הדואר הסודי של תל-אביב הדבר נראה אך טבעי לנצל את ההזדמנות בכדי לספר שני סיפורים קטנים אך בעלי משמעות רבה בתולדות הדואר של תל אביב. שני סיפורים שהציבור הרחב יודע מעט מאד עליהם אך מאד מאפיינים את הרוח של העם והנוער בתל אביב.
בשנותיה הראשונות של גמנסיה הרצליה בתל אביב, לקח על עצמו מועדון התלמידים "אגודת הרצל" את המשימה להקים את הדואר העברי הראשון בתל אביב. לא היה אז ולו בית דואר אחד בתל אביב, אף כי ביפו פעלו מספר בתי דואר הטורקי, הרוסי, האוסטרי והצרפתי. אלו לא מצאו עניין בהקמת סניף דואר בתל אביב החדשה והסתפקו בהצבת שורה של תיבות דואר על קיר בית הסמוך להצטלבות פסי הרכבת ברחוב הרצל. בסוף קיץ 1912, בפרוס עונת החגים נוספה תיבה חדשה לצד התיבות הקימות, צבועה הייתה בצבעי כחול לבן ועליה מגן דוד והכתובת "דואר עברי", שלט שהוצב ליד התיבה הצהיר: "כל המכתבים, אשר יונחו בתיבה זו וישאו בולי קרן קימת לישראל, יועברו לתעודתם ע"י חברי אגודת הרצל" (הייתה זו הפעם הראשונה שתוויות של הקרן הקיימת שימשו כבולי דואר). לאחר יום הכיפורים 1914, המושל הטורקי של יפו הורה על הפסקת פעילות הדואר
של גמנסיה הרצליה תוך איומים על מפעיליו. מעט מאד מכתבים וגלויות שרדו מהדואר העברי המוקדם הנ"ל, הגלויה המוצגת כאן היא אחת מהם.
ברכת שנה טובה שנשלחה בחגים של שנת התרע"ד (1913) ע"י אסתר טרגוביצר לחברתה גאולה שרתוק. הגלויה מבוילת בבול קרן קימת ומחתמת ע"י החותמת של "אגודת הרצל". ב. ב29 ביוני 1946 עצרו הבריטים את מנהיגי הישוב העברי בארץ ישראל, מה שלימים נקרא "השבת השחורה" וכלא אותם במחנה המעצר "לטרון". הם האשימו בפעילות נגד המנדט הבריטי והיחידות הבריטיות בארץ ישראל. עוצר של יום עד שלשה ימים היה מחזה די רגיל בתל אביב של אותם ימים, התושבים הורשו להצטייד במזון ובמצרכים חיוניים במשך שעה אחת ביום. הרחובות היו חסומים במכשולים של גדרות תיל ונשמרו ע"י חיילים בריטים. העוצר של קיץ 1946 היה שונה. הבריטים נקמו בישוב על סירובם של המנהיגים לשתף פעולה והטילו על תל אביב והשכונות הקרובות עוצר בלתי מוגבל בזמן. הבריטים הציבו מחסומים וטנקים בכל יציאה וכניסה אפשרית לעיר ולמעשה מנעו כניסה ויציאה של אזרחים באזור העוצר. בנקים מוסדות ציבור ובתי דואר נסגרו, אוטובוסים ואמצעי תחבורה אחרים נעצרו ולאף אחד לא היה מושג כמה זמן ימשך העוצר. כאשר הוכרז העוצר התכנסו הארגונים היהודיים בכדי לדון במצב.
של גמנסיה הרצליה תוך איומים על מפעיליו. מעט מאד מכתבים וגלויות שרדו מהדואר העברי המוקדם הנ"ל, הגלויה המוצגת כאן היא אחת מהם.
יפו תל-אביב בשביל גאלה שרתק שנת התרע"ד
ברכת שנה טובה שנשלחה בחגים של שנת התרע"ד (1913) ע"י אסתר טרגוביצר לחברתה גאולה שרתוק. הגלויה מבוילת בבול קרן קימת ומחתמת ע"י החותמת של "אגודת הרצל". ב. ב29 ביוני 1946 עצרו הבריטים את מנהיגי הישוב העברי בארץ ישראל, מה שלימים נקרא "השבת השחורה" וכלא אותם במחנה המעצר "לטרון". הם האשימו בפעילות נגד המנדט הבריטי והיחידות הבריטיות בארץ ישראל. עוצר של יום עד שלשה ימים היה מחזה די רגיל בתל אביב של אותם ימים, התושבים הורשו להצטייד במזון ובמצרכים חיוניים במשך שעה אחת ביום. הרחובות היו חסומים במכשולים של גדרות תיל ונשמרו ע"י חיילים בריטים. העוצר של קיץ 1946 היה שונה. הבריטים נקמו בישוב על סירובם של המנהיגים לשתף פעולה והטילו על תל אביב והשכונות הקרובות עוצר בלתי מוגבל בזמן. הבריטים הציבו מחסומים וטנקים בכל יציאה וכניסה אפשרית לעיר ולמעשה מנעו כניסה ויציאה של אזרחים באזור העוצר. בנקים מוסדות ציבור ובתי דואר נסגרו, אוטובוסים ואמצעי תחבורה אחרים נעצרו ולאף אחד לא היה מושג כמה זמן ימשך העוצר. כאשר הוכרז העוצר התכנסו הארגונים היהודיים בכדי לדון במצב.
ישיבת ההנהלה של הקרן הקיימת נקראה בדחיפות. בישיבה זו מר וויץ שהיה ממונה על מחלקת הנוער של הקרו הקיימת, הציע שתנועות הנוער בתל אביב יקימו שרות דואר אשר ימנע את נזקי העוצר בתל אביב וסביבתה, החברים יעבירו דואר והודאות על אופניים בעיר תל אביב וסביבותה, וע"י כך ישמרו על שרות חשוב לקהילה בזמן העוצר. מר קמיני, יושב הראש של הקרן הקיימת בארץ ישראל הביע את חששו, וצפה את התנגדותם של השלטונות הבריטים אם וכאשר הדבר יתגלה, כתוצאה מהתחרות בשרותי הדואר הרשמיים, אך למרות דעה זו אושרה ההצעה. כבר באותו ערב מר וויץ החל לארגן את "הדואר העברי" שנקרא "קשר הנוער". באותו זמן היו בתל אביב 16 תנועות נוער, אשר כולן פרט לצופים, היו מסונפות פוליטית. היו 42 קבוצות נוער (קינים) מפוזרות על פני העיר תל אביב שאמורות היו לתפעל את שרות הדואר. כל קבוצה הייתה מרכז, "משרד דואר" אשר קיבל וחילק דואר. על חברי הקבוצה הוטל לידע את התושבים באזורם על השרות החדש . כל המכתבים צריכים היו להיות מבוילים בבולי קרן קיימת, לשליח תמיד יהיו עמו 5 עד 10 בולי קרן קיימת בערך של 10 מיל כל אחד. מכתבים אלו היו מוחתמים בחותמת גומי של מחלקת הנוער של קק"ל "מועצת הנוער- למען הקרן הקיימת לישראל- תל אביב".
לאחר מספר ימים נקרא מר וויץ למשרדו של מנהל הקרן הקימת אשר ביקשו להפסיק את "המשחק" הזה של חלוקת הדואר, היות והדבר נודע לבריטים והם מאימים לעצור את המארגנים. מעט מאד מכתבים שרדו משרות הדואר של הנוער ב-1946 בתל אביב, ואחד מהם מוצג כאן. כמו ב 1914 כך גם הפעם, הטילו השליטים את מרותם וחוקיהם בכדי לשמור על המונופול של הדואר וגרמו לנוער בתל אביב לנטוש מעשה פטריוטי.
”קשר הנוער" מכתב "אקספרס" משנת 1946 אשר העבר ע"י תנועות הנוער בתל אביב מבויל בבול קק"ל 50 מיל ומחתם בחותמת "מועצת הנוער – למען הקרן הקיימת לישראל – תל אביב" ממוענת לצפון תל אביב
לכבוד צבי הרמן צפון תל אביב רח' גורדון 19
”קשר הנוער" מכתב "אקספרס" משנת 1946 אשר העבר ע"י תנועות הנוער בתל אביב מבויל בבול קק"ל 50 מיל ומחתם בחותמת "מועצת הנוער – למען הקרן הקיימת לישראל – תל אביב" ממוענת לצפון תל אביב
"אוסף אלכסנדר" במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות – מוזיאון ארץ ישראל רמת אביב צבי אלוני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה