אבי אבנר הוא האדם השלישי שלא הכיר את הצרוף הקדוש "בנון ישלם". לפניו שמתי לב שגם אפי שחק ואפילו אליעזר מורב התקשו ממש על אמת עם הציטוט הזה. כל זה אומר דרשני וזו בעיה חמורה ביותר שאנשים בוגרים ,רצינים ואפילו משכילים שנולדו בישראל ,לא נחשפו למושג המדהים הקרוי בנון ישלם. יש פה לדעתי כשל בסיסי במערכת החינוך אם לא למעלה מזה.
הפעם הראשונה עם בנון ישלם
בפעם הראשונה שישבתי עם אפי ואליעזר בחומוס משואשה שברחוב פינסקר, זרקתי לאויר את המשפט הזה בנסיבות לא ברורות. האמת שאני כבר לא זוכר בדיוק ואולי זה היה באחד מהדיונים המתישים ,בנושא בטר פלייס והרכב החשמלי עם "התותח" שי אגסי והחליפה מהבר מצווה. שמעתי וראיתי ששני מהנדסים מדופלמים ,לא מבינים מה אני רוצה מהם למרות שהכל היה ממש בעברית לעם. אז אני הקטן באלפי מנשה וגם מראש העין, הסברתי להם ככה בקטנה ואפילו הפנתי אותם לאחים גוגל ולהפתעת כולנו כמעט הכל היה שם ואולי היום יותר מקודם. ציטוט לא תמיד מסביר באופן כולל ואם היו לנו הסברים פשוטים בחיים ,אזי לא היינו נזקקים לאלימות ומלחמות.
הפעם השניה
היום נתקלתי בזה שוב. מתברר שגם אבנר אבי האוצר והצייר לא מכיר בכלל את בנון. זה קרה אחרי שפייר לביא אנטרפרייז הגיב לפוסט שלי על אלברט שניצל בזו הלשון "אני מציע לך להוציא לאור ספרון עם הסיפורים המעניינים שלך ולתת אותו במתנה ללקוחות הנאמנים שלך לקראת חג הפסח". אז אחרי המחמאה המחממת והמחשבה על ההמחאה שיעלה התענוג ,שאלתי ומי ישלם? בנון ישלם? הרגשתי שאיש לא ירד לאמצע דעתי. זה כאילו אתה מדבר על פריילוף.
חוזר מנכ"ל
החלטתי ברוב קולות מוחלט של עצמי ואנוכי, לעשות מעשה ולהסביר את הנושא על כל המשתמע מכך כפי שאני מכירו ומהזווית שלי. אתם רשאים לקבל, לדחות, לצחוק ואפילו לבכות כי הכל מותר ואפשרי, והעיקר שהמושג הזה יחקק אצלכם בראש כי ככה נהיה כולנו אולי במקום אחר. המשפט האחרון ממש לא רציני אז שוב תשכחו ממנו. תודה.
אם דלית שטאובר (פילאטר) הייתה עדיין מנכ"לית משרד החינוך והתרבות הייתי מבקש ממנה להוציא חוזר מנכ"ל ובו יום מיוחד שיוקדש במערכת החינוך לעניין בנון ישלם. דלית שבאה ממשפחה של מצילי ים אמיתיים וגרה פעם בצמוד לחוף הים של תל אביב, תדע בוודאות כיצד לשלב את עניין בנון ישלם וחוכמת החיים הנדרשת מתלמידי מערכת החינוך לעתיד. הילדים האלה הם ילדינו ושומה עלינו להכינם לחיים ואפילו באמצעות סרט מסוג מציצים.
פעם בשדרות נורדאו היה מלון שרתון טל 44111
כל הזכויות שמורות לצלם י. קלטר sheraton hotel
פולחן המציצים
הסרט מציצים של אורי זוהר ואריק איינשטיין וחבורתם הוא משהו משהו. כשהסרט צולם הייתי נער אחרי בר מצווה ואת כל זירת הצילומים והאירועים הכרתי היטב. זה התחיל מהחוף עצמו על דמויותיו האמיתיות כמו גם נקודות אחרות שכולן היו בקילומטר רבוע לכל היותר ואולי פחות. נדמה לי שאותו מזנון/בית קפה עם אלטמן הזקו היה ממש מול עירוני ה' התיכון שלי והיום זה מגרש חניה קטן על רחוב שער ציון 11 פינת הירקון 309.
הסרט מציצים בשבילי הוא יותר מקאלט, כי היום אני מוצא בו עוד דברים. ראינו אותו בקולנוע פריז הרבה פעמיים בחצות וגם את מופע הקולנוע של רוקי. היינו כבר בכיתות הגבוהות ואולי כבר חיילים ואחרי צבא. את ההקרנות בטלוויזיה אני לא מחשיב בכלל. כשהסרט היה מתחיל היו כאלה שהיו מלווים אותו בעל פה מבלי לפספס שורה.
אם משהו באמת טוב אז לא מפסיקים למצוא דברים ולעיתים אפילו מתחילים לדמיין ולהמציא הסברים. נדמה לי שאני מכיר את הסרט של אריק ואורי בהחלט טוב ויותר מהממוצע הסביר. גם את סביבת הסרט אני מכיר ואולי אפילו טוב יותר מאורי ושות' כי גדלתי שם וזו הסביבה הטבעית שלי. הם מהפקת הסרט היו חצי אורחים בשכונה שלנו בחוף שרתון הישן והיום מציצים, כי הם במקור קצת יותר דרומה אבל אל תעשו סיפור מכמה מאות מטרים כי לא כל דבר חייב להיות ברזולוציות הכי גדולות. אין לי כוונה לסקר את הסרט ובכל זאת כמה מילים על הסצינה שבה אומר אלטמן הזקן האבא של אלטמן הקטן בסרט את המשפט עם אותו בנון. יש המון משפטים השווים ציטוט ותעשו זאת בעצמכם.
מרדכי בן זאב 1916 - 2010
מוטק'ה בן זאב הוא אלטמן
הקטע עם בנון במציצים הוא קטע בו אריק ואורי מנסים לשכנע את אבא של דורי בן זאב (אלטמן הזקן) להפוך את המקום שלו (המזנון) למשהו יותר מתקדם מאותו בית קפה של פעם. הם מדברים על שיפוץ כלומר רמונט של המקום עם מוזיקה של ג'ון לנון ואולי עוד דברים מתקדמים שיביאו קלינטים. הפרוטוקול הזה כבר מוכר לאלטמן הזקן. הם כבר העלו את הדיבור הזה, והוא אומר להם "רמונט עולה כסף ומי ישלם את הרמונט וההוצאות? מי ישלם? בנון ישלם? נו באמת.." וזה הקישור לזכרו של מוטק'ה בן זאב שערכה המשפחה ויש פה גם את בנון ישלם
בנון ישלם מהווה התנהלות מחושבת ואחראית
המשפט הזה בנון ישלם יש בו מבחינתי לפחות התנהגות מחושבת. בתיאוריה אני ממש מחובר לזה כי מרדכי בן זאב (וולפסון) הוא מהדור של אנשים שממש הכרתי את התנהלותם ודיבורם ולעיתים אפילו ביידיש אבל גם בשפות אחרות. האנשים האלה הם בערך בגיל של הורי וטיפה יותר. ברובם הם היו מאלה שלא קפצו מעל הפופיק וידעו לעשות חשבון בראש וגם עם דף ועיפרון ובלי אפליקציות. נדמה לי שהדור הזה ברובו לא היה במינוס בבנק.
היום אני ממש רוצה להיות כמותם אבל בפועל ממש זה לא קורה לי. אני יודע שאולי זה נשמע גלותי אבל לא איכפת לי שתחשבו כך כי התנהלות שקולה לא הזיקה מעולם לאיש, למשפחה, לעסק , ואפילו למדינות ותאגידי ענק. מי שלא מבין את המושג בנון ישלם יעשה הרבה שטויות ומספיק להכיר את המספרים לגבי עסקים הנפתחים בעיקר בתחום האוכל ובהמשך נסגרים ואפילו קורסים על בעליהם ולהרבה זמן. מי שמכיר את בנון ישלם אולי יעשה פחות שטויות ולדעתי חובה ללמד את המשפט הזה יחד עם עוד דברים טובים. בתיאוריה הכל די פשוט חברים ולא תמיד יהיה מי שישלם על השטויות שלכם ושלי, אפילו לא בנון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה