נח לידרמן היה איש צדיק. ככה לדעתי למרות שאין לי מושג איך בוחנים צדיק גלוי או נסתר. כילד ידעתי בלבי שנח לידרמן הוא אחד מל"ו צדיקים המקיימים את העולם בזכות מעשיהם הטובים ומבלי שנדע, למרות שהוא גר בחיפה ואפילו בנשר/תל חנן ויש מצב שראיתיו פחות מעשר פעמים בכל חיי וחייו. הפעם האחרונה הייתה בדרכו האחרונה יום קבורתו. אבא שלנו אמר לי שחייבים ללכת וככה עשיתי. מנשה פנירי צאצא ליוצאי בבל מבית ראשון אומר, שזהו חסד של אמת, ואני לא מתווכח עם מומחי אבלות ומודיעי בשער, של נפטרים באמצעות מיסרונים בארבע לפנות בוקר. מתי תומצא האפליקציה הסוטרת למודיע מרגיז?
המלאכה היא המלוכה
נח לידרמן נולד בשנת 1906 בווהלין. גיוסו לצבא הרוסי כמומחה חבלה השאיר אותו בחיים. כל בני משפחתו נספו בדומה לרבים רבים מאזור ווהלין. נח לידרמן היה בן דוד של אבא שלנו ושניהם היו היחידים שניצלו ממשפחת לידרמן המורחבת. נח לידרמן היה חרש עץ ואם תרצו אפשר להגיד נגר. ידע לעשות בעץ כל דבר. בעל מלאכה שלדבריו הוא בעל המלוכה. נח מנגר גם דלתות וחלונות וגם ריהוט. גם תיקונים ובכלל מה שתרצו. מעולם לא ראיתיו בעבודתו כי לא הגעתי לנשר תל חנן כשעוד עבד. אני זוכר אותו כאיש מבוגר וכנראה כבר בגימלאות כשהוא מבקר אותנו בתל אביב וגם בשמחות משפחתיות. עם אבא שלנו דיבר יידיש ואני הגוי הקטן רק יכולתי לנחש על מה דיברו כי מי שלא יודע יידיש הוא באמת גוי. נדמה לי שזה גם מה שאמר פעם ביבי לצדיק ההוא שאהב במבה והיה צריך לדעת אישה גם בגיל תשעים פלוס פלוס. נדמה לי שההוא הצדיק ההוא לא ידע יידיש אבל בטוח שהיה צדיק עולם על אמת. יום אחד אספר עליו אחלה סיפור אבל ממש קצר ולא היום בבקשה.
נח ושמואל לידרמן דיברו כנראה על המשפחות של אז וגם על המשפחה של היום והמחר, ועל עוד כל מיני דברים שיהודים מדברים. לא חושב שהיו להם סודות.
יהודים נפטרים ועוברים לעולם האמת כל השאר סתם מתים
נח לידרמן ידע שבני אדם חיים ובסוף נפטרים. זוהי דרכו של עולם ובכל המקומות. ככה זה היה תמיד. נח ידע גם שבמקום בו הם גרים אין בית עלמין ואת המתים קוברים במקום מרוחק וזה לא יאה ולא יפה ואפילו לא ראוי, וחייבים לעשות משהו כי המתים כבר אינם אבל למה להרוג את המשפחות החיות והיקרות בדרך ארוכה. הניסיונות המקומיים בסביבה הקרובה לא עזרו. אמרו לו שבחלונות הגבוהים שם קובעים והחלונות הגבוהים זה בירושלים עיר הקוידש. איפה בדיוק בירושלים? הסבירו לו שזה ככה וככה וקוראים לו לאדון הממונה ככה וככה. אז נויח לידרמן לקח אוטובוס מנשר לחיפה ומחיפה לתל אביב ומתל אביב לירושלים ואולי בעצם נסעו ברכבת ואני רק שומע ומזכיר לכם שאפילו לא נולדתי בכלל אז והנה הוא שם ואפילו הגיע לאדון במשרד הדתות או הפנים וזה מי שהאחראי למתים והנפטרים במדינת ישראל. נפטרים זה יהודים כשרים וכל השאר זה כל השאר שסתם מתים ויש אפילו שמתפגרים רחמנא ליצלן.
יודלה נוסע עם אבא נח לעיר הקודש ביום חורפי
יהודה לידרמן הוא הבן הבכור של נח ואסנת לידרמן ז"ל. יש לו שתי אחיות בשם רחל ושושנה שבשבילי הן צדיקות על אמת ושיזכו לשנים טובות.
לפני 60 שנה הוא נסע עם אבא שלו לירושלים. הוא זוכר זאת היטב. זה היה יום חורף ואפילו גשום. הוא היה אז ילד בן שש הנוסע יחד עם אביו לסדר אישור לבית עלמין בנשר תל חנן. יהודה לידרמן יודע עברית אבל גם יידיש. יודלה הוא ממש לא גוי ותמיד היה שובב גדול וגם בעל גוף. יש ימים שאני מקבל ממנו עשרות מיסרונים (פחות ממאה) ונראה לי שזה מעיד על בעיה, אבל בבקשה לא היום נפתור זאת. יהודה גם נוהג לספר לי דברים על המשפחות שלנו ואני מאד מקווה שהוא לא מספר לי סיפורים. אני בטוח שכל מה שיהודה מספר זה אמת לאמיתה ומגיע ממה ששמע בבית שלו מהוריו.
סצינה ראשונה בסרט עתידי
אם הייתי צריך להתחיל סרט על נח לידרמן זצ"ל נדמה לי שהייתי מתחיל אותו בסצינה הזו כשהוא בדרך לירושלים עם הבן השלו יהודלה.
אז נח לידרמן עם הכובע ומתחת גם כיפה גדולה ותמיד גם היה הולך עם סל ואפילו שניים לצורך האיזון ובהם דברים שאולי צריך לחלק לכאלה אחרים, ואני לא יודע בדיוק כי מעולם לא פתחתי והסתכלתי לו פנימה בסלים. תמיד גם הייתה בכיסו קופסת מתכת עגולה ובה סוכריות. סוכריות זה תמיד טוב וככה הפה לא יבש ולא משעמם ללשון. זה גם מפיג שעמום וריח לא טוב.
כעת נויח בירושלים אצל הפקיד הראשי האחראי לקבורה של המתים בארץ הקודש. נח אומר לפקיד שחייבים בית עלמין במקום. אי אפשר יותר להגיע לחיפה הרחוקה. הפקיד אומר שאין כסף למדינה וצריך לחכות. בינתיים באו עוד פקידים לראות את נח לידרמן שבא במיוחד מנשר תל חנן בשביל להקים בית עלמין חדש במקום למתים החדשים.
שותים תה כשר בירושלים
הפקידים שותים תה וגם נותנים לנח לשתות למרות שנח לא אכל ולא שתה אצל כל אחד, כי הכל צריך להיות כושר ויושר אבל במשרד הדתות יש הרבה בעלי זקנים ובטוח שזה כושר ויש תעודה של איזה רב שתרצה, כי הם נותנים את התעודות האלה וגם לוקחים קצת כסף בשביל זה. כל תעודה עולה כסף. תעודת פטירה לא עולה, אבל חייבים להגיע לחיפה וזה קשה וצריך בית עלמין. הפקיד הראשי לא משתכנע. אין להם כסף וכל ההסברים לא עזרו. אפילו ביידיש זה לא עבד. ואז נויח לידרמן קם ועמד ונח היה יהודי לא קטן וגם לא רזה והסתכל על הפקיד הראשי ואמר בקול רם ואפילו ביידיש. אני רוצה לדבר פה עם השר הכי גדול ולא יעזור לכם כלום. יהיה בית עלמין בנשר תל חנן. ואז הוא הלך לחדר הגדול של השר חיים משה שפירא ונתן את הנאום שלו ולדברי יהודה זה היה אפילו ביידיש וגם בעברית. תמיד שילוב של שפות נותן שוס ותזכרו את ה "שלום חבר" של החבר שלי ביל שפעם היה מושל בארקנסו וממנו למדתי שמציצה הגונה היא לא סקס מלא.
נח לידרמן בירושלים נושא נאום חשוב
"יש בעל בית בעולם הזה וגם בעולם הבא. תזכור שיש בעל בית. היום אתה פה ומחר אתה איננו. אתה מבין את זה?! חייבים בית עלמין בנשר/תל חנן. אנחנו לא רוצים כסף ולא הבטחות. צריך אישור בכתב וכל השאר אנחנו נסדר." והפקיד המכובד קצת נבהל ואז קם וניגש למזכיר הראשי וכתב פתק וככה הבינו כולם שנח לידרמן הצדיק צודק ויהיה בית עלמין חדש במקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה