יום שלישי, 11 באוקטובר 2016

תמונה עצובה

April 14


את התמונה הזו קניתי בשוק בדיזינגוף. לא היתה לי סיבה מיוחדת אבל היה שם משהו שמשך אותי והכסף זה ממש גרוש וחצי. לא ידעתי כמעט דבר אבל בהמשך התגלו הרבה דברים בעזרת אנשים והרשת.
יש פה תמונה של חתונה מפעם עם כיתוב קליגרפי מדהים לפחות בעיניים שלי. אני ראיתי שיש פה עצב והכל בעיני המתבונן. יש תמונות שאולי מספרות את העבר ואפילו מצליחות אולי לחזות את העתיד הכואב. בני זוג די מבוגרים וגם עם כיתוב מאחור ביידיש שלא הבנתי במדויק. מזכרת מחתונתם.
כעבור פחות משנה נהרג ישראל גלס ז"ל.
 תמונה בשוק בדיזינגוף מה הם חושבים? 
מה אתם חושבים?
שושנה וישראל גלס כפר עציון 1947 ארץ ישראל

ביידיש: צום אייביקן אָנדענק! 
שיק איך אונזער בילד. מיינע 
אומפֿאַרגעסלעכע פֿריינד: פֿיר פֿרוי 
פֿ. ברגמן . און זוהן. 
שושנה וישראל גלַס
כפר-עציון 12.10.1947 ארץ-ישראל


בתרגום לעברית: כפר עציון 1947 ארץ ישראל שושנה וישראל גלס נישאים
למזכרת עד! שולחת אני את תמונתנו. ידידַי הבלתי-נשכחים: לגברת ברגמן והבן. 
שושנה וישראל גלַס כפר-עציון 12 לאוקטובר 1947 ארץ ישראל
ותודה לבלה בריקס קליין



להלן על ישראל גלס מתוך אתר ההגנה
ישראל גלס
בן שפרה ואברהם נולד בפולין בי"ב בחשוון תרס"ט , 6/11/1908 שרת ביחידת הנוטרים יחידה: חבר כפר עציון נפל בקרב בד' באייר תש"ח , 13/5/1948 במלחמת העצמאות מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון באזור ירושלים והסביבה מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל אזור: א, חלקה: 18, קבר: 90.
מ.א. 0172375 בן 39 בנפלו
קורות חיים: בן אברהם ושפרה. נולד בתאריך י"ב במרחשוון תרס"ט (6.11.1908) בפודקאמין ליד ברודי אשר בפולין. יחיד להוריו. בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה נדד עם הוריו לווינה. נפגש עם ראשוני העלייה השלישית וקלט לראשונה את רעיונות התנועה הציונית. בשובו לעיירתו סיים את חוק לימודיו בבית-הספר העממי ובעודו נער הצטרף ל"צעירי המזרחי". יצא להכשרה חקלאית בוונגלרקה, שליד ברודי, ועבד במטעי סלק הסוכר. כאשר חלק מחברי הכשרתו עלו ארצה התכונן אף הוא לעלות אתם, אך בגלל התנגדות הוריו נאלץ להישאר בפולין. לאחר שנת תרפ"ט הצטרף אל חבריו שהקימו מחדש את סניף "החלוץ המזרחי" ואת תנועת "בני-עקיבא" בעירו. היה נאמן לתנועה בגולה וער לכל הנעשה בארץ והיה בקי בכל המתרחש והמתחדש בתחומי הבניין והיצירה. בשנות תרצ"ג-תרצ"ד (1933-1934) יצא שוב להכשרה בקיבוצי "החלוץ המזרחי" בבז'ז'ני פוטוטורי ובקריסטינופול. בחורף 1938 עלה ארצה לאחר מאבק קשה עם הוריו שניסו למנעו מכך. בבואו ארצה פנה מיד ל"קבוצת אברהם" אשר בכפר-פינס, עבד בפרדס, בכביש, במשקי החקלאים בגבעת-עדה, חדרה וכפר-הרא"ה. הגזירות על העליה בימי שלטון המנדט הפרידו בינו לבין חברתו אשר נשארה לפי שעה בגולה. בפרוץ המלחמה נדדה לרוסיה. פירוד זה גרם לישראל סבל רב אשר נשא אותו בדומיה. כשעלתה הקבוצה להתישבות בהרי חברון היה מראשוני המתישבים בכפר-עציון. רוב הזמן שימש כנוטר. לסירוגין השתתף בעבודות המשק, ביער, ובבניין. מילא כל תפקיד בדייקנות ובמסירות. בסיון תש"ז הגיעה חברתו ממחנות הפליטים בגרמניה והם הקימו בית משפחה. הוריו ושאר בני המשפחה נספו בשואה. בתקופת המאורעות מילא חובותיו בשמירה ובביצורים. בימי ההתקפה האחרונה היה בעמדה מס' 1-ליד שער כפר-עציון. נפצע שעה קלה לפני פריצת השער על-ידי הלגיון, וכשהאויב הסתער לתוך הכפר מצא את מותו ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש להר-הרצל בירושלים למנוחת עולמים. הניח אישה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה