מולי אופיר היה פעם קיבוצניק. אני לא יודע מה היה תפקידו בכוח הקיבוצי, אבל יש בהחלט מצב שעבד בפלחה. המון שנים אין לנו קשר ואל תשאלו למה כי ככה זה בחיים ולא תמיד יש הסבר מושכל. שמוליק גר עם הוריו, אחיו עמוס ואחותו נילי בקיבוץ עמיר בצפון הארץ. לאמא של שמוליק קראו מרים (מניה) והיא נולדה באותה עיירה חקלאית בווהלין שבה גם נולד אבא שלנו. אחותי אראלה זוכרת אותה לטובה וככה גם את הגלידה שידעה להכין. הוריו של מולי אופיר עלו ארצה לפני השואה ואפשר גם להגיד חלוצים. שמוליק בערך בגיל של המדינה ופה בתמונה הוא ממש במרכז. זה עם הפרפר והחולצה הלבנה זה אני. אראלה אומרת שהתמונה מעין שמר.
עם מולי אופיר במרכז מקיבוץ עמיר
אני עם הפפיון
אני עם הפפיון
פעם מולי הקיבוצניק מעמיר התארח אצלנו בסוקולוב 93 בתל אביב. הייתי ילד בבית הספר היסודי ואיני זוכר בדיוק את הכיתה. מולי אופיר היה מאד דעתן ואפילו ג'ינג'י של השומר הצעיר, אבל אז לא הבנתי באידיאולוגיות של קיבוצים. שמוליק רצה לראות ולהבין, מה לומדים בבתי הספר בעיר הגדולה. הבאתי לו את הספר ממנו למדנו וזה היה מקראות ישראל שהציורים שם היו מאד נחמדים. מולי ביקש ממני לקרוא ונדמה לי שקראתי ממש בסדר. אני לא זוכר על מה היה מדובר אבל היה שם משהו על ביצות וחלוצים ואז הגענו למילה פלאחים ערבים ברבים או ביחיד. שמוליק שאל אותי "מה זה פלאח?" לא יודע מה חשבתי אז ומה עבר לי בראש ולא בטוח שעניתי בכלל. אז שמוליק עזר והסביר לי שפלאח זה עובד אדמה, איכר ואפילו חקלאי בשפה הערבית.
מקראות ישראל 1965
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה