקת ותמימה ובה 750 דולר במזומן. השטרות שלי היו שקטים ולא מרשרשים, יפים תמימים ואפילו חדשים ואמיתיים. זה עבור ההוצאות שבאמריקה,  ופה עשיתי את הטעות הראשונה שלי ויהיו עוד בהמשך. היום ומזה זמן אסור אבל ממש בתכלית האסור אין לשלוח כסף מזומן בשום אופן. פעם זה היה בסדר ואפילו היו מעטפות המיועדות לכך. היום כבר לא. לעולם אל תשלחו כסף מזומן בשום צורה. תודה.

הירקון 61 פינת טרומפלדור 5 תל אביב הוירטואלית VTLV

סניף דואר, השניצל של ציון, מאיר אריאל, זלמן שושי וקולנוע דן וגם הים של טרומפלדור

הכל היה יופי והייתי בטוח שהחבילה כבר באמריקה והכל סבבי באבי ואז אחרי שבוע קיבלתי טלפון "חבוב איפה המסמכים?" הייתי מופתע אבל חי. עשיתי ברור ראשוני ונאמר לי שהחבילה מעולם לא יצאה מהסניף שלי אז חשבתי שיופי כי הסניף שלי ברחוב הירקון 61 פינת טרומפלדור 5 ממש נפלאים ואנחנו מכירים בכייף בקושי 35 שנה. גם ציון והשניצל שלו שם ופעם גם מאיר אריאל ז"ל היה גר בסביבה ושר אצל ציון והשניצל המיוחד שלו.

גם זלמן שושי היה שם ואפילו קולנוע דן ומועדון לילה ובכלל. בקיצור הסניף הזה והבנין הזה ראו הרבה אבל כעת כולנו בסיפור החבילה שלי שאיננה. מי העלים לי את החבילה? אולי היא סתם מפחדת לצאת מהסניף? אולי מישהו התאהב בה וכלא אותה? אם חמדו את המזומן אז למה לא להשאיר את המסמכים שאין לי גיבוי ומי שטיפל בזה נסע לחו"ל וכנראה כבר לא ישוב לפה כי יש הרבה מקומות שיותר קל להסתדר בהם. בקיצור יש לי בראש ים של מחשבות בגודל הים שליד הסניף הזה.

מחשבות לחוד ומציאות לחוד. בסניף הסבירו לי שזה לא טוב, כי החבילה איננה לגמרי ואם היא לא יצאה ולא קיימת אז אין חבילה והיא גם לא תגיע וזהו. ועכשיו מה עושים?

ישראל הופכת למקום עם בעיות דואר

הבנתי שיש בעיה והדואר פתח בחקירה מקפת ואולי אפילו עם חוקר בלש גשש עאלק, ויש כבר חליפת מכתבים הלוך וחזור ביני וביניהם והכל כאילו כלום. אני זקוק לניירות האלה שעלו לי 5000 ש"ח כי לתרגם לאנגלית עולה כסף ושכחתי כבר מה 750 דולר המטופשים שהם כנראה הפילו את החבילה כולה. אם לא הבנתם אז מי שהבין שיש שם כסף באמצעים שלו העלים את החבילה וזהו. יש המון גניבות והעלמות חבילות ודברים מתוך משלוחים וזוהי בעיה בכל העולם ויש מקומות שאסור לשלוח אליהם כי הסוף לא טוב. ישראל מתקדמת לסיפור שכזה כלומר מדינה בעייתית. בירור קצר שערכתי בדואר שלנו באמצעות חבר העובד במוסד הזה הבהיר לי שאנחנו על הפנים והמצב רק מחמיר והדואר שלנו אובד עצות. יש הרבה עסקים ואנשים בעולם המסרבים לשלוח טובין לישראל ויש להם סיבות טובות.

כרגע אין חבילה ואני נטול פתרון. מה עושה אזרח קטן שאכל אותה ממש כמוני? אל תדאגו כי מי שעושה טעות אחת לא יוותר ויעשה עוד טעויות, כי שכל לא קונים בשום מקום אפילו לא בדואר. הטעויות שלי לא נגמרות אבל תודו שחלקן די מענינות ועל כך בפעם אחרת.

יונתן מספר על הפתק של הרצל

March 25, 2014 at 6:29pm

אורי מורמי שולח לי קישור לכתבה ושואל אותי אם אני מכיר. אני לוחץ ורואה כותרת מפתיעה האומרת שרצו למכור פתק של הרצל ב1000 דולר ובסוף קיבלו סכום מטורף. זו הייתה כתבה של אבי שאולי בביזפורטל ושם סופר על אותו פתק שנמכר באישתר מכירות פומביות בסכום הנושק למאה אלף דולר כולל עמלה. כן זה לא 1000 דולר כי אם 100 אלף וזה ממש חריג ושווה בדיקה. 

אנשים שאני מכיר שמעו את הסיפור ותפסו את הראש. לא חושב שזה ממש עוזר, אבל עובדה שאנשים תופסים את הראש בכל העולם ובכל השפות ותהרגו אותי אם אני מבין למה. היו גם כאלה שמיד העלו את האפשרות שזו קומבינה וגם עוד דברים. גם אני נוטה לחשוד ואני יודע שזה מוביל להרבה דברים לא טובים, אבל ככה העולם בנוי, שוטרים וגנבים ואפילו טובים ורעים. אבא שלי היה שוטר ואני מקווה שאני נגד הרעים.

  ניפגש בשבעיות

החלטתי שאני שואל את יונתן ליבני הבעלים של אישתר מכירות פומביות מה קורה פה ושאני בא בטוב, כי הנושא מסקרן אותי וההרצל הזה מבחינתי הוא סוג של אניגמה, עם זכרון ילדות מאד דומיננטי על אחד עם זקן שנפטר בגיל 44 ומשפחתו אבדה ליהדות ובכלל. יש יהודים עם זקן שמבחינתם גורלו של הרצל הוא גורל הציונות כולה וככה גם כל הציונים.

יש המון פריטי הרצל ומכל הסוגים. פריטים מקורים מפרי עטו כלומר מכתבים, גלויות, חתימות ועוד משיגים מחיר של אלפי דולרים אבל איש לא מכיר מאה אלף. קורה פה משהו. גם בכסף מנדטורי רציני קרה משהו לפני כעשרים שנה ולא בטוח שההשוואה טובה אבל גם לא בטוח שלא. 

חוץ מזה יתכן שאנו עדים לתפנית ביחס למחירים בנושא הרצל ואולי יהיו לנו בעתיד ריקושטים בנושא הזה. 

טילפנתי ליונתן והתחלנו משוחחים והיה נדמה לי שאני מבין בגדול את שאמר, אבל בסוף הבנתי שהכי טוב להביא דברים בשם אומרם ושהוא במקום לקחת תרמיל ומקל ואפילו אוירון בדרך לישראל יכתוב ואני רק אעתיק כי ממילא איש לא משלם לי. יונתן סע הביתה הסכים והנה דבריו המלאים ותודה מראש.

יש להוציא לידי מעשה את מה שהאדם רוצה, חולם ומהרהר. תיאודור הרצל 1 בפברואר 1903

יונתן ליבני נוסע הביתה ומספר את סיפור הפתק של הרצל

"קובי הנה הסיפור תרגיש חופשי לקצץ ולערוך. אם יש לך עוד שאלות, סמס לי או תתקשר:

לפני כמה מכירות פנה אלי אדון נחמד ואמר שיש לו מספר פריטים למכור. אני מכיר אותו בתור לקוח שקונה פריטים נחמדים מכל מיני תחומים, אך מעולם לא מכר אצלנו שום פריט.

הוא הביא מספר פריטים נחמדים שנמכרו לא רע, ביניהם צלחת פסח עשויה עבודה "עממית" שנמכרה במחיר נאה (כ-$2000). כשהתעניינתי על מקורה, סיפר שאשתו היא נצר למשפחה של רב חשוב מגרמניה מראשית המאה ה-20 והצלחת היא מהמשפחה.

למכירה הבאה – הביא מפת בד עם כיתובים בעברית שהגיעה מאותו מקור. ראיתי שמדובר בפריט נחמד, אך לא שיערתי עד כמה. תמחרתי אותו במחיר התחלתי של $120. הייתי די קרוב.... היא נמכרה ב-$12000...

עוד לפני כן הוא סיפר לי שיש בידיהם שני פריטים עם הקשר להרצל – תחריט עם דמותו מעשה ידי הרמן שטרוק, שחתום ע"י שטרוק והרצל בכבודו ובעצמו ופתקה עם משפט נחמד של הרצל. התחריט נשמע לי מאד מעניין – זהו תחריט מוכר, אך למצוא אותו עם חתימה של הרצל זה לא קורה כל יום. בספרות מופיע שהוא חתם על מספר מצומצם של עותקים בקונגרס השישי וזה אחד מהם. לגבי הפתקה – נראתה לי מעניינת, אך מכתבים של הרצל הם דברים נפוצים יותר ממה שאולי אנשים חושבים ונמכרים בד"כ בין $500 - $2000.

הגיעה המכירה. לפני כן יש תצוגה. ביום הראשון הגיע אספן של פרטי נייר חשובים. אמר שהוא רוצה את הפתקה בכל מחיר. אמרתי לו: אין דבר כזה. תגיד לי מחיר מקסימלי, מופרך ככל שיהיה. חשב ואמר: $10000. אחרי יומיים התקשר והעלה את ההצעה ל-$25000. בינתיים בתצוגה החלו להגיע האנשים וראינו שיש עניין רב בפתקה. יום לפני המכירה התקשר אליי אותו אספן. עדכנתי אותו שיש התעניינות רבה בפתקה, אך אני די משוכנע שההצעה שלו של $25000 מספיקה. הוא חשב רגע ואמר: תעלה את ההצעה שלי ל-$80000. אמרתי לו שאני מקווה ומאמין שיזכה בפריט בהרבה פחות, אז הוא אמר: מקסימום, יהיה לך קוריוז לספר לאנשים בקהל, שהיה משוגע שהציע $80000. 

התחילה המכירה. אנחנו מתחילים את הפריט (שמחירו ההתחלתי המקורי היה $1000) ב-$6000, כיוון שהייתה לנו הצעה מוקדמת של $5500 וההצעה של האדון הנ"ל.  אצלנו ניתן להתחרות גם באינטרנט ואני רואה שמישהו מתחיל להתחרות שם. המחיר מתחיל לעלות - $10000, $20000, $30000. בשלב כלשהו עצרתי את המכירה וביקשתי מיערה (אישתי ושותפתי לעסק) שתבדוק מי המתחרה. היא בודקת וזה מישהו שאנחנו לא מכירים. כיוון שיש לנו פרטי הרישום ביקשתי שתתקשר לבדוק מיהו. היא עשתה כך ומי שענה היה עובד בכיר של גלריה רצינית בארה"ב. אמר שהם קונים את הפריט עבור לקוח שלהם. אימתנו שהם אכן רציניים והמשכנו במכירה.

הם לא וויתרו והמשיכו להעלות את המחיר. בסופו של דבר הגעתי להצעה המוקדמת שלי והם עברו גם אותה וקיבלו את הפריט ב-$81000

למחרת התקשרתי למוכרים (הם לא היו במכירה) הם היו בשוק טוטאלי. הם סיפרו שכמעט מכרו את הפתקה ב-$2000 לסוחר ושהחליטו להביא לי אותה רק כיוון שהיו מרוצים מהמחירים שהשיגו הפריטים הקודמים שלהם במכירה הפומבית והרגישו "מחויבים" לנו.

כנראה שההחלטה שלהם היתה טובה...

אתמול נכנס הכסף לחשבון והיום נפרדנו מהפריט והוא נשלח לביתו החדש."

תודה ליונתן ליבני מזל טוב והצלחה בהמשך הדרך

יונתן סע הביתה קח רכבת קח אוירון קח מתנה קטנה לילד קח תרמיל קח מקל וסע לארץ ישראל.  

זוגות זוגות ברא אותם

March 24, 2014 at 10:07am

יש בעולם הרבה זוגות מפורסמים וכוונתי לא לבני זוג כמו גבר ואישה ואפילו לא סידורי מיגדר בסגנון מתקדם כי אם זוגות המוכרים בתוקף עבודתם או יצירתם. נדמה לי שההדגמה הבאה תסביר הכל. השמן והרזה, הלל ושמאי , בוני וקלייד, דז'יגאן ושומאכר, רוטשילד את ליפמן (רולי) ואפילו שי ודרור. טובים השנים מן האחד ואולי פה טמון הכל ויש לעיתים שזה נהפך לטובעים השנים ודוגמאות לא חסר. אנחנו הולכים על הטוב. 

אליעזר הופיין ואהרון בארט וחתימותיהם כפי שהופיעו על שטרות הכסף. עיבוד אליעזר מורב

מה שווה החתימה שלך?

היום בא לי לספר במעט על זוגות המצויים על שטרות וליתר דיוק חתימות של אנשים על שטרות בישראל ואולי ככה הפכו לזוג בעל כורחם אבל זה ממש לא מחייב. יש כאלה וישנם אחרים. נראה לי שהזוג שלנו  הופיין וברט היה שם בכייף. יש גם סיפור נחמד על חתימה הפוכה של של נוימן-אברהם נאמן אבל לא היום בבקשה.

על שטרות כסף בישראל יש חתימות של כאלה הקשורים לעצם העניין ומתוקף תפקידם. היום זה נגיד בנק ישראל ויושב ראש המועצה המייעצת של הבנק. החתימות האלו ממש כמו בחיים מביאות סוג של הבעה אישית ואולי אפילו משהו אישי אנושי. אני חושב שיש לחתימה משמעות כלשהי בתנאי שמישהו אכן מסוגל להבינה. אני זוכר כילד בבית הספר היסודי שממש התפעלתי מהחתימה של מנהלת בית הספר היסודי שלנו רחל אלפר שהייתה ממש מיוחדת ומורכבת ואולי בשל כך התעודות הוחתמו בחותמת.

יש בעולם  לא מעט שטרות עם שלוש חתימות כפי שיש בשטרות המנדט וגם יותר. יש מצב גם של חתימה אחת כפי שיש על שני השטרות הראשונים של מדינת ישראל המכונים "שטיחים". על השטרות הראשונים מופיעה חתימתו של אליעזר קפלן בלבד. לאחרונה גם סטנלי פישר זכה לככב סולו על שטר של 200 ש"ח והיו כאלה שסברו שיש בידם טעות ואולי סוף סוף יצא להם משהו מהפישר הזה שתקופת כהונתו כאילו זכינו במתת אל מאמריקה הרחוקה. היום אני חושב שפישר הוא לא אל ואפילו לא הסגן שלו. אם תסתכלו על הכסף שיש לכם בכיס זה העשוי נייר בד מיוחד תראו שלכל שטר כסף יש חתימות עם הגדרת תפקידו של החתום. 

50 אנגלו פלשתינה עם חתימות ברט והופיין. השטר הישראלי הכי שווה. קטלוג שקל של פנחס בר זאב

ואלה שמות החותמים על שטרות הכסף של מדינת ישראל לדורותיה

אליעזר הופיין, אהרן בארט ,אליעזר קפלן, מרדכי זגגי, לוי אשכול, אברהם נאמן(נוימן), דוד הורוביץ, יצחק נבנצל, יהודה חורין, משה זנבר, ארנון גפני, מרק מושביץ, משה מנדלבום, חיים ברקאי, אברהם שפירא, מיכאל ברונו, שלמה לורינץ, דוד קליין, יעקב פרנקל, סטנלי פישר, אהרון פוגל.

חלק מהחותמים מופיעים ביותר מסידרה אחת. הופיין  המשיך להופיע על שטרות בנק ישראל משנת 1955 עם הורוביץ.

הופיין וברט  חתומים וצמודים על שטרות הכסף וככה גם ברחובות סמוכים  ומקבילים בתל אביב  

הצמד הופיין ובארט (החתימה בשטרות ברט וללא אלף) מופיעים לראשונה על שטרות החרום של מדינת ישראל שהונפקו על ידי בנק אנגלו- פלשתינה בערבון מוגבל ולא הוכנסו מעולם לשימוש. סיפור השטרות הללו מיוחד ולא בטוח שאנחנו מכירים את הסיפור האמיתי במלואו. גם בכתבה הבאה המתארת משהו כביכול חדש על שטרות החרום אני יותר ממסופק ואין לזה הקשר מיני. 

10 לירות ארץ ישראליות 16 מאי 1948 שטר חרום לא הוכנס למחזור. דפוס שושני

שטרות החרום - לראותם בלבד

השטרות הללו לראותם בלבד ואיש לא השתמש בהם על אמת, אבל יש מספר שטרות כאלו שנמצאים בידי אספנים וערכם רב. יגאל ארקין מספר שבנק ישראל שומר מאה שטרות כאלה מכל עריך כלומר 400 דוגמיות. יש לנו שטרות של 500 מיל , לירה אחת, חמש לירות ואפילו 10 לירות. את סיפור החמישים אני לא בולע ולדעתי זה בלוף נוסף מתוצרת מקומית ומלב הבועה התל אביבית חסרת הרחמים.

אם תרצו ללמוד משהו על תיגמול מנהלים בבנקים בישראל מקדמת דנא ,אז יש לנו פה אולי דוגמא ראשונה מהתחום שלי ואולי כבר היו דברים כאלה עוד הרבה קודם. סטים שכאלה חולקו בנדיבות מסוימת למנהלים ובעלי תפקיד בבנק לאומי בשנים הראשונות למדינה. טוב להיות מנהל בנק ובכל מקום. סיפורם של שטרות החרום המודפסים על צד אחד בלבד מצדיק כתבה לא קטנה אבל מבחינתי הסיפור האמיתי הוא על דפוס שושני שעשה אותם כמו את כל עבודות הדפוס של בנק אנגלו פלשתינה ולימים בנק לאומי. יום אחד בנק לאומי הפסיק לעבוד עם שושני והעסק כבר לא עסק.

ליד האוניברסיטה זה תמיד טוב וגם שכנים של איינשטיין אלברט

הרחובות הופיין ובארט קרובים מאד לאוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. אלו שני רחובות ללא מוצא שהכניסה אליהם מרחוב איינשטיין. אני זוכר אותם היטב בשל מכון ההעתקות שברחוב בארט 2 שתמיד הציע מחירים מאד נוחים ובמיוחד לסטודנטים ובפעם  הראשונה שהייתי שם לפני שלושים שנה התלהבתי מצמידות השמות והמיקום כיאה למי שנתקל בחתימות על השטרות. 

השבוע חזרתי לשם לצורך צילום והתלהבות נוספת. הסידור הזה של כניסה ויציאה  של רכבים בצורת האות U  נראית פה ממש בסדר ואפילו עם משמעת ממש תקינה. יש בצידי הבנינים שטחים ירוקים וברשת מצאתי דיבורים  בנושא פינוי בינוי ותמ"א 38 במקום. 

מצאתי שילוט ישן מקורי מפעם עם שלטי הפח והאמייל הכחולים והטובים ואני מקווה  שהם ישארו שם ולא יסחבו כפי שזה קורה לי הרבה אחרי כל איזכור. בשנים האחרונות כמות אספני שלטי הרחובות עולה ועולה וככה גם המחירים. 

מתוך מדריך הרחובות תל אביב - יפו כתב וערך יחיעם פדן תל אביב 2003

מדריך הרחובות תל אביב - יפו כתב וערך יחיעם פדן תל אביב 2003

בארט אהרון ד"ר 1890-1957

ממנהלי בנק אפק. נולד בגרמניה, למד משפטים והיה ממנהיגי תנועת המזרחי-לימים חלק מהמפדל -בגרמניה ובארץ, ציר לקונגרסים הציוניים מטעמה ועורך הדין של הקונגרס בשנות הערים. עלה לארץ ישראל ב-1933, עבד כעורך דין ונעשה סגן מנהל בנק אפק ב-1938 וכן יור הנהלת כופר הישוב ועוד. עם הקמת המדינה פעל עם הופיין - לייצובה מבחינה כלכלית, וחתום עם הופיין על שטרות הכסף הראשונים של ישראל. ספרו דורנו מול שאלת הנצח ראה אור ב-1954. 

הופיין אליעזר 1881-1957

מנהל בנק אפק וממעצבי הכלכלה של מדינת ישראל. נולד בהולנד, היה לציוני מגיל צעיר ועלה לארץ-ישראל ב-1912. שימש כסגן מנהל בנק אפ"ק, וכמנהל הבנק בשנים 1924-1947. עם תום המנדט הבריטי הוטל עליו ועל אליעזר קפלן להכין את המעבר לעצמאות ולהוציא את שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל - שהיו בעצם שטרות של בנק אפ"ק שהיה בהמשך בנק לאומי. יחד עם עמיתו לבנק בארט אהרן הוא חתום על השטרות הראשונים האלה. הוסיף ושימש יועץ לממשלה בענייני כלכלה וכספים ונשא בתפקידים ציבורים 

איך סמל נולד

March 6, 2014 at 12:30pm

עשרים שנה ויותר חלפו עברו  וזה בהחלט זמן סביר לספר לכל העולם ,אחותו ונכדיו , איך נולד סמל בית ספר אפק שבגבעת הסלעים בראש העין.

סמל בית ספר אפק גבעת הסלעים ראש העין עיצוב נגה אלבלק 1993

נדמה לי שאני מאד גאה בסמל הזה שהייתי אביו מולידו הראשי  ובעזרת נגה אלבלק גיסתי המעצבת הגענו לתוצאה הסופית שאומצה בחום על ידי הנהלת בית הספר ומועצת התלמידים. (איזו צניעות...) זהו שילוב מקורי ומיוחד בין ממצא ארכיאולוגי  מקומי  מהשכונה שלנו  לסמל בהווה, המחבר ישן וחדש במספר תחומים. בלי אלף בית והיכולת להשתמש בו , כדאי לזכור שהיינו כולנו עוד על העצים או לידם.

יש מצב שאולי פיספסנו חיים פשוטים, כי ידוע לכל שאם אין שכל אין דאגות. עם הזמן התהדק הקשר העיוני של בית הספר עם האתר הארכיאולוגי שבראש הגבעה והשכונה.

מבחינתי האישית האתר הארכיאולוגי מעל הבית  והמימצא שבו, יחד עם סמל בית הספר אפק הם הדברים שהכי מחברים אותי למקום. 

ב - ינואר 1993  מאד שמחנו כולנו לקבל את הדבר הבא

מכתב נייר ממנהלת בית הספר הממלכתי  אפק  בראש העין 

לכבוד משפחת לידרמן רחוב הדרור 17 ראש העין 

שלום רב

אנו שמחים להודיעכם שהסמל אותו הגשתם נבחר כסמל בית ספרנו.  

אנו מודים לכם על מעורבותכם ותרומתכם.

בתקוה להמשך שיתוף פעולה. 

בכבוד רב  

מועצת התלמידים  המורה אילנה שרון

ומנהלת ביה"ס סגל אריאלה

הציבור מתבקש  להציע  ולבחור סמל  לבית ספר חדש בשכונה

בשורות הבאות אנסה בתימצות לספר את סיפור הסמל  כפי שנולד ונרקם לפני כעשרים שנה לערך. בזמן שהגשתי את הסמל לבית הספר החדש, צרפתי  מספר דפים מודפסים עם הסברים על המימצא הארכיאולוגי מכמה היבטים. קראתי לזה למשמעות סמל בית-ספר "אפק". היו שם 3 דפים עם הסברים על הרקע הכללי, תאור הכתובת, הממצא הארכיאולוגי באתר העתיקות עזבת צ'רטה, וסיכום עם נימה אישית.

החומר שנכתב על ידי מצוי באתר בית הספר ואין טעם לתמללו שוב ולכן היום הקישורים והויקיפדיה עושים לנו חיים קלים, ובכל זאת אנסה מחדש ובקצרה לתמצת את הסמל והדרך אליו מנקודת מבטי. אני מודה שאז זה היה מאד מרגש וממלא גאווה, וגם מיקריות היא דבר מהפנט וממכר.  הבאתי פה את דפי ההסבר שלי בצילום. 

בשנת 1993 קיבלתי מכתב מפרופסור ישראל פינקלשטיין חופר האתר בעניין אימוץ האוסטרקון של עזבת צרטה על ידי בית הספר. 

בית חדש על הגבעה

כשפנו מבית הספר בקריאה לציבור התלמידים ולהורים, למצוא ולעצב סמל לבית הספר החדש, שזה רק נפתח, הבנתי שהמרחב האזורי שלנו הוא מרחב הפעולה והמצאי שממנו תגיע הישועה לסמל.

גרנו למעלה משנה בבית החדש בגבעת הסלעים בראש העין. זוג  צעיר אופטימי פלוס,  עם שני ילדים ובלי כלב עדיין. ניר בננו הבכור עלה בהצלחה לכיתה ב' וגילי המהנדסת לכיתה א' . אנחנו ההורים מנסים להסתגל למרחב המקומי אליו הגענו מהרצליה אה.

אמא שלי אמרה שרק אנשים לא ממש יציבים עוברים מהרצליה למקום לא ברור, "רק השם הרצליה זה מספיק". האמת שאני לא מכיר אנשים שעברו מהרצליה אה לראש העין מהזמנים שלנו אבל זהו שוב נתון ללא שום משמעות. ואז לפתע זה קרה בלי שום סימני התרעה מקדימים.  

פתאומית הבנתי איפה אנחנו גרים  

פתאום אחרי למעלה מיותר משנה שאנו גרים בשכונה קלטתי כאילו משמים ובעזרת מפה פשוטה שאנו גרים למרגלות אתר ארכיאולוגי מענין ובו מימצא חשוב המתחבר הכי טוב בעולם לסמל בית ספר. האוסטרקון של עזבת צ'רטה הוא ההשראה הכי טובה בעולם לבית ספר ולסמל המשלב אותיות אלף בית שממש הומצא פה במרחב הכנעני ישראלי פיניקי, ואל תתחילו איתי פוליטיקה מסובכת.  גם אני סבור שאנחנו בני המקום הזה והמצאנו את הדבר הכי חשוב במרחב התרבותי והוא האלף בית. וקצת על המקום ובליווי תמונות

גם לפני יותר משלושת אלפיים שנה גרו שם אנשים וכתבו משהו

הדבר המוזר יותר שעד לאותה  הצעה לסמל לא קישרתי את מקום מגורי לאתר הארכיאולוגי עצמו בראש הגבעה, למרות שבעבר למדתי עליו ואפילו ערכתי בו סיור לימודי עם פרופסור משה כוכבי ז"ל. מסתבר שהפנמה והטמעה היו בבחינת נכשל עבורי. אז קרה משהו ובום  טראח , הבנתי שאנו כלומר המשפחה הדי חדשה יושבים וגרים באותו מקום, בו היו לפני כמה אלפי שנים אנשים שכתבו וניסו לכתוב ולתרגל כתיבת אלף בית ממש כמו אותם ילדים המגיעים כעת, לבית ספר אפק ללמוד קרוא וכתוב. האם זו אצבע אלוקים?

וגם על הפעם הראשונה שלי במקום

נגה אלבלק המעצבת הכי נקיה 

כשהבנתי שאותו האוסטרקון כלומר שבר החרס העתיק ועליו חרוטות אותיות האלף בית העתיק יהיה כוכב הסמל שלנו, ביקשתי מגיסתי היקרה נגה אלבלק, אחותה של מינה וגם  תושבת השכונה שלנו בגבעת הסלעים לסדר את הסמל קצת מחדש ועם מעט שינוים. נגה אלבלק מעצבת גרפית עם סגנון צעיר, נקי ופשוט ואני מת על העבודות שלה הכי ביקום. חוץ מזה הבית שלה הכי נקי בעולם והיא היחידה במזרח התיכון שסוכני שואב האבק קירבי אמרו לה נחרצות, שהיא לא זקוקה לשום שואב אבק. זו עובדה ולא בדיחה חברים.

אימת החלל הריק וגם הצעה למתיחת פנים אחרי 20 שנה

בעבודה על סמל בית הספר המקורי והראשוני 1991 ,לא היה אז מקום רב לדימיון ובעצם הרוב היה די מוכתב ואפילו המנהלת דאז גב אריאלה סגל ,ביקשה תוספות שלדעתי הפכו אותו לעמוס מידי בפרטים. יש הקוראים לזה עדר סוסים ואני מעדיף את המושג אימת החלל הריק  וגם ליוונים הקדמונים היה פחד שכזה Horor vqaui  ,או אם תירצו ניתן גם להגיד טעם לא מעודן. 

כעת  נראה לי שהגיע  הזמן לעשות לסמל מתיחה  מודרנית ומעט מעודכנת. מתיחות ושיפורי מיקצים  הינם דבר מקובל בעולם העיצוב שתמיד ממציא עצמו מחדש. נגה עיצבה 4 סמלים טיפלה מחודשים וצעירים ואולי מישהו בבית הספר יחליט לעשות שינוי כלשהו. מה דעתכם?

הצעה לחידוש סמל בית ספר אפק 2014 עיצוב נגה אלבלק

עזבת צרטה  ויקיפדיה  

בית ספר אפק   

 אבן העזר  אוסטרקון  

רישום האוסטרקון מעזבת צרטה ראש העין 1200 - 1100 לפנה"ס

שביל אבן העזר ראש העין

האוסטרקון המקורי מעזבת צרטה במוזיאון ישראל ירושלים

למשמעות סמל בית ספר אפק

בית ספר אפק גבעת הסלעים ראש העין 2014

לאסי שבה הביתה

March 21, 2014 at 7:10am

הכותרת הזו היא לא שלי אבל אני מאד אוהב אותה. כילד אהבתי מאד את הסרט הזה וככה גם למדתי משהו על כלבים ונאמנותם לבעליהם ולסביבתם הטבעית. גם קצת על כלב הקולי. מתברר שהמשפט הזה יכול להביע המון ובהרבה תחומים.

לאסי חוזרת הביתה הוא במקור סיפור קצר שהפך למושג רב פנים ובהרבה מקומות

משפחת פוטוצקי היא משפחת אצולה פולנית. האוספים שלהם לא מוכרים לי!

אאורקה - הביטוי משמש, בהשאלה,לציון גילוי חשוב או תובנה חשובה ומפתיעה.

גרף פוטוצקי - ישורון , כתב מאמר נהדר לטעמי על בוב דילן והיום בו רצה להגיע להתנדב בישראל של פעם. מאד שמחתי שגרף פוטוצקי ישורון שב לכתוב ב MySay כי שמתי לב , שהוא קצת הרבה נעדר פה מהאתר, ולכן כתבתי לו במסר פנימי "כמה טוב ששבת הביתה גרף" ואיזה כייף לקרוא אותך שוב. אז פוטוצקי ענה לי גם במסר פנימי ובעברית רהוטה "שבתי הביתה? מה אני לאסי?" .

אליזבת טיילור ב"לאסי, שובי הביתה"

לאסי שובי הבייתה הסרט שאני בקושי זוכר ליד תחנת המשטרה בדיזינגוף

כשהיינו ממש ילדים אני זוכר הקרנות של סרטים במועדון בתל אביב. זה היה ליד המשטרה בדיזינגוף אבל ברחוב פנימי. נדמה לי בשיחזור מעכשיו ובאמצעות הרשת שזה ברחובות פקיעין וגריזים. ותודה לאמנון יצחקי ולאתר vtlv תל אביב הוירטואלית.

היום יש שם גינה ציבורית וגם מקום של אגודת אל סם.  תמיד היה שם צל של עצים וזה בסדר. היה שם משהו בסגנון של מתנ"סון קטן שגם שיחקנו שם בכדור והיו תמיד בעיות עם שכנים ושקט בצהריים וגם מקום קטן וצפוף שלעיתים הוקרנו בו סרטים. הדבר שהכי זכור לי מאז הוא מקרין הסרטים והבן שלו הנכה. האיש היה מגיע ברכב עם ציוד ההקרנה ותמיד בנו היה איתו. ילד נכה בשיתוק קשה בכל גופו שאביו היה נושא אותו בידיו מהאוטו ועד לכיסא ליד המקרנה עצמה. זה היה מחזה לא קל עם הנגישות של אז ותמיד כשאני רואה את סטיבן הוקינג אני נזכר בילד ההוא מפעם וזה היה לפני כ 45 שנה לערך.

פקיעין 9 פינת גריזים 2 - גינה ציבורית מתוך אתר תל אביב הוירטואלית VTLV

העולם על פי גרף

גרף מסתבר לא צריך טובות של אף אחד כי יש לו כבוד וממון , ואציל פולני לא לוקח כסף מאף אחד. אומרים שלגרף יש אוסף מדהים של מדליונים בנושא יודאיקה. זהו אוסף נסתר שאינו מוזכר בשום מקום. אני לא בטוח שזה נכון בכלל, וגרף בחיים שלו לא דיבר איתי על זה, למרות שבקטנה שמתי לב שהאיש יודע יותר מדי בתחום, וזה תמיד כאילו על הדרך. ככה זה עם אנשים מוכשרים שתמיד שומרים משהו קרוב לחזה ולא מראים לאיש. "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". שישאר ככה.

אציל או חציל?

כשאני שומע את המילה אציל פולני או בכלל את המילה אציל/אצילים ואפילו בהטייה או בסמיכות , אני מיד נזכר אוטומטית במילה חציל או חצילים. אם תרצו אז אסביר אבל נשאיר זאת לפוסט אחר. אז שבנו ללאסי הנהדרת וגם זו השבה למעונה. ועוד קצת על לאסי חוזרת הביתה שבסרט. לאסי שם זה תמיד שחקן (כלב) זכר ולא נקבה.

אגב ענין המסרים הפנימיים ומרכז התקשורת המובנה בו, נפלא לטעמי ואם מישהו חושב שהם חשופים אז תדעו שלדעתי אין סיכוי שכזה , ואולי מישהו מהמערכת יסביר זאת טוב ממני. אולי הם באמת זמינים ואנחנו חשופים בצריח?

הסָךְ של MySay וגם הסָךְ הכולל הכל

יש מספר אנשים באתר הזה שאני נוהג לקרוא אותם בקביעות ובעצם כל ההכרות שלנו היא באמצעות האתר הזה שבו אתם גולשים כרגע. אנחנו חברים לאותה ברכה/ צרה והיא הצורך להתבטא וגם לקרוא אחרים באותה פלטפורמה. זוהי בהחלט משפחה מזן חדש, לטוב או לרע. האם זו שותפות גורל או סתם משהו אקראי?

העולם הוירטואלי הישראלי (אם יש דבר כזה) הוא רחב. ניתן להגיע ללא מעט במות. קנאת אתרים תרבה כותבים מכל המינים והסוגים. גרף פוטוצקי- ישורון יכול לכתוב בהמון אתרים כי הם שם, וישמחו לארח אותו חינם אין כסף ואפילו בלי בטוח לאומי. גרף לא זקוק לכסף שלהם. למצוא צוות או חבורה זה כבר סיפור אחר. הצורך בקומונה של שותפים המסוגלים להכיר ולהריח אחד לשני הוא טבעי ואפילו אנושי.

הקיום של אתרים כאלה מורכב וכנראה מאד קשה, ובטח לא קל בהיבט הכספי. הסיפור של המגזין "אחר" של רון מיברג הוא דוגמא קלילה ולא בהכרח מעידה, אבל בכל זאת דוגמא. רון מיברג לטעמי הוא הוא הכותב הישראלי הטוב ביותר שאני הכרתי.

אני מציע למי שפה שינסה להביא לכאן עוד אנשים טובים כמוהו לפחות אם לא למעלה מזה ומכל גוני הקשת. ענין שיטוטי האתרים והסימון בהם באמצעות המקלדת הזכיר לי את הדבר הבא שאכן קרה גם לנו אבל לא רק.

כשהיינו ילדים שיחקנו בחולות על ...

כשהילדים שלנו היו קטנים רציתי שילמדו לנגן על משהו ולא חשוב על מה, העיקר פסנתר. עם ניר זה היה ממש קלי קלות והוא בעצמו שיחק עם האורגן והגיע לתוצאות נאות ביותר והכל כאמור לבד לבד. מספר זעום של שיעורים עם מורה פרטית מקסימה יוצאת חבר העמים, הספיקו לו והוא רצה רק לבד ובלי טובות של איש. ככה פשוט ונחוש ולדעתי קצת הרבה חבל , אבל העתיד עוד לפנינו. עם גילי זה היה די שונה והלכנו לשיעורים של קבוצת ימאהה - בתי ספר למוזיקה שפתחו אצלנו בגבעת הסלעים קבוצה עם מורה אמיתית בחדר בקניון השכונתי. ככה במשך עונה שלמה , שבסיומה הוזמנו כמו כל ההורים למופע הסיום ומה שמכונה "הקונצרט". באנו כל המשפחה יחד עם שאר המשפחות והתיישבנו במרתף המעט לא רחב ועם המיזוג הסביר. האווירה הייתה בהחלט חגיגית וכולנו נהגנו באופן תרבותי והולם, כי רבותיי אנחנו בקונצרט חגיגי של שיטת ימאהה - YAMAHA ,בגבעת הסלעים קניון הסלע , ראש העין סיטי.

"תנו לי בבקשה מוזיקה של חושך"

הקונצרט החל כשכל הילדים ביחד מנגנים כקבוצה ובהמשך כל אחד לחוד בקטעי סולו מורכבים, מי פחות ומי יותר. בטוח שהיה שם יונתן הקטן והגן, אבל עוד הרבה. היה שם מעניין למדי בכל הקונצרט ואפילו אהבנו זאת מאד כי אנחנו משפחה די מוזיקלית ואפילו אמא שלנו העידה על עצמה שהיא אוהבת מיוזיקלס ומופעי שירה ואופרה מורכבים, עם מריה קאלאס וגם פברוטי בסדר גמור , "ואבא שלכם רק סרטים עם מתח!". ולמרות זאת פרופסור חיים-חורחה לידרמן ז"ל מארגנטינה הקומפוזיטור המאד מוכשר היה מהמשפחה של אבא.

קליד אחד

אז חזרנו לקונצרט עם גילי פלה שלנו שהייתה אז די קטנה ומתוקה ואוטוטו היא בקרוב מהנדסת שנה רביעית , שמנגנת עם הקלידים על האורגניות של ימאהה. היה מאד מוזיקלי ונעים באותו הערב, למרות ששמנו לב שגילי שלנו ממש נצמדה לאחד הקלידים באופן די קבוע ובלתי מתפשר. קשה לי לזכור כרגע איזה מהם ,אבל נראה לי שזה היה משהו במרכז, בצבע לבן ואפילו הצליל שלו היה קבוע ובסדר. קצת משונה אבל לא נורא כי כל אחד והמוזיקה שלו. חשתי גאווה אצורה מהולה בסימן שאלה בינוני.

אאורקה

אז כשהקונצרט הסתיים בשירת התקווה בליווי כל הילדים והמורה הגאה בחולצה הלבנה והחגיגית , חיבקנו כולנו את גילי שהייתה מאד גאה עם חיוך מאוזן לאוזן. ככה גם עשו כל המשפחות והתחלנו לצאת מפתח החדר המוזיקלי שבעצם היה המקלט של הקניון. כשהיינו בחוץ לא התאפקתי ושאלתי את גילי שלנו בכל זאת למה היא נצמדה לאותו קליד ספציפי. גילי הסתכלה עלי בטבעיות ואמרה לי ככה."לימדו אותנו את כל הצלילים של הקלידים עם שני הצבעים ובכל המיקצבים והאקורדים. כל הילדים מנסים ומחפשים את מה שהכי מצלצל ונעים להם. בגלל זה משתמשים עם כל האצבעות כי הם עוד מחפשים. אני כבר מצאתי את הצליל שלי." תפנימו אני כבר מצאתי!

בית וירטואלי וגם אתם מוזמנים ואין צורך לבקש הזמנה או תיאום!

מבחינתי MySay הוא בית אמיתי. בית שנעים לי להיות בו ומהרבה סיבות. בית לפעמים לא מחייב המולה קבועה או חיבוקים ונשיקות ברצף . מספיקה ההרגשה ואפילו הריח. איןלי שום רצון וצורך לכתוב במקומות אחרים. לקרוא במקומות אחרים זה בסדר. האתר הזה טוב לי ומספק אותי מכל הבחינות. מצאתי אותו על המכה הראשונה ודי. פה זה הבית שלי בעולם התקשורת הוירטואלי וזהו.

פורסם לראשונה במגזין של קובי לידרמן באתר MySay  שחדל לפעול ומנוחתו עדן

למה אנשים משנים את שמם?

March 20, 2014 at 3:04pm

הרבה אנשים שינו את שם משפחתם ולכל אחד יש סיבה מוצדקת משלו ויש על זה הרבה הלצות וכולן מהחיים. לעיתים זה נראה לי ככה ככה אבל מי אני שאקבע למישהו משהו ובטח לגבי השם שלו. מסכנות הבנות המתחתנות ומקבלות שם מבלי שביקשו. מעולם לא חשבתי לשנות את השם שלי ויש מצב שאעשה זאת במידה ויציעו לי הרבה בתמורה ,אבל זה כנראה לא הולך לקרות.

פעם חשבתי שהשם הכי ישראלי שיכול להיות זה עוזי רימון. בינתיים שיניתי את דעתי. אני לא חושב שזלמן אושוויצקי זה יותר עדיף אבל יעקב בן שמואל זה נראה לי בסדר גמור. אגב מכירים את פנינה בת צבי מהבוקר של 103 אז נדמה לי שפעם שמעתי אותה מספרת שהיא שינתה את שמה באופן מאד מקורי. קודם קראו לה פנינה ליפמן בן צבי והיא החליטה שהיא בת ולא בן ולכן מאותו הזמן קוראים לה פנינה בת צבי וזה נשמע לי נפלא והכי מקורי שיכול להיות.

י.י. אפשטאגרודניאקובסקי

אני זוכר שפעם קניתי מטבעות ממישהו עם שם בלתי אפשרי בעברו. קראו להם פעם אפשטאגרודניאקובסקי. לא האמנתי בליבי שזה שמו כי איש לא מסוגל להגיד שם כזה בטח שלא במצבים חריגים.  כעבור זמן הוא בא אלי עם שלט דוגמית במתנה שהיה אצלו בכניסה ועד עכשיו אני לא מאמין שיש אפשרות לשם כזה ואולי זה שוב מתיחה מהחיים עצמם. 

כשהורי ואחותי דבורה עלו ארצה רישום שמם במשרד הפנים היה לדרמן בלי יוד. טעות פשוטה ועל קוצו של יוד. אמא שלנו בשלב מסוים החליטה לשנות לשם האמיתי כי לידרמן תמיד היה עם יוד וגם מצלצל יותר טוב וכל קרובי משפחתנו המעטים מצד אבא שלנו הם גם לידרמן. אבא שלי היה עקשן ואמר שאם עשו טעות שהם יתקנו והוא משאיר ככה ושבמשרד הפנים יתפוצצו וכפרה על ה 60 שקל שעולה השינוי. עד יומו האחרון היה אבא שלנו לדרמן בתעודת הזיהוי ולידרמן בשאר המקומות. תמיד אפשר לטעון שיש חיריק בלמד.

בזמן שהיה שוטר סיפר שבן גוריון טירחן לכל העולם לשנות לשם עברי ובאחד המסדרים אמר גם לו לעברת. נדמה לי שאבא שלנו ענה שהוא צריך לקבל אישור מהוריו כי הם בעצמם לא שינו.

הדרכון של דוד בן גוריון ופעם דוד גרין תירוש מכירות פומביות